יקינתון מזרחי ושני ימי הולדת

כבר כתבתי על יקינתון מזרחי בבלוג – פעם ועוד פעם. אבל השבוע הזדמן לי לבקר גם בקרני חיטים וגם במצוק הארבל, והיקינתונים פורחים בשני המקומות, משמחים את העין ביופים ואת האף בניחוחם.

אז חיפשתי תירוץ להעלות תמונות של יקינתונים – ולכן אני חוגגת ימי הולדת, והפעם לשני אנשים מאד מאד שונים זה מזה. לשניהם אני מקדישה זר יקינתונים.

הראשון הוא דני קיי הגדול, שביום שישי האחרון (18.1.2013) מלאו 100 שנים להולדתו.

דני קיי היה קומיקאי מוכשר בטירוף – בעל לשון זריזה, מגוון של הבעות פנים וקולות, יכולת מוזיקלית – פשוט נפלא.
הנה אחד הקטעים האהובים עלי שלו –

בדיוק שלושים שנה ויום אחרי דני קיי, (כלומר, ביום שבת 19.1.2013מלאו 70 שנים להולדתה) נולדה ג`ניס ג`ופלין – זמרת הרוק-בלוז המסוממת, המוטרפת, והמדהימה.

אני מאד אוהבת את השירים של ג`ניס. היא לא הספיקה הרבה – היא נפלה עמוק לסמים ומתה ממנת-יתר של הרואין בגיל 27 בלבד.
אבל השירים שלה זועקים ותופסים אותי בסרעפת…

הנה אחד להדגמה –

אני חושבת שלמרות שהזיווג הזה – דני קיי המצחיק, התמים, הנקי ולעומתו ג`ניס המוטרפת והמסוממת – נראה מאד מוזר, זה בדיוק מה שמאפיין את הטעם המוזיקלי שלי.

מצד אחד, אני תמימה למדי, ואוהבת מוזיקה נקיה וברורה עם קריצה, כמו הקטע הזה:

 

ומצד שני, אני אוהבת רוק-פולק, כזה שתופס אותך ולא עוזב

ולכן אני חוגגת את הולדתם של שני האנשים הללו, ושמחה על כך שהם נולדו, והוסיפו צבע ומוזיקה לחיי.

ואגב צבע, היקינתון בדרך כלל הוא בצבע תכול אחיד. הפעם מצאנו אחד שצבעו משתנה מתכלת כהה ועד כמעט לבן –

 

 בקרני חיטים צלמתי יקינתון משקיף לעבר הארבל והכנרת –

 ובארבל מצאתי מסלעה נהדרת של רקפות ויקינתונים –

 

גם שפן סלע פגשתי בין סלעי הארבל – זהו הזקיף, ששומר על משפחתו. משפחת השפנים נמצאת מעט נמוך יותר, הם עסוקים באכילה. הזקיף ניצב על סלע בולט ובודק את הסביבה. במקרה של סכנה הוא מתריע בפני שאר השפנים, והם בורחים (כמו שפנים!) למחבוא.

התמונות צולמו בקרני חיטים, בתאריך 16.1.2013
ובמצוק הארבל, בתאריך 19.1.2013
כתמידף מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

ולסיום:

יקינתונים (ועוד כל מיני) בשלג

כמו רוב האנשים בארץ, גם אנחנו עלינו צפונה. החלטנו לטייל במירון. אני מאד אוהבת את איריס הלבנון שפורח עכשיו בפסגת המירון, ואמנם ראיתי אותו כבר השנה – אבל לא בשלג…
אז נסענו למירון.

כבר יותר מקילומטר לפני ההר התחיל פקק. והמוני מכוניות חונות משני צידי הכביש. זחלנו לאיטנו – כי בכל זאת רצינו לעלות למעלה… אבל כשהגענו לצומת העליה להר, גילינו שם את המשטרה.

המשטרה פוחדת מ"פקקים ובלגן" על ההר, וה"פתרון" שלהם, במקום לווסת את התנועה, ולסדר אותה – פשוט היה לסגור את ההר. אז כולם באו להר, ונתקעו בבלגן. אני מקווה שאף ילד לא נדרס שם.
לא היתה לנו הרבה ברירה, וכמו כולם חנינו לאורך כביש 89, ועלינו ברגל – עד עין חומימה, וחזרנו בחזרה. את סיפור הטיול תוכלו לקרוא אצל מוטי, ברשומה הזו.
אני אשאר עם התמונות.

בדרך הלכנו בברד ובגשם קפוא…. זה דווקא היה נחמד.
אל האיריסים – לא הגענו.

אבל מצאתי כלניות –

 

חלקן היו ממש קבורות בקרח –  

 וחלקן מנסות להפשיר, מטות ראשיהן מטה:

גם סביונים מצאתי בשלג:

 ליד בית ספר שדה מירון, ובשביל המוביל לעין חומימה, מצאנו סוף סוף את היקינתונים:

 

כשפרסמתי רשימות על יקינתונים לפני 3 שנים, צלמתי יקינתונים בשמש, בחום – הפעם זה ההפך המוחלט. שלג!

היקינתון הוא צמח נוי נפוץ – אפשר לקנות פקעות יקינתונים הולנדיות – שהפרחים שלהן צבעוניים, וצפופים יותר מאילו של היקינתון המזרחי.
אבל… הפקעות הללו תורבתו מהיקינתון המזרחי שלנו. כמו עוד פרחים יפהפיים של איזורינו – הצבעוני, השושן, הרקפת והכלנית – כולם תורבתו מפרחי הבר של ארץ ישראל וסביבותיה.

  

בארץ היקינתונים פורחים בגליל התחתון והעליון, בגולן ובחרמון. לפני 3 שנים כתבתי שאני זוכרת אותם כילדה בכרמל… ושמחתי לשמוע לפני שנתיים שמכר שלי טייל בנחל כלח (בכרמל) ופגש שם יקינתון פורח!
אני מקווה לפגוש יקינתונים – או שלג – או גם וגם – בכרמל

 התמונות צולמו במירון, באיזור בית-ספר שדה הר מירון, בתאריך 3.3.2012

התמונות ב-Picasa, מוזמנים להקליק עליהן על מנת לראותן בגודל מלא.

ועוד תמונה אחת – של ה"בריכה" שמצאנו במקום מערת פער. ב-Picasa יש עוד כמה מאותו איזור, כאן אני אשים דוגמא אחת: 
מערת פער היא ואדי שיורד אל מערת בולען, הנחל נבלע במערה ופורץ החוצה במקום אחר. הפעם, במקום ואדי – פגשנו אגם (שעמקו מגיע גם ל3-4 מטרים)…

פזמון ליקינתון

לא יכולתי לדבר על יקינתונים, ולא להזכיר את המשוררת האהובה עלי – לאה גולדברג, נכון?

במיוחד כשהיא כתבה שיר כל כך נחמד עליהם… אמנם היא כתבה על יקינתון לבן – ואצלינו פורח תכול. אבל היקינתון התרבותי, שמופיע בשלל גוונים (לבנים, ורודים, אדומים, כחולים וסגולים) תורבת במאה ה16, ע"י האירופאים – בעיקר ההולנדים –  מן היקינתון המזרחי שפורח בר אצלינו.
 

 
את השיר "פזמון ליקינתון" כתבה לאה גולדברג, וכשרבקה גוילי-ברוידא, המלחינה, קבלה את המלים וישב להלחין – היא לא ידעה מה מקור השם (שספרתי עליו ברשומת היקינתונים הקודמת שלי) והשם נראה לה בכלל… יפני, או משהו כזה.
 

אז היא ניסתה להלחין שיר בסגנון יפני.

לילה לילה מסתכלת הלבנה
בפרחים אשר הנצו בגינה
בצִיצֵי היקינתון
בגננו הקטון
לילה לילה מסתכלת הלבנה….

ואומרת הלבנה לעננים:
תנו טיפה ועוד טפונת לגנים
שיפרח היקינתון
בגננו הקטון
כך אומרת הלבנה לעננים

בא הגשם וצלצל בחלוני
שר ניגון עליז לפרח בגני
וענה היקינתון
בשמחה ובששון
למטר אשר צלצל בחלוני.

ומחר נצא כולנו אל הגן
ונראה שם את הפרח הלבן
ולכבוד היקינתון
בני ישיר את הפזמון
ושמחה גדולה מאד תהיה בגן.

 
כל התמונות צולמו בארבל, בתאריכים 17.1.2009, 19.1.2008
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
 

 
הנה אסתר עופרים שרה את השיר, וגם עוד גרסה נחמדה שמצאתי, מ-1980 –  של ירדנה ארזי, מזי כהן, יואל לרנר וראובן גבירץ. תהנו…
 

 

יקינתון מזרחי – Hyacinthus orientalis

 
החורף מתעכב – לצערי הרב, אמרו בחדשות שגם השבוע לא יהיו גשמים.  אבל התותחים הגדולים כבר מתחילים – צמחי הבצל והפקעת שולפים פרחים, ומרגשים אותנו ביופים.
 
והנה פרח נפלא: יקינתון מזרחי.
 

(קרני חיטים, 29.1.2005)

 
היקינתון פורח עכשיו – בינואר – בגליל התחתון, בארבל ובקרני חיטים.
 
(רמות נפתלי, 4.3.2007)
 
עוד חודשיים בערך – במרץ – הוא יחייך אלינו במירון, וברמות נפתלי
 
(ארבל, 19.1.2008)
 
וחודשיים מאוחר יותר – בסביבות מאי – בהר כחל בחרמון.
 
(ארבל, 19.1.2008)
 
פעם – כשהייתי ילדה – עוד ראיתי יקינתונים גם בכרמל. אבל לצערי הרב הם נעקרו משם, ונעלמו.
היקינתון הוא פרח נהדר – גם הצבע שלו מקסים, וגם הריח שלו עדין ונפלא.
 
(ארבל, 19.1.2008)
 
השם יקינתון – או השם הלטיני, הְיָקִינתוֹס – בא מהמיתולוגיה היוונית. היקינתוס היה בנה של המוזה קליאו, והיה ידוע ביפיו. עד כדי כך היה יפה, שהתאהב בו האל אפולו – ואף זכה באהבתו.
אך – כרגיל במיתולוגיה, טרגדיות ואסונות הם ענין של יום-יום, ואפולו הרג את אהובו בשוגג, כשהשליך דיסקוס ופגע בראשו…
היקינתון פרח במקום בו נפל היקינתוס, עלה מדמו – וכאן נשאלת השאלה האם להיקינתוס היה דם כחול?!
 
 
(ארבל, 17.1.2009)
 
כתמיד, אתם מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
 
(ארבל, 17.1.2009)