הבלוגולדת השביעי, והשתלמות "כלנית" לחרמון

 DSCN5097

בתחילת מאי, היה הבלוגולדת השביעי של ידידי עופר D. הוא פספס את התאריך המדויק בכמה ימים, וכתב על כך שכנראה העניין הבלוגרי שלו פחת. 

DSCN4889

כשהגבתי לו, כתבתי שטוב שהוא מזכיר לי – כי הבלוגולדת שלי הוא בערך חודש אחרי שלו. והנה, חלף החודש – וגם אני פספסתי את התאריך המדויק שלי, שהיה ב-2.6.
החלטתי שכנראה זהו סימן שאני לא צריכה לחקור את נושא הסטטיסטיקות (אם כי יש עליה יפה – השנה נכנסו לבלוג שלי בערך 57,500 אלף פעמים, שזה בערך 36% יותר ממה שבשנה שעברה, למרות שפרסמתי 98 רשומות, ירידה של 7% יחסית לשנה שעברה) – אלא לספר על השתלמות "כלנית" בה השתתפתי, ביום חמישי בחרמון. 

DSCN4831

התחלנו את ההשתלמות באזור סיבוב איציק, ברום של 1,600 מטרים. הצמח הבולט בשטח היה שלהבית צהובת-עלים, שתמונתה פה מעל. השלהבית צובעת מדרונות בצהוב, יחד עם אחירותם החורש הנהדר.
מאד שמחתי לפגוש מקבצים מקסימים של פרח שכבר כתבתי עליו: חסרף מזרחי – פרח בעל פריחה לבנה ועדינה: 

DSCN4894

מצאנו כמה שיחים גדולים ויפים של יערת המטבעות, שנקראת כך כי העלים שלה עגולים כמטבעות. ליערה יש הרבה צוף, והיא משכה אליה שלל דבורים, חיפושיות וגם את העש בתמונה הבאה: ברודן בוהק. גדלו כ-2 ס"מ וגם עליו כבר סיפרתי

DSCN4954

ראינו כמה שיחי ורד הכלב, שהם ורדי בר מקסימים. פורחים יפה גם בהרי יהודה ובגליל. 

DSCN5023

פתאום חלף על פני פרפר גדול – רדפתי אחריו ושמחתי שהוא התיישב לנוח על ענף של אלון: נמפית פנדורה, אחד הפרפרים היפים והגדולים בארץ. כבר כתבתי עליו ברשימת פרפרי החרמון

DSCN4866

כחליל האפון הוא פרפר נפוץ מאד בארץ, והוא נהנה מאד מפרחי הקרקש הקיליקי שהם גדולים ומרשימים – 

DSCN5038

אחרי הסיבוב ברום 1,600 מטרים, נסענו למרומי החרמון, לדולינת הגלגל שליד רכבל עליון, ברום 2,000 מטרים. התחלנו עם הדובדבן השרוע: 

DSCN5087

הדובדבן השרוע הוא בעצם עץ, אך בגלל הרוחות, השלגים והתנאים הקשים במרומי החרמון – הוא שרוע על הקרקע בין הסלעים, ויוצר מסלעות פורחות בורוד. 

DSCN5089

פרפרים מאד אוהבים אותו, וכך יצא שצילמתי הרבה תמונות של דובדבנים ופרפרים, כמו נמפית הבוצין בתמונה מעל, ונקבת כחליל ניקול שהצטרפה אליה לתמונה הבאה: 

DSCN5115

בכלל, פגשנו המון פרפרים בחרמון. בעיקר כחלילי ניקול, שרפרפו לכל עבר, שתו צוף של דובדבנים, כרבולות וקדדים כשיכורים, וגם הזדווגו. הזוג הזה בחר לו את כחלית ההרים היפהפיה כמיטת כלולות: 

DSCN5201

כריות צהובות של אליסון חרמוני נראות טוב במיוחד עם צמד זכרי כחליל ניקול –

DSCN5268

בסביבות השעה 2 בצהרים נפתחים כל פרחי צבעוני החרמון הנהדרים, גם עליהם כבר כתבתי בבלוג –
אורי פרגמן-ספיר מהגן הבוטני בגבעת רם סיפר לנו ששמם הלטיני שונה, וכיום הוא Tulipa humilisמשמעות השם הלטיני הזה היא צבעוני גמד (או נמוך), ובאמת הצבעוני הזה נמוך מאד. הוא תורבת, ואפשר למצוא אותו בעולם בשלל גוונים מסחרר. 

DSCN5329

במרומי החרמון מצאתי עוד ברודן – אבל בניגוד לברודנים שהיו על היערה, זהו ברודן קטן יותר – בגודל סנטימטר אחד, ולפני כמה שנים עוז ריטנר מאתר הטבע הישראלי הגדיר אותו כמין חדש למדע, וקרא לו ברודן החרמון. 

DSCN5375

אילון הצפר (זה שהסב את ליבי אל האוח בהשתלמות הקודמת, ואל הסלעית הכורדית לפני כמה שנים) שוב הסב את תשומת לבי לציפור מיוחדת: חצוצרן החרמון. ציפור גדולה למדי (גודלה כ-15 ס"מ) שניצבה רחוק מאיתנו. 

DSCN5366

ישבנו מעל עמק בולען, ודיברנו על התיאוריות השונות להיווצרות העמק (הסברות העדכניות מדברות על קריסה של מערכת מערות קרסטיות). רחוק רחוק מאיתנו, בתחתית העמק, רעתה להקה של חזירי בר. 2 נקבות עם גורים, ועוד כמה בוגרים. כאן בתמונה אפשר לראות את אחת הנקבות מניקה את גוריה: 

DSCN5398

היעד האחרון שלנו בסיור היה רכס יפעת – אזור שלרוב לא מאפשרים לאזרחים להגיע אליו. כאן התפעלתי מהפירות היפים של אדר קטן-עלים: אדר נשיר, שהחרמון הוא גבול התפוצה הדרומי שלו. 

DSCN5573

עוד פרפר חלף על פני ושימח אותי – סטירית הפסים. לצערי, לא הצלחתי לצלם את הצד העליון של הכנפיים, הצד עם הפסים שנתנו לה את שמה – אבל גם הצד התחתון של הסטירית הזו יפה. 

DSCN5491

היו עוד עשרות מיני פרחים, היה לנו יום נהדר וגדוש פריחה. רק ב-8 בערב חזרנו לראש פינה, ורק בסביבות 10 בלילה הגעתי הביתה…
תודה רבה לפרופ. אבי שמידע, שמוציא את ההשתלמויות האינטנסיביות הללו ובאמת משקיע בהן המון מרץ, המון ידע – כל השתלמות היא חוויה;
למימי רון ושמיל קליין שמארגנים הכל לעילא ולעילא מאחורי הקלעים, ולאורי אשכר שנותן לי טרמפים כל פעם.

DSCN5527 

אז עם שום הכרמל (פה מעל) ועם מלעניאל הנוצות (דגן מיוחד, עם מלענים דמויי נוצות עדינות שגדל בחרמון ובהר הנגב) – אני מסיימת את הרשימה החגיגית הזו.
את התמונות צלמתי בחרמון, בתאריך 4.6.2015. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

DSCN5530

חסרף מזרחי – Anarrhinum forskahlii

לאחר רצף הפרפרים מהחרמון  (כחלילי דובדבן וניקול וגם חלק 1, חלק 2, חלק 3 ), אני נשארת במרומי החרמון – עם פרח עדין ומקסים: חסרף מזרחי, ממשפחת הלועניתיים.

  

החסרף נפוץ למדי בחרמון – בגובה 1500-2000 מטר, אפשר למצוא עכשיו המוני חסרפים פורחים.הם מאד עדינים, ואלגנטיים – ותמיד תמיד אני מצלמת אותם, שוב ושוב. העדינות שלהם, הדרך בה הפרחים הלבנים הזעירים קולטים את האור – שובה את לבי כל פעם מחדש.

אבל… מה זה השם המוזר הזה? חֲסֵרַף? חסר-אף? למי? ולמה?
כשהייתי בסיור הפרפרים, אחת המשתתפות בסיור היתה מותיקות רת"ם, ומובן שניהלנו כמה שיחות על פרחים. היא אמרה, שהשם "חסרף" הוא כי הפרח מזכיר פרח של מרווה, שהורידו לו את החלק העליון – כאילו נשאר פה, אבל אין מעליו אף.
אם מסתכלים על הפרח מקרוב, אפשר להבין את הכוונה:

  

ובכל זאת, הלכתי לבדוק את מקור השם הלטיני. זהו שם לא פשוט, ואפילו לא הייתי בטוחה איך מבטאים אותו. לפחות כאן נעזרתי באתר צמח השדה ולמדתי שמבטאים את השם: אָנָארִינוּם פוֹרְסְקָלִי. אבל… מה המשמעות שלו?

  

חיפושים ברשת הובילו אותי לאתר Factopia, ושם – תחת גינון – הופיע הסבר לשם. התחילית אנא- משמעותה חסר, ללא. רינום – זהו חוטם, דרבן.
ובאמת, אם תסתכלו על פרחים אחרים במשפחת הלועניתיים – למשל, הפשתניות, תראו שלפרחים שלהם פעמים רבות יש דרבן, שבו נמצא הצוף של הפרח. לחסרף – אין דרבן.

כלומר, בעצם השם שלו אמור היה להיות משהו כמו "חסר-דרבן". אבל כיון שזה שם מוזר, בעייתי – הם לקחו את הפירוש השני של המילה "רינום" – שזה חוטם. כלומר, אף. חסר-אף, כבר מתגלגל בקלות יותר, ואפשר אפילו להלחים את המלים למילה אחת.

  

שם המין הלטיני – פורסקאלי – משמעותו על שם פורסקאל. פורסקאל היה פטר פורסקאל (Peter Forsskål) – חוקר טבע שוודי, שחי בשנים 1732-1763. הוא היה מתלמידיו של לינאוס (אותו הזכרתי כשספרתי על סחלב קדוש).
פורסקאל יצא (כנהוג אז) לתור את העולם – הוא חקר את הצמחיה במצרים ובחצי האי ערב, וכשהגיע לאיזור תימן – חלה במלריה, ומת בגיל צעיר – בן 31 שנים בלבד. חברו למסע החזיר את כל כתביו והצמחים שייבש, אל לינאוס שהתאבל מרה על מות התלמיד המבטיח. לינאוס קרא על שמו את אחד הצמחים שהביא מחצי האי ערב – פורסקליאה שבירה מהסרפדיים; וגם את המין הזה של החסרף.
 

לפי הכתוב במגדיר, אפשר למצוא את החסרף גם במקומות אחרים בארץ – הוא פורח בסביבות אפריל בגליל התחתון, בהרי יהודה ושומרון… אני מודה שלי טרם הזדמן לפגוש אותו שלא בחרמון. לפי דיווחים באתר הפלורה, הוא פורח בירושלים בין קרית מנחם לעין כרם – בסביבות אפריל.

  

התמונות צולמו בחרמון, בתאריכים:
21.6.2008,
20.6.2009,
14.5.2010,
11.6.2010

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא! ואם אהבתם, אני אשמח אם תקליקו על MaxIt, פה למטה מצד שמאל.