תן זהוב – Canis aureus

dscn4447

בשבוע שעבר, אחרי מבחן באוניברסיטה, רציתי לחלץ עצמות, לטייל קצת. לא הייתי עם מכונית, מה שקצת הגביל אותי בבחירת היעד – אז בחרתי ללכת אל פארק הירקון, לאזור שבע טחנות ותל גריסה. מסתבר שזו היתה בחירה מוצלחת. 

dscn4426

בתל גריסה החלה פריחת השקדיות, ופשוט כיף להריח אותן. אבל בשיחים, ממש ליד שבע טחנות, פתאום ראיתי תנועה. רוב בעלי החיים שרואים באזור במשך היום הם חתולים, אבל הפעם זה לא היה חתול: 

dscn4434

מהשיחים יצא תן. תן זהוב. 

dscn4428

בארץ אין הרבה בעלי חיים ממשפחת הכלביים – ישנו הזאב, שמתרחק מיישובים; ישנם שועלים – 2 מינים מדבריים ומין אחד שאפשר לפגוש גם בערים, וישנו התן. 

dscn4429

התן הוא בעצם הנפוץ מכל הקבוצה הזו. הוא מסתדר בישובים ומחוץ להם. בפארק הירקון כבר הרבה שנים יש אוכלוסיה נאה של תנים – וכמו שאפשר לראות, טוב להם שם. 

dscn4430

אני עוד זוכרת כשהייתי ילדה, והיינו מבקרים את הסבים שלי בשרון – איך בלילה היינו שומעים את התנים מיללים מתוך הפרדסים. כילדה זה נשמע מפחיד… אבל יצא לי לשמוע אותם שוב לפני כמה שנים, וכיום זה נשמע לי בעיקר נוגה. זה גורם לי לחשוב על אלדו לאופולד והאש הירוקה שכבתה בעיני הזאבה שהרג לפני 100 שנים בערך. 

dscn4432

היום בנו על רוב הפרדסים הללו ועל השטחים ביניהם, ולכן יש לתנים שטח מחיה קטן יותר, והם נדחקים גם לתוך הערים. כמובן שגם זה מתקשר לגישה של לאופולד, הגישה האקוצנטרית. הוא טען שאנחנו צריכים להתייחס גם לזכויות הטבע. כיום, אנחנו מחלקים את האדמה בין בני האדם (כל פיסת אדמה שייכת למישהו או למדינה או גם וגם) – ואף אחד לא מדבר על זכויות הטבע להיות שם. זכותו של ההר להיות הר ירוק עם עצים ופרחים ובעלי חיים. גם על זה לאופולד כתב.

dscn4439

אבל רציתי לספר על התן. התן הוא מהסוג Canis – כמו הזאב והכלבים. הוא קטן יותר מהזאבים, מגיע לגובה 70 ס"מ ולמשקל 12 קילוגרם בערך. 

dscn4441

כמו שאפשר לראות בתמונה הבאה, הזנב שלו די קצר יחסית לאורך הגוף, ומאד שעיר. גם אצל השועלים הזנב שעיר, אבל הוא ארוך יותר ביחס לגוף. 

תן זהוב

התנים הם לרוב חיות ליליות. הם מעדיפים לצאת בלילה, ולחפש טרף שכולל מכרסמים קטנים, עופות וזוחלים. הם יאכלו גם פגרים אם יזדמן להם. הם לא מסתפקים רק בבשר – התנים הם אומניבורים, ואוכלים גם פירות. 

dscn4455

אבל… אני טיילתי בצהרים. מה פתאום תן מטייל באמצע היום? וזהו תן בריא, לא חולה כלבת. 

dscn4457

ובכן, כאן אשם האדם. יש כמה נשמות טובות לב שדואגות לבעלי החיים בפארק. ראיתי אישה שפשוט עברה ושמה לתן חופן מזון חתולים. אז זה לא שמזון חתולים יזיק לו מבחינה בריאותית, אבל העובדה שהתן יודע לחכות למזון במקום מסוים והעובדה שהוא מקשר בני אדם עם המזון הזה – הן לא טובות. 

dscn4450

קודם כל, כמויות המזון מאפשרות ריבוי לא פרופורציונלי של התנים בשטח. בטבע זוג תנים תוחם לו טריטוריה של 1-2 קילומטרים רבועים.  שטחו של פארק הירקון כולו הוא בערך 3.5 קמ"ר – מספיק בעיקרון לשלושה או אולי אפילו ארבעה זוגות. בפועל יש הרבה יותר תנים בשטח. התנים גם לא מפחדים מבני האדם – ויוצאים לחטט בפחים ובחצרות בשכונות מסביב. 

dscn4446

חשוב לזכור שלמרות שהתן נראה דומה לכלב, ומסוגל אפילו לחייך חיוך כלבי (כמו בתמונה מעל) – הוא חיית בר. הוא מהיר יותר, הוא עלול להתקיף ולנשוך. הוא לא מאולף או מבוית כמו הכלבים, ואין לו רצון לציית לאדם. הוא יטרוף את החתול הביתי (שכבר מזמן אבד את היכולת לברוח מהתן) בלי שום נקיפות מצפון. אם הוא רגיל שבני אדם נותנים לו אוכל, הוא עלול להתקיף כאלה שלא רוצים לתת לו.

תן כזה לא ילמד את צאצאיו לצוד, כי למה לצוד אם נותנים לך אוכל במתנה? אנחנו גורמים לשינוי התנהגותי של המין, ולחוסר יכולת של דורות ההמשך לשרוד בעצמם. 

בנוסף, על חיות בר יש הרבה פעמים טפילים ומגע קרוב מדי עלול לגרום לטפילים לעבור גם אלינו. 

בעיה נוספת היא שלא כולם ידאגו לקנות ולהביא לתן מזון חתולים. חלק סתם יתנו לו חתיכת סנדביץ', לפעמים אפילו עוד עטוף בשקית – וזה כבר ממש לא בריא לו. 

וכמובן, הרבה מתושבי העיר לא מבינים את התנים ולא מתפעלים כמוני מצפיה ביצור עדין ומקסים שכזה קרוב לבית. הם מתחילים להתלונן בעיריה – ולה יש פתרון אחד בלבד – שבשפה המכובסת קוראים לו "דילול האוכלוסיה" – כלומר, לוכדים וממיתים חלק מהתנים. 

dscn4454

לסיכום – התנים הם חיות מרתקות. אילו כלבים יפהפיים, ויש עוד המון מה לספר עליהם. חשוב לא להאכיל אותם, לתת להם להשאר יצורי פרא יפהפיים ולצפות בהם ממרחק.

לקריאה נוספת:
 סיבות לא להאכיל חיות בר – מאמר אמריקאי 

 ארבע סיבות לא להאכיל חיות בר – של The Humane Society

 התנים של פארק הירקון ולמה לא להאכיל אותם – מאמר מעניין של אנונימוס. בעיקרון אני לא תומכת במטרות שלהם, אבל לפעמים יש בינינו הסכמה. 

dscn4460

את התמונות צלמתי בפארק הירקון, ב"שבע טחנות", בתאריך 30.1.2017. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

tan

 

 

עדכונים

field01

לפני שאני כותבת עוד קצת על ברלין, יש לי כמה דברים חשובים לספר.

השנה עבדתי – כחלק ממלגת התמחות – בחברה להגנת הטבע, בקהילת תל אביב.

התפקיד שלי היה לקחת את מפת "50 אתרי טבע עירוני במחוז תל אביב" שהקהילה הפיקה בשנה שעברה, ולמחשב אותה. אני שמחה לומר שהצלחנו:

כאן נמצא הקישור הישיר למפה,
וכאן למפה בדף החברה להגנת הטבע, שם אפשר גם להוריד את הpdf של המפה המודפסת.
אם אתם רוצים עותק מודפס של המפה, תצטרכו להטריח את עצמכם את משרדי הקהילה – רחוב רבניצקי 4 בת"א, ותמסרו להם ד"ש ממני.

ואני ממליצה במיוחד על אתר המערות השומרוניות בכפר שמריהו – לא מוכר, מאד מעניין מבחינה ארכיאולוגית ובחורף ובאביב יש שם פריחה משגעת. 

DSCN4810

עוד אירוע מעניין – או נכון יותר, שורת אירועים שיוזמת קהילת תל אביב – ים על הבר. סדרת הרצאות בחינם בברים על חוף תל אביב. ממש מממש רעיון מוצלח: לצאת בערב לבר תל אביבי על חוף הים, לשתות בירה קרירה ולשמוע הרצאה – על החי והצומח בים ובחוף, או לחילופין על האיומים על החופים – שכן בעלי ההון מנסים כל הזמן להפוך את חופי ישראל לנדל"ן ולמכור אותם לעשירים. 

DSCN1882
לדעתי, חשוב לבוא להרצאות הללו – מצד אחד, להכיר טוב את הסביבה, להבין למה הים חשוב לנו כל כך; ומצד שני – לראות איך אפשר להגן עליו, להשאיר אותו כמו שהוא צריך להיות: משאב ציבורי, נחלת הכלל, לרווחתנו כולנו – ולא חוף פרטי לעשירים בלבד. הפרטים המלאים – כאן

DSCN6437

כמו שכתבה בפייסבוק חברתי שרה:

אם נרצה או לא, הרבה מההחלטות במדינה לא נלקחות בצורה מקצועית מושכלת וראייה ארוכת טווח של טובת הציבור כולו, כי אם מתוך לחצים פוליטיים וכלכליים של בעלי עניין. לחץ ציבורי חזק על הפוליטיקאים המעורבים, הדואגים לשמם הטוב יכול לעזור לשנות את המצב. תבחרו משהו ששווה לכם להילחם למענו ותצטרפו להגנה על הים והחופים.

IMG_9939

עוד אירוע נחמד של קהילת תל אביב, וגם הוא קשור לים: ביום שבת הקרוב, 6.8.16 יהיה סיור בחוף גבעת עליה בין יפו לבת ים – בסיור אפשר יהיה לפגוש כמה מבעלי החיים שחיים בטבלאות הגידוד בחוף. הסיור הוא בחינם ובהרשמה מראש – אפשר להרשם כאן. סיור מיוחד ומומלץ.

DSCN4240
עד כאן העדכונים שלי להיום.
תמונות הים הן מחוף הבונים, השחפים הם שחפי אגמים.
השדה הפורח הוא במקווה ישראל, המערות בכפר שמריהו והעץ הוא שיזף קוצני ממערות אפקה.

a walk in the park

DSCN1568

הבעיה בערים גדולות היא ריבוי הבטון, ומיעוט הצמחיה. וכידוע, צמחים מייצרים חמצן – ולכן הם מאד נחוצים לנו. 

DSCN1574

הפתרון ברוב הערים הגדולות בעולם – הוא פארקים עירוניים. ובלונדון יש כמה וכמה פארקים גדולים. 

DSCN8152

ברוב הפארקים הללו יש אגמים, עופות מים, בעלי חיים, והרבה צמחיה – עצים וצמחים, חלקם מקומיים וחלקם שתולים. 

DSCN1712

בסופי שבוע, הרבה מתושבי לונדון (והרבה אנשים באופן כללי) יוצאים לפארק. מקום נהדר להרגעות ובילוי. 

DSCN8211

למשל, לצאת עם הצב לטיול… 

DSCN1572

או לשחק קצת RDND 

DSCN1582

ביום ראשון הלכנו לראות את החלפת משמר סוסי המלכה. זה היה טקס נחמד מאד – הסוסים צעדו לפנינו, והטקס היה נחמד. (אם כי כנראה ארוך מדי עבור אחד הסוסים, שהשאיר אחריו ערימה) 

DSCN7978

משם המשכנו אל החלפת משמר המלכה בארמון באקינגהם. ראינו את החיילים צועדים פנימה לחצר הארמון, אבל שאר הטקס היה בתוך החצר – ולא כל כך ראינו או שמענו אותו. 

DSCN8098

אז חזרנו אל הגנים. 

DSCN8438

לא שכחנו, כמובן, לומר שלום למלכה ויקטוריה (ולהזכר במרוץ של מונטי פייתון

DSCN8088

בלונדון יש הרבה אנדרטאות לזכר שתי מלחמות העולם (וגם לזכר עוד כמה מלחמות). הפרח המסמל את הנופלים בבריטניה הוא הפרג המצוי, וליד אנדרטאות רבות מצאנו זרי פרגים (מפלסטיק).
הפרג הזה הוא פרח מצוי באנגליה, והוא הפך להיות הסמל לנופלים מאז סוף מלחמת העולם הראשונה – בעיקר בזכות השיר "In Flanders Fields" אותו כתב (ממש לפני 100 שנים) רופא צבאי קנדי שהיה בצבא הבריטי בזמן המלחמה.
בתאריך 28.6.15 צויינו 96 שנים לחתימת חוזה ורסאי (ההסכם האומלל מ-1919 שסיים את מלחמת העולם הראשונה, אבל התווה דרך לשניה) – זהו היום המציין את תום מלחמת העולם הראשונה, ולכן ליד הרבה אנדרטאות הונחו זרים של פרגים מפלסטיק. 

DSCN7984

היו גם אנדרטאות אחרות, כמו למשל האנדרטה האוסטרלית – אנדרטה המסמלת את השותפות בין אוסטרליה לבריטניה, בעיקר במלחמות. על הקיר חרוטים שמות מקומות בהם האוסטרלים נלחמו לצד הבריטים.
אנחנו – כמובן – חיפשנו ומצאנו את הנקודות המקומיות: באר שבע, מגידו, עזה ודמשק. 

DSCN8145

במרכז לונדון, ממש ליד ארמון באקינגהם, ישנם ארבעה פארקים עירוניים גדולים –
 St. James Park המקשר בין האורוות (ומשמר הסוסים) לבין ארמון באקינגהם,
 Green Park הצמוד לארמון באקינגהם,
 Hyde Park ו-Kennsington Gardens שבעצם הם פארק אחד ענקי.
 מעט צפונה ישנו גם Regents Park (בו נמצא גן החיות של לונדון, בו לא ביקרנו).
התמונות כאן הן במעורבב מכל הפארקים הללו. 

DSCN8171

כמובן, ממש אחרי תום החלפת המשמר התחיל גשם די חזק – אז מצאנו מחסה (יחד עם עוד כמה אנשים) מתחת לעץ אלון גדול ובעל עלווה צפופה, וחיכינו שהגשם יחלוף. זה לקח בערך 20 דקות, ואח"כ יכולנו להמשיך לטייל – אמנם היה מעט קריר (אפילו יצאנו מהפארק לחפש סווטשירט לעננצ'יקית) – אבל מעבר לזה היה נעים להסתובב. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

אחד העצים האהובים על הבריטים – ולכן הוא שתול בכל הפארקים – הוא עץ הטיליה (שבתמונה הבאה). בעצם, הוא כל כך אהוב עליהם – עד שהם שתלו אותו גם באמריקה, כשהם היגרו לשם. ובאמת כתבתי רשומה על הטיליה בעקבות הביקור בארה"ב לפני 4 שנים. 

DSCN8437

ברוב הפארקים יש בריכות ואגמים קטנים, ובהם שטים ברבורים, ברווזים ועופות מים נוספים. הרבה מהם הם מינים אקזוטיים שהובאו על ידי מלכי אנגליה להנאתם הפרטית. אבל עליהם אני אכתוב בנפרד. 

DSCN8263

מה שעוד יש בפארקים – (טוב, פרט לפטריות – כלומר, הפטריה הזו שראינו שם, שכנראה היא גנודרמה כלשהי) – זה פסלים. 

DSCN1639

אני חושבת שכולם מכירים את פסל פיטר פן בגני קנסינגטון. הפסל הוצב בגנים כבר בשנת 1912 (כלומר, לפני 103 שנים) – 10 שנים בלבד לאחר שג'יימס בארי (שהתגורר בסמוך לגנים) פרסם את הספר.
הפסל מופיע גם בסוף הסרט "Hook" עם רובין וויליאמס. 

DSCN8353-horz

פסל חדש יותר – בן 6 שנים בלבד – הוא פסל איזיס, האלה המצרית, בדמות מגלן (איביס). 

DSCN8272

גם מזרקות מים לשתיה יכולות להיות פסל – למשל, מזרקת צמד הדובים בגני קנסינגטון: 

DSCN8394

אני חושבת שהפסל המעניין ביותר בעיני היה הקשת בתמונה הבאה, של הפסל הידוע הנרי מור. הוא אחראי גם לפסל חוליות עמוד השדרה בגן הפסלים של מוזיאון ישראל.
העדפתי לצלם את הקשת מהצד השני של האגם, ולהנות כך גם מההשתקפות שלה במים (העכורים…) 

DSCN8322

ביקרנו, כמובן, גם בפינת הנואמים בהייד פארק ובגני המזרקות האיטלקיים – ובכל זאת סקרנו אולי רבע משטח הפארקים המרשימים הללו. יחד עם זאת, ראינו שם די הרבה…

DSCN8314

את התמונות צלמתי בפארקים במרכז לונדון, בתאריכים 28.6.2015 ו-4.7.2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא! 

DSCN8396

סקר טבע עירוני ברעננה

asis01

ברשימה על שנונית השפלה, אמא של יותם שאלה אותי על סקר הטבע העירוני. החלטתי שהתשובה מצדיקה רשימה מלאה.
בשנים האחרונות החברה להגנת הטבע עורכת סקרי טבע עירוניים בערים שונות בארץ. 

PL01

הרעיון הוא פשוט: המדינה שלנו היא מדינה צפופה מאד – מהצפופות בעולם. כמות התושבים עולה בהתמדה, והארץ עוברת תהליכים של עיור מואץ – בונים עוד ועוד. 

PL03

זה, כמובן, מגיע על חשבון הטבע. פחות שדות פתוחים (כמו שהיו להרבה מאיתנו במרחק הליכה מהבית כשהיינו ילדים), פחות פרדסים ושדות חקלאיים צמודים לעיר, ויותר שכונות, רצוי בבניה רוויה – רבי קומות זה לצד זה. 

asis04

במסגרת הסקר, אנחנו – הסוקרים – מסתובבים בשדות פתוחים שנשארו בעיר, בשולי נחלים, בגנים ציבוריים וגם באזורים הפתוחים צמוד לעיר מסביב לה, ובודקים מה נשאר – מחפשים צמחים ובעלי חיים שנשארו בסביבה.

אני אחראית בעיקר על הצד הבוטני, ובנוסף – ישנו סוקר צפר, שמאתר את הציפורים בשטח; וחלקים נסקרים גם על ידי מומחית זוחלים (פגשתי אותה. אישה מדהימה, ולא מפחדת מנחשי צפע! לא יאומן!). 

clovers

כבר כתבתי על סקרי הטבע שהשתתפתי בהם בכפר-סבא ובהוד השרון, והשנה נערך סקר דומה ברעננה. בכל סקר יש מציאות. למשל, במרכז רעננה מצאתי פרדס שכולו אדום מפריחת פרגים: 

asis02

אחת המציאות החשובות שמצאנו היתה מחפורת בשולי העבודות על כביש 531. זהו אזור שייסלל, וכל הטבע שבו אמור להיות מושמד. הדחפורים העובדים על הכביש יצרו מחפורת, שהתמלאה מי גשמים. צפרדעים ואילניות ניצלו את השלוליות והטילו בהן ביצים – ומהן בקעו ראשנים.

אנחנו ראינו את הראשנים, ודיווחנו לעירית רעננה, שיחד עם היחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון מיד יצאו למבצע הצלה: הם אספו מאות ראשנים בדליים, והעבירו אותם אל בריכת רשפון – בריכת מים קבועה – שם יוכלו הראשנים להמשיך את התפתחותם.

בתמונות כאן אפשר לראות מימין את המחפורת והראשנים, ומשמאל – תעלת מים בין פרדסים, מלאת פסולת בנין, אך צפרדעים גדלות בה. 

frogs

כן, זה הצד הפחות מוצלח של העסק – הרבה פעמים אנחנו מוצאים נקודות שאנשים פשוט זרקו בהן פסולת – פסולת בנין, פסולת גינון או סתם זבל – במקום לפנות לאתר מוסדר. אנחנו מדווחים גם על הנקודות הללו, במטרה שהעיריות יפנו משם את הזבל, וינקו את האתר. 

asis03

כמובן, בעיר אפשר למצוא גם מינים תרבותיים – צמחים שנשתלו בכוונה על ידי האדם, ובעלי חיים שהובאו בכוונה. ברעננה, למשל יש שאריות פרדסים, ברבורים שהובאו לפארק העירוני, ופרחי גינון כמו הדייטס הדרום-אפריקאי. 

CULTIVATE

חלק מהמינים הופכים להיות מינים פולשים – הם מצליחים להתרחק מהעיר ולהשתלט על שטחים טבעיים, ואז הם משנים את המערך האקולוגי העדין בטבע. בקולאז' הבא כינסתי כמה מהפולשים הבעייתיים שמצאנו ברעננה.
אזכיר את השיטה הכחלחלה – עץ שנשתל פה על ידי הבריטים, ובזמן האחרון רשות הטבע והגנים התחילה במאמצים לעקור את השיטים משמורות הטבע, ולאפשר לשיחים ולצמחים המקומיים להתרבות;
החמציץ הנטוי – שחונק את כל הצמחיה בדרכו, מתרבה באופן וגטטיבי (כלומר, הבצלים של הצמח מתפצלים לבצלי משנה וצומחים עוד ועוד) ומכסה המון שטחים – ועדיין לא מצאו איך להלחם בו;
והאמברוסיה המכונסת – פולש חדש יחסית, שהבעיה שלו היא שהוא צמח אלרגני חריף – אבקת הפרחים מתפזרת ברוח, ואנשים רבים רגישים לה. 

invasive

אנחנו מחפשים – ומוצאים – פינות נחמדות, שאפשר לראות בהן את הטבע והעיר יחדיו.

בשנים האחרונות המודעות לטבע גדלה – והעיריות מתחילות לגנן בצמחים מקומיים. עירית נתניה הגדילה לעשות, יש להם אקולוגית עירונית שדואגת לפזר זרעי צמחים מקומיים באיי תנועה ובשולי דרכים.
עירית רעננה גם היא הקצתה כמה אתרים, בשולי גנים ציבוריים ובשיתוף ילדי העיר הם פיזרו זרעים של צמחים מקומיים. התוצאות ממש נהדרות.
נושא נוסף שתופס תאוצה הוא גינות כלבים – שטחים בהם בעלי כלבים יכולים לשחרר את כלביהם לשחק ולהתרוצץ, כך שלא יפחידו ילדים בגינות הציבוריות.

NC02

הנה כמה מהצמחים המיוחדים שפגשתי ברעננה – אמנם הרותם, האלקנה והחצב אינם נדירים, אך באזורים עירוניים קשה למצוא אותם. החוחן הקרדני הוא מין נדיר בסכנת הכחדה. 

Special

גם במדשאות בגנים הציבוריים אפשר למצוא פרחים – לרוב מינים קטנים למדי. כבר סקרתי בבלוג את אחד הנפוצים – ילקוט הרועים. כאן אפשר לראות ארבעה מינים שמצאתי במדשאות רעננה: 

lawn

גם עצים מאד חשובים לנו. העצים תורמים חמצן, נותנים צל, ועוזרים להוריד מעט את החום – ממש כמו בשיר של נעמי שמר, כיצד שוברים חמסין.
בשנים האחרונות התחילו להעריך את שווי העצים בכסף. עץ בוגר בעיר יכול להיות שווה עשרות אלפי דולרים. בשרון, העצים המיוחדים ביותר הם אלוני התבור, השיזף המצוי והאשלים. 

trees

ומה בקשר לבעלי חיים? הנפוצים ביותר הם כמובן החרקים. חיפושיות, פרפרים, עשים ופשפשים מסתדרים לא רע בשדות וגם בגנים הציבוריים. כאן אפשר לראות מגוון קטן מתוכם: 

bugs

אבל הבולטים ביותר הם העופות. אפשר לשמוע את שירתם, ולראות אותם – אפילו בתל אביב. ואם יש הרבה מזל, אפשר גם לפגוש קינון – קן עם ביצים. כמובן, אסור לגעת בקן ורצוי להתרחק. את התמונה צלמתי ממרחק בטוח, כדי לא להפריע לקינון. גם חלק מהציפורים ברשימה הקודמת הן מרעננה. 

birds0

את המידע שאנחנו אוספים אנחנו מעבירים לעיריות בצורה מעובדת. אנחנו מאתרים אזורים איכותיים – אזורים שיש בהם אוכלוסית בעלי חיים או צמחים ייחודיים, וממליצים לעיריה לשמר אותם.
אמנם לחברה להגנת הטבע אין סמכויות ניהוליות, אנחנו לא יכולים לחייב את העיריות לשמור על שטחים מסויימים – אך כיום יש יותר הכרה בחשיבות הנושא – יותר ויותר אנשים מבינים שחשוב לחיות לצד הטבע, לתת לטבע להתקיים סביבנו. זה תורם לאיכות האוויר ולאיכות החיים שלנו. גם העיריות מבינות את זה, ובמקומות רבים יש שיתוף פעולה עם החברה להגנת הטבע – למען התושבים ולמען הטבע יחדיו.  

PL02 

עוד ועוד ערים מצטרפות לסקרים – אני הייתי שותפה לסקרים בכפר סבא ובהוד השרון, פרט אליהם אני יודעת שנערכו סקרים בחיפה, פרדס חנה, פתח תקווה, גבעתיים – וכעת מתוכננים סקרים בערים נוספות, כמו נס ציונה, אופקים ואפילו אילת. סקרים נעשים גם במקומות נוספים.
אני מקווה שזהו סימן לטובה, ושנוכל לקדם אתרים טבעיים סביבנו. אנחנו מדינה צפופה – בממוצע, יש מעל 300 אנשים המתגוררים בכל קמ"ר בארץ. ובכל זאת אפשר עוד לפגוש כאן צבאים, יעלים ובעלי חיים מיוחדים – וגם כל מיני סחלביםאיריסים ושלל פרחים נפלאים. 

Vetch-Milkvetch

את התמונות צלמתי ברעננה, בין מרץ למאי 2015. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
אם אתם רוצים להיות מעורבים בטבע העירוני – חפשו בפייסבוק קבוצות "טבע עירוני".
למשל:

 טבע רענני – טבע עירוני ברעננה
 טבע עירוני בערי השרון הדרומי – לרעננה, כפ"ס, הוד השרון וסביבתם
 קבוצת טבע עירוני בפרדס חנה-כרכור
 קבוצת טבע עירוני בפתח תקווה
 קבוצת טבע עירוני בבאר-שבע
 קהילת טבע וחינוך בחיפה 

NC01

תורמוס צר-עלים – Lupinus angustifolius

אתמול יצאתי לשדות של הוד השרון, במסגרת סקר טבע עירוני .

הסתובבתי באיזורים פחות אטרקטיביים מאשר בשבוע שעבר, בעיקר בכל מיני שטחים פתוחים קטנים – שדות – שנותרו בין השכונות.

אחד הפרחים המיוחדים שמצאתי בשטח הוא תורמוס צר-עלים. לרוב מצאתי פרטים בודדים, משקיפים בחשש על העיר הסוגרת עליהם:

אבל פתאום, ככה – בין רחוב טבת לרחוב אדר (באמת! אפילו מתאים מבחינת התאריך!) ראיתי מרבד כחול-סגול!

התקרבתי אליו – והתמוגגתי משמחה! מרבד שלם של תורמוס צר-עלים!

 

בשטח היו מאות פרטים, ואני לא הפסקתי לצלם.

 

תורמוס צר-עלים הוא מין נוסף של תורמוס שגדל בר בארץ. הוא נדיר יותר מתורמוס ההרים וגם מהתורמוס הארץ-ישראלי

 

הוא נקרא כך בגלל עליו הצרים, וזה בהחלט ברור ובולט.

תורמוס צר עלים הוא צמח קלציפובי. כלומר, יש לו שנאה עזה לגיר – ולאדמות גיר. הוא לא גדל באדמת טרה רוסה, או באדמות המכילות גיר.

ולכן אפשר למצוא אותו בארץ בשני איזורים: במישור החוף, באיזורי חמרה – וברמת הגולן, על אדמות בזלת.

אם תסעו, למשל, באמצע מרץ לחפש את איריס החרמון בצומת המפלים בגולן – תפקחו עיניים סביב, וודאי תמצאו שם גם את התורמוסים הללו.  

עכשיו הם פורחים בשרון – אבל בכל הפעמים שראיתי אותם, היו רק בודדים. השדה הקטן והמקסים הזה הוא הגדול ביותר שפגשתי.

עוד עובדה מעניינת על התורמוסים היא הליוטרופיזם – מעקב אחר השמש. העלים של התורמוס פונים תמיד אל השמש, ועוקבים אחריה במשך היום.
זו תכונה שמאפיינת כמה וכמה מפרחי החורף שלנו, שרוצים לקלוט כמה שיותר מהשמש החורפית.

חבר חביב נוסף שפגשתי בהוד השרון הוא הבז המצוי. אני חושבת שבז זו אחת הציפורים המקסימות ביותר, והבז הזה "בזבז" מעליי במשך דקות ארוכות, חיפש לעצמו טרף. לא ראיתי אם הוא מצא,
אבל הצלחתי לצלם כמה תמונות נחמדות מאד שלו.

התמונות צולמו בהוד השרון, 20.2.2013

כדאי להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא! מומלץ מאד!

 

…ולמי שעדיין מחפש מתכון מופלא לאזני המן – אני אזכיר שבשנה שעברה פרסמתי את המתכון המושלם של סבתא שלי.

תמונה אמפרסיוניסטית

  

משהו כאן שבור לרסיסים. 

שרק השמש יכולה לאחות 

עור מכורסם
מחוספס מכדי מגע 

לא ניתן להפיס בליטוף 

השמש תקהה, תיזע 

שמים כחולים של דרום צרפת 

על גדות הירקון, זבובונים תלויים 

ובד חולצה דק – מתנפנף כדגלונים 

הכל לכדי תמונה אמפרסיוניסטית

תמונה אמפרסיוניסטית – מלים: עמליה זיו, לחן: ערן צור, שירה: כרמלה גרוס וגנר

במסגרת סקר טבע עירוני בהוד השרון, הלכנו לאורך הירקון –

התחלנו תחת גשר הירקון – במקרה הזה, הגשר של כביש 5 מעל הירקון:

 

המשכנו עם הירקון מזרחה, ובשלב מסוים עזבנו אותו ופנינו צפונה.

לאורך הירקון היו לנו מציאות נחמדות, כמו לוף ירוק – העננים ברקע התמונה הם בעצם השתקפות עננים במי הירקון:

עדויות שדרבנים חיים באיזור – עקבות וקוצי דרבן –

עדויות לסחף ולהצפה הגדולה שהיו בסופה של ראשית ינואר – מקבצי קנה מצוי שהתכופפו בגלל הזרם העז שזרם פה

ממש רואים את הסחף העז בהרבה מקומות בנחל

עצי אקליפטוס גדולים ומרשימים

 

והיו גם דברים פחות נחמדים – קטע שבו מוזרם לנחל ביוב מצחין, והמון המון זבל. אנחנו נדווח, ומקווים שהנושא יטופל.

כל הזמן שרתי לעצמי – על גדת הירקון, זבובונים תלויים… ומכאן ההמשך ברור – זו פשוט רשומה שכתבה את עצמה…

אני מקווה שנהניתם מהטיול לאורך האיזורים הפחות ידועים של הירקון!

התמונות צולמו לאורך הירקון, בתחום הוד השרון, בתאריך 12.2.2013
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

  

ציפורים ליד הבית – המשך

אני ממשיכה עם הציפורים שפגשתי בתחומי כפר סבא – ועכשיו הגעתי אל הבולבול, או בשמו המלא – בולבול צהוב-שת.

אני חושבת שיש אינספור בדיחות ושירים על הבולבולים, בעצם מקור השם בערבית, ומשמעותו – זמיר,
כי לבולבול יש שירה נעימה ומגוונת מאד.

מהבולבול אני עוברת לציפור שיר קטנה וחביבה מאד – דוחל שחור-גרון.

הדוחל הוא ציפור נודדת, שמגיעה אלינו בחורף. היא אוהבת שדות ובתה – איזורים פתוחים, ושמחה לעמוד בראש שיחים, קוצים או עצים נמוכים ולצפות על סביבותיה.
זו הנקבה –

וזהו הזכר –

אני חושבת שאין צורך להציג את הפשוש

ציפור שיר מוכרת ונפוצה מאד, אפשר לפגוש בה קוראת מתוך משוכות צומח (למשל, גדרות חיות) 

ציפור שיר אחרת שפגשתי הפתיעה אותי – זוהי נקבה של סבכי שחור-כיפה, שלמדתי להכיר בתחנת הצפרות בירושלים, ולא ידעתי שהיא נמצאת גם בכפר סבא.

השלדג לבן-החזה הוא עוף מרשים. למרות שמו (של-דג), הוא לא ניזון רק מדגים אלא גם ממכרסמים קטנים, ולא פעם אני שומעת – ורואה אותו – בכפר סבא.

הוא אוהב להשקיף מאד מגבוה – מצמרות עצים גבוהים, מאנטנות בראשי בתים רבי-קומות.
כאן, למשל – על חוט חשמל בקצה העיר, משקיף על ישובי השומרון:

אבל השלדג הגמדי – למיטב ידיעתי – ניזון מדגים בלבד, ולכן הופתעתי למצוא אותו בכפר סבא.

הוא ניצב מעל הבריכה האקולוגית שבפארק כפר סבא, אבל הדגים בבריכה הזו הם דגי זהב גדולים – בערך בגודל שלו – אני לא יודעת איזה מזון הוא מצא שם. אולי יש שם גמבוזיות?
מצד שני, מאד מאד שמחתי לפגוש אותו בעיר.

עוד עוף שבעיקרון מעדיף נופי מים, אבל מסתדר היטב בגנים ציבוריים בעיר הוא הסיקסק

המזון החביב עליו הוא חרקים, ובדרך כלל הסיקסקים חיים בזוגות. קשר בין בני זוג יכול להמשך עונה אחת, ויכול להיות גם קשר לשנים רבות.

ואני לא יכולה להתעלם מהדררה הירוקה – תוכי פולש שחי בארץ כבר מעל ל-30 שנים. אפשר למצוא להקות דררות ברוב הערים בארץ – מקרית שמונה ועד אילת. הרבה מהתגובות לרשימה הקודמת הזכירו את הדררות. אני יכולה לספר לכם שכיום אפשר למצוא בארץ כמה מיני תוכים חופשיים.
אילו היו על גג הבית שלי –

עד כאן חלק מהציפורים שאפשר לפגוש בעיר – ואני מבטיחה לכם שאם תתחילו לפקוח עיניים ואוזניים, תוכלו לגלות עוד ציפורים רבות!
התמונות צולמו בכפר סבא, בחודשים נובמבר-דצמבר (פרט לדררות שצלמתי בספטמבר) 2012
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

יש נחלים בכפר סבא?!

אמנם התכוונתי להמשיך את רשימת הציפורים, אבל קשה לי להתעלם מהסופה והגשמים הרבים שירדו פה.
אני מלאת קנאה בכל אילו שיצאו להסתובב בשלג בירושלים, בגליל ובגולן – אצלינו בכפר סבא ירדו גשמים.

ככה, למשל, נראתה הכניסה לבנין שאני גרה בו ביום שלישי האחרון: המכוניות בתמונה חונות לצד המדרכה….
לשמחתי, אני חייבת לציין שהמים ירדו תוך שעה-שעתיים ולא ידוע לי על נזקים.

לפי המפות, בתחום המוניציפלי של כפר סבא ישנם שני נחלים – ואדי ציר ונחל הדס. הם יובלים של נחל קנה, שנשפך לירקון.
בנובמבר האחרון צלמתי את נחל הדס, יום אחרי גשם. זה נראה כך:

השבוע חזרתי אליו – אמנם לגדה מהצד השני (את התמונה מעל צילמתי בדיוק מהשטח הירוק במרכז התמונה הבאה) – אבל אי אפשר להתעלם מכמויות המים שזורמות בנחל:

נחל הדס נמצא בשולי איזור התעשיה של כפר סבא, ליד מחלף אלישמע. המים זורמים בו בשצף-קצב

בנובמבר צילמתי גם את ואדי ציר – הופתעתי אז לגלות שיש לו שם, כי אני חשבתי שזו סתם תעלת ניקוז, שעוברת בין איזור התעשיה של כפ"ס לבין מושב שדי חמד.  

ותראו איך זה נראה היום – עומק המים שם הוא 2-3 מטרים להערכתי.

 

מעל הנחל, ממש בכניסה לשדי חמד, ישנו גשרון –

 

בגשם הוא נראה ממש מרשים!

וכיון שאני לא יכולה בלי משהו חי, אוסיף גם לבנין משוייש – אחד מני רבים שפגשתי ליד נחל הדס בנובמבר. השבוע לא ראיתי שם פרפרים…  

התמונות צולמו בכפ"ס – בנובמבר 2012 וב-8.1.2013

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

ציפורים ליד הבית

רציתי קצת לספר על הציפורים שאפשר לראות ליד הבית.

כי למרות שבאמת זה כיף לנסוע לצפות בפלמינגו, או לראות פרחים נדירים – רוב בני האדם חיים באיזורים עירוניים, ונאלצים להסתפק בטבע העירוני.

ולכן, כל התמונות ברשומה היום צולמו בכפר סבא.
אני מתחילה עם דרור הבית – ציפור נפוצה ומשובבת לב. אני מאד אוהבת לראות את הדרורים מתרוצצים סביב. במיוחד נהניתי לפני כמה שנים, כשזוג דרורים קיננו בפתח צינור אוורור בבנין שלנו…

עוד אחד מהנפוצים והמוכרים הוא העורב האפור – זהו מין אופורטוניסטי, שמנצל היטב את קרבת האדם ומתרבה במיוחד באיזורים עירוניים.

אבל אם תסתכלו על עץ האיזדרכת עליו יושב העורב, תראו שיש סביבו להקה שלמה של ציפורים אחרות – זהו תור הצווארון. קרוב של הצוצלת, ניכר בצווארון השחור היפה שהוא עונד –

לפעמים אפשר לצפות גם בדורסים. הבז המצוי הוא דורס נפוץ וחביב עלי מאד. בשנים האחרונות נערכו מעקבים אחרי בזים שקיננו על רבי קומות. אני פגשתי את הבז הזה בפארק כפר סבא –
אבל בעבר כבר צילמתי בז על האנטנות שעל גג ביתי.

את העקב המזרחי (בעצם, שמו המלא הוא עקב חורף, תת מין מזרחי) פגשתי בשדות בשולי העיר. הוא גדול יותר, ופחות סביר למצוא אותו בתוך העיר.

הדוכיפת – שהוכתרה להיות הציפור הלאומית שלנו – מאד אוהבת מדשאות. היא משוטטת בהן, וצדה חרקים. יש כמה דוכיפתות שאני פוגשת באופן תדיר בגן הציבורי ליד ביתי

בשנים האחרונות התרבו מאד המאיינות המצויות. פולש שהגיע אלינו מהודו – מספר פרטים של מאיינה שולחו לחופשי מפארק הצפארי בתל אביב (לפני כ15 שנים), וכיום אפשר למצוא להקות גדולות של מאיינות מנהריה בצפון ועד באר שבע בדרום.

המאיינות הן ציפורים חזקות וחכמות, ויש להן שירים יפים ומגוונים. לצערי, אחד המזונות החביבים עליהן הוא גוזלים של דרורים וחוחיות – ולכן אני מאד לא אוהבת אותן.

בכל שנה בסתיו חוזרים אלינו הנחליאלים – חלקם נשארים אצלינו כל החורף, וחלקם ממשיכים דרומה לאפריקה.

הנחליאלי הלבן הוא ציפור מאד חביבה. הוא נוהג לעמוד ולנענע את זנבו מעלה-מטה בחינניות – ומכאן הוא קיבל את שמו האנגלי –  Wagtail.

עוד ציפור ששמחתי לגלות בתחומי העיר היא הירקון. הירקון הוא קרוב של החוחית, וניכר בצבעיו הירוקים-צהובים. אני מכירה אותו מחיפה והכרמל, וזו הפעם הראשונה שפגשתי אותו בכפר סבא.

 

הירקון הוא יציב בארצנו – אפשר למצוא אותו בעיקר במרכז ובצפון, אם כי פגשתי אחד בבאר שבע, ליד אנדרטת הנגב.

הרשימה כבר מתארכת, לכן אני אפסיק פה – ואמשיך ברשימה הבאה.
את התמונות צלמתי ברחבי כפר סבא, בנובמבר-דצמבר 2012

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

 

טבע עירוני – אלון תבור בכפר סבא

במסגרת סקר הטבע העירוני שאני עורכת בכפר סבא, צפתה לי הפתעה מיוחדת.

מסתבר שממש בשולי צומת רעננה, מאחורי אמדוקס, מסתתרת לה חורשת אלוני תבור קטנה.
בעבר, לפני 100-200 שנים כל איזור השרון היה מכוסה חורשות של עצי אלון תבור.הטורקים כרתו את רובם בזמן מלחמת העולם הראשונה ואנחנו בנינו על רוב מה שנשאר – והיום בעצם נותרו רק מעט מאד שרידים.

החורשה מאד קטנה – בערך חמישה עשר עצים בוגרים ועוד כ-20 עצים צעירים (בגובה עד 2 מטר)

אבל בכל זאת, חורשה!

כמובן, לחורשה הזו יש בעיה חמורה. כביש 531 – שמחבר כרגע את כביש 6 לצומת רעננה, אמור להמשיך עד הרצליה. והוא אמור לעבור צמוד לחורשה הזו.
אחד העצים עומד ממש בתוואי המתוכנן, וכבר התחילו לפנות את השטח ולהכין אותו לסלילה.
את העץ הקיפו בגדר – אני משערת שמתכוונים להעתיק אותו, ומקווה שיעתיקו אותו לגן ציבורי כלשהו בעיר.

כמובן, לזיקית שראיתי למרגלותיו זה לא ממש ישנה לאן יעתיקו אותו… אני מקווה שהיא תינצל…

אבל גם אם יסללו את הכביש בצורה שלא תפגע בחורשה עצמה, עדיין יש איומים על המשך קיומה של החורשה.
בעצם זו חורשה מעורבת – יש שם כמה עצי הדר, כנראה שרידים של פרדס קלמנטינות; שני עצי זית, וכמה שיחי לנטנה ססגונית.

שיחי הלנטנה מהווים איום כי הם אגרסיביים יותר – הם מתפשטים וחונקים את השורשים של שאר הצמחים ומקשים עליהם לחיות. זהו מין פולש בעייתי מאד.
בשביל לאפשר לחורשה להתקיים, ראשית צריך לעקור את הלנטנות, ובזהירות. כך אפשר יהיה לגשת בקלות אל העצים ולהנות מהם.

אבל גם אם נפנה את הלנטנות, ואת ערימות הזבל שיש בשולים – עדיין יש גורם מאיים על החורשה הזו: האדם… 

 

הבעיה היא שהדרך הנוחה להגיע אל השטח היא דווקא מתוך מושב רמות השבים, ולא מתוך כפר סבא.
ואם עכשיו זה עוד אפשרי להגיע מכפר סבא – צריך לחצות את כביש 40 מול המשטרה, וללכת לאורך קניון שרונה ובית המשפט עד שמגיעים לשטח – אחרי שיסללו את כביש 531, זה יהיה קשה מאד.

הציבור ומקבלי ההחלטות לא מכירים כלל את השטח המיוחד הזה, הנמצא בגבול איזור משרדים. וזה מעלה חשש לגבי עתיד השטח.
תושבי כפר מל"ל ורמות השבים מן הסתם מכירים אותה, אבל אין להם זכות להביע את דעתם בנושא… זהו  שטח מוניציפלי של כפר סבא.

ובעצם זו הסיבה שאני מפרסמת את הרשימה הזו. בשביל שאנשים ידעו. אני בטוחה שהרבה תושבים של כפר סבא – כמו אילו שמגיעים אל "גן מנשה" בשבתות, היו שמחים אם היתה עוד חורשה חביבה בתחומי העיר. כזו שמאפשרת לנו לשבת בצל עצים, וסתם לנוח.
אם אתם תושבי כפר סבא, או אם אתם מכירים תושבי כפר סבא – אני אשמח אם תפיצו את הרשימה הזו, כדי שכולם ידעו. ואז אולי יהיה לעירית כפר סבא אינטרס לשמור על השטח, לנקות אותו ולהפוך אותו לפינת חמד – כמו שצריך.

בסיכום הסקר, בדיווח על האיזור אני בהחלט מתכוונת לכלול את דעתי ולבקש שיישמרו על השטח הזה.

באיזור פגשתי גם פרפרים – אמנם לא פגשתי פרפרים נדירים במיוחד, אבל בכל זאת: זה משמח לטייל ולראות פרפרים מעבר ללבנין הכרוב (שהוא בערך היחידי שנכנס לתוך העיר).

הפרפרים בתמונות מעל הם לבנין משוייש ולבנין הרכפה, ובתמונות הבאות – כחליל החומעה וכחליל האספסת. כתבתי על כל תמונה את שם הפרפר – אם תגדילו, תוכלו לראות.

התמונות צולמו בכפר סבא, בתאריכים 18.11.2012 ו-20.11.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

השיר הזה כבר לא כל כך מייצג את כפר סבא – אני לא מכירה שום רפת שנותרה בעיר – אבל בכל זאת…

כֵּרְוָן מצוי – Burhinus oedicnemus

בפורום צפרות, נוהגים לפתוח שרשור יומי של תצפיות. כל מי שראה ציפור מעניינת, או יצא לסיור צפרות – מדווח שם, ולפעמים מוסיף גם תמונות.

והשבוע, לפתע ראיתי הודעה בשרשור היומי:  בין הוד השרון לכפר סבא נצפו כ-300 כרוונים!

כלומר, לא אחד או שנים, לא עשרות.. מאות! מאות כרוונים, במרחק של 5 דקות נסיעה מהבית שלי!

אז שלחתי מסר, בדקתי וחקרתי, יצאתי לשדה – ועכשיו אני יכולה לספר לכם על הכרוון!
כך נראה השדה במבט ראשון: שדה חרוש, תלמים-תלמים, פה-ושם נראה (במיוחד בחלק האחורי) שיש כמה אבנים פזורות:

אז כמו שניחשתם כבר, האבנים הללו הן כרוונים. כרוונים הם ציפורים קרובות יחסית לחופמאים, אבל בניגוד לחופמי – הם לא עופות מים, אלא מעדיפים שדות פתוחים, חולות, איזורים סלעיים.

 

הם אוהבים להסתובב על האדמה, ולא מאד אוהבים לעוף. בהתחלה הם יברחו, ורק אם יחשבו שיש סכנה – כמו אדם שהתקרב מדי אל שולי השדה – הם יברחו בתעופה למרחק קצר:

אם הסכנה תמשיך, אז הם יברחו למקומות מרוחקים יותר.  הם בהחלט מסוגלים לעוף, וחלקם נודדים בין אירופה לישראל ולאפריקה.

לכרוון יש עיניים צהובות, מקור צהוב שקצהו שחור – וגם רגלים צהובות (שלא רואים בתמונה הזו…)

הכרוונים עמדו בשדה, בין התלמים ועליהם – ואני הסתובבתי סביב לשדה, מקפידה לא לדרוך על התלמים (בכל זאת, מישהו עבד, חרש וזרע שם) – ומנסה בכל זאת להתקרב למרחק סביר לצילום…
בשלב מסוים קלטתי שיש הרבה יותר כרוונים שם ממה שחשבתי בהתחלה. כאן בתמונה אפשר לראות דוגמא: כמה כרוונים אתם רואים בתמונה? במבט חפיף רואים ארבעה. אולי חמישה. תגדילו ותספרו, אנחנו מצאנו שלושה עשר…

אם אתם רוצים לראות את אילו שאנחנו מצאנו, סימנו אותם בתמונה כאן.

הכרוון מתלהק בחורף ללהקות גדולות, ואני אכן פגשתי להקה גדולה – בעזרת התמונות שלי, הערכתי את גודל הלהקה בכ-150 ציפורים. רפי מפורום ציפורים שהפנה אותי לשם – כתב הערכה של 300. אולי ביום שאני עברתי שם חלק טיילו בשדה ליד…

ובקשר לשם… כרוון… שם מוזר, מה מקורו? באתר המרכז לטיפוח ציפורי הבית כתוב שהשם העברי מגיע מהשם הערבי – כרוואן – והם קראו לו כך בגלל הקריאות שלו, שנשמעו דומות ל"כרוון! כרוון!" – בעצם, הקריאות דומות יותר לשם האנגלי: Curlew מאשר לשם הערבי (או העברי)

באביב – בסביבות אפריל – הלהקה תתפרק לזוגות, והם יחפשו מקומות לקנן.

אצל הכרוון "מקום לקנן" לא חייב להיות קן, או מקום סתר. יכול להיות סתם בשולי שדה, או באיזור חולי. הם חופרים גומה רדודה, בערך בעומק של 5 ס"מ, ומטילים בה 2 ביצים.
הם מטילים ביצים על האדמה, ואז נשארים לשמור על הביצים.

שני ההורים ישתפו פעולה וידגרו על הביצה במשך 26 ימים. אחר כך הם יטפלו באפרוחים במשך חודש וחצי – ואז יישלחו אותם לדרכם העצמאית.
אם הקן נהרס (למשל, ע"י טורפים)  – הכרוונים יטילו "הטלת מילואים" – ביצה נוספת תוטל, ויהיה נסיון נוסף להביא גוזל לעולם. זו שיטה נפוצה אצל הרבה מיני ציפורים – מגדלים ביצים בקן, ואם יש בעיה – ישלהם Plan B – ביצה נוספת שתוטל.

התמונות צולמו בהוד השרון, 12.1.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא! 

  תוספת: בעקבות שאלות ששאלו אותי:
הכרוון הוא עוף גדול – בערך 40-45 ס"מ גדלו (כלומר, בערך כמו סיקסק).
הוא ניזון מחרקים, חסרי חוליות וזוחלים קטנים – כלומר, החקלאים יכולים לשמוח כשלהקת כרוונים מתנחלת להם בשדות: זו הדברה אורגנית מצויינת!