שנה טובה, תשע"ז

newyear02

עוד שנה חלפה, ואני חוזרת אל אחד הפרחים החביבים עלי – החצב המצוי. 

dscn9570

החצב תמיד מסמל בעיני תקווה. בסוף הקיץ החם, כשכל מה שאני רוצה זה מזגן או גשם, פתאום צצים החצבים – גדולים, מרשימים בגובה מטר וחצי, מתריסים נגד החום העז ומזכירים שעוד מעט יגיע הסתיו – ואחריו גם החורף. 

dscn9555

ולכן, לכבוד ראש השנה החצבים מתאימים לי, ואני שמחה מאד לפגוש אותם. 

dscn9583

השנה נסעתי לפגוש אותם בערד, בנחל טביה. הנחל ידוע בכמות החצבים הפורחים בו, ומאד נהנינו לראות את המדרונות המלאים חצבים.

dscn9561

אבל אנחנו לא היינו היחידים שבאו להנות מהחצבים. בין הפרחים, בנוסף לדבורים ולצרעות שראינו פעמים רבות – היו כמה וכמה ציפורים! 

dscn9578

לא הופתענו לראות צופיות (Cinnyris osea) – הלא ידוע שהצופית ניזונה מצוף פרחים. ממנו היא קיבלה את שמה. ראינו כמה צופיות נקבות מרחפות בין החצבים, ועוצרות ללגימת צוף. 

dscn9571

לפני 100 שנים, הצופיות היו מאד נדירות בארץ – הן הסתובבו רק בנאות מדבר בדרום. אבל עם התפתחות הארץ, ושתילה מרובה של עצים בעלי פריחה – הן הרחיבו את תפוצתן, והיום אפשר לפגוש אותן בכל הארץ. 

dscn9579

בנוסף לצופיות היו גם ציפורים אחרות – ובעזרת שי אגמון מדף הצפרות בפייסבוק קיבלתי זיהוי לציפורים האחרות: עלווית אפורה. 

dscn9560

העלווית האפורה (Phylloscopus trochilus) היא ציפור שיר נודדת – את החורף היא מבלה באפריקה, ואת הקיץ – באירופה. אצלינו היא חולפת בסתיו ובאביב. 

dscn9562

היא נקראת "עלווית" כי בד"כ היא אוהבת לחיות בין עלי העצים. אבל… בערד אין כל כך חורשים ויערות. אז אנחנו פגשנו אותה ב"יער" החצבים. 

dscn9563

כבר כתבתי בעבר על העלווית – לפני 8 שנים פגשתי אותה בשמורת בני ציון, שגם היא לא מיוערת כל כך. 

dscn9564

העלוויות נודדות למרחקים מרשימים – רוב העלוויות בארץ מגיעות מצפון אירופה, אבל חלפו בארצנו גם עלוויות שבילו את הקיץ בסיביר, ונדדו דרומה לאזור טנזניה באפריקה. 

dscn9556

אפילו בולבול צהוב-שת (Pycnonotus xanthopygos) פגשתי על החצבים, אבל הוא רק נח לרגע על חצב עמוס פירות, והמשיך לו בדרכו. 

dscn9581

אז יחד עם הבולבול, העלוויות והצופיות, וכמובן עם תקוות החצבים – 

dscn9565

רציתי לאחל לכל קוראי הבלוג שלי שנה טובה ומאושרת, 

dscn9567

שתהיה מתוקה כמו צוף, קלילה כמו ציפור ויפה כמו חצב בשיא פריחתו!

dscn9568

את התמונות צלמתי בנחל טביה בערד, 9/2016. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

newyear01

 

 

 

 

יום העצמאות ה-68 למדינת ישראל, תשע"ו

10363756_10203225916503285_4993678581003656921_n

קשה לי עם המעבר החד מיום הזכרון ליום העצמאות. הייתי מעדיפה שיהיה רווח, שתהיה אפשרות להרגע מהעצב לפני הזיקוקים והשמחה. 

DSCN0321

אז בחרתי שיר, שמבטא היטב את רגשותי למדינה, ואני מעטרת אותו בפרחים בצבעי כחול לבן. כתבתי על כל תמונה את שם הפרח, ואם יש לי רשימה המוקדשת לפרח – הקלקה על התמונה תעביר אל הרשימה הזו. 

DSCN0689

אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת

DSCN5372

רק מילה בעברית חודרת
אל עורקיי, אל נשמתי 

DSCN0799

בגוף כואב, בלב רעב
כאן הוא ביתי 

DSCN6222

לא אשתוק, כי ארצי
שינתה את פניה 

DSCN1832

לא אוותר לה,
להזכיר לה,

DSCN5387

ואשיר כאן באוזניה
עד שתפקח את עיניה

IMG_3874

אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת 

DSCN5733

רק מילה בעברית חודרת
אל עורקיי, אל נשמתי 

DSCN6234

בגוף כואב, בלב רעב
כאן הוא ביתי 

DSCN9565

לא אשתוק, כי ארצי
שינתה את פניה 

e03

לא אוותר לה,
להזכיר לה,

IMG_3476

ואשיר כאן באוזניה
עד שתפקח את עיניה 

IMG_6200

אין לי ארץ אחרת
עד שתחדש ימיה
עד שתפקח את עיניה

IMG_6819

את השיר כתב אהוד מנור, הלחינה ושרה קורין אלאל.

חג עצמאות שמח!

תורמוס ההרים

שנים עשר ירחים

בתשרי – נתן הדקל פרי שחום נחמד 

01-tishrei

בחשוון – ירד יורה ועל גגי רקד: 

02-heshvan

בכסלו נרקיס הופיע 

03-kislev

בטבת ברד (טוב, למען האמת – הפעם זה שלג, והרבה שלג!) 

04-tevet

ובשבט – חמה הפציעה ליום אחד 

05-shvat-b

באדר עלה ניחוח מן הפרדסים 

06-adar-a

בניסן הונפו בכוח כל החרמשים 

07-nissan

באייר הכל צמח 

08-Iyar

ובסיוון – הבכיר 

09-sivan

בתמוז ואב –

10-tamuz

שמחנו אחר קציר

11-av

תשרי, חשוון 

03-kislev-a

 

כסלו, טבת 

13

חלפו, עברו ביעף

12

גם שבט, אדר 

14

 

ניסן, אייר 

15

סיוון, תמוז ואב.

16

ובבוא אלול אלינו – ריח סתו עלה 

17-elul

והתחלנו את שירנו מהתחלה (וגם עם המון אובך) 

18-last

 

שנה טובה לכולם! ותודה רבה לנעמי שמר על השיר המקסים! 

 

 

 

הסתיו קרב ללב

את אמרת לי תן לי
מפירות הקיץ המתוקים
לילה כבר עולה.
הסתיו קרב ללב
מלא בריח פרדסים
לילה כבר עולה.

עולה על הפרדסים
מאיר לי שמי כוכבים
מראה לי את הדרכים
אלייך…

DSCN6448

אני מפסיקה לרגע את הדיווחים מלונדון, בשביל צילומי אווירה: חבצלות עם הירח רגע אחרי השקיעה בחוף נחשולים (עם ובלי פלאש), וחצבים עם הירח בלילה על הגג שלי.

night

וכאן המקום להזכר שכבר סוף אוגוסט, ולקוות שהסתיו יבוא מהר – ויהיה קריר ונעים, ושהחורף יגיע ויהיה מלא גשמי ברכה.

סוף קיץ נעים לכולם!

DSCN6452

את החבצלות צלמתי בחוף נחשולים, בתאריך 25.8.2015
את החצבים – בכפר סבא, 28.8.2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

הכותרת והציטוט הן מהשיר הזה:

אבל חשבתי גם על זה:

מפגש בלוגרים עם גל, בלטרון

 h07

ביום שבת יצאנו לטיולון – ממש טיולצ'יק – לכבוד גל, שבא כל הדרך מקליפורניה, לבקר אותנו בארץ!
נפגשנו ליד מנזר השתקנים בלטרון, ואחרי החיבוקים המתבקשים יצאנו לדרך. 

מכל עבר ריחפו פרפרי לבנין הצלף, ושמעתי גם שרקרקים מעלינו, אם כי ראינו אותם רק ממש מרחוק. 

LZ

זו העונה לפגוש חבצלות קטנות פרחים – הן נחמדות מאד. קטנות יותר מחבצלות החוף, וגם אין להן ריח – אך יפות ועדינות. 

h08

טיילנו עד מבצר לטרון, מבצר צלבני שנבנה בראשית המאה ה-11 והוחרב על ידי כוחותיו של צלאח-א-דין לאחר חמישים שנים לערך.
לא צלמתי את המבצר עצמו, אבל כן צלמתי את אחת הדיירות שלו: 

 h02

פרח נוסף שפגשנו באיזור, פרח נפוץ אך לא מאד מוכר – זו העפרית האירופית – קרובתה של עפרית הכף התרבותית, התכולה שבעבר השתמשו בה הרבה כגדר חיה.

h03

מהמבצר חלקנו המשכנו אל אנדרטת חטיבה 7, וחלק חזרו להמתין בצל. בדרך מצאנו קבוצת חצבים, שנראתה נפלא עם כל העננים: 

h04

עוד פרח שפורח בקיץ הוא שומר פשוט – ריח האניס של הצמח חביב עלי מאד, ואני יודעת שלא כולם חולקים את החיבה שלי. 

h05

אחרי הטיול, כשלכולנו כבר היה חם – נסענו לפארק קנדה, להצטרף אל מי שלא באו לטיול ומי שפרשו ממנו, ותפסו מקום לפיקניק.
הפיקניק היה נהדר, ולצערי עד שנזכרתי לצלם השולחן – הרוב כבר נאכל, אז לא צלמתי.
כשערכנו את שולחן הקינוחים, צלמתי את חלקו – רק תראו איזה מטעמים נפלאים: 

cakes

אחרי האוכל, כמובן, ישבנו לפטפט ולקשקש, לדבר ולהחליף סיפורים וחוויות. 

h06

אני מאד מאד שמחה שגל בא לבקר, ונתן לכולנו סיבה להפגש: שמחתי להכיר אנשים חדשים, שמחתי לפגוש את החברים הותיקים!
אני אשמח להוסיף פה קישורים לרשימות של חברים אחרים על הטיול!
 הרשימה של תזזאטית
 הרשימה של צלמת טבע
 הרשימה של בתיה דורון
 הרשימה של שי1957
 הרשימה של מנורה
 הרשימה של חתולי8  

LZ1

את התמונות צלמתי בלטרון, בתאריך 20.9.2014
מוזמנים להקליק על התמונו על מנת לראותן בגודל מלא. 

h01

שנה טובה – תשע"ד

חצב

לכל קוראי הבלוג, לכל חבריי וידידי, לכל חובבי הטבע באשר הם,
אני מאחלת שנה טובה ומאושרת
שנת פריחה וצמיחה!

אני מקווה שנשכיל לשמור על הטבע והשטחים הפתוחים בארץ, להגן על הטבע והסביבה.

בתמונה: חצב מצוי, שצלמתי בעציץ שלי, 12.8.2013
בשנה שעברה ערכתי סרטון של פריחת החצבים בעציץ שלי – אתם יכולים להקליק כאן לראות אותו שוב.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

כלניות, כלניות – וגם איריסים

אני נשארת עם הכלנית מהרשימה הקודמת – אבל הפעם כלנית אדומה

 

ואני נשארת עם הצבע הלבן – אבל הפעם הוא עובר לאיריס ארץ-ישראלי

בעקבות פרסום בדף הבוטניקה בפייסבוק, נסענו לאיזור שמורת נחל תנינים. לצד הכביש אל השמורה, ממש מול הכפר ג`יסר א-זרקה.

אמנם ביקרנו פעמים רבות בשמורה עצמה, אבל מעולם לא עצרנו בשדות בדרך אליה… ומסתבר שממש כדאי לעצור!

כי השדה המקסים הזה, שמשקיף על הכרמל בוהק עכשיו מאדום ולבן: כלנית מצויה ואיריס ארץ-ישראלי

שניהם, כמובן, הופיעו כבר בבלוג שלי, אבל השילוב שלהם הוא פשוט חגיגה, וכמות הפרחים בשדה היא מדהימה

אפילו הבזה המצויה התפעלה –

השדה היה מלא גם בעלים גדולים ורחבים – עלים של חצב מצוי

והיו גם כל מיני צהובים – בעיקר כתמה עבת-שורשים וסביון אביבי

הצבעוניות הנהדרת הזו – אדום-ירוק-לבן – משכה את לבי שוב ושוב

אם אני כבר מזכירה את הכפר ג`יסר א-זרקה, תמיד חשבתי שמשמעות השם היא "הגשר הכחול" אבל בעצם, המשמעות המילולית היא "גשר הכחולה" (כלומר, סמיכות: כמו "גשר הירקון") – וזאת כיוון ש"א-זרקה" – כלומר, "הכחולה" – הוא שמו הערבי של נחל התנינים.
כלומר, התרגום הנכון של שם הכפר הוא "גשר נחל התנינים". ותודה רבה ליהודה כץ שהסביר וחידש לי.

בנוסף לפרחים מצאתי עוד משהו מרגש… הקוץ הדוקרני, האפור והסבוך הזה – הוא נעצוצית סבוכה. מין נדיר בסכנת הכחדה, שיפרח בכחול משגע בחודש מאי.
יש סיבה לחזור לשדה!

התמונות צולמו ליד ג`יסר א-זרקה, בתאריך 26.1.2013

כדאי מאד מאד להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא! אל תפספסו! שלא תגידו שלא אמרתי לכם!

תחילת העונה בשמורת בני ציון, 10.11.12

איזה יופי של סופשבוע היה! הגשמים פשוט נפלאים. ניצלנו הפוגה ונסענו לראות מה התחדש בשמורת בני ציון.
כזכור, שמורת בני ציון היא שמורה קטנה אבל עשירה מאד.
כבר בשולי השמורה פגשנו שלדג לבן-חזה יפהפה, ניצב על עץ ומסתכל:

השמורה עוד יבשה ברובה, הפריחה רק מתחילה: סתוונית היורה כבר פורחת –

וגם בן-חצב סתווי מציץ פה ושם בין הקוצים של סירה קוצנית.

כשאין הרבה פריחה, מסתכלים גם על הדברים הקטנים. למשל, הפרחים הזעירים של המתנן השעיר –
שיח שבעבר השתמשו בו ליצירת חבלים.

ארכובית שבטבטית פורחת –

וגם אספרג החורש –

ליד אחד השבילים פגשנו צב צעיר וחמוד: אחד שבקע ממש לא מזמן – תראו כמה הוא קטן ליד מטבע של שקל!

פגשנו גם את החיפושית הזו – בלפס יהודה (איזה שם מזוויע… ובלטינית: Blaps judaeorum) – היא בערך באותו גודל כמו הצבון

שאריות מהפריחה של שנה שעברה – צמחים יבשים של עכובית הגלגל,

החצבים כבר גמרו לפרוח, ועכשיו העלים שלהם מתחילים ללבלב –

ואז צִפּתה לנו הפתעה: קבוצה של כתמה עבת-שורשים:

כשנסענו חזרה, ראינו כמה אנפיות בקר מטיילות בשולי השמורה:

אחת מהן היתה אמיצה מספיק בשביל לתת לי לצלם "תמונת פספורט" שלה:

התמונות צולמו ב-10.11.2012 בשמורת בני ציון

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

חצבים פורחים – 2012

לפני שנתיים, הצגתי בפניכם את ניצני החצבים – וגם את החצבים שפרחו בעציץ שלי.

בעצם, גם השנה פרסמתי אותם.

אבל השנה עשיתי עוד משהו: עקבתי אחרי הפריחה שלהם, וצילמתי אותם יום-יום.

את כל התמונות ערכתי לסרטון – והרי הוא לפניכם: החצבים שלי פורחים.
כך אפשר לראות את הפריחה מתקדמת ועולה מעלה: כבר הסברתי בעבר, שזהו סדר פריחה אקרופטלי.

את כל התמונות צלמתי על הגג שלי,  באוגוסט-ספטמבר 2012
ואני מקווה שתהנו!

תשע"ג בלוג, תשע"ג – שרביט סיכום השנה


Northern Mockingbird, Washington DC, USA, 7/2011

אמרתי למוטי שאני לא רוצה שהוא יעביר אלי את השרביט – שלא תחשדו בנו כנגועים בנפוטיזם. אך כמובן לא הייתי צריכה להמתין זמן רב – עינבלית העבירה אותו אלי.
אם כך, אני יכולה לשבת ולענות במצפון נקי:


חבצלת קטנת-פרחים, לטרון, 18.9.2012

1) כולנו רוצים שהבלוג שלנו יצליח. מהי הרשומה המצליחה ביותר שלכם השנה (קישור בבקשה) ומדוע אתם רואים בה את הרשומה המצליחה ביותר?

מבחינת מספר צפיות, הרשומה הנצפית ביותר שלי בשנת תשע"ב היא רשימה שכתבתי בסוכות – שם ריכזתי הזמנות למספר פעילויות שמירת טבע. זו רשימה שלא ממש השקעתי בה, היא פשוט פורסמה בתזמון הנכון: כשאנשים חיפשו מה לעשות בחג.
אבל אני חושבת שהרשימה  המצליחה ביותר היא הרשימה על השקדיה – סיפור השקדיה הפרטית מהחצר של הורי.
מעל 300 צפיות, מעל 100 תגובות ו-13 Hits  – וזו בעיני בהחלט "רשימת השנה" שלי.

IMG_4607
השקדיה הפרטית שלנו, 1/2011

 

2) לפעמים אנחנו חושבים שהרשומה שכתבנו לא רק ראויה לבחירת העורך אלא גם לפרס פוליצר (או ספיר, או תעודת הוקרה) ומתאכזבים לגלות שהרשומה המדהימה נעלמה לה בתהום הנשיה. איזה רשומה השנה איכזבה אתכם בצורה כזו?
או-הו… פה היו כמה רשימות שלא הבנתי למה לא נסקו ולא בוילו. אני אזכיר שלוש –
 
שתי רשימות על איריס ירוחם – רשימה כללית ורשימה על כל הצבעים השונים של האיריסים –


הגוונים השונים של איריס ירוחם, 31.3.2012
 
ורשימה על גביעונית הלבנון, זן ערבי – פרח מדהים, לא מוכר, צבעוניות יפהפיה והמלצת טיול לפסח. מה עוד צריך?
 

גביעונית הלבנון, זן ערבי, תל קריות, 31.3.2012

3) בהסתכלות לאחור, עם יד על הלב, האם פרסמתם השנה רשומה שלא הייתה צריכה להתפרסם? אם כן – מהי ולמה? אם לא- ברכותיי.
אם משהו אינו ראוי לפרסום, מראש אני אשתדל לא לפרסם אותו. אני משתדלת לשמור את הבלוג שלי נקי ומקצועי.
 


Eastern Kingbird, John Heinz Wildlife refuge, Philadelphia PA, USA, 7/2011
 
4) השנה ספגה הבלוגיה של תפוז מכה קשה בכך ש________________ (השלמ/י את החסר)
מוטי – וגולשים אחרים – הזכירו את מותו בטרם עת של בני תמרי ז"ל. זה בהחלט היה מאורע קשה.
אבל אני בכל זאת אזכיר את כל הצרות שהיו – בתאריך 10.10.2011 העלו גרסא של הבלוגיה ובזאת גרמו להכל להראות כל כך מחריד, וגם המון דברים לא עבדו כמו שצריך – אני כמעט סגרתי את הבלוג, רבים אחרים באמת סגרו אותו.
לקח לעובדי תפוז כמעט שלושה חודשים – עד 29.12.2011 – לגרום למערכת לעבוד.
בכל התקופה הזו – מעל 11 שבועות – פרסמתי 10 רשימות, כשבממוצע אני מפרסמת 2-3 רשימות בשבוע.
אחרי שסוף סוף תפוז התגברו על רוב התקלות הללו, ב31.1.2012 נפתחה תקופה ארוכה שבה אלבומי התמונות היו מושבתים – לא יכולתי להעלות תמונות או להשתמש בתמונות שכבר היו באלבום עד 26.3.2012 – כמעט חודשיים.
אבל יש תקלות שעד היום מציקות לי –
כמו העובדה שבעורך, במעבר מתצוגה רגילה לתצוגת מקור יותר מפעם אחת – הכפתור מאפיר ובעצם העורך מת, ואני לא תמיד שמה לב – ואז הוא גם לא שומר שינויים – תקלה שמשום מה אף אחד לא מצליח לשחזר חוץ ממני;
ובאלבומים – אי היכולת לשנות שם אלבום – תקלה שהערתי עליה פעמים שלוש בחודשים האחרונים והתגובה היתה "הנושא ייבדק".
וכמובן, שלל תקלות במערכת המסרים שתפוז טוענים שזה "Work by design".


חורשף מצויץ, דרך בורמה, 18.9.2012

5) מנהג הגויים הוא לקבוע החלטות לשינוי לשנה החדשה. איזה דברים תרצו לשנות בבלוג שלכם השנה?
אני לא רוצה לשנות דברים בבלוג שלי. באופן עקרוני אני מרוצה ממנו כמו שהוא.
אני רוצה שהמערכת תהיה יציבה יותר, שהבעיות תטופלנה באמת.
הייתי שמחה להוספת כפתור Google Translate –
Google מאפשר ליצור טקסט לכפתור כזה, אבל תפוז לא מאפשר לשמור אותו בתור חלון.
 

חלון שתפוז כן מרשה לשמור, ונציה, 8/2012

6) מנהג היהודים הוא לבקש סליחה ממי שפגעתם בו בשנה שעברה. האם יש איזה בקשת סליחה הקשורה לבלוג שלכם?
אם פספסתי תגובה של מישהו, או עניתי בציניות מוגזמת – אני מתנצלת כאן. סליחה מכל מי שהעלבתי אותם.
 

House Wren, Ballston SPA NY, USA, 7/2011

7) בעוד שנה, בראש השנה תשע"ד (בהנחה שנשרוד את סוף העולם הקרוב) מה תרצו לומר שקרה בבלוג שלכם במהלך השנה שחלפה?
כבר גמרתי לסקור את כל סחלבי ארצינו, אני מקווה לגמור לסקור את כל האיריסים,
ולסקור סחלבים מהעולם…
 

איריס החרמון, צומת המפלים, רמת הגולן, 24.3.2007
אני מעבירה את השרביט אל

חצב מצוי, דרך בורמה, 18.9.2012
חלק מהתמונות שייכות לרשומות שכבר לא אכתוב, והשאר – לרשומות שפרסמתי. כתבתי ליד כל תמונה מה מצולם בה.
את הציפורים האמריקאיות זיהה עבורי אבו-נטע חברי הטוב.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

חצבים וילדים

יש שני סימנים בדוקים לכך שהסתיו מתקרב – החצבים מתחילים לפרוח, והילדים חוזרים לבתי הספר.

כידוע לכם, אני מגדלת חצבים בעציץ על הגג – ובערך באמצע אוגוסט אני מתחילה לעלות יום יום (כמעט), ולתעד את התקדמות הצמיחה של החצבים בעציץ שלי.

אני שמחה לבשר, שהשנה יש לי ארבעה חצבים בעציץ,

והראשון בינהם פרח ב-22.8.2012 – השמאלי בתמונה:

הנה שלושת הפרחים הראשונים שלו –

ועכשיו, כשהחצב פורח – נותר לי לשלוח את ילדי לבית הספר…

לכן, לכל הילדים שיוצאים היום ללימודים – ובמיוחד לשני העננצ'יקים הנפלאים שלי

אני מאחלת המון הצלחה, שיהיו לכם מורים טובים (ושתדעו להתמודד עם אילו שלא)

שיהיו לכם חברים טובים (ושתדעו לזהות אותם, ולהיות איתם)
שתפרחו ותזרחו ותשמחו כל יום
שתרגישו כמו חצבים – עם שורשים חזקים, וראש על הגובה!

ובכלל, שתהיה שנת לימודים מוצלחת ומהנה!
ממני, אמא

את התמונות צלמתי על הגג שלי, בתאריכים 16-26.8.2012 – כתבתי את התאריך על כל תמונה, שיהיה ברור.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

 

דרך הבשור, 10.9.2011

הסתיו כבר ממש-בערך כאן, והחצבים חוגגים מכל עבר. הפעם החלטנו לחגוג איתם במחוזות ילדותה של חברתי הטובה, אום נטע – נסענו לדרך הבשור.
אום נטע, יקירתי – אמנם לא היית איתי הפעם בטיול, אבל אני מבטיחה לך שחשבתי עליך לארכו, וכל פעם נזכרתי בחוויות משותפות שלנו מהאיזור.

 

התחלנו באיזור קיבוץ גבולות, על כביש 222. ליד "אתר פינוי אשפה דיה" בדרך כלל אפשר למצוא דיות מצויות מסביב. לצערנו, הפעם לא ראינו עשרות רבות של דיות (כמו שהיו בשנת 2005, אם אני זוכרת נכון…) – אבל ריחפו מעלינו דיות – וזה מה שקלטתי במצלמה:

דרך הבשור מקשרת את כביש 222  (בדרום) וכביש 241 (בצפון), היא מתאימה לכל רכב – וזהו טיול קליל ונחמד. נוסעים בדרך, עוצרים בנקודות התצפית השונות, מדי פעם יוצאים לטיולון של 10 דקות – בסך הכל, בילוי מהנה של 3-4 שעות, ומתאים לימים חמים – כי רובו ברכב.

התחלנו במגדל התצפית, שממנו צפינו על הסביבה. לצערי, קירות מרפסת התצפית הם גבוהים ואטומים – אז שני בני ה-10+ לא יכלו לראות מלמעלה את הנוף (אלא אם הרימו אותם, ובגיל הזה הם כבר לא רוצים שירימו אותם, והם גם כבדים!) הילדים הגדולים יותר – כן נהנו מהנוף.
משם המשכנו לגשר התלוי.

הילדים מאד נהנו לחצות את הגשר ולנדנד אותו – אבל גם לעמוד עליו ולצפות בנחל הזורם למטה, בשפיריות ובציפורים ליד למים

באחת העצירות פגשתי פרפרים קטנטנים ומקסימים – כחליל הקיטנית, שותה צוף מפרחי ארכובית שבטבטית: פרח שגדלו עומד ביחס הפוך לאורך השם שלו: הפרח גדלו כשני מילימטר.
הפרפרים הללו  גם הם קטנים – גודל הפרפר כחמישה מילימטר, והגב שלו כחול מקסים.

ליד באר רבובה – באר שהיתה שייכת לכפר ערבי לפני קום המדינה – מצאנו עץ שקמים בודד בנוף

אבל הסיבה העיקרית, מבחינתי, לטיול – היתה חצבים. והחצבים באמת לא אכזבו אותי: מצאנו קבוצות רבות של חצב מצוי (מימין) וחצב גלוני (משמאל)

  

החצב המצוי הוא החצב המוכר לכולם. כאשר הוא בפריחה מלאה, גבהו מעל מטר וחצי,ופריחתו לבנה. הניצנים שלו נראים כך:

החצב הגלוני הוא האח הקטן והפחות-מרשים: גבהו פחות מחצי מטר, הפרחים אפרפרים: בצבע הלס. אבל הניצנים דומים לאילו של החצב המצוי –
בכל מקרה, היתה לי חגיגה גם מאילו וגם מאילו – מאות חצבים מצויים פרחו, ואיתרתי עשרות חצבים גלוניים.

אחת הנקודות שעצרנו בהן היא גב שרוחן. הגב הזה סיפק מים לעיר שרוחן ששרידיה נמצאים ליד.
כשאנחנו ביקרנו בגב, המים היו מגעילים למדי – מלאים ירוקת. אבל זה לא הפריע לכמה צבי ביצות נחמדים (שיקבלו רשימה משלהם בעתיד) לשחות ברפש…

אחד היתרונות של טיול ברכב, הוא שלא מפחידים ציפורים – ואפשר לעצור מול הציפורים ולצלם אותן. כאן יש מקבץ לדוגמא של כמה ציפורים שפגשנו:

טיפסנו על תל שרוחן והסתכלנו סביב. העיר שרוחן מופיע בספר יהושע בתנ"ך, כאחת הערים של שבט שמעון.

בהמשך הדרך פגשנו עוד חצבים גלוניים – כאן אפשר לראות גם את הפירות שלהם –

גם לכבשים ולעיזים היה חם, הן הצטופפו בצל עלי האשל, ומילאו את כל השטח המוצל.
את הטיול אפשר לגמור בפארק אשכול – מקום מצוין לפיקניק ולשכשוך במי הנחל – הם מוטים לבריכות שכשוך נחמדות.

תודה רבה לקרקל1 שעזר לי בזיהוי הפרפר והציפורים!
התמונות צולמו בדרך הבשור, 10.9.2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

סתיו נעים לכולם!

יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, תשע"א


תלתן הארגמן בהר שיפון, רמת הגולן, 5.5.2011

הערב, בצפירה, חשבתי על זה שלא כתבתי עדיין רשימה לכבוד יום הזכרון. לא מצאתי שיר שיתאים לי – ויש כל כך הרבה שירים יפים שנכתבו ליום החשוב והכואב הזה.
אח"כ, דברתי עם ציפורן חתול, והיא הזכירה לי את אחד השירים היפהפיים הללו, שיר שגם מתאים לבלוג שלי . הרי הוא לפניכם.


איריס ארם נהרים, רמת הגולן, ליד נטור, 5.5.2011

יש פרחים
מילים: נתן יונתן
לחן: מוני אמריליו

הראית איזה יופי
שרעד ברוח סתיו,
שדה זהב דעך באופל
והדליק נרות חצב.

חצבים ליד הבניאס, 28.9.2010

הראית איזה אודם
שצעק למרחקים,
שדה דמים היה שם קודם
ועכשיו הוא שדה פרגים.


פרג מוארך, יער אודם, 7.5.2011
אל תקטוף, נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
נשארים במנגינה.
אל תקטוף נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
עם המנגינה.


מעוג אפיל, מפל סער, 7.5.2011
הראית מה השחיר שם?
שדה קוצים הוא, נערי,
שהיה עזוב בקיץ
ועכשיו הוא שדה חריש.


שיפון ההרים בהר שיפון, רמת הגולן, 7.5.2011
הראית מה הלובן?
נערי, זה שדה בוכים,
דמעותיו הפכו לאבן
אבניו בכו פרחים.


רוש עקוד, הר שיפון, רמת הגולן, 5.5.2011
אל תקטוף, נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
נשארים במנגינה.
אל תקטוף נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
עם המנגינה.


מרבד צללית הדורה, איזור צורימן, רמת הגולן, 5.5.2011
יהי זכר הנופלים ברוך, ואני מקווה שכל שדות הקרב יהפכו לשדות פרחים.


מרבד תלתן הפוך, איזור צורימן, רמת הגולן, 5.5.2011
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

עוד ועוד חצבים

השנה הזו בהחלט מסתמנת אצלי כשנת החצבים. אני פוגשת המונים מהם.
היום אני מקדישה רשימה לחברתי האהובה, אום-נטע – שכבר הרבה שנים לא פגשה חצב בטבע, פשוט כי היא לא גרה באיזור…

השנה צלמתי חצבים בגבעות ליד חוף דור,

מעל נתיבי איילון באיזור מערות אפקה,

על הגג שלי בעציץ,


במזרח כפר סבא

במצוק הארבעים  בכרמל (לצערי, התאורה של התמונה בעייתית: השביל במצוק מוצל מההר, ואילו מפרץ חיפה שטוף שמש: זה נראה קצת מוזר ככה)

בשמורת ביתן אהרון הפצפונת בשרון – השמורה מלאה בהם. למשל, ליד החרוב העתיק של השמורה,

וגם משקיפים על יישובי הסביבה

 ואפילו במצפה רמון, בסוף פריחה, משקיפים על המכתש –

אבל…

את העושר האמיתי – ה"בום" הגדול – שדה מדהים של אלפי חצבים – פגשתי בירידה מהחרמון, באיזור הבאניאס. שם היו מאות  –

ואלפים

אלפי אלפים

ועוד כמה אלפים ליתר ביטחון

המראה הזה, של שדה חצבים לבן מאופק לאופק – אפשרי בזכות העובדה ש…זהו שדה מוקשים. אי אפשר להכנס פנימה, אי אפשר לדרוך או לרמוס. אנחנו עצרנו בשולי הדרך, וצלמנו מעבר לגדר.

אז הידד לשדה המוקשים הזה: אני מקווה שלא יפנו אותו לעולם.

את התמונות צלמתי באוגוסט-ספטמבר 2010

ומאד כדאי לכם להגדיל את התמונות – רק תקליקו עליהן ותקישו F11, ותראו אותן במלוא הדרן.

וככה, בשביל מצב הרוח הטוב: שיר יפהפה.

החצבים שלי פורחים!

תפוז תקנו את התקלות באלבומים, בצלאל דאג לעדכן אותי באופן אישי! עכשיו אני שוב יכולה לגשת אל התמונות שלי!  לכן אני מעלה רשומת המשך לרשומת ניצני החצב מהשבוע שעבר.
סליחה על הפרסום הכפול – טעות קטנה שלי…

ניצני החצב גדלו במהירות – תוך חמישה ימים, ב-18.8.2010  הגדול בינהם הגיע לגובה של מטר:

  

אפשר לראות שהמרחק בין הניצנים גדל – (מימין: הקטן ביותר, ומשמאל – הגדול ביותר)  

 

בספרה "פרחי בר בארץ ישראל", כותבת פרופ. נעמי פיינברון-דותן:
בחודשים אב-אלול, בעצם להטו של הקיץ, כשעומדים השדות חרוכי שרב, והגשמים עדיין רחוקים, תופענה מתוך האדמה תפרחות החצב התמירות. כְּנֶרות לבנים הן צצות מתוך הקרקע, קבוצות קבוצות, וקומתן כמחצית המטר ומעלה. מתחילה ייפתחו הפרחים התחתונים; עם רדת הלילה ייסגרו ומעליהם, למחרת, ינצו פרחים חדשים. איזור איזור של פרחים, כעשרה במספר, ינצו מדי יום, ופריחת התפרחת כולה תמשך כשבוע ימים.

החצב שלי עדיין לא פרח באותו שלב: למחרת היום מהתמונות הקודמות, צלמתי אותו שוב:

הרגשתי שממש, עוד רגע… אבל ב-22.8.2010 עדיין לא פרח כלום, למרות שאפשר לראות שהגדול בינהם – שמופיע לבדו בתמונה השמאלית – מפותח יותר מאחיו.

  

ואז, בבוקר ה-23.8.2010, חיכתה לי הפתעה: או יותר נכון, 16 הפתעות:

 

החצב הראשון פרח!

נעמי פיינברון כתבה שנפתחים כעשרה פרחים כל פעם – אצלי נפתחו ששה-עשר פרחים ביום הראשון! אני מאד אוהבת לצלם חצבים מלמטה, מקרוב לפרח – הם נראים כמו מגדל פירמידלי, ועם השמים הכחולים זה מאד פוטוגני:

בילבו, כמובן, שמח לבוא ולבדוק את המצב. הוא חתול מאד סקרן, ולא ייתכן שהוא יוותר על בדיקת החצבים.  הוא צריך להיות מעורה בכל מה שקורה בבית.

בעקבות שרשור שראיתי בפורום שמירת טבע, אני רוצה לציין שהחצב בטבע הוא צמח מוגן! אסור לעקור, אסור לקטוף! אפשר להשיג את הבצלים במשתלות במחיר סביר ביותר – במחיר של כרטיס קולנוע אפשר לקנות 4-5 בצלים!

ביום שלישי, 24.8.2010 עליתי שוב, כדי לפגוש את החצב הפורח שלי, ולשמחתי הרבה – פרחו שניים!

אצל הראשון (השמאלי בתמונה מעל) רואים שפרחי היום הראשון נבלו, ופרחי היום השני פורחים. אצל השני (הימני) פורחים שמונָה הפרחים התחתונים. אני מאד שמחה שהחצבים שלי פורחים!

ועדכון טרי מהבוקר: החצב השלישי פרח! פרח בודד פרח בחצב השלישי.

התמונות צולמו כולן על הגג שלי, בתאריכים 18-24.8.2010 .
ושוב אני יכולה לכתוב שאתם מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

ולפני סיום, נושא נוסף: לפני מעט יותר משנה, המלצתי פה על סדרת מדריכי טבע – סדרת "טבע ישראלי". אילו מדריכים שנוח לטייל איתם, והם אמנם לא כוללים את כל המגוון הביולוגי בארצנו – אבל הם בהחלט כוללים את הנפוצים, גם בחי וגם בצומח.
במהלך השנה האחרונה, נועם – המו"ל של הסדרה – הוציא לאור שני מדריכים נוספים: מדריך לצמחי תבלין ומאכל (שהזכרתי אותו ברשימת הקריתמון הימי)  – והמדריך החדש ביותר, מדריך החרקים.

גם כאן, המדריך כולל חרקים נפוצים – כאילה שתפגשו גם בעיר, וגם בטבע. הוא נוח לשימוש, האיורים ברורים ובהירים, המידע קצר וקולע.
את כל המדריכים אפשר להשיג בחנויות הספרים,חנויות למטיילים ובשמורות הטבע.
עורך ומפיק: נועם קירשנבאום.
הוצאה לאור: "טבע ישראלי"
לפרטים נוספים:
talituly@zahav.net.il

 
 
תוספת: עמיר ויינשטיין פרסם בבלוג שלו כתבה מרתקת על ההיסטוריה של הטקסונומיה. תקראו, זה פשוט מרתק.

הסתיו מתקרב – ויש לי הוכחות.

כבר סיפרתי כאן על חיבתי לגינון בצמחי ארץ ישראל.
הבעיה היא… שאין לי גינה. אני גרה בעיר.  לשמחתי, יש לי מרפסת גג, ובה אני מגדלת כמה וכמה צמחים.
בשנים האחרונות, משתלות רבות מסכימות עם הדעות שלי, וכבר אפשר להשיג צמחי ארץ-ישראל רבים במשתלות השונות.

השבוע גיליתי ניצנים באחד העציצים. ניצנים שמאד שמחו אותי.
זה נראה כך:

זה הקטן מבין השלושה. גבהו בערך שלושה ס"מ.
השני מעט יותר גדול –

אני חושבת שגבהו בערך 8 ס"מ.
השלישי – כבר מתחיל לצבור גובה! הוא בערך בגובה של 20 ס"מ:  

       

 נו….. אתם מזהים?!?!?!?

זה הקטן – גדול יהיה: אילו ניצני חצב מצוי!

 

          

לפי מה שכותב פרופ. אבינעם דנין באנציקלופדיה של החי והצומח, החצב הזה הוא בעצם הפרח של השנה שעברה. החצב מכין את ניצני הפרחים עוד בחורף, עם אגירת מי הגשמים – אבל מעכב את פריחתם עד לשיא הקיץ.
העלים – שיצאו לקראת נובמבר – שייכים למחזור צמיחה חדש של החצב.

    

תשאלו למה?
בעונת החורף-אביב, בסביבות מרץ, פורחים פרחים רבים. זה אומר שהתחרות על מאביקים – פרפרים, צרעות, דבורים – תהיה רבה.
בשיא הקיץ ובראשית הסתיו, לעומת זאת, כמעט ואין תחרות. ענין של היצע וביקוש: הביקוש לצוף ואבקה קיים, אבל ההיצע דל יותר. החצב מנצל זאת, משהה את הפריחה עד לסוף הקיץ – ומשום כך הוא צמח-צוף חשוב מאד לעונה, וחרקים רבים מגיעים אליו.

   

 כאשר החצב פורח, הוא פורח לפי סדר עולה:  כל לילה נפתחים כעשרה פרחים, פורחים במשך 24 שעות – ונובלים. בלילה הבא – ייפתחו העשרה הבאים מעליהם. לכך קוראים סדר אָקְרוֹפֶּטָלִי – וכבר הזכרתי זאת כשספרתי על קרוב משפחה של החצב: עריר הלבנון שגדל בחרמון.

   

 כשהחצבים שלי מעט יגדלו, הם ייראו כך –

זה חצב שצלמתי בכרמל, לפני 5 שנים, והוא היה כבר בגובה של 30 ס"מ.
כמו שציינתי ברשומות האחרונות, השנה כבר פגשתי חצבים פורחים – בשולי מג'דל שמס, בחרמון.  וכבר קבלתי דיווחים גם על חצבים בכרמל, באיזור נחל תנינים ועוד.

התמונות צולמו:
על הגג שלי, 13.8.2010
בשולי מג'דל שמס, 2.8.2010
בגבעה הירוקה בכרמל, 25.9.2005

 כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

 נ.ב.
למעוניינים – אפשר להשיג פקעות חצב במשתלות יגור, משתלות גבעת ברנר, משתלות ההר ליד מחלף חמד,  זרעים מציון – בודאי ישנם עוד מקומות רבים.
החצב אינו מפונק: עציץ עם אדמה, והשקיה מועטה בחורף. בקיץ הוא לא צריך השקיה. הוא אוהב שמש מלאה.

 

 

שנה טובה – תש"ע

 
תהא שנה עליזה
 
 

תהא שנת עונג

 
 
תהא שנה עשירה 

 

 

 
תהא שנה עטורה (בשמחות)

 

 
 
תהא שנת עננים (ועננת וגשמי ברכה)
 
 
תהא שנה עסיסית
 
 
תהא שנה עילאית
 
 
בתמונות: חצב מצוי ממשפחת השושניים, צולם במזרח כפר סבא, 14.9.2009

 
ו..יש לי עוד כמה:
תהא שנה עפיצה
תהא שנה עניינית
תהא שנה עצומה
תהא שנה ערטילאית (אני לא יודעת אם זה כל כך טוב)
תהא שנת ערכים
תהא שנת עשייה
 
אתם מוזמנים להציע עוד רעיונות!
 

לזכר אייבי נתן

הלילה הלך לעולמו אייבי נתן.

חשבתי לכתוב משהו על זה, אבל קשה לי ואני לא ממש יודעת מה לאמר.

עצוב לי – שאייבי לא הצליח להגשים את חלומו. אני באמת מאמינה שאם כולם – משני צידי הגבול – היו עוצרים לרגע, ומקשיבים לו, ומנסים (לשם שינוי) לעשות את מה שהוא ביקש – אני חושבת שהחיים פה היו טובים יותר. גם לפלשתינאים, וגם לנו.
you may say I`m a dreamer – but I`m not the only one
I hope someday you`ll join us – and the world will live as one
(ואת זה, כמובן, כתב ג`ון לנון)
חיפשתי תמונה שתתאים לי, וחשבתי שאין כמו החצבים – הם ניצבים זקופים, כמו נרות זכרון.
גדעון לוי כתב ב"הארץ" מאמר מאד יפה. אני ממליצה לקרוא.
ויהונתן גפן כתב לכבוד אייבי כבר לפני הרבה שנים את השיר הנפלא "דון קישוט" –

תשים את השיריון בתוך תיבה
כבר לא מתים יותר מאהבה
לדולצינאה יש שיער שיבה
וכל הגיבורים הלכו אל הצבא

דון קישוט אתה יכול לנוח
יש כל כך הרבה טחנות רוח
אתה לא תספיק אתה לא תספיק
אתה לא תספיק דון קישוט
תשתול כמה חבצלות בגן
ותשלם את המיסים בזמן
המלך מת ועל כתרו נפל
וכל המלחמות עכשיו זה על חשמל

דון קישוט אתה יכול לנוח
יש כל כך הרבה טחנות רוח
אתה לא תספיק אתה לא תספיק
אתה לא תספיק דון קישוט

יהי זכרו של אייבי ברוך. אני מקווה שאכן יזכרו אותו. אני מקווה מאד שיום אחד נצליח לקום, להסתכל בעיניים פקוחות קדימה, ולהגשים את חלומו של אייבי נתן.
התמונה האחרונה צולמה על שפת מכתש רמון, במצפה רמון, 30.9.2006.
כל השאר צולמו במזרח כפר סבא, 26.8.2008.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות  ואז F11 על מנת לראות אותן בגודל מלא.