טבע עירוני וטבע פראי

בסוף השבוע שאחרי סוכות, נסענו לדרום – התארחנו באכסנית הנוער של מצפה רמון, וטיילנו בבורות לוץ .
מבחינה בוטנית, הטיול לא היה מאד מרשים – אמנם התרשמנו מכמה ירוק המדבר עדיין, אחרי הקיץ החם. עדיין רואים שהיה חורף גשום מאד במדבר.
כשנכנסנו לאכסנית הנוער, קדמו את פנינו הדיירים הקבועים –

 

אנחנו רגילים לראות את היעלים מסתובבים על המדשאות בעיירה, ממש כמו החתולים בערי המרכז, אבל זו פעם ראשונה שראינו יעלים זכרים מחזרים אחרי נקבות ממרחק נגיעה (כמעט) :

 

קיווינו לראות גם קרבות בין זכרים על ליבה של יעלת חן, אך נאלצנו להסתפק במשחקי גדיים…

עם אור השקיעה, היעלים עזבו את הגן הציבורי, והחלו ללכת בטיילת, לכיוון מצוקי המכתש.

בדרך לבורות לוץ, הבחנתי בבליטות קטנות על ראש גבעה מרוחקת…. עצרנו ושלפנו משקפת – ואכן על ראש הגבעה לא עמדה פרה, כי אם קבוצה של פראים –
כתבתי כבר בעבר על שחרור הפראים לטבע, שהוא מוצלח – הפראים מתרבים ואפשר יותר ויותר לראות אותם בהר הנגב, אפילו מהכביש.
שמחתי מאד שהצלחתי להבחין בהם ממרחק של כמה וכמה קילומטרים טובים….

אבל בדרך חזרה מבורות לוץ – הצלחנו במפתיע לפגוש פרא זכר בודד, במרחק קטן בהרבה. הוא הסתובב מצד לצד, עלה וירד, ואפשר לי לשבת על סלע ולצלם אותו בנוחות.

בדרך הביתה עצרנו בקבר בן גוריון, בשדה בוקר – כדי להשקיף על הנוף של נחל צין. שומרי הקבר הקבועים חיכו לנו בשטח.

ולסיום, סרטון קצר של הפרא הבודד משוטט, שצלמתי. לדעתי, הפגישה איתו בהחלט היתה שיא הטיול –
הסרטון קופץ מעט – זו אשמת היד ה"יציבה" שלי…

התמונות צולמו בתאריכים 1-2.10.2010, במצפה רמון, בשדה בוקר, ולאורך כביש 171.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא, ולהנות מהקולאז'ים.
ועוד הפניה אחת: עמיר כתב רשימה חשובה, בנוגע להצלת חולות סמר בדרום הערבה. אנא, קראו והפיצו!!!

פרסתנים בנגב – יעלים וצבאים

 
היום אני אספר על שניים מבעלי החיים היפים בנגב – יעלים וצבאים.
 
היעלים –
 
היעל הנובי (Capra Ibex nubiana) כבר מזמן הפך לאחד מסמלי הדרום אצלינו.
 

 
הפעם לא ראינו הרבה יעלים. קבוצה של חמישה (בערך )היו באיזור העיר עבדת (ראינו אותם בנסיעה, מהאוטו), ועוד שני גדיים ביציאה ממצפה רמון – בראש מעלה העצמאות. אותם גם צלמתי.
 
היעלים במדבר הפכו למין מלווה אדם. הם כבר לא מסיירים בטריטוריות שלהם – הם מתקבצים באיזורים המיושבים, ומחפשים את המזון בין השאריות שלנו. וזה עצוב מאד.
גל הפקח מספר שמעל 90% מהיעלים שחיים ברמת בוקר – נמצאים בתחום מדרשת שדה בוקר.
העדר של מצפה רמון היה עולה בעבר לראשי ההרים. הוא ויתר על זה, והיעלים מסתפקים בשטח המוניציפלי של העיר. בעין גדי הם כבר מזמן הפכו ל"חיות מחמד".
גם היעלים של עין גדי מסתובבים בין הבתים ומקבלים מזון מן התיירים..
 
 

גדי יעלים בשקיעה, במצפה רמון
 
 
האם זה טוב? מצד אחד, זה מאפשר לנו, הבאים מהעיר, לצפות בהם די בקלות. ואני מאד אוהבת יעלים. הם מרשימים. זה מאד מלהיב להגיע למצפה רמון ולראות יעל חוצה את הכביש מולך.  אבל בעיר? שים אותם על איזה מצוק, הם נראים הרבה יותר טוב שם…
ההצמדות לאדם מאפשרת להם למצוא מזון בקלות, וגם הגנה מסויימת מפני הטורפים – זאבים לא ייכנסו למרכז עירוני על מנת לצוד יעל.
אבל ההצמדות לאדם גורמת להם לשנות את טבעם, את דפוסי ההתנהגות שלהם – הם כבר לא באמת חיות בר. הם "חתולי-רחוב עם יחסי ציבור"…
 
הצבאים –

 

 
פגשנו גם צבאים בסיור שלנו. צבי הנגב – Gazella dorcas. אילו בעלי חיים שאוהבים לאכול עלי שיטה וזרעי שיטה, ולכן חשוב גם לעקוב אחר מצב השיטים – ולא לתת להן להפגע יותר מדי מן הבצורת. כאן רואים עוד דוגמא למערך האקולוגי השברירי – השיטים מקיימות את הצבאים.

 
הצבאים הם עדינים מאד, וחששניים. כאשר הם רואים רכב – הם מתרחקים ממנו. אמנם לא בורחים בהיסטריה כמו הראמים – אבל בהחלט שומרים על מרחק. ואם תפתח את הדלת ותצא – עד שתספיק לצאת מהרכב, הם כבר לא יהיו בטווח ראיה.
 

 
בארץ ישנם שני מיני צבאים – הצבי המצוי (Gazella gazella), שמצוי באיזור הים תיכוני – ירושלים, גליל, גולן; ויש לו תת מין ייחודי לערבה – צבי השיטים, הידוע גם בשם צבי הערבה (Gazella gazella acaiae) תת המין הזה הוא בסכנת הכחדה חמורה, ויש נסיון נואש להגן עליו בשמורה מיוחדת וסגורה לקהל.
הצבי שאנחנו ראינו הוא המין השני – צבי הנגב (Gazella dorcas) – הוא קטן יותר וחי בנגב ובערבה.
 
 

 
הצבאים הם בעל חיים המותאם לחיי המדבר.
בגלל היכולת שלהם להסתגל לתנאי מחיה קשים, הצבאים – בניגוד לראמים, למשל – לא נכחדו מן הארץ. הם הצטמצמו לאיזורים פחות נגישים – איזורים הרריים וסלעיים, שקשה היה לרדוף אחריהם לשם – ובזכות זה יש היום צבאים בארץ.
 

 
וחוץ מזה, הם יצורים חינניים מאין כמותם. אני באמת לא מבינה איזו הצדקה יש להרוג אותם. אבל אני מעולם לא הבנתי את הכיף בציד או דיג.
 

 
התמונות צולמו בהר הנגב, בתאריכים 25-26.12.2009
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
 
 

יעל נובי – Capra Ibex Nubiana

 
בערים של איזור המרכז מסתובבים חתולים.
 
במצפה רמון – מסתובבים יעלים!
 
לפני שנתיים וחצי (30.9.2006) צלמתי במצפה את הגדיה החמודה הזו:

 
וגם הפעם לא התאכזבתי. רק הגענו למצפה, והעננצ`יקית שלי קראה בשמחה: יעל!
ואכן, מתחת לעץ, במלכותיות, נח לו האדון הבא:
 

 
הוא ישב וצפה בנו, והרשה לי להתקרב ולצלם אותו:
 

 
שני זכרים נוספים אכלו מהעץ הסמוך:
 
  
 
כשהתקרבתי יותר מדי, הם התרחקו…
 

 
הנקבות היו חששניות יותר, וראינו אותן רק מרחוק:
 

 
למחרת, מראש המצוק בקניון עדה שבנחל פארן – ראינו עוד קבוצה של נקבות וגדיים:
 

 
התמונות צולמו באיזור מרכז המבקרים במצפה רמון, 6.3.2009 ובקניון עדה ב-7.3.2009.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות עלמנת לראותן בגודל מלא.