חרצית דביקה – Chrysanthemum viscosum

DSCN2806

השנה אני מסתובבת בעיקר במישור החוף, אז פתאום אני שמה לב גם לפרחים הפחות-מוכרים כאן. 

DSCN2803

למשל, החרצית הדביקה. כולנו מכירים את החרצית העטורה, שצובעת עכשיו משטחים נהדרים בצהוב (סעו, למשל, בכביש 6 באזור נחל תנינים – הצהוב באזור מרהיב)

DSCN2807

אבל בארץ פורחים עוד שלושה מיני חרצית, קטנים יותר. והיום אני מתמקדת בחרצית הדביקה. 

DSCN2809

החרצית הדביקה היא קטנה יותר מהחרצית העטורה, העלים שלה פשוטים – ולא גזורים כמו של העטורה. 

DSCN3166

כמו שאפשר לראות בתמונות התקריב – החרצית הזו מכוסה שערות דקות. כל הגבעול שעיר, וגם העלים – והכל דביק. ומכאן שמה, חרצית דביקה. 

DSCN2936

החרצית הדביקה היא צמח חולות – היא גדלה בחולות, ובקרקעות של חול וחמרה מעורבת. היא קלציפובית – כלומר, לא גדלה בקרקעות המכילות גיר. 

DSCN2824

החרצית נראית נפלא במרבדים משולבים עם קחוון החוף: 

DSCN2813

החרצית הדביקה היא מין נדיר בסכנת הכחדה. אמנם פגשתי מרבדים שלה, ובשרון באמת אפשר עדיין למצוא אלפי חרציות דביקות – בעיקר בחולות בין חדרה להרצליה –

DSCN2825

אבל זהו שטח לא גדול, ויש בו לחצי בניה חזקים. ומחוץ לשטח הזה – החרצית הדביקה מאד מאד נדירה. 

DSCN2827

בעולם החרצית הדביקה גדלה רק בחופי הים התיכון, ובעצם מתמקדת בעיקר במזרח הים התיכון – חופי מרוקו, אלג'יר, תוניס, ספרד ופורטוגל. באזור שלנו – היא מוכרת רק מישראל.
גם בעולם – בארגון IUCN החרצית מוגדרת בתור Endangered – כלומר, בסכנת הכחדה. 

DSCN3162

ואנחנו גבול התפוצה המזרחי שלי החרצית הזו. אם היא תיכחד כאן – תפוצת החרצית הזו תיפגע באופן משמעותי. 

DSCN3163

ארגון IUCN – כלומר International Union for the Conservation of Nature and Nature Resources – כלומר, הארגון הבינלאומי לשימור טבע ומשאבי טבע – והוא מאגד הרבה מדינות, והרבה מדענים ממדינות וארגונים שונים, במטרה לשמור על מגוון המינים העולמי. 

DSCN3175

הארגון הגדיר מדד לשימור מינים בטבע – ולפיו הוא מגדיר האם מין הוא נפוץ או נדיר.
המדד כולל את הקריטריונים הבאים –
 LC – Least Concern – נפוץ בטבע, אינו בסכנה. כמו החרצית העטורה, או הסביון האביבי.

 NT – Near Threatened – עדיין לא נדיר, אבל כבר מתקרב לסכנה. למשל איריס הלבנון, או מרווה כחולה.

 VU – Vulnerable – פגיע. עתידו בסכנה. למשל, שום סתווי.

 EN -Endangered – בסכנת הכחדה. כמו החרצית הדביקה. 

 – CR – Critically Endangered – בסכנת הכחדה חמורה – כמו איריס הארגמן, שאני חוקרת

 – EW – Extinct in the Wild – נכחד בטבע – צמחים שנכחדו מהטבע, אך עדיין קיימים בגנים בוטניים, ויש נסיונות להשבתם. כמו מעלה עשן מדברי, שיח יפהפה שאפשר לפגוש בשמורת עין גדי. 

 – EX – Extinct – נכחד – צמחים שנכחדו כליל, מהטבע ומגנים בוטניים, ולא נותרו יותר. כמו תת המין הסורי של הפרא, שנכחד מהעולם לפני כ-90 שנים. כיום אצלנו אפשר למצוא את תת המין הפרסי. 

SHA02

אני מקווה שנשכיל לשמור על המינים הנדירים שלנו, ושגם מקבלי ההחלטות יבינו שהשמדת הטבע היא השמדת החיים, וחייבים לשמור ולהגן על הטבע כדי לשמור על איכות החיים שלנו.

DSCN2943

את החרציות צילמתי במהלך חודש מרץ 2016 בפארק השרון, בשמורת חוף השרון ובגן לאומי נחל אלכסנדר. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

DSCN2822

איריס הארגמן, שמירת טבע והתזה שלי

megadim02

בזמן האחרון אני קצת מזניחה את הבלוג, לצערי – אך זה מסיבות טובות: התחלתי ללמוד לתואר שני, בבי"ס פורטר למדעי הסביבה באוניברסיטת תל-אביב.
החלטתי לספר על נושא התזה שלי: אני 
מתמקדת בענייני שמירת טבע וספציפית – באיריס הארגמן – Iris atropurpurea. 

OLG01

תחום התפוצה הטבעי של איריס הארגמן הוא בין חדרה לאשדוד. כידוע, זהו גם האזור הצפוף בארץ – מעל 3.5 מליון בני אדם מתגוררים בשטח הזה, הצפיפות רק הולכת וגדלה – וכמות השטחים הפתוחים מתמעטת. 

ASH03

כי כזכור, גם איריסים לא משלמים ארנונה

YQM02

את אחת הדוגמאות הבולטות פגשתי באשדוד. באזור התעשיה ניר-גלים של אשדוד, ממש בשולי אחד המפעלים, צמוד לכביש 41 היתה אוכלוסיה קטנה של איריס הארגמן.
אבל השטח סבל – וממשיך לסבול – מנזקים – בעיקר זיהום ודריסה. האוכלוסיה התמעטה והתמעטה. כחלק מהמחקר שלי, ביקרתי אוכלוסיות טבעיות – אבל כאן כבר לא ממש נשארה אוכלוסיה. כמו שאתם יכולים לראות בתמונה הבאה – נותר גוש פריחה בודד של איריסים – אחרון שנותר לפלטה. 

NRG01

וזה מתקשר אל מטרת המחקר שלי. כמו שכתבתי, תחום התפוצה של האיריס הארגמן הוא בין חדרה לאשדוד. ונשאלת השאלה – למה? למה הוא לא גדל דרומה יותר, או צפונה יותר?
בעבר היתה אוכלוסיה בודדת באזור עתלית, אך היא נכחדה באופן טבעי. אוכלוסיות רבות נוספות נכחדו בגלל בניה בכל השטח. מאשדוד, דרך תל אביב ונתניה ועד חדרה. 

YQM01

לפני 8 שנים, רגע לפני שהתחילו לבנות את שכונת "אגמים" בנתניה, באו אנשי רשות הטבע והגנים ואספו את קני השורש של האיריסים מהשטח. אלפי איריסים נאספו מהאזור שבו כיום יש רבי קומות.
האקולוג ד"ר יריב מליחי מרשות הטבע והגנים, בשיתוף עם ד"ר יובל ספיר מאוניברסיטת תל אביב החליטו לערוך ניסוי: הם מדדו ושקלו איריסים, ודאגו לשתול קבוצות מדודות בשמורות טבע וגנים לאומיים במישור החוף. 

OLG02

המטרה היתה לבדוק מהם התנאים להתבססות מוצלחת של איריס הארגמן. מתי ואיפה טוב לו. יובל המתין כמה שנים על מנת לאפשר לאיריסים להתבסס (או להכחד), וכעת הגיע תורי – אני בודקת מה מצב האיריסים (וגם נהנית ממרבדי תלתן פלישתי מעורב בלוטוס מצוי)

ASH04

אנסה להבין באלו מקומות ובאלו תנאים איריס הארגמן יכול לשגשג, ובהסתמך על זה – לבנות מפת תחזיות, מפה שתחזה מהם המקומות הטובים עבור איריס הארגמן.
שאלת המחקר היא – מהם התנאים הנדרשים להשבה מוצלחת לטבע של מין נדיר בסכנת הכחדה? 

ASH01
לטובת הצד הגיאוגרפי של המחקר הצטרף ד"ר רפי קנט מאוניברסיטת בר-אילן, ואני מרגישה שעם מנחים שכאלה – יובל ורפי – ובעזרתו של יריב – אני יכולה להגיע רחוק. 

megadim04

בשלב הראשון, אני צריכה ללכת ולספור את כל האיריסים. כמה שושנות עלים בצבצו, כמה פרחים פרחו. האוכלוסיה היפה ביותר עד כה, ללא ספק – היא אוכלוסית מגדים, ליד עתלית. האוכלוסיה משגשגת ואף מתרבה. ובנוסף, הגעתי אליה לא הרבה אחרי השיא – היא נראית נפלא על רקע חיפה: 

megadim01

בינתיים האיריסים כבר נבלו, ואל חוף השרון, למשל, הגעתי אחרי הפריחה. עדיין, זו אוכלוסיה נאה, וראיתי שפרט לאיריסים שנשתלו (אותם אפשר לראות בתמונה הבאה) יש גם נביטות חדשות, במרחק כמה מטרים מנקודות השתילה המקוריות. 

SHA01

בחלק מהאיריסים הפירות כבר מבשילים:  

ALX05

במסגרת התואר, אני נחשפת לכל מיני דברים מגניבים במיוחד. למשל, ביום שלישי שעבר יצאתי עם ארז וטל מחברת TerraScan לצלם את נקודות ההשבה בגן לאומי נחל אלכסנדר.  המטרה שלנו היא לבדוק פרמטרים שונים, כמו אחוז כיסוי הקרקע בצומח (ואיזה צומח). אני חייבת לציין שזה היה ממש כיף, ומאד מהנה. ארז וטל הם מאד מקצועיים, ותמונות הרחפן מרתקות בעיני. 

ALX04

בשלב הבא אצא שוב אל כל האתרים, על מנת לספור פירות – ואז נתחיל לעבד את כל הנתונים שאספתי, לבדוק את דגימות הקרקע, לשקול את דגימות הצומח (שכוללות גם תלתן חקלאי)  וכן הלאה. 

ALX03

האיריסים בסוף העונה סובלים יותר מכרסום – בעלי חיים שונים אוכלים את הפרח.

ALX02

ואני מקווה לא למצוא הרבה פירות אכולים כמו זה – אלא פירות שיפיצו זרעים, מהם ינבטו נבטי איריסים חדשים, ופרחים חדשים. 

ALX01

 יחד עם זאת – אני מרגישה צורך לציין שהעתקת איריסים, והשבתם אל שמורות טבע – אינה מספיקה. כי אמנם האיריסים הם פרחים יפהפיים, אנדמיים למישור החוף – אבל הם חלק ממערכת אקולוגית, מסביבה שכוללת כל מיני צמחים – חלקם נפוצים (כמו התלתנים שאפשר לראות בתמונות מעל) וחלקם נדירים מאד.
חשוב לשמור על כל המערכת האקולוגית! האיריסים מואבקים על ידי זכרי דבורים שישנים במחילות ההאבקה שלהם. הדבורים הללו צריכות פרחים נוספים בשביל מזון. זרעי האיריסים מופצים על ידי נמלים – גם הן חלק מהמערכת – והמערכות האקולוגיות של מישור החוף, בגלל העובדה שכל כך צפוף כאן – נתונות ללחצים עזים במיוחד. זו חובתנו לשמור על המעט שנותר למען הדורות הבאים. 

DSCN2314

גם לילדים ולנכדים שלנו מגיעה הזכות לפגוש את הזוגן הלבן מהרשומה הקודמת, או את ההיפוכריס הקרח בתמונה הבאה:

ASH02

גם להם מגיע להנות מחרצית דביקה: מין קרוב לחרצית העטורה הנפוצה, אך קטן יותר.

SHA02

וממקור חסידה תמים:

YQM03

את התמונות צלמתי במגדים, יקום, ניצנים, אשדוד ונחל אלכסנדר בפברואר ומרץ 2016
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

megadim03

סקר איריס הארגמן, 2015

DSCN9616

בשבוע שעבר הצטרפתי אל סקר איריס הארגמן שערכה רשות הטבע והגנים. 

איריס הארגמן הוא מין נדיר בסכנת הכחדה. עיקר הסכנה הוא כמובן הפיתוח הרב – הרס בתי הגידול למען בניית שכונות ואיזורי תעשיה במישור החוף.
אחת לכמה שנים נערך סקר, בו סופרים את כמות האיריסים – כמות גושי הפריחה והפרחים בכל גוש – כדי להעריך את הסכנה לקיומם של האוכלוסיות השונות. 

DSCN9638

נפגשנו בבוקר בחוף בית ינאי – שם צלמתי את הגלים הנהדרים בים – וכל חוליית סוקרים נשלחה לאתר אחר. אני הצטרפתי אל מירב, ונסענו לשמורת אלוני קדימה. 

DSCN9658

שמורת אלוני קדימה היא שמורה מאד קטנה, והפריחה בה רבה. הגענו מעט אחרי שיא הפריחה, ומיד התחלנו לספור.
בכל גוש פריחה, ספרנו את מספר הפרחים – כולל ניצנים, פרחים נבולים ופרחים פורחים. 

DSCN9671

כמובן, לא רק איריסים פורחים בשמורה. שום תל-אביב הוא בשיא פריחה, והשמורה מלאה שומים – 

DSCN9618

אלקנת הצבעים מנקדת בכחול יפהפה את החולות. 

DSCN9689

ספרנו את כמות הפרחים בכל גוש פריחה ורשמנו. בשלב מסוים הצטרפה לסקר שלנו זיקית נחמדה – אבל היא נשארה בשטח, להמשיך לספור איריסים גם אחרי שאנחנו הלכנו. 

counter

פגשנו חרצית דביקה – חרצית שהיא קטנה יותר מהחרצית העטורה הנפוצה, וגם נדירה יותר. 

DSCN9674

בשמורת קדימה יש גוש פריחה אחד צהוב. כמו שמירב הסבירה למטיילים שפגשנו – אנחנו ספרנו את כל האיריסים, ללא הבדלי דת, גזע או צבע.
אבל בכל זאת, נראה לי שאת הגוש הצהוב צלמתי קצת יותר מאשר את השאר… 

DSCN9687

אחרי שגמרנו לספור את האיריסים בשמורת קדימה – בערך 250 מקבצים, שהגדול בהם מנה 183 פרחים – נסענו ליער קדימה, לאכול סנדביץ'.
בן-חצב יקינתוני התחיל לפרוח ביער: 

 DSCN9721

ביער קדימה ישנם שני ריכוזים קטנים של איריסים. אחד בכניסה ליער, ואחד בפנים.
הריכוז הפנימי סבל השנה מונדליזם – מישהו חפר ועקר כמה איריסים.
כאן המקום להזכיר שאיריס הארגמן הוא מין מוגן. אסור לפגוע בו! אסור לקטוף, אסור לעקור! פגיעה באיריסים היא עבירה על החוק. 

DSCN9738

ביער קדימה פגשנו גם את המרסיות האחרונות לעונה – מרסיה יפהפיה 

DSCN9747

ואת תחילת פריחת הצבעונים – צבעוני ההרים, תת מין השרון 

DSCN9767

למרגלות הצבעוני צמחו כמה פטריות – התייעצתי עם אולגה בקבוצת הפטריות, ואנחנו לא בטוחות בזיהוי. כנראה זו שברירית צעיפית – או אחד ממיני הנירנית. 

DSCN9761

בניגוד לזיקית הסקרנית שבדקה את הסקר שלנו – החרדון הגדול שפגשנו ביער קדימה לא הראה עניין באיריסים, אלא ברח מאיתנו. 

DSCN9770

הכנתי קולאז' מחלק מהאיריסים היפים שפגשנו – אני מקווה שאיריס הארגמן ימשיך לפאר את מישור החוף, וגם הנכדים והנינים שלי יזכו לראות אותו פורח בטבע. 

iris_collage2

את התמונות צלמתי בשמורת אלוני קדימה וביער קדימה, בתאריך 26.2.2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא
ולסיום, עוד תורמוס צר-עלים מיער קדימה: 

DSCN9773