מפגשים עם בעלי חיים

DSCN2260

לאחרונה היו לי כמה מפגשים עם בעלי חיים – חלקם מאד נפוצים, חלקם מיוחדים. 

DSCN3250

אני מתחילה עם הקיפוד המצוי. בחצר של אמי בחיפה מתגוררת משפחת קיפודים. כמעט כל ערב הם יוצאים, ואפשר לפגוש אותם. הקיפודים הם בעלי חיים מאד נחמדים, ניזונים בעיקר מחרקים. 

DSCN3248

בטיול לחיפוש פטריות ביער בן-שמן הצלחתי לראשונה לצלם את אחת הלטאות הנחמדות בארץ: שממית עצים. לטאה עם דגם הסוואה על הגב, הדומה לקליפות העצים עליהם היא מסתובבת.  כתוצאה מכך, מאד קשה לאתר אותה וזו פעם ראשונה שהצלחתי: 

DSCN5415

בבריכות הדגים ליד מעיין צבי פגשתי ציפור מעודנת ויפה – סייפן עקוד. הוא נקרא כך כי המקור שלו נראה כמו סייף דק ומעוקל. 

DSCN9493

ליד בריכות הדגים פגשתי גם פרפור עקוד – הגדול ממשפחת השלדגים בארץ, שלדג מרשים בצבעי שחור ולבן. 

DSCN9473

ואם כבר ציפורים שאוהבות נחלים ומים – אחת הנפוצות ביותר היא הסיקסק שנקרא כך בגלל הקריאות שלו – סיק! סיק! סק! 

DSCN2261

קרוב לבית, בגנים ציבוריים ובפארקים עירוניים אפשר לפגוש כל מיני ציפורים נחמדות – בראש וראשונה, הפשוש שקם כל בוקר ונושא שיר הלל לבוקר 

DSCN9534

גם הירגזי מכריז על קיומו בשיר –

DSCN9568

הירקון פחות נפוץ, וצבעו הצהבהב-ירקרק ייחודי – 

DSCN9361

לאחרונה התחלתי לראות יותר את הקאק – הקטן מבין העורבים. אוכלוסיית הקאקים בארץ סבלה קשות מהרעלות בעבר, ונראה לי שבשנים האחרונות הם התגברו על זה, ושוב הופכים לציפור נפוצה יותר. 

DSCN9543

עוד ציפור חביבה במיוחד – הכרוון. אפשר למצוא להקות כרוונים בשדות חרושים מסביב לערים. העיניים הצהובות שלהם, שתואמות לרגליים ולמקור – נפלאות בעיני. 

DSCN9549

שמחתי לפגוש את צב היבשה המצוי ברעננה, ממש לא רחוק מצומת רעננה. הצבים היו מאד נפוצים בארץ, אך התמעטו. כאן המקום להזכיר לכולם: לא אוספים צבים הביתה מהטבע! אם צב הגיע בטעות לחצר שלכם, חפשו שדה בשולי העיר ושחררו אותו שם. מצד אחד, שם הבית שלו ושם יהיה לו טוב; מצד שני – צבים עלולים להעביר מחלות שונות לבני אדם, רצוי לא להחשף אליהן. 

DSCN9484

בטיול בנחל כלח בכרמל ראינו מניפנית מצויה – אבל היא התחבאה בסלעים, וראינו רק את אחוריה – 

DSCN2361

ועכשיו אני מגיעה אל שתי התצפיות המרגשות ביותר שהיו לי בזמן האחרון.
ביום העצמאות יצאנו מוקדם בבוקר לטייל בחורשת הסרג'נטים, ולפתע ראינו שועל! 

DSCN0577

את השועל המצוי אפשר למצוא ברוב הארץ, והוא מסתדר גם בשולי הערים. ובכל זאת, פגשתי בו מעט מאד פעמים עד היום, וזו פעם ראשונה שהצלחתי לצלם אותו. 

DSCN0578

התצפית השניה היתה בהר אודם בצפון רמת הגולן, בהשתלמות כלנית. אחד המשתתפים בהשתלמות היה איילון הצפר, והוא קרא לי להסתכל על הקיר הזה – רואים את הציפור שעומדת בגומחה בקיר? 

O01

אמנם התצפית היתה מרוחקת, והתמונה שלי יצאה בינונית – אבל עדיין ההתרגשות גדולה: פעם ראשונה שאני צופה באוח עייטי!

O02

אוח עייטי הוא גדול דורסי הלילה בארצנו. מוטת כנפיו של אוח עייטי בוגר היא 190 ס"מ, ופרט מעניין נוסף אודותיו – האוחים הם מונוגמיים! זוג אוחים נשארים נאמנים זה לזו כל חייהם. 

DSCN2902a

את התמונות צלמתי במקומות הבאים –
יער בן שמן, 11.12.2014
מעיין צבי, 25.1.2015
רעננה, 16.3.2015, 24.3.2015 וגם 30.3.2015
נתניה, 23.4.2015
הוד השרון וגם נחל כלח בכרמל 2.5.2015
הר אודם 7.5.2015
וחיפה, 8.5.2015 

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN9571

כֵּרְוָן מצוי – Burhinus oedicnemus

בפורום צפרות, נוהגים לפתוח שרשור יומי של תצפיות. כל מי שראה ציפור מעניינת, או יצא לסיור צפרות – מדווח שם, ולפעמים מוסיף גם תמונות.

והשבוע, לפתע ראיתי הודעה בשרשור היומי:  בין הוד השרון לכפר סבא נצפו כ-300 כרוונים!

כלומר, לא אחד או שנים, לא עשרות.. מאות! מאות כרוונים, במרחק של 5 דקות נסיעה מהבית שלי!

אז שלחתי מסר, בדקתי וחקרתי, יצאתי לשדה – ועכשיו אני יכולה לספר לכם על הכרוון!
כך נראה השדה במבט ראשון: שדה חרוש, תלמים-תלמים, פה-ושם נראה (במיוחד בחלק האחורי) שיש כמה אבנים פזורות:

אז כמו שניחשתם כבר, האבנים הללו הן כרוונים. כרוונים הם ציפורים קרובות יחסית לחופמאים, אבל בניגוד לחופמי – הם לא עופות מים, אלא מעדיפים שדות פתוחים, חולות, איזורים סלעיים.

 

הם אוהבים להסתובב על האדמה, ולא מאד אוהבים לעוף. בהתחלה הם יברחו, ורק אם יחשבו שיש סכנה – כמו אדם שהתקרב מדי אל שולי השדה – הם יברחו בתעופה למרחק קצר:

אם הסכנה תמשיך, אז הם יברחו למקומות מרוחקים יותר.  הם בהחלט מסוגלים לעוף, וחלקם נודדים בין אירופה לישראל ולאפריקה.

לכרוון יש עיניים צהובות, מקור צהוב שקצהו שחור – וגם רגלים צהובות (שלא רואים בתמונה הזו…)

הכרוונים עמדו בשדה, בין התלמים ועליהם – ואני הסתובבתי סביב לשדה, מקפידה לא לדרוך על התלמים (בכל זאת, מישהו עבד, חרש וזרע שם) – ומנסה בכל זאת להתקרב למרחק סביר לצילום…
בשלב מסוים קלטתי שיש הרבה יותר כרוונים שם ממה שחשבתי בהתחלה. כאן בתמונה אפשר לראות דוגמא: כמה כרוונים אתם רואים בתמונה? במבט חפיף רואים ארבעה. אולי חמישה. תגדילו ותספרו, אנחנו מצאנו שלושה עשר…

אם אתם רוצים לראות את אילו שאנחנו מצאנו, סימנו אותם בתמונה כאן.

הכרוון מתלהק בחורף ללהקות גדולות, ואני אכן פגשתי להקה גדולה – בעזרת התמונות שלי, הערכתי את גודל הלהקה בכ-150 ציפורים. רפי מפורום ציפורים שהפנה אותי לשם – כתב הערכה של 300. אולי ביום שאני עברתי שם חלק טיילו בשדה ליד…

ובקשר לשם… כרוון… שם מוזר, מה מקורו? באתר המרכז לטיפוח ציפורי הבית כתוב שהשם העברי מגיע מהשם הערבי – כרוואן – והם קראו לו כך בגלל הקריאות שלו, שנשמעו דומות ל"כרוון! כרוון!" – בעצם, הקריאות דומות יותר לשם האנגלי: Curlew מאשר לשם הערבי (או העברי)

באביב – בסביבות אפריל – הלהקה תתפרק לזוגות, והם יחפשו מקומות לקנן.

אצל הכרוון "מקום לקנן" לא חייב להיות קן, או מקום סתר. יכול להיות סתם בשולי שדה, או באיזור חולי. הם חופרים גומה רדודה, בערך בעומק של 5 ס"מ, ומטילים בה 2 ביצים.
הם מטילים ביצים על האדמה, ואז נשארים לשמור על הביצים.

שני ההורים ישתפו פעולה וידגרו על הביצה במשך 26 ימים. אחר כך הם יטפלו באפרוחים במשך חודש וחצי – ואז יישלחו אותם לדרכם העצמאית.
אם הקן נהרס (למשל, ע"י טורפים)  – הכרוונים יטילו "הטלת מילואים" – ביצה נוספת תוטל, ויהיה נסיון נוסף להביא גוזל לעולם. זו שיטה נפוצה אצל הרבה מיני ציפורים – מגדלים ביצים בקן, ואם יש בעיה – ישלהם Plan B – ביצה נוספת שתוטל.

התמונות צולמו בהוד השרון, 12.1.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא! 

  תוספת: בעקבות שאלות ששאלו אותי:
הכרוון הוא עוף גדול – בערך 40-45 ס"מ גדלו (כלומר, בערך כמו סיקסק).
הוא ניזון מחרקים, חסרי חוליות וזוחלים קטנים – כלומר, החקלאים יכולים לשמוח כשלהקת כרוונים מתנחלת להם בשדות: זו הדברה אורגנית מצויינת!