שום צנוע – Allium desertorum

DSCN9592

בהשתלמות רת"ם האחרונה פגשתי פרח מיוחד, שמזמן רציתי לפגוש: שום צנוע. 

DSCN9599a

פגשתי אותו במורדות נחל תמרים, ממש מעל ים המלח. ניסיתי לצלם את השום כך שיראו את ים המלח ברקע, אך זהו צמח נמוך למדי – גבהו בין 10 ל-30 ס"מ – והראות לא היתה מרשימה – זו התוצאה: 

DSCN9590

הנה הנוף, ללא השום – 

DSCN9580

אני חושבת שזו הזדמנות טובה לספר קצת על שומים באופן כללי. 

שוםצנוע-190315-נחלתמרים-יעלאורגד-02

השום, הכרשה והבצל שאנו מבשלים ואוכלים הם מינים תרבותיים בסוג הבוטני שום – Allium. ישנם מעל 1200 מיני שום בר בעולם. בארץ ישנם מעל 40 מינים שונים. 

DSCN9591

השום הצנוע שמככב ברשומה הזו הוא אחד הנדירים יותר – פורח בעיקר בבקעת ים המלח ובנגב. ושימו לב לפרחים המקסימים שלו, כל פרח בודד מעוצב ויפהפה –

DSCN9598

יש כמה מאפיינים לכל מיני השום –
כל הפרחים בתפרחת נמצאים על עוקצים היוצאים מנקודה אחת במרכז הפרח. זו תכונה המאפיינת צמחים ממשפחת הנרקיסיים.

DSCN9594

יש להם מתחל – קרום שעוטף את הניצנים לפני שהפרח נפתח

DSCN9659

ויש להם שחלה עילית. 

כזכור, הפרח הוא איבר המין של הצמח, והוא כולל גם את השחלה שבה הביציות.
לפרח יכולה להיות שחלה עילית – או שחלה תחתית.

DSCN9595

שחלה עילית – היא שחלה הנמצאת בתוך הפרח, מעל לנקודה ממנה יוצאים עלי הכותרת ועלי הגביע. דוגמא לפרח עם שחלה עילית היא צבעוני ההרים ממשפחת השושניים.
שחלה תחתית – היא שחלה הנמצאת מתחת לנקודה ממנה יוצאים עלי הכותרת. דוגמא לפרח עם שחלה תחתית – נרקיס מצוי ממשפחת הנרקיסיים.

DSCN9660

הבוטנאים של המאה ה-19 קבעו שסימן השחלה העילית הוא הסימן החשוב, ולכן סיווגו את השומים כחלק ממשפחת השושניים.
במאה ה-20 קמו בוטנאים שטענו שבעצם השומים קרובים יותר לנרקיסיים – והעבירו אותם לנרקיסיים.

שוםצנוע-190315-נחלתמרים-יעלאורגד-01

וכיוון שזה לא מספיק בלגן – קמו בוטנאים נוספים, וטענו שכיוון שאצל השומים אפשר למצוא חלק מהמאפיינים של הנרקיסיים, וחלק מהמאפיינים של השושניים – צריך להפריד אותם למשפחה משלהם. משפחת השומיים. 

DSCN9661

בסופו של דבר, אחרי בדיקות DNA, השומים הוכרזו כשייכים למשפחת הנרקיסיים. 

DSCN9662

בנחל תמרים ריחפו סביבנו פרפרים רבים – הצלחתי לצלם את לבנין הרכפה, נח על צמח קטן ממשפחת הציפורניים ששמו כנפן קוצני. 

DSCN9692

את התמונות צלמתי במורדות נחל תמרים, בתאריך 19.3.2015 

DSCN9601

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

DSCN9665

פרפרים מכל מיני צבעים, ירדו אלי ביום אביב נעים

IMG_3423נמפית החורשף, רמות מנשה 5.4.14

מזמן לא היתה לי רשימה של פרפרים, והצטברו אצלי כמה וכמה פרפרים נחמדים שצלמתי לאחרונה. ותצפית מיוחדת שרציתי לחלוק איתכם. 

IMG_3231

הראשון הוא כחליל החומעה – פרפר קטן ממשפחת הכחלילים, שהוא דווקא כתום. פגשתי אותו בכפר סבא. 

IMG_3228

בתחילת אפריל היה אירוע מרגש של נדידת נמפית החורשף בארץ. אפילו בעיתונות כתבו על זה. אני צלמתי נמפית אחת מתוך הנודדות, שעצרה לנוח לרגע על חרצית – 

IMG_3254

ברמת הנדיב פגשתי את נמפית הבוצין – אחת הנמפיות הכתומות, שהן מאד דומות וממש קשה לי להבדיל בינהן. 

IMG_3356

הצד התחתון של הנמפית הזו – 

IMG_3357

ברמות מנשה פגשתי את כחליל האזוב – 

IMG_3393

ובטיול משפחתי לתל גזר ריחפו מסביבנו המוני פרפרים! עשרות ומאות! 

IMG_4606

ראינו הרבה מאד סטירית משוישת – כמו כאן למעלה, על נפית כפופה ולמטה על דרדר קרומי 

IMG_4574

גם לבנין הצנון נהנה מהנפית הכפופה הרבה בתל גזר – 

IMG_4596

אבל הסיבה האמיתית לרשימת הפרפרים היא זנב סנונית נאה, פרפר יפהפה ומיוחד 

IMG_4443

אבל סתם לצלם זנב סנונית כל אחד יכול… יש לי רשימה מלאה בתמונות שלו.  הפעם הצלחתי לצלם נקבת זנב סנונית מטילה ביצים על צמח שומר פשוט: 

IMG_4447

הנה הביצה שהיא הטילה – 

IMG_4456

ועוד אני מנסה לצלם את הביצה, הפרפרית עשתה סיבוב, חזרה, והטילה שוב: 

IMG_4451

יש כאן שתי ביצים שלה:
ואם אתם רוצים לקרוא עוד על פרפרי זנב הסנונית, יש רשימה נהדרת בבלוג "חרקים – עולם קטן בגדול" של עמיר וויינשטיין.

IMG_4616

בערב חג שני יצאנו, מוטי ואני, לגיחה זוגית בשמורת בני ציון. ניסיתי לצלם שם את לבנין הרכפה – אך גם הוא ברח ממני כל הזמן… בסופו של דבר הצלחתי לצלם תמונה אחת, ובבית גיליתי ש…תפסתי עוד נקבה מטילה!
אז הנה, לבנינת הרכפה מטילה ביצה:

IMG_4906

ברמת הגולן, בשדה מלא שעורת התבור מצאתי את הפרפר הקטן והמקסים הזה – הספרית השעורה 

IMG_5331

וברכס בשנית ברמת הגולן מצאתי חיזור של כחלילים: הנה זוג אחד, אני לא בטוחה איזה כחליל זה ואעדכן את הרשימה כשאדע –
הנה העדכון הגיע: אילו כחלילי חומעה, הם מעט מרוטים ולכן לא זיהיתי אותם. תודה לאלכס עוז מאגודת חובבי הפרפרים על הזיהוי!

IMG_5508

והשניים הללו הם זוג כחליל החומעה – 

IMG_5541

את התמונות צלמתי –
בכפר סבא, 2.4.2014
ברמות מנשה, 5.4.2014
בתל גזר, 17.4.2014
וברמת הגולן, 22.4.2014

IMG_4593

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_4594

טבע עירוני – אלון תבור בכפר סבא

במסגרת סקר הטבע העירוני שאני עורכת בכפר סבא, צפתה לי הפתעה מיוחדת.

מסתבר שממש בשולי צומת רעננה, מאחורי אמדוקס, מסתתרת לה חורשת אלוני תבור קטנה.
בעבר, לפני 100-200 שנים כל איזור השרון היה מכוסה חורשות של עצי אלון תבור.הטורקים כרתו את רובם בזמן מלחמת העולם הראשונה ואנחנו בנינו על רוב מה שנשאר – והיום בעצם נותרו רק מעט מאד שרידים.

החורשה מאד קטנה – בערך חמישה עשר עצים בוגרים ועוד כ-20 עצים צעירים (בגובה עד 2 מטר)

אבל בכל זאת, חורשה!

כמובן, לחורשה הזו יש בעיה חמורה. כביש 531 – שמחבר כרגע את כביש 6 לצומת רעננה, אמור להמשיך עד הרצליה. והוא אמור לעבור צמוד לחורשה הזו.
אחד העצים עומד ממש בתוואי המתוכנן, וכבר התחילו לפנות את השטח ולהכין אותו לסלילה.
את העץ הקיפו בגדר – אני משערת שמתכוונים להעתיק אותו, ומקווה שיעתיקו אותו לגן ציבורי כלשהו בעיר.

כמובן, לזיקית שראיתי למרגלותיו זה לא ממש ישנה לאן יעתיקו אותו… אני מקווה שהיא תינצל…

אבל גם אם יסללו את הכביש בצורה שלא תפגע בחורשה עצמה, עדיין יש איומים על המשך קיומה של החורשה.
בעצם זו חורשה מעורבת – יש שם כמה עצי הדר, כנראה שרידים של פרדס קלמנטינות; שני עצי זית, וכמה שיחי לנטנה ססגונית.

שיחי הלנטנה מהווים איום כי הם אגרסיביים יותר – הם מתפשטים וחונקים את השורשים של שאר הצמחים ומקשים עליהם לחיות. זהו מין פולש בעייתי מאד.
בשביל לאפשר לחורשה להתקיים, ראשית צריך לעקור את הלנטנות, ובזהירות. כך אפשר יהיה לגשת בקלות אל העצים ולהנות מהם.

אבל גם אם נפנה את הלנטנות, ואת ערימות הזבל שיש בשולים – עדיין יש גורם מאיים על החורשה הזו: האדם… 

 

הבעיה היא שהדרך הנוחה להגיע אל השטח היא דווקא מתוך מושב רמות השבים, ולא מתוך כפר סבא.
ואם עכשיו זה עוד אפשרי להגיע מכפר סבא – צריך לחצות את כביש 40 מול המשטרה, וללכת לאורך קניון שרונה ובית המשפט עד שמגיעים לשטח – אחרי שיסללו את כביש 531, זה יהיה קשה מאד.

הציבור ומקבלי ההחלטות לא מכירים כלל את השטח המיוחד הזה, הנמצא בגבול איזור משרדים. וזה מעלה חשש לגבי עתיד השטח.
תושבי כפר מל"ל ורמות השבים מן הסתם מכירים אותה, אבל אין להם זכות להביע את דעתם בנושא… זהו  שטח מוניציפלי של כפר סבא.

ובעצם זו הסיבה שאני מפרסמת את הרשימה הזו. בשביל שאנשים ידעו. אני בטוחה שהרבה תושבים של כפר סבא – כמו אילו שמגיעים אל "גן מנשה" בשבתות, היו שמחים אם היתה עוד חורשה חביבה בתחומי העיר. כזו שמאפשרת לנו לשבת בצל עצים, וסתם לנוח.
אם אתם תושבי כפר סבא, או אם אתם מכירים תושבי כפר סבא – אני אשמח אם תפיצו את הרשימה הזו, כדי שכולם ידעו. ואז אולי יהיה לעירית כפר סבא אינטרס לשמור על השטח, לנקות אותו ולהפוך אותו לפינת חמד – כמו שצריך.

בסיכום הסקר, בדיווח על האיזור אני בהחלט מתכוונת לכלול את דעתי ולבקש שיישמרו על השטח הזה.

באיזור פגשתי גם פרפרים – אמנם לא פגשתי פרפרים נדירים במיוחד, אבל בכל זאת: זה משמח לטייל ולראות פרפרים מעבר ללבנין הכרוב (שהוא בערך היחידי שנכנס לתוך העיר).

הפרפרים בתמונות מעל הם לבנין משוייש ולבנין הרכפה, ובתמונות הבאות – כחליל החומעה וכחליל האספסת. כתבתי על כל תמונה את שם הפרפר – אם תגדילו, תוכלו לראות.

התמונות צולמו בכפר סבא, בתאריכים 18.11.2012 ו-20.11.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

השיר הזה כבר לא כל כך מייצג את כפר סבא – אני לא מכירה שום רפת שנותרה בעיר – אבל בכל זאת…

פרפרים ברמת הנדיב

לפני שנה, סיפרתי לכם על גינת הפרפרים המקסימה ברמת הנדיב – ממש ליד גני הברון. אז פגשתי שם את רפרף הדבקה.

השבוע חזרתי אל רמת הנדיב, גם לגינת הפרפרים וגם לסיור בשטח. גינת הפרפרים פתוחה בשעות בהן האיזור כולו פתוח, ובחינם – ועכשיו, חודש מאי, הוא חודש השיא מבחינת הפרפרים,
ולכן כדאי מאד לבקר בגינת הפרפרים!

בנוסף, אפשר לקנות במרכז המבקרים ספר מקסים – "פרפרים ברמת הנדיב" שכתבה ד"ר רחלי שוורץ-צחור, האקולוגית של רמת הנדיב, ואייר טוביה קורץ – שהוא המאייר המוביל בארץ בכל הקשור לציורי טבע.
אני אציג בפניכם חלק מהפרפרים שראיתי (את החלק שהצלחתי לצלם…) – עם הערות מתוך הספר.

אני פותחת בסטירית משויישת.
סטירית המשויישת הוא פרפר יוצא דופן במשפחת הסטיריתיים – רוב הסטיריות הן בגווני חום-כתום-אפור, ואילו זו בוהקת לה בלבן.
בספר כתוב שהסטיריות אוהבות להתקבץ על פרחי ברקן סורי – כמו בתמונה הזו:

הצבעים שלו – שילוב של לבן ושחור – הם צבעי אזהרה. בתחילה חשבו שהסטירית מתחפשת ללבנין, כי מיני הלבנין הם רעילים.
אך לאחרונה מצאו כי הזחלים ניזונים מצמחים ממשפחת הדגניים, הנגועים בפטריה. הפטריה רעילה לציפורים וחרקים רבים, אבל הסטיריות פיתחו עמידות נגד הרעל.
כלומר, הפרפר הזה רעיל לטורפים, ולא סתם הוא מתהדר בצבעי אזהרה.
כאן הסטירית מתעופפת לאחר ביקור בגדילן מצוי – קרוב של הברקן –

את הפרפרית הבאה פגשנו ממש בכניסה לגני הברון, שותה צוף מפרחי דייטס דו-גוני (Dietes bicolor) – זוהי לימונית האשחר.

הלימונית קבלה את שמה מהזכר – שצבעו הוא צהוב-לימוני עז ומרשים. ראינו אותו מרחף בשטח, אבל הוא היה זריז וחסר סבלנות – לכן לא הצלחתי לצלם אותו.
הגברת, לעומתו, צבעיה מעודנים יותר, ירקרקים. היא היתה עסוקה בפרחי הדייטס, ואפשרה לי לצלם.

בספר הפרפרים, כתוב שפרפרי הלימונית הם אילו שאחראים לשם "Butterfly" – הלימונית נקראת באנגלית "Butter-Fly" – כלומר, מעופף החמאה, בגלל הצבע הצהוב. וממנה נגזר השם לכל הפרפרים באשר הם!
מהלימונית אני עוברת אל קרוב משפחתה הנפוץ מאד: לבנין הכרוב.

לבנין הכרוב הוא אחד הפרפרים הנפוצים ביותר בארצינו, הוא בולט בצבעו הלבן. לבן? לבן עבורינו. בעצם, נקבת הלבנין היא בעלת צבע אולטרה-סגול,
אותו אנחנו לא רואים, אבל הלבנינים כן.

לבנין הכרוב הסתגל לחיים ליד האדם. הזחלים אוכלים את צמחי המצליבים, כמו כרוב, כרובית, צנון ועוד.
אבל הוא אוהב גם את העלים של כובע-הנזיר, וכבר ראיתי איך 3-4 זחלים של לבנין הכרוב מחסלים ערוגה שלמה של עלי כובע הנזיר…  

מלבנין הכרוב אני עוברת אל לבנין הרכפה – זהו פרפר נודד! באביב ובתחילת הקיץ נודדות להקות קטנות של לבנינים מצפון אפריקה לאירופה.
אצלינו אפשר לפגוש אותו כל השנה. הוא קרוי על שם הרכפה הלבנה, עליה מטילה הנקבה את הביצים. כאן הוא מנצל צמח צוף מעולה (אך מין פולש אגרסיבי) – לנטנה ססגונית.

והנה הגעתי אל הפרפר הנפוץ ביותר ברחבי תבל: ה-Painted Lady – נמפית החורשף.
כאן היא נהנית מלנטנה ססגונית (אחת עם פרחים אדומים, ולא סגולים כמו בתמונה הקודמת)

הנמפיות נפוצות כל כך, כי הזחלים שלהן מסתגלים לצמחים רבים ממשפחות שונות. המשפחה העיקרית החביבה עליהם היא משפחת המורכבים – במיוחד צמח החורשף (על שמו נקרא המין).
מחקר שנערך לאחרונה ברמת הנדיב גילה שזחלי הנמפית אוהבים גם את הקנרס הסורי ואת חוחן הקנרס, שני קוצים גדולים ומרשימים ממשפחת המורכבים.

 הנמפית אינה רעילה, ולפי הכתוב בספר – היא חביבה מאד על טורפים. ובאמת, כשהייתי בחוף הכרמל לראות את הדרדר הנמוך – פגשתי גמל שלמה משובץ טורף את נמפית החורשף.

ועכשיו אני עוברת לפרפר הגדול והמרהיב ביותר שפגשנו – זנב-סנונית נאה. זהו פרפר תזזיתי, הוא לא נח לרגע. אפילו כשהוא עצר ללגום צוף מהחד-אבקן, הוא המשיך לרפרף בכנפיו –

זנב-הסנונית קרוי כך על שום קצות כנפיו המאורכות, המזכירות את זנבה של הציפור סנונית.
זחליו של זנב-הסנונית ניזונים מצמחים ממשפחת הפיגמיים – פיגם מצוי, ולפעמים גם הדרים שונים; וגם על צמחי שומר פשוט.
תראו איך הוא מנסה לברוח לי מהתמונה:

המשכתי להסתובב בגינת הפרפרים, ומצאתי טורף נוסף אורב להם: זיקית מובהקת, מתחבאת לה בין ענפיו של דרדר מכסיף (שלא פרח עדיין)

התמונות צולמו ברמת הנדיב – בעיקר בגינת הפרפרים, אבל גם בשטח הפתוח וגם בכניסה לגנים; בתאריך 6.5.2012
תמונת גמל-השלמה הטורף את הנמפית צולמה בחוף הכרמל, 30.4.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
אני מסיימת עם סטירית על פוטנדריה – צמח מים יפה הפורח בבריכה בכניסה לגנים,
וממליצה לכולכם ללכת לבקר ברמת הנדיב – בגנים המסודרים, בגינת הפרפרים (שנמצאת בקצה המתחם המסודר) וכמובן, בשטח!

 ותודה לד"ר רחלי שוורץ-צחור, שמקדישה לנו מזמנה בכל ביקור שלנו!

רחלי ביקשה ממני להוסיף הזמנה לאירוע פרפרים ברמת הנדיב, אני מוסיפה בשמחה: