כליל החורש – Cercis siliquastrum

 

 היום אני מציגה בפניכם עץ, ולא סתם עץ: עץ כליל-יופי, ושמו כליל החורש

כליל החורש הוא עץ נפוץ למדי באיזורים הים-תיכוניים בארצנו, הוא גדל ברום 300-1000 מטרים.
בעונה הזו אפשר לראות אותו בולט בשטח – כתמים ורודים בחורש:

לדעתי זהו עץ מקסים. השקדיות – שהוסיפו צבע לבן – גמרו לפרוח, והכליל מחליף אותן ומנקד את החורש בורוד.   

לשמחתי, אני לא היחידה ששמה לב ליופי הזה – משתמשים גם בעצי כליל החורש בגינון ובערים. בעבר ראיתי גם זן לבן שתול.
בזכות זה, תוכלו למצוא אותו גם במישור החוף.

כליל החורש שייך למשפחת הקסאלפיניים – לאחרונה תורגם השם לכליליים, ובמשפחה ישנם כמה וכמה עצי נוי מוכרים – כמו הצאלון והבוהיניה.

הפריחה מתחילה לפני לבלוב העלים, וכשכליל החורש בשיאו – זהו עץ ורוד מטריף את הדעת!
ביום בהיר מתקבל שילוב הורוד-תכלת הנהדר הזה –

אבל גם ביום סערה הוא נראה מצוין לטעמי –

הפרח של כליל החורש דומה לפרחים של משפחת הפרפרניים – טופח, תורמוס וכדומה – ובאמת, מבחינה סיסטמטית – גם הכליליים וגם הפרפרניים שייכים לסדרת הקטניות.

השם האנגלי של העץ הוא "עץ יהודה". לפי המסורת הנוצרית יהודה איש-קריות תלה את עצמו על כליל החורש, כי התחרט על שבגד בישו

מעומק הבושה על המעשה, הסמיקו פרחיו של העץ והפכו מלבן לורוד…

וכך, בלי לתכנן, אני מזכירה את יהודה איש קריות בפעם השניה – בתוך פחות מחודש!

כליל החורש נפוץ למדי בכל מזרח הים התיכון.

התמונות צולמו בין פברואר לאפריל 2012, בכרמל (חניון האגם ואיזור רקית), ברמת הנדיב (זכרון יעקב), במירון (נחל מירון, הר הלל והר מירון עצמו), וגם בגן הבוטני של עתי יפה בנתיב הל"ה.

 

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

 

 

הבלוג ואני יוצאים לחופש

המזוודות כבר ארוזות,
 יש Cat-sitter לחתולים,
ואנחנו יוצאים לנו לחופשה – לסן פרנסיסקו וסביבותיה.
ואם תהיתם: כן, יוסמיטי בתכניות שלנו, ועוד הרבה דברים אחרים ונפלאים…
אז קיץ נעים לכולם – אני אשוב עם הרבה תמונות ורעיונות לרשימות, לקראת פריחת החצבים.

התמונות: לבלוב של כליל החורש בנחל כלח בכרמל, 13.5.2006
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

להתראות לכולם!

 
ותודה לאמאלה 4 אוצרות שהזכירה לי להוסיף את השיר…
 

ביקורת ספר: מדריך העצים בישראל לילדים ולנוער

 
קיבלתי מתפוז – פורום שמירת טבע – את "מדריך העצים בישראל לילדים ולנוער" מאת ישראל גלון ויונה זילברמן (בהוצאת מודן) ובתמורה אני אמורה לכתוב עליו  ביקורת. פרסמתי את הביקורת בפורום, ולכבוד שבוע הספר – החלטתי לפרסם אותה גם פה.

הדבר הראשון ששמתי לב אליו בעקבות עיון בספר הוא… שאין לי מספיק צלומי עצים. אז את זה לקחתי לתשומת לבי, ואני אשתדל לצלם גם עצים!

הספר מחולק לארבע קטגוריות, או פרקים  – עצי בר, עצי תרבות, עצי פרי ודקלים (?).
החלוקה כבר מהווה בעיה מכיוון שאין אינדקס אחד שבאמצעותו ניתן לאתר עץ אם שמו כבר ידוע לך – אלא יש לחפשו בארבעת האינדקסים.



(ברושים, חיפה, 6.6.2009)


החלוקה בין ארבעת הפרקים לא תמיד ברורה – לדוגמא ברוש – מופיע כעץ בר, למרות שרוב עצי הברוש שתפגשו בארץ יהיו נטועים; ולעומתו – עוזרר קוצני מופיע כעץ פרי. נכון, יש לו פירות טעימים, אך אני עדיין  לא נתקלתי בעוזרר קוצני שאינו בר…

החלוקה למשפחות גם היא אינה ברורה –

הסיסם ההודי (שידוע לי כעץ פרפרני) מופיע כבן למשפחת "קטניתיים (פרפרניים)" ,




(סיסם הודי, נחל זרד, ממלכת ירדן, 8.5.2008)


החרוב מופיע בספר כבן למשפחת "קטניתיים (כליליים)" – החרוב שייך למשפחת הקסאלפיניים, ויש המתרגמים את השם הזה ל"כליליים".



(ענפיו של החרוב הזקן בשמורת ביתן אהרון, 5.11.2005)


כליל החורש משוייך למשפחת  "כליליים" ופרקינסוניה שיכנית כתובה במשפחת "כליליים (קסאלפיניים)".  למיטב ידיעתי, שניהם שייכים למשפחת הקסאלפיניים.

לי זה נראה מאוד מבלבל.




(אלון התבור הגדול של שמורת קדימה, 8.2.2006)


ואם זה לא מספיק, מצאתי בספר כמה אי דיוקים – לדוגמא – על כליל החורש כתוב שמוצאו "מזרח אמריקה הצפונית" אך ככל הידוע לי (ובדקתי באנציקלופדיה של החי והצומח) מוצאו ממזרח הים התיכון,




(ענף פורח של כליל החורש, פארק קנדה, 1.1.2005)


הפרי של עוזרר קוצני הוא צהוב אך בתמונת פריו מופיע פרי אדום של עוזרר אדום.



(לא מצאתי בין התמונות שלי צילום של עוזרר קוצני או עוזרר אדום… אז הנה כרכום גייארדו, וליידו פירות ועלים יבשים של עוזרר קוצני, מעמק מן בחרמון, 7.11.2008)


אם רוצים לזהות עץ בלתי מוכר עפ"י הספר, אין דרך מובנית לכך (לדוגמא – עפ"י גובה, נוף העץ או צורת העלה) אלא צריך לדפדף בין כל העצים בתקווה למצוא את הנכון.


בצד החיובי – ההקדמה מצוינת. ההסברים והאיורים ברורים וטובים. קיים מידע רב מעניין על עצים שונים שנועד לעורר את עניין הילדים. השפה ברורה ובהירה, יש הסברים לכל המושגים הבוטניים ובהחלט אפשר ללמוד מהספר.

לכל עץ מופיעה תמונה כללית ועוד מספר תמונות קטנות של עלים, פרחים ופירות – העוזרות לזהות את העץ.

הבת שלי (בת 10) הגדירה את הספר כ"נחמד" והבן שלי (בן 8 ) כ-"ככה-ככה".

לסיכום: ספר נחמד אבל בהחלט לא חובה בכל בית. ומאד חבל לי שלא דואגים לדייק במידע.