חנקן גדול – Lanius excubitor

h01

אני חוזרת לטיול בבקעה, מלפני שבוע: כבר בעצירה הראשונה שלנו, בחניון של נחל תלכיד, ראיתי ציפור על עץ בחניון. התקרבתי תוך כדי צילום, וראיתי חנקן גדול:

h06

החנקן הגדול הינו ציפור גדולה למדי – בערך 24 ס"מ אורכה. כלומר, קרובה בגודל לשחרור. יש לה על העיניים מסיכה שחורה, והמקור צלוב מעט בקצהו. מקור חזק ומסיבי.

h10

החנקן נוהג לעמוד בנקודות תצפית ולסקור את השטח, לחפש טרף. הוא ניזון בעיקר מחרקים, אבל יצוד גם בעלי חיים גדולים יותר – צפרדעים, לטאות, נחשים קטנים וציפורים קטנות אם יזדמן לו.

h03

יש לי חוברת ישנה: "מדריך לציפורי ארצנו" בהוצאת רשות שמורות הטבע, כתב וצייר פרגוסון (שהוא צייר ציפורים מעולה. וצייר בעלי חיים מעולה, וגם מבין היטב בציפורים ובעלי חיים. ובכלל הוא מעולה). שם מופיע החנקן בעמוד "ציפורי השדות והמישורים", כשלצידו דרור ספרדי משופד על ענף. תמיד תהיתי למה הוא בחר להציג את המחזה המרתיע הזה…
כלומר, החנקן אמנם משפד את טרפו – אבל למה דווקא דרור? ואיך אני אמורה לזהות דרור ספרדי אם איננו משופד על ענף?
החנקן משפד את הטרף כדי לשמור אותו. לפעמים מוצאים "מזווה" – איזור שבו שיפד החנקן כמה חיות זו ליד זו.

h04

לפי האנציקלופדיה של החי והצומח, לחנקן יש קולות מגוונים מאד –  והם כוללים גם חיקוי של ציפורים אחרות. אני חייבת לציין שאכן שמעתי אותו קורא בשלל קריאות מגוונות.
אחרי שנמאס לו לעמוד על העץ, הוא עף משם. מאוחר יותר ראיתי חנקן על חוט החשמל שעובר לאורך כביש 90 –

h08

אני לא יודעת בוודאות אם זהו אותו אחד או פרט אחר. אני מניחה שזהו כן אותו פרט, שכן החנקן הוא ציפור טריטוריאלית. הוא שומר על השטח שלו, מזהיר כל מי שמתקרב – ואף יתקיף במידת הצורך.

h02

 לפי האנציקלופדיה של החי והצומח, ישנם בארץ שבעה מיני חנקנים. בבלוג כבר הראיתי את החנקן אדום-הראש, ובטיולי פגשתי גם את החנקן הנובי. אני מקווה לפגוש גם את שאר החנקנים ביום מן הימים…
על חוט חשמל, עם נוף הרי הגלעד ברקע – הוא נראה מאד מוצלח בעיני:

h07

התמונות צולמו בבקעת הירדן, למרגלות נחל תלכיד, 28.1.2012

h05

התמונות עדין ב-Flickr, אז אפשר להקליק עליהן על מנת לראותן בגדול – ולהקליק Back  על מנת לחזור לרשומה.

h09

 

 

ריבס אמיתי – Rheum ribes

לפני שנה וחצי, בערך, פרסמתי פה תמונות של ריבס המדבר –  צמח מיוחד ממשפחת הארכוביתיים.
סיפרתי גם על האח הקרוב-רחוק שלו: ריבס אמיתי, הגדל רק בחרמון.


מבט אל הרי הלבנון מעבר לחרמון

לפני חודש בערך, אורי פרגמן-ספיר, שהוא המדען הראשי של הגן הבוטני בגבעת רם, ירושלים – פרסם בפורום "צמחי בר" בתפוז תמונות של פריחת הריבס האמיתי, הוא ריבס החרמון.
את התמונות הוא צילם ברכס יפעת – איזור שבדרך כלל אין גישה אליו (מסיבות בטחוניות). הוא משקיף על הר דב  – שאותו אפשר לראות בתמונה הבאה:

הסתכלתי על אותו שרשור בהתפעלות ובהערצה, וקיויתי שביום מן הימים גם אני אגיע לראות את הצמח המרהיב הזה.

באופן מפתיע, ממש לא נאלצתי להמתין זמן רב: לפני שבוע וחצי הוצע לי להצטרף לטיול בחרמון. טיול בהנחיית שאולי מקיבוץ גונן – אחד מידעני החרמון הגדולים. כאשר נפגשנו, הדבר הראשון ששאולי אמר לנו היה: יש לנו אישור! נוסעים לרכס יפעת!

אם כך – נסענו! ואז הלכנו (בדרך ג'יפים), והלכנו עוד קצת  (בשביל) – ואז שאולי הסביר שצריך לרדת.
כיון שעמדנו באותו שלב בקצה מצוק כמעט אנכי, "לרדת" לא נשמע לנו אופציה מלבבת במיוחד.

אבל ירדנו.

הירידה היתה קשה עד מתישה. ירדנו במרחק ביטחון זה מזה, כדי שלא נדרדר אבנים אחד על השני (פה ושם כן דרדרנו…), החלקנו קצת וצעדנו בזהירות – בודקים איפה להניח את הרגל, כדי שהצעד הבא לא יהיה במרחק כמה עשרות מטרים במצוק…

 

לאחר חצי שעה של ירידה תלולה מאד הגענו אליהם – אל הריבסים!

ריבס אמיתי – כמו שאפשר לראות בתמונות של אורי – פורח בלבן. ריבס המדבר פורח בורוד.
אבל הפריחה נגמרה כבר מזמן, ואנחנו הגענו אל שלב הפירות. הפירות הם בעלי צורה מקסימה, וצבעם בורדו עז ומדהים – ממש צבע של יין טוב:

 

כמו לריבס המדבר, גם לריבס האמיתי יש שושנת עלים גדולה ומרשימה. כשאנחנו הגענו, היא כבר היתה די נבולה – ועדיין הצבעים שלה מקסימים בעיני:

ריבס החרמון הוא צמח נדיר מאד, שגדל רק במצוקים. כלומר, אם אתם הולכים לחפש ריבסים – קחו מכנסיים עמידים, שלא ייקרעו לכם – כי הסלעים הללו חותכים.

התמונות צולמו בחרמון, בתאריך 17.6.2011 – והמון המון המון תודה לשאולי שהדריך והראה והדהים והסביר – היה לנו כיף אמיתי עם ריבס אמיתי.

כתמיד, אפשר ומומלץ מאד להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

ועוד תמונה לסיום: מבט מאיזור מצפה שלגים (הנקודה הגבוהה בחרמון הישראלי) אל סוריה.

 רציתי גם להפנות את תשומת לבכם לשיתוף פעולה שלי עם Girlkido בבלוג שלה – הנסיך בגן המכושף על ההר.

קרקפן נמוך – Serratula pusilla

אני רוצה לחזור לרגע שלוש שנים אחורה. 

  

בתאריך 10.6.2008 פרסמתי את הרשימה השלישית בבלוג שלי: רשימה על פרפר – סטירית משויישת.

התמונה האחרונה ברשימה היתה זו:

ואז כתבתי שכאן הסטירית נחה על פרח ששמו קרקפן נמוך, שגם הוא יקבל רשומה משלו ביום מן הימים.
ובכן, היום הוא בדיוק יום מן הימים!

ובנוסף, בהשתלמות רת"ם האחרונה בחרמון פגשנו המון קרקפנים –

ולכן בהחלט הגיע הזמן לספר לכם על הקרקפן הנמוך.

הקרקפן הנמוך הוא מין קרוב לדרדר, שרוע על פני הקרקע. אבל אצלו  לא רק הגביע קוצני, אלא גם העלים שלו.

בתחילת הירידה פגשנו ניצנים של קרקפן. הם מאד נחמדים – נראים כמו ביצים מעוטרות לפסחא, שוכבות במרכז שושנת עלים.

מעט אחרי הניצנים הנחמדים, פגשנו מקבצים נהדרים של קרקפנים פורחים.

  

וכאן אפשר לראות שהקרקפן הוא ממשפחת המורכבים – כל פרח מורכב הוא בעצם תפרחת שמורכבת מהרבה פרחים קטנים:

כשראיתי את שני הקרקפנים הפורחים הראשונים, הייתי ליד דפנה. דפנה היא מדריכת טיולים שגרה באיזור אילת.
דפנה מיד שאלה אותי: יש להם ריח?
עניתי: אמור להיות להם ריח?
מסתבר שדפנה מכירה את הקרקפנים מההר הגבוה בסיני, ושם – לפי מה שהיא סיפרה לי – ריחם של הקרקפנים נישא למרחק. כיון שבחרמון הריח לא נישא למרחק, נאלצתי אחר כבוד לכרוע ולהתכופף אל הקרקפן, ולתחוב את אפי לתוכו.
ובכן, דפנה בהחלט ידעה על מה היא מדברת! לקרקפן יש ריח, ואפילו ריח נעים!
ליד קבוצת הקרקפנים הבאה, דפנה התקדמה קדימה – אז סיפרתי למי שהיה סביבי על הריח, ומיד כולנו כרענו כמוסלמים בעת תפילתם, והרחנו את הקרקפנים!

לפי המגדיר, הקרקפן נדיר אך פורח בהרים בכל האיזור – סיני, ירדן וגם בארץ. אני פגשתי בו רק בחרמון, ורק פעמיים – פעם אחת היו פרטים בודדים, והשנה היו רבים, וכל באי ההשתלמות התרגשו מהם.

התמונות צולמו בחרמון, ברום 1500-1600 מטר, בתאריכים 2.6.2011 וגם 15.5.2008

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!