כתריים אדמדמים – Dipcadi erythraeum

 

כזכור, לפני שבועיים הייתי בערבה. פגשתי שם לשון אפעה מצרית, והרנוג השיטים – וקצת אחריהם גיליתי לבלוב של עלים עם ניצנים קטנים:

 

 

שאלתי את יובל מה זה, והוא הסביר לי שזוהי תחילת הפריחה של כתריים אדמדמים.
מיד עלתה רמת ההתרגשות – "באמת? וואו! ואתה חושב שנפגוש גם פורחים?"
כתריים אדמדמים הם צמח חולות נדיר ממשפחת השושניים. עד המפגש הזה ראיתי רק תמונות שלהם, מעטות וברזולוציה גרועה – ובכל זאת ראיתי את מבנה הפרח המיוחד והיפה. פרט לכך, זהו פרח ממשפחת השושניים – משפחה ידועה ביופיה. שנציגים רבים שלה (כמו חצב, שושן צחור, סתווניות ועוד) כבר ככבו אצלי.

 "תעזבי, זה סתם כלום-בצבע-חום" – ענה לי יובל… ואני המשכתי לחפש. אבל לצערי, באותו יום לא מצאתי  כתריים.

 

עבר שבוע – ובפורום צמחי בר, אוֹרי פרגמן-ספיר – מנהל הגן הבוטני בגבעת רם – העלה תמונה של הכתריים שהוא צלם בחולות נחל סכר.  תמונה יפהפיה, אני חושבת שהיפה ביותר שראיתי של הצמח הזה.
אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה שמחתי לגלות שבהשתלמות רת"ם המסלול שוּנָה – ואחת התחנות היא חולות נחל סכר, דרומית לרמת חובב!

 

 

מיד גייסתי לטובת העניין את כל בעלי העיניים החדות בסביבה, וספרתי להם מה אני מחפשת. הבעיה היא… שהתיאור שלי ("שושני קטן, בצבע חום-אדמדם, צורת הפרח מזכירה יקינתון, אבל עלי הכותרת מסודרים שלושה-שלושה) – היתה הרבה יותר מלהיבה מהממצאים…

מה שמצאנו היה משהו קטן – בגובה 15-20 ס"מ, ברוב המקרים הוא שרוע על הקרקע.

 

 

 

ובקשר לצבע… חום-אדמדם? אפור-חום זה תיאור טוב יותר.

 

   

 

בקיצור, אני מודה ומתוודה: לא התרשמתי מהפרח הזה כמו שחשבתי שאתרשם. יובל צדק. השם כלום-בצבע-חום באמת הולם את הפרח הזה…

 

 

יחד עם זאת, כדאי להסתכל מקרוב על הפרחים: הם באמת מיוחדים ויפים.

 

 

הפרח בנוי בצורה דומה לזו של פרחי היקינתון, אך במקום שהכותרת תהיה ששה עלים באותו הגודל – היא מחולקת לשני דוּרים (כלומר, שתי שורות) – דוּר חיצוני של עלי כותרת גדולים יותר, ודוּר פנימי של עלי כותרת קטנים יותר.

 

 

ממש כמו כתר – בתוך כתר! ומכאן מגיע השם – כִּתְרַיִים.

 

 

 

 

הפירות של  הכתריים דומים לפירות של גביעונית הלבנון, והם גם גדולים למדי – הגבעול שבקושי תמך בפרחים- עכשיו כורע תחת נטל הפירות הגדולים.

 

 

הכתריים הם – כאמור – פרח קטן מאד. גובה הצמח הוא כ-15 ס"מ. בתמונה הבאה אפשר לראות כמה היד המצלמת גדולה יחסית אל הפרח:

 

 

זהו צמח שגדל בחולות – הם אוהבים דיונות, רצוי לא ניידות מאד. בארץ הם גדלים בערבה  – בחולות חצבה ובחולות תמנע; וגם בנגב – למשל, בחולות מדרום לבאר שבע, ובחולות חלוצה.

 

 

בעולם – הכתריים הם מין שגדל במדבריות מאפריקה ועד הודו. אבל ישנם מינים יפים ומרשימים יותר מהכתריים האדמדמים שגדליו אצלינו. למשל כתריים לבנים מהודו – מאד יפים, או כתריים מנמיביה – שהם צמח גבוה – גבהו מגיע עד לשני מטר!

 

 

התמונה הראשונה צולמה בחולות שיזף בערבה, 13.2.2010.

שאר התמונות צולמו בחולות נחל סכר, מדרום לבאר שבע, 24.2.2010

 

 

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!