כרוב החוף – Brassica tournefortii

c01

הבוקר, היתה לי פגישה בנתניה – אז הגעתי מוקדם והלכתי אל שמורת האיריסים. איריס הארגמן מתחיל כל שנה לפרוח בשליש האחרון של חודש ינואר, ובדרך כלל בפברואר כבר אפשר למצוא פריחה יפה.
מצד שני, מיעוט הגשמים השנה פגע קשות בכל האזור – יש פריחה, אך היא דלה וקטנה. האיריסים מתקשים לגבוה ומסתפקים בגבעולים בגובה של 20-25 ס"מ, בערך חצי מהרגיל. עדין הם יפהפיים – 

d02

מסביב לאיריסים ולאורך השביל פגשתי פרח שתמיד הוא מקדים לפרוח, וכמעט תמיד מתעלמים ממנו.
ובכן – לא עוד! הוא אמנם הרבה פחות מרשים מהאיריס, אך הפעם אני אתן לו את הבמה. הכירו נא את כרוב החוף.

c02

כרוב החוף הוא פרח ממשפחת המצליבים, שגדל בחולות ובחמרה. אפשר למצוא אותו לאורך מישור החוף וגם באזורים החוליים בנגב ובערבה. 

c06

זהו צמח דקיק וגבוה. בדרך כלל הוא צומח לגובה 60 ס"מ עד מטר, אבל ראיתי גבוהים יותר פעמים רבות. השנה, לעומת זאת, אפשר למצוא הרבה קטנים ונמוכים – בגובה 20 ס"מ בלבד.
הוא אמנם גבוה, אך כלל לא מרשים.

c04

יש לו שושנת עלים אופיינית שרועה על הקרקע –

c05

בתור נציג למשפחת המצליבים, יש לכל פרח ארבעה עלי כותרת, ששה אבקנים וצלקת. 

c07

בניגוד לחרדל, תודרה, לפתית ועוד מצליבים רבים – כרוב החוף אינו ממלא משטחים בצהוב עז. הפרחים פורחים כבודדים, אחד פה, אחד שם; וצבעם צהוב חיוור. 

c08

הפריחה דלילה למדי – יש מרווח של כמה סנטימטרים בין פרח לפרח, וזה תורם לאפקט הדקיקות שלו. 

c10

הפירות שלו הם תרמילים צרים מאד וארוכים, ובהם הזרעים. יש להם טעם חרדלי עדין – אפשר להכין מהם חרדל, או להוסיף את הזרעים לסלט.
למי שאוהב את הטעם החרדלי, אני ממליצה בחום לטעום את פירות הכרוב. הם טעימים ונחמדים.  

c12

כרוב החוף הוא צמח חזק ועמיד – אפשר לראות אותו בשולי דרכים, בגינות נטושות – באיזורי מעזבה. 

c11

בשנים גשומות הוא מתחיל לפרוח כבר בדצמבר. פורח בין ינואר למרץ, ובאזורים מושקים – אפשר למצוא אותו גם באפריל. 

c13

כרוב החוף הוא קרוב של כרוב הגינה – Brassica oleracea capitata – אותו אנחנו אוכלים.
ואפשר להוסיף את עליו של כרוב החוף לסלט, רק שרצוי לבחור עלים של צמח צעיר.
ואם כבר אני מזכירה את כרוב הגינה, אני שמחה לספר לכם שכרוב, כרובית, ברוקולי, כרוב ניצנים וקולרבי – כולם זנים שונים של אותו מין – Brassica oleracea. 

c09

למרות שהחורף לא מגיע, הפריחה בארץ מתקדמת. בשמורה בנתניה כבר פורחים (פרט לכרוב ולאיריסים) אלקנת הצבעים, מרסיה יפהפיה, צחנן מבאיש, כלנית מצויה ועוד ועוד. 

c14

עוד תמונה אחת שאני מאד מרוצה ממנה – זנב סנונית נאה  נהנה מצוף של רתם המדבר

d03

את התמונות צלמתי בשמורת האיריסים של נתניה, היום 3.2.2013

c15

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

c03

ובכל זאת, עוד כמה איריס ארגמן. נהדרים גם כשהם קטנים ונמוכים: 

d01

טיול שבת אל שמורת בני ציון – 12.12.2009

 
בשבת נשארנו קרוב לבית -ובכל זאת קפצנו לטיול קצר בשמורת בני ציון.
כבר כתבתי כאן על שמורת בני ציון הקטנה, שאני מאד אוהבת – בגלל העושר המרוכז שלה.
וגם הפעם נהנינו בשמורה.
 

 
את פנינו קידמו בחיוך שני מיני פרחים מורכבים צהובים קטנים – הסביון האביבי, ופה בתמונה – צפורני חתול מצויות.
הפרח נקרא כך על שם הפרי שלו, שנראה כמו כפת חתול שכל הציפורנים שלה שלופות.
 

 
עלינו בשביל, וכשכבר תהיתי איפה הן – הן הציצו וחייכו אלי מכל עבר: החינניות! חיננית הבתה, גם היא ממשפחת המורכבים, פרח עדין ונחמד של ראשית החורף.
 

 
כבר הצגתי פה את החינניות, והזכרתי את התכונה שלהן לחייך אל השמש – הן מפנות את ראשן לכיוון השמש, ומחייכות…
 

 
המשכנו וירדנו אל עץ האקליפטוס הענק – וליידו באחו, ראינו את ההוכחה שהחורף כבר כאן – פורחת באדום עז ויפהפה…
 

 
כבר ציינתי שכל שנה, כשהכלניות הראשונות פורחות, נראה לי שהן אדומות יותר ממה שזכרתי? מבהיקות יותר ממה שזכרתי?
 

 
עוד הוכחה שהחורף כבר מתחיל – לפחות לדעת הצמחים – פרחה באיזורים הגבוהים יותר של השמורה:
 

  
 
המרסיה היפהפיה אמנם קטנה מאד,אך זה כלל לא גורע מיופיה!
 

 
המשכנו לטייל ופגשנו עוד מצליב זעיר – הפעם בגוון צהבהב-קרמי עדין –
 

 
כאן קצת נעצרתי… לא הייתי בטוחה מי זה. פניתי לפורום צמחי בר – ושני אנשים שאני מאד מעריכה זיהו לי את הפרח בתור כרוב החוף.
למען האמת, חשבתי על הכרוב – אבל אני מכירה את כרוב החוף כצמח גדול יותר, ואילו הפרט הזה היה "פרט רעב" – זעיר ואומלל.
 

 
כדי להזכיר לנו שהסתיו עוד לא לחלוטין סגר את ענייניו פה, עדין פרחו סתווניות היורה פה-ושם –
 

 
ראינו כמות נאה של זחלים מסתובבים על הצמחים הקטנים ובינהם –
 

 
אני משערת שזהו זחל של טוואי כלשהו. לא מצאתי אותו בספרים שלי. שאלתי בפורום שמירת טבע, ואני ממתינה לתשובה – ומבטיחה לעדכן אם תהיה.
 

 
בדרכנו חזרה, עצרנו במרכז הקניות המאולתר בכניסה לבני ציון. בד"כ אני לא עורכת קניות בשבת (עונג שבת אצלי קשור לפרחים וטבע) – אבל הפעם עצרנו בחנות "ספרים בכפר" – ואני שמחה לאמר שסוף סוף קניתי לי עותק של ה"משקולת הצהובה" – ב50 שקלים בלבד!
יש לי אוסף מכובד למדי של ספרים בנושאי בוטניקה של ארץ ישראל, אבל מגדיר מלא מעולם לא היה לי. עכשיו – יש!
 

 
 
כל התמונות צולמו בשמורת בני ציון, בתאריך 12.12.09
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!