לימונית האשחר – Gonepteryx cleopatra

IMG_1330

היום אני מציגה פרפר מאד נחמד – לימונית האשחר. 

IMG_9509

השם מאד ברור: לימונית – בגלל הצבע הלימוני, ועצי האשחר הם הפונדקאים של זחלי הלימונית הזו. 

aDSCN5889
ללימונית יש גם הסוואה מוצלחת – היא מסוגלת להראות כמו עלה ולפעמים לא שמים לב שהיא בכלל שם. 

IMG_1337

את לימונית האשחר אפשר לפגוש בכל האזור הים תיכוני בארץ – מהחרמון ועד לדרום הרי יהודה.

IMG_1399

הצבע הצהוב של הלימוניות מאד נחמד. וקל להבדיל בין זכרים – שצבעם צהוב עז, כמו כאן על השלהבית הדביקה :

IMG_1333

לבין הנקבות, שלהן יש גוון ירקרק יותר, כמו כאן על דרבנית התבור

IMG_1336

והנה הזכר מחזר אחר הנקבה, שנהנית לה מצוף מרווה משולשת

carmel02

בעולם, אפשר למצוא את לימונית האשחר סביב הים התיכון – דרום אירופה, צפון אפריקה ואצלינו. 

DSCN5885

החוקרים הראשונים שתארו את לימונית האשחר התפעלו מהצבע שלו, וקראו לו – Butterfly – כלומר, מעופף בצבע חמאה. 

IMG_8913

השם נעשה מקובל – וקיבל פרשנות משלו, וכיום Butterfly זו המילה לפרפר. 

IMG_9264

כלומר, הלימונית היא הפרפר האולטימטיבי! The Original Butterfly

IMG_9259

וכאן אני חייבת להזכיר, כמובן, את לואיס קרול ששיחק עם המלים והמציא את ה-Bread and Butterfly בספרו "מעבר למראה ומה שאליס ראתה שם" 

IMG_9262

כך ג'ון טניאל צייר את ה-Bread and Butterfly : (התמונה מ-Alice In Wonderland Wikia)

וזוהי גירסת דיסני:

לפני שנתיים פרסמתי ברשימה על הגעדה המפושקת את התמונה הבאה, עם לימונית אשחר זכר בזוית מיוחדת. אני מאד אוהבת את התמונה הזו: 

aDSCN5884

לפרפרים בעצם אין פה. יש להם קשית ארוכה שאותה הם מחדירים אל הפרח, ובעזרתה הם מוצצים ממנו את הצוף: 

IMG_8914

את התמונות צלמתי במקומות הבאים:
במירון, בתאריכים 12.5.12, 29.5.12, 18.5.13, 17.5.14
בכרמל בתאריך 16.5.14
ובהרי יהודה, בתאריך 16.6.15

IMG_9519

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

carmel01

 

 

  

קצת ספורט לרווחת הקוראים

דבר ידוע הוא, שחשוב לעמל את הגוף ולחזק אותו, ולכן אני מגישה לכם שיעור ספורט – היום נשחק משחק קרוקט.

נתחיל בחימום הגוף: פתלו את צווארכם והגיעו עם הפנים אל מרכז הגב:

עכשיו מתחו את הצוואר ישר ככל האפשר, והניעו את הראש מצד לצד, נסו לכסות כ-270 מעלות בסיבוב הראש.
המתקדמים יכולים לסובב את הראש תוך כדי עמידה על רגל אחת.

הרימו את הרגל והעבירו אותה מעבר לראש –

ועוד כמה תרגילים של פיתול הצוואר – נסו לפתל פעם לימין ופעם לשמאל (בו זמנית כמובן) –

אחר כך הרכינו את הראש אל חזה

וכעת, למשחק הקרוקט – אני מעבירה את הבמה אל לואיס קרול, בתרגומו המופלא של אהרון אמיר:

עליזה מדומה היתה כי מימיה לא ראתה עוד שדה קרוקט מוזר כל כך: כל כולו תלמים וגבלים; כדורי הקרוקט היו קיפודים חיים,

הפטישים – שקיטנים חיים, והחיילים הוצרכו להקמר ולעמוד על ארבע, כדי לשמש קשתות.

בראשונה התקשתה עליזה בשקיטן שלה: הצלח-הצליחה לשרבב את גופו, בנוח למדי, תחת זרועה, כשרגליו סרוחות-מדולדלות. אבל בדרך כלל, משאך יישרה את צווארו כיאות, ואמרה להכות בראשו של זה בקיפוד –

היה זה מתפתל ונזקר ונותן בפניה עינים מפיקות תמיהה כדי כך שאנוסה היתה לפרוץ בצחוק.
ואם שרבבה את ראשו מטה, ואמרה להתחיל שוב – מוצאת היתה למרבה-הדאבה שהקיפוד נגול וכבר הוא זוחל ומסתלק.

לבד מכל אילה, הרי דרך-כלל היה גובל או תלם עומד לה לשטן בכל מקום שרצתה לשגר את הקיפוד שמה, והואיל והחיילים הנקמרים קמים היו תמיד ומוליכים עצמם לכאן ולכאן, באה עליזה עד-מהרה לכלל מסקנה כי אכן זה משחק קשה עד מאד.

המשחקים שחקו כולם בבת-אחת בלא שימתינו לתורם, והם מריבים בכל העת, ומתכתשים על הקיפודים; ולא ארכה השעה והמלכה נמלאה עברה וזעם, והיתה מהלכת הלוך ורקוע, ומצעקת: "ערפוהו!" או "ערפוהָ!" אחת לדקה בערך.

עד כאן שיעור הספורט שלנו להיום….
את השקיטנים (בסדר, בסדר – פלמינגו מצוי) צלמתי בבריכות ליד חוף נחשולים בתאריך 1.1.2013
את הקיפוד צלמתי בכפר סבא, 24.11.2012

הורודים-לבנים הם בוגרים, והאפורים הם צעירים.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. ויש עוד כמה באלבום, כאן.

הסרטתי את הפלמינגו, כי הם כל כך חמודים –

הנה הגרסא של דיסני למשחק הקרוקט המופלא:

לואיס קרול, אליס וארץ הפלאות.

הרשימה הזו נכתבת כתגובה לרשימתה של "רודפת מכנסים" על לואיס קרול.
בד"כ אני משתדלת להמנע מלהכנס לויכוחים וירטואליים. הם חסרי משמעות: הסיכוי שאני אצליח לשכנע מישהו בצדקת טענותיי – לא משנה אילו סימוכין אני אביא – הוא קלוש מאד.
ובכל זאת, כאן הרגשתי צורך להציג צד אחר – המנוגד לתמונה העולה מרשימתה של "רודפת המכנסיים".
כדרכי, אני אעטר את הרשימה בתמונות פורנוגרפיות (כלומר, אברי מין של צמחים)


(מישויה פעמונית, נחל חזורי, 15.5.2008)

"Contrariwise, if it was so, it might be; and if it were so, it would be; but as it isn't, it ain't. That's logic." (Alice in Wonderland)


 לואיס קרול נולד בשם צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון בשנת 1832. בגיל 19 הוא התחיל ללמוד בכרייסטצ'רץ' קולג' באוקספורד, ומאוחר יותר קבל שם משרה של מרצה למתמטיקה. הוא היה אדם בעל מח אנליטי. הוא כתב יומן אישי ובו תעד את כל מה שעבר עליו באופן יומי.

בחברת רוב בני האדם, לואיס קרול היה בישן, מגמגם, מופנם. לא כך בחברת ילדות – הוא נהנה מחברתן, היה כותב להן שירים וממציא עבורן משחקים. הוא הציע להן צעצועים, המציא להן חידודי לשון וסיפורים – הוא ממש "חיזר" אחריהן.

באפריל 1856 היתה הפגישה הראשונה המתועדת בין צ'ארלס (שהתחיל להשתמש בשם העט לואיס קרול שנה קודם לכן) לאליס לידל – בתו הרביעית של מי שיהיה דיקן הקולג' – הנרי ג'ורג' לידל.

באותה שנה הוא גם רכש מצלמה, והתחיל לפתח את תחביב הצילום. הוא נחשב למוצלח מאד – אנשים רבים, בינהם גם ידועים ומפורסמים באו להצטלם אצלו. אבל האהבה שלו היתה לצלם ילדות – ובאמת בזה הוא נודע. 


(שושן צחור, כרמל, 16.5.2009)

'When I use a word,' Humpty Dumpty said in rather a scornful tone, 'it means just what I choose it to mean – neither more nor less.' (Through the Looking Glass)

הנה, למשל, מה שכתבה אחת המצולמות – דימפנה אליס (Dymphna Ellis) בבגרותה על לואיס קרול:
"הוא הגיע לבית-הכפר שלנו לצלם ילדים. אני בטוחה שהייתי "חביבתו" – כי הוא גרם לכל ילדה להרגיש כך. הוא פיתח את התמונות במרתף שלנו… אני זוכרת את הבלגן והמסתוריות. בכינו כאשר עזב… היינו ממש חסרי-פחד בחברתו. הרגשנו שהוא היה אחד מאיתנו, שהיה לצידנו כנגד כל המבוגרים."

 "רודפת" כותבת – " קרול גם אהב לצלם את הילדות האלו בעירום וכאשר גילו את סטיתו זו, הוא הואשם קשה – בצדק – ונאלץ לנטוש את תשוקתו לצילום ולהמיר זאת בציור. כן, ציור של ילדים עירומים."
לואיס קרול הפסיק לצלם באופן מפתיע, מסיבות עלומות, חודש בערך לאחר נישואיה של אליס לידל. הוא השמיד בעצמו את כל צילומי העירום, מעולם לא האשימו אותו בשום דבר, והוא לא צייר ילדים ערומים. אינני יודעת מהם מקורותיה של "רודפת". לא מצאתי בשום מקום מידע על ציורי ערום או על האשמות כלפי לואיס קרול.

כן, הוא צלם ילדות בעירום. תמונות אומנותיות של ילדות בערום. במכתב לאמן של שתים מהדוגמניות-ילדות הוא כתב: "כשמדובר בילדים שמכירים אותי היטב, ושמתייחסים ללבוש בשוויון נפש, אני שמח מאד אם האמהות מרשות לצלם אותם בלבוש חלקי זה או אחר, או אפילו בערום מלא"
העובדה שכעבור שבוע הביאה אותה אם את שתי בנותיה להצטלם אצל קרול, מעידה על הזהירות בה יש להתייחס לטענות נגדו.
לואיס קרול הצהיר, כי לעולם לא יצלם בערום ילדה בניגוד לרצונה. הוא הקפיד לצלם את צילומי הערום בנוכחות האם, או אישה מבוגרת אחרת.

"Sometimes I've believed as many as six impossible things before breakfast." (Through the Looking Glass)

הרינונים והשמועות על התנהגותו הלא-הולמת לכאורה התחילו עוד בחייו. הוא כתב לאחותו על הנושא הזה ש"דעתם של "אנשים" ככלל היא חסרת ערך לחלוטין כדרך לבחון מה טוב ומה רע."  – זו אמירה קרולית טיפוסית…
וביתר רצינות, הוא כתב שהוא שואל את עצמו שתי שאלות לפני שהוא מציע לארח ילדה-ידידה: האם זה תמים וצודק לחלוטין לפני האלהים; והאם הורי הידידה יאשרו את מעשיו.

בראיון בשנת 1932, כשהיתה בת 80, אליס תארה את הבילויים המשותפים עם קרול – סיפורים שסיפר להם, ותוך כדי כך אייר אותם; משחקים שהמציא עבורם, ההנאה כשצלם אותם – היא בפרוש אומרת "ציפינו בכליון עיניים לשעות המאושרות בדירתו של המרצה למתמטיקה".

אמה של אליס, הגברת לידל, היתה מאד דומיננטית במשפחה ושלטה בחיי בני המשפחה ביד רמה. לא סביר שקרה משהו לא-הולם תחת השגחתה הצמודה, וקרוב לוודאי שגם ניתוק היחסים נעשה ביוזמתה.


סתוונית התשבץ, רמת הגולן, 14.10.2009

I have often seen a cat without a smile, but I have never seen a smile without a cat! (Alice in Wonderland)

במהלך הימים 27-29.6.1863 אירע האירוע שגרם לניתוק המוחלט של לואיס קרול ממשפחת לידל. מה קרה שם? מה היה האירוע? זה אינו ברור. הדפים ביומנו של לואיס קרול מאותם שלושה ימים נתלשו והושמדו על ידי אחת מהאחייניות שלו.
הסברה המפורסמת ביותר היתה שקרול ביקש את ידה של אליס, אך נדחה כחתן לא-הולם. פער של 20 שנה היה מקובל באנגליה הויקטוריאנית, ובנות נישאו מגיל 12 ואילך. כך שהצעת נישואין עתידית לבת 11 לא היתה דבר חריג. הביוגרף מורטון כהן טוען שבהחלט אפשרי שצ'ארלס הציע את הנישואין כאפשרות עתידית, אם אליס תרצה.

הגברת לידל היתה רגישה מאד להבדלי מעמדות והכנסה – וצ'ארלס דודג'סון היה ממעמד נמוך יותר ובעל הכנסה צנועה מאד. סביר שהיא דחתה אותו מנימוקים אילו.

בשנת 1996 פרסמה קרולין ליץ' – סופרת ומחזאית בריטית, שחקרה את חייו של דודג'סון – מידע חדש ומסעיר. היא מספרת שעברה על מסמכים של משפחת דודג'סון ומצאה שם פיסת נייר מקופלת שנעלמה מעיני כולם. על הנייר – שנכתב על ידי אחייניתו של לואיס קרול – היה כתוב סיכום של דפים שונים שנתלשו מיומניו של לואיס קרול. בקשר ל-27-29.6.1863 נכתב:   

"ל.ק. שומע מגברת לידל שהוא לכאורה מנצל את הילדות כאמצעי לחזר אחר האומנת. הוא גם לכאורה.. [לא קריא] מחזר אחרי אינה"

את השמועות לגבי האומנת, לואיס קרול דחה עוד בימי חייו. אינה היה שם החיבה של אחותה הגדולה של אליס – לורינה לידל.
כמו שציינתי קודם – הגברת לידל לא היתה מוכנה לקבל את לואיס קרול כחתן. בהחלט ייתכן שעל רקע החיזור הזה, או השמועות על החיזור הזה (שכן, אין הוכחות גם לזה) נותקו היחסים.

בערוב ימיו, צ'רלס דודג'סון התקרב יותר לדת (כבן של כומר, וכומר בהכשרתו, הוא מעולם לא היה רחוק ממנה) והשמיד את כל תמונות העירום שצלם. נשארו ארבע תמונות, ואני לא חושבת שהן מביעות מיניות כלשהי. הן תמימות מאד.
התמונות נצבעו ע"י אן לידיה בונד, לפי הוראותיו של קרול, ואפשר לראות אותן בויקיפדיה.

Everything's got a moral, if only you can find it. (Alice in wonderland)


המסקנות שלי מהכתוב כאן הן שאי אפשר להוכיח. אין הוכחות לאשמתו של לואיס קרול. ואני מאמינה בדמוקרטיה, שבה אדם הוא "חף מפשע אלא אם הוכחה אשמתו" – ואשמתו לא הוכחה.


 כרכום חורפי, מעין צבי, 1.12.2007



פרט לקישורים שהבאתי פה לאתרים שונים שבהם קראתי, המקורות עליהם הסתמכתי הם –

 הרפתקאות אליס בארץ הפלאות / לואיס קרול – הספר המוער – הערות של מרטין גרדנר, תרגום והערות נוספות של רינה ליטוין
 מבעד למראה, ומה אליס מצאה שם / לואיס קרול – הספר המוער – הערות של מרטין גרדנר, תרגום והערות נוספות של רינה ליטוין
שניהם בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
 לואיס קרול ואליס – מסע בארץ הפלאות / מיכל קירזנר אפלבוים – מתוך סדרת "מפה – דמות" בהוצאת מפה.

 

 השיר הזה ממש מתבקש פה: