כרוב החוף – Brassica tournefortii

c01

הבוקר, היתה לי פגישה בנתניה – אז הגעתי מוקדם והלכתי אל שמורת האיריסים. איריס הארגמן מתחיל כל שנה לפרוח בשליש האחרון של חודש ינואר, ובדרך כלל בפברואר כבר אפשר למצוא פריחה יפה.
מצד שני, מיעוט הגשמים השנה פגע קשות בכל האזור – יש פריחה, אך היא דלה וקטנה. האיריסים מתקשים לגבוה ומסתפקים בגבעולים בגובה של 20-25 ס"מ, בערך חצי מהרגיל. עדין הם יפהפיים – 

d02

מסביב לאיריסים ולאורך השביל פגשתי פרח שתמיד הוא מקדים לפרוח, וכמעט תמיד מתעלמים ממנו.
ובכן – לא עוד! הוא אמנם הרבה פחות מרשים מהאיריס, אך הפעם אני אתן לו את הבמה. הכירו נא את כרוב החוף.

c02

כרוב החוף הוא פרח ממשפחת המצליבים, שגדל בחולות ובחמרה. אפשר למצוא אותו לאורך מישור החוף וגם באזורים החוליים בנגב ובערבה. 

c06

זהו צמח דקיק וגבוה. בדרך כלל הוא צומח לגובה 60 ס"מ עד מטר, אבל ראיתי גבוהים יותר פעמים רבות. השנה, לעומת זאת, אפשר למצוא הרבה קטנים ונמוכים – בגובה 20 ס"מ בלבד.
הוא אמנם גבוה, אך כלל לא מרשים.

c04

יש לו שושנת עלים אופיינית שרועה על הקרקע –

c05

בתור נציג למשפחת המצליבים, יש לכל פרח ארבעה עלי כותרת, ששה אבקנים וצלקת. 

c07

בניגוד לחרדל, תודרה, לפתית ועוד מצליבים רבים – כרוב החוף אינו ממלא משטחים בצהוב עז. הפרחים פורחים כבודדים, אחד פה, אחד שם; וצבעם צהוב חיוור. 

c08

הפריחה דלילה למדי – יש מרווח של כמה סנטימטרים בין פרח לפרח, וזה תורם לאפקט הדקיקות שלו. 

c10

הפירות שלו הם תרמילים צרים מאד וארוכים, ובהם הזרעים. יש להם טעם חרדלי עדין – אפשר להכין מהם חרדל, או להוסיף את הזרעים לסלט.
למי שאוהב את הטעם החרדלי, אני ממליצה בחום לטעום את פירות הכרוב. הם טעימים ונחמדים.  

c12

כרוב החוף הוא צמח חזק ועמיד – אפשר לראות אותו בשולי דרכים, בגינות נטושות – באיזורי מעזבה. 

c11

בשנים גשומות הוא מתחיל לפרוח כבר בדצמבר. פורח בין ינואר למרץ, ובאזורים מושקים – אפשר למצוא אותו גם באפריל. 

c13

כרוב החוף הוא קרוב של כרוב הגינה – Brassica oleracea capitata – אותו אנחנו אוכלים.
ואפשר להוסיף את עליו של כרוב החוף לסלט, רק שרצוי לבחור עלים של צמח צעיר.
ואם כבר אני מזכירה את כרוב הגינה, אני שמחה לספר לכם שכרוב, כרובית, ברוקולי, כרוב ניצנים וקולרבי – כולם זנים שונים של אותו מין – Brassica oleracea. 

c09

למרות שהחורף לא מגיע, הפריחה בארץ מתקדמת. בשמורה בנתניה כבר פורחים (פרט לכרוב ולאיריסים) אלקנת הצבעים, מרסיה יפהפיה, צחנן מבאיש, כלנית מצויה ועוד ועוד. 

c14

עוד תמונה אחת שאני מאד מרוצה ממנה – זנב סנונית נאה  נהנה מצוף של רתם המדבר

d03

את התמונות צלמתי בשמורת האיריסים של נתניה, היום 3.2.2013

c15

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

c03

ובכל זאת, עוד כמה איריס ארגמן. נהדרים גם כשהם קטנים ונמוכים: 

d01

מינים פולשים לאורך Highway 1

IMG_1240

אחת הבעיות במערכות האקולוגיות כיום היא מינים פולשים. הכוונה היא למיני חי וצומח שהועברו על ידי האדם ממקום למקום, התמקמו במקום החדש, התפשטו והצליחו שם  – לפעמים אפילו טוב יותר מאשר במקומם המקורי – הלא אין להם אויבים טבעיים במקום החדש – וכעת הם משנים את המערכת האקולוגית, ופעמים רבות פוגעים במינים המקומיים. 

IMG_1581

הם משנים את הרכב המינרלים בקרקעות, הם מתפשטים וחונקים את הצמחים המקומיים, מייצבים חולות, משנים את תגובת הסביבה לשריפות ועוד ועוד.
השאלה היא, איך – או מדוע מגיעים הצמחים הללו לטבע?
ובכן, יש הרבה שיטות. היום אני אסקור את העיקריות, ואתן דוגמאות שפגשתי לאורך Highway 1 בקליפורניה. 

IMG_1600

1. ייעור –

אצלינו, למשל, חיפשו עצים שגדלים מהר, וכך נתקענו עם מינים פולשים וטורדניים כמו שיטה כחלחלה ואיילנתה בלוטית.
עוד מין שהגיע אלינו (לפי האגדה, הזרעים הגיעו במעטפה)  הוא האקליפטוס (בלטינית: Eucalyptus). האקליפטוס נפוץ גם בקליפורניה – יש חורשות גדולות שלו לאורך החוף.
הנה, למשל, פריחה של אחד ממיני האקליפטוס בקליפורניה: אני חושבת שזה לא אקליפטוס המקור הנפוץ אצלינו, אלא מין אחר – עם פרחים ופירות גדולים יותר. 

IMG_1587

אחד העצים שהביאו אלינו, כדי "שייצמח מהר, כי אורנים צומחים לאט מדי" הוא השיטה הכחלחלה – עץ אוסטרלי חזק, שהיום אנחנו נאבקים למנוע ממנו לחנוק את כל צמחיית הארץ. אני אציין לטובה את רשות הטבע והגנים שעקרו את השיטים שצמחו לאורך הכביש של יער הקדושים – מערת בני ברית – היה שם סבך שיטים כחלחלות, ואי אפשר היה לראות שום צמח אחר. אחרי העקירה, פתאום ראיתי את שיח אברהם, רקפות, נרקיסים… חגיגה של צמחים מקומיים.
בקליפורניה פגשתי שיטה ממין אחר – גם היא אוסטרלית במקורה, זו שיטה ארוכת-עלים – Acacia longifolia

IMG_1604

2. צמחי נוי.

צמחים שהובאו לגינון – ויצאו לטבע. למשל, הצמחים התפשטו יותר מדי בגינה, והגנן זרק חלק מהצמחים למזבלה, שצמודה לשטח פתוח – והם התפשטו משם;
או שהזרעים מצאו חן בעיני בעלי חיים והם הפיצו אותם הלאה לשטחים הפתוחים – יכול להיות גם שהרוח הפיצה את הזרעים הלאה. בכל מקרה, הגענו למצב שבו הם צומחים מחוץ לגינה. 

IMG_1241

 לרוב אילו יהיו צמחים יפים מאד. למשל, העכנאי ההדור (שמו הלטיני: Echium candicans) הסגול הנהדר כאן. את הצמח המלא אפשר לראות בתמונה בראשית הרשימה. מוצאו באיים באוקיאנוס האטלנטי – האיים הקנריים, האיים האזוריים, מדירה. הוא גדל שם במצוקים מעל החוף. זהו צמח נהדר, בעל נוכחות ויופי – ולא פלא שאנשים בחרו בו לגינות שלהם. הבעיה היא, שהזרעים שלו הופצו – וכיום הוא פולש לטבע. השם העממי שלו הוא Pride of Madeira – גאוות מדירה. 

IMG_1243

עוד פולש, מוכר לנו יותר, שכן הוא נפוץ אצלינו בגינון – זוהי קאלה אפריקאית ( Zantedeschia aethiopica), ממשפחת הלופיים. מוצאה בדרום יבשת אפריקה.
הקאלה מקובלת בתור פרחים לזר כלה  – אבל אני לא חושבת שהדמיון בצליל קשור. השם הלטיני, "קאלה אתיופית" אינו מרמז על אתיופיה, אלא על "דרומית לעולם המקובל" – כי היא התגלתה במאה ה-17 ע"י אירופאים, שהתייחסו לכל מה שדרומית למצרים בתור "הדרום" כלומר "אתיופיה". 

IMG_1088

עוד מין מוכר מהגינון אצלינו – וגם אצלינו הוא מתחיל לפלוש לטבע – כסמנתה רבת-פרחים (Chasmanthe floribunda ). זהו פרח יפה ממשפחת האיריסיים, וגם הוא מגיע אלינו מדרום אפריקה. 

IMG_1617

את הפרחים הבאים הכרתי תמיד בתור "פרחי הסתדרות" – כאילו שמתחילים לפרוח ב-8 בבוקר, ונסגרים בסביבות 4 או 5 אחה"צ. יש להם גוונים רבים – ורודים, אדומים, כתומים, וכאן – לבנים. 

IMG_1577
השם העממי שלה הוא "מרגריטת הכֶּף" – Cape marguerite, בגלל הדמיון לפרחי מרגריטה אירופאיים (שהם דומים לקחוונים) והעובדה שהם גדלים באיזורי הכֶּף של דרום אפריקה. שמם הלטיני – Dimorphotheca ecklonis

IMG_1579

עוד פרח מוכר ויפה – הפעם ממשפחת הזיפניים – זיכריני רחב-עלים – Forget-Me-Not, ששמו הלטיני Myosotis latifolia. הוא באמת יפה, ומוצאו בצפון-מערב אפריקה. 

IMG_1485

גם הפרח הזה מוכר לי – זוהי הרתמה – קרובתו של הרתם. שמה הלטיני Genista monspessulana. בארץ, אפשר למצוא את הרתמה הקוצנית בכרמל, ואת רתמת הלבנון בחרמון. באגן הים התיכון יש כמה וכמה מינים, המין הזה הוא ממערב הים התיכון – איזור צרפת/ספרד. 

IMG_1114

3. צמחי מאכל –  

צמחים שגודלו בשדות למאכל, חלקם לא נאספו, או שהזרעים התפזרו מעבר לשדות החקלאיים.
הפרח הורוד ממשפחת המצליבים בתמונה הבאה הוא פרח צנונית – אותה צנונית שאנו אוכלים. שמה הלטיני Raphanus sativus. אילו זרעים שפשוט נפוצו משדות. 

IMG_1622

ואחד ממיני הכרוב הנפוצים באירופה – Brassica rapa – גם הוא ממשפחת המצליבים, כמו הצנונית – והוא פורח בצהוב (ונראה נחמד עם פיל ים ישן מאחוריו…)
3.2.2014: תוספת – הכרוב הזה מוכר במטבח בתור לפת. 

IMG_1179

4. צמחים שהגיעו ביחד עם צמחים אחרים – 

צמחים שהזרעים שלהם התערבבו בתערובות זרעים המיועדות לחקלאות ולנוי, או צמחים שהשתמשו בהם כתערובות לבעלי חיים – עופות, דגים ועוד.
כבר הראיתי את מקור החסידה הגזור שלנו, שהוא פולש בקליפורניה. המינים שהגיעו בדרך זו הם לרוב מינים לא מספיק אטרקטיביים לגינון, אבל זה לא אומר שהם לא משתלטים על שטחים.
אצלינו יש פלישה של אמברוסיה מכונסת – מין אמריקאי אלרגני קשה, שעכשיו נאבקים להשמיד אותו (בעיקר באיזור השרון). בקליפורניה פגשתי את החומעה הזו –

IMG_1189

אנשי California Native Plant Society לא היו בטוחים אם זוהי חומעה חומצית (Rumex acetosella) – מין אירופאי נפוץ, שטעמו חמוץ (בעצם, רוב החומעות חמוצות בטעמן, אבל כאן זה גם מופיע בשם) או חומעה מסולסלת (Rumex crispus) שנפוצה גם בארץ. בארץ, החומעה המסולסלת גדולה ומרשימה יותר – ולכן אני חושבת שזה בכל זאת המין האירופאי.
בכל מקרה – החומעה הזו ממלאת שדות וצובעת אותם באדום: 

IMG_1215

עוד מין שאני מכירה מהארץ, והוא נפוץ באירופה – מרגנית השדה (הזן הכתום). שמה הלטיני Anagallis arvensis.

IMG_2995

אצלינו בארץ נפוץ הזן הכחול. אבל באירופה הזן הנפוץ הוא הכתום. המרגניות הקליפורניות מוצאן, כפי הנראה, באירופה. 

IMG_2996

עוד מין מעניין הוא העשב המרשים הזה, שמקורו בערבות הפמפס של דרום אמריקה – הכירו את Cortaderia selloana – קורטדריה מכסיפה, שנקראת גם "עשב הפמפס".
הוא הובא גם כמזון לבע"ח, וגם כצמח נוי – וראינו מדרונות שלמים מכוסים בו. 

IMG_1313

וכך, התקבצו להם בחופי קליפורניה צמחים מארבעת קצות תבל, מכל היבשות – וגם בקליפורניה, כמו אצלינו, קשה כבר לדמיין איך היה נוף הצומח לפני 400-500 שנים. די ברור שהוא היה שונה ממה שרואים היום. 

IMG_1078

 את התמונות צלמתי לאורך כביש 1 – Pacific Coast Highway, בתאריך 14.3.2013
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_1489