אחרי הבחירות עולים לתבור

לפני 4 שנים טיילנו (אני והמשפחה המורחבת) בהר תבור, ונהנינו מאד ממרבדי הכדן הסגול שם. מאז, לא הזדמן לי לחזור לשם בעונת הכדנים.
ולכן החלטתי שהגיע הזמן לחזור אל הר תבור! ואם אפשר לעשות את זה בחברותא – על אחת כמה וכמה.

הזמנתי כמה וכמה חברים – כאן המקום לשלוח איחולי החלמה מהירה לצ`ופון של גגגונת, ולסבא של דנדן (גם אביטל חסרה לנו) – אני מקווה שנוכל לטייל בפעם אחרת!
נפגשנו בראש התבור, צפינו על הנוף ממרפסת התצפית – ואז יצאנו אל שביל הפסגה, להקיף את ראש ההר.
הדודאים עדיין פורחים – העננצ`יקית התלהבה מהרעיון שבשורשי הדודאים השתמשה Professor Sprout לרפא את אילו שנפגעו מה-Basilisk.  (הארי פוטר וחדר הסודות, למי ששכח)

אני מאד אוהבת סידורי פרחים טבעיים, למשל – כלנית וכלך מצוי:

צלמתי פרפר, ובעצם לא הספקתי לראות מה צלמתי עד שהגעתי הביתה… זוהי סטירית הציבורת:

שום משולש התחיל לפרוח, ואנחנו הרחנו את ריח השום שיש לעלים שלו, ומיששנו את הגבעול המשולש שנתן לו את שמו

זלזלת הקנוקנות כבר גמרה לפרוח – זהו הפרי שלה:

ולאורך הדרך ראינו הרבה צחנן מבאיש, עליו כתבתי רק בשבוע שעבר –

רוב אלוני התבור עומדים בשלכת, העלים רק מתחילים ללבלב – וזה מאד נחמד לראות אותם משקיפים על העמק

התבור כולו פורח! פרט לכלניות ולרקפות שבאמת בולטות ויש הרבה מהן, בדקתי כמה מהקטנים הבלתי נראים:
חלבלוב השמש, שהוא נפוץ – אבל ירקרק ולא בולט; כוכבית מצויה – מאד נפוצה אבל קטנה: גודל הפרח הוא כחצי ס"מ. ואם חשבתם שהיא קטנה, אז תדעו לכם שעל האביבית הזעירה הסתכלנו עם זכוכית מגדלת… גודל הפרח הוא מילימטר אחד.

פגשנו שלושה מיני ורוניקה, צילמתי שניים –

כשישבנו להסתכל על האביבית הזעירה, קלטתי משהו זז. עינבלית העלתה אותו (באדישות של מדריכת טיולים ותיקה…) על המכנסיים שלה, וכך יכולתי לצלם אותו בנוחות: זהו ארכרגל אפור (בשטח התבלבלתי בינו לבין קרוב שלו – הרגלביש… שניהם קרובים של העכביש ושניהם בעלי רגלים ארוכות)

לאורך המסלול פגשנו המון זהביות. רובן היו קטנטנות, צמודות קרקע ובעלות עלי כותרת מעוגלים – זהבית דמשקאית. בסוף המסלול פגשתי אחת שהיתה גדולה פי שלוש, ובעלת עלי כותרת מחודדים: זהבית השלוחות :

התרגשתי מאד מהמקבץ הנהדר של גביעונית הלבנון – אמנם הזן הדרומי שגדל בנגב צבעוני ומיוחד יותר, אבל גם אילו נהדרות!

ואז סוף סוף הגענו אל הכדנים.

מורדות ההר מנוקדים-מנוקדים בסגול הנפלא של הכדן הסגול – כולם התקדמו, ורק אני נשארתי לצלם עוד ועוד תמונות מאד דומות לזו:

מצאתי לי סידור פרחים אלגנטי ועדין: כדן סגול, רקפת מצויה ועלי חצב:

המון עריוני צהוב פורח על ההר! אני מאד אוהבת אותם, ואת העירית הגדולה. הנה הם משקיפים לכיוון נצרת –

כדי שלא נשכח שט"ו בשבט היה ממש לפני שבועיים, פגשנו שקדיה ענקית ועמוסת פריחה – תענוג!

כשהכנתי את הרשימה הזו, הסתכלתי על רשימת הכדנים שפרסמתי בעקבות הביקור הקודם בתבור.
מסתבר שגם הביקור הקודם היה ממש אחרי הבחירות!
אני חושבת שמה שכתבתי אז – עדיין אקטואלי:
כן, אני יודעת שהיו בחירות. כן, הצבעתי. אני מסכימה עם מה שביבי אמר: "העם אמר את דברו בברור". ודברו הוא – שהוא לא יודע מה הוא רוצה, אבל בטוח שאף אחת מהאופציות הקיימות לא ממש מוצאות חן בעיניו.  

אחרי שרווינו כדנים, גביעוניות, עריונים ושאר פרחים – פרשנו מחצלות וישבנו לפיקניק. ליד המקום בו ישבנו (יחד עם כמה מליוני ברחשים) לאכול את המטעמים שהכינו כולם – ראיתי את העלים הללו: ורק אני התרגשתי מהם…
אילו עלים של איריס ארם-נהרים, שיפרח בסביבות פסח.

אחרי הפיקניק נפרדנו מכולם. אבל… עוד היה אור! בשבילי, לבזבז שעות אור בנסיעה הביתה זה באמת מוגזם. חייבים למצוא עוד נקודה לעצור בדרך.
מה דעתכם על מנחת מגידו?

במנחת מגידו תמיד אפשר למצוא כלניות מיוחדות. פרט לעובדה ששם יש ריבוי של סגולות-לבנות-ורודות, אם מחפשים היטב – מוצאים גם כלניות מיוחדות, כמו זו למשל:

את נמפיות הסרפד שראיתי בתבור לא הצלחתי לצלם, אבל במנחת מגידו אחת מהם נחתה על עלה של חוחן, וכך יכולתי לצלם אותה:

ואפילו עורבני הציץ בין ענפי האקליפטוס!

הרשימה מתארכת, ויש עוד המון תמונות – אתם מוזמנים להציץ באלבום (זהו אלבום פייסבוק).

אני אגיד כאן תודה רבה מאד לעינבלית וחבריה, לאיילת מטיילת, לחתולי8 ולמשפחות שלהם ושלי (במיוחד למוטי) – היה לנו טיול מקסים!
הקישורים הם לרשומות שכל אחד כתב על הטיול, מוזמנים להקליק על השמות בשביל לקרוא את התיאורים שלהם!

את התמונות צלמתי בהר תבור ובמנחת מגידו, 9.2.2013
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

אתגר צלום

 
ראיתי בבלוג של Siv30 ובבלוג של Colargolet את הביצועים היפים שלהן לאתגר החודש של Mixim – והאתגר הוא אתגר צלום.
 
גם אתגר, וגם צלום? זה ממש תפור עלי.
אני צריכה להכין קולאז` מארבע תמונות, שיתאימו לכותרות "עגול, פתוח, מלא, שלושה". מצוין.
 
בחרתי לי תמונות, ולאחר כמה נסיונות שלא היו לשביעות רצוני, פניתי לעזרה אל צבי אורגד – צבי הוא מאייר מוכשר, גרפיקאי מקצועי, וגם… הגיס שלי.
 
והנה לפניכם הקולאז` שלי. כרגיל, אפשר להקליק עליו על מנת לראות אותו בגודל מלא.
 

 
 
והסבר על התמונות:
 
עגול – מבט-על על ולריאנה איטלקית, פרח מקסים שפורח עכשיו בכרמל ובגליל. צלמתי בכרמל, באיזור רקית, 14.2.09
פתוח – פרפר זנב-סנונית נאה, שפרש כנפיו. שמורת בארי, 10.2.2009
מלא – שאני שוב אציג את מרבדי הכדן הסגול? הר תבור, 7.2.2009
ושלושה – שלושה פרחי בן-חצב החורש מחניון האגם, 14.2.2009
 
 
ואם כבר אני מזכירה את צבי, הרשו לי להמליץ לכם על ספר.
צבי כתב, אִיֵּר, הפיק, עִצֵּב, עִבֵּד, והוציא לאור ספר ילדים.
זהו ספר חמוד מאד בשם "מסיבה בכפר" – והוא מספר על עכבר שמצטרפות אליו שלל חיות נוספות כדי לחגוג במסיבה. מאד אהבתי את הרעיון של הסיפור – עם שיתוף פעולה וקצת השקעה, כל החיות בונות לעצמן חיי שיתוף טובים ומאושרים.
הספר מיועד לילדים בגיל הגן, הוא כתוב בשפה יפה וקלילה. הוא זורם, קצבי והאיורים – פשוט מקסימים.
הקפדה על עברית נכונה מאד חשובה לי, וצבי כותב יפה ובשפה שהיא לא ילדותית מדי – ולא גבוהה מדי. בגובה העיניים, ובשפה יפה.
האיורים חיים וזורמים, הם לא מתיילדים, ולא "ציורים מושלמים" – הם איורים, עם תנועה וקצב, והם מחיים את הספר.
הספר כבר נמצא על מדפי החנויות (של צומת ספרים).
מי שרוצה פרטים נוספים – מוזמן לשלוח מייל לצבי דרך האתר שלו, או לשלוח מסר אלי.
 

 

כדנים, כדנים, כדנים

 

 
מאז יום שבת האחרון, הכל כחול-סגול לי בעיניים… והכל בזכותה של הילדה בחולצה הכחולה!
 

 
היא הלכה לטייל בשביל פסגה בתבור, חזרה משם עם תמונות נפלאות – אז מיד החלטתי, שלא ממש חשוב לאן רציתי לנסוע לטייל, כי פשוט ברור לאן אני (ובשל כך, כל המשפחה שלי) נוסעת לטייל.
 

 
נסענו לתבור, לשביל הפסגה. המשפחה המורחבת – 11 אנשים בסך הכל.
 

 
והיתה לנו חגיגת פריחה משובבת נפש…  המון המון פרחים ממינים שונים פרחו.
 

 
אבל את הרושם הרב ביותר – השאירו עלינו מרבדי הכדנים הסגולים.
 

 
אף פעם לא ראיתי כאילו כמויות של כדנים. בד"כ ראיתי אותם במצוקים, במקבצים, פה-ושם. אבל הפעם, בתבור? היו מליונים…
 

 

 
בתמונה הבאה – הצהובים הם אחד מה-DYC – ניסנית דו-קרנית. השילוב שלהן עם הסגול של הכדנים הוא נפלא בעיני.
 

 
כל התמונות צולמו בשביל הפסגה של הר תבור, 7.2.2009
וממש כדאי לכם  להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
 

 

נ.ב.

כן, אני יודעת שהיו בחירות אתמול. כן, הצבעתי. אני מסכימה עם מה שביבי אמר: "העם אמר את דברו בברור". ודברו הוא – שהוא לא יודע מה הוא רוצה, אבל בטוח שאף אחת מהאופציות הקיימות לא ממש מוצאות חן בעיניו. 

כדן סגול – Muscari commutatum

בסתו פרסמתי כאן תמונות של פרח עדין וצנוע בשם כדן קטן-פרחים.
עכשיו, בחורף, פורח אחיו הגדול והמרשים יותר – כדן סגול.

הכדן נקרא כך, כי פרחיו נראים כמו כדים קטנים שיש להם שש שיניים בולטות.

הפרחים בראש התפרחת – הקטנים והבהירים יותר – הם בעצם פרחים עקרים, שמשמשים כדגל צבעוני, למשוך את הדבורים אל הפרח.

את הכדנים פגשתי בארבל – מציצים מן המצוק, כמו גנים תלויים מיניאטוריים. ממש יפהפיים.

וגם אצלם, כמו אצל זלזלת הקנוקנות שהראיתי כבר – הפרחים הפוכים, כדי להגן בפני הגשם. המאביקים שלהם הם דבורים שהן חכמות מספיק ללמוד להתקרב לפרח מלמטה.

כל התמונות צולמו במצוק הארבל, ב-19.1.2008 וב-17.1.2009

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.