ארוחת צהרים


ממש למרגלות הכרמל, ליד שפך נחל אורן, אנחנו עוצרים כל שנה לחפש את הכלנית הראשונה. השנה אמנם לא מצאנו אותה עדין, אבל מרחוק ראיתי כמה אנפיות בקר (Bubulcus ibis), וצילמתי. ואז שמתי לב שאחת מהן מחזיקה משהו במקור: 



הצילום היה די מרחוק, ורק ראיתי שזו לטאה, ואפילו גדולה למדי. בבית יכולתי לבדוק ולגלות שזו לטאה זריזה (Lacerta laevis), או כמו שחברתי העירה לי – לטאה לא-מספיק זריזה… לפחות, לא מספיק בשביל להתמודד עם האנפית, שהקפיצה אותה לזוית נוחה יותר:


ואז בלעה אותה בבת אחת: כמעט אפשר לשמוע את קול הבליעה… 


פרסמתי את האירוע בפייסבוק, אבל… לטעמי לא קיבלתי מספיק תגובות מתלהבות. אני לא מבינה, כמה פעמים כבר יוצא לראות אנפית טורפת לטאה?!
מוטי הציע לי להפוך את תמונות האנפית לרשימה – אז החלטתי להוסיף עוד כמה עופות שצילמתי בעת שהם אוכלים. פרט לחסידה השחורה בראש הרשימה – כל העופות כאן בדיוק רעבים.  

למשל, הדיה השחורה (Milvus migrans) בתמונה מעל ובתמונה הבאה: היא תפסה לה דג, ואז עפה לה למרכז בריכת דגים ריקה, כדי להנות מהארוחה. 


אחד הדייגים הנחמדים יותר הוא הפרפור העקוד (Ceryele rudis) – ממשפחת השלדגים, זהו השלדג הגדול ביותר בארץ, ומאד מרשים לראות אותו מפרפר מעל המים ומחפש את מי לצוד:

במשך דקות ארוכות הוא "עומד" באויר, ממש באותו מקום, ומרפרף במהירות בכנפיו – 


ואז הוא קולט דג בזוית טובה ומרחק מתאים, מקפל את הכנפיים וצולל במהירות מטה! זה רגע קיפול הכנפיים – הצלילה עצמה מהירה מכדי שאוכל להספיק לצלם משהו ממנה… 

לאחר שהוא צלל למים, הפרפור עולה עם הדג למקום מרוחק מהמים – הפרפור הזה מנצל כבל חשמלי – כדי להרגע ולאכול בנחת. 

הוא משפר את אחיזתו בדג, ואז פשוט בולע אותו בבת אחת…

וכך, כשהוא שבע, אפשר להרגע ולהסתכל מסביב… 

כאן יש פרפור עקוד אחר, שתפס דג קטן יותר:

אז בתיאבון לכולם, לאנפיות, לפרפורים ולשאר הציפורים!
את התמונות צלמתי:

במעין צבי 18.1.2014 וגם 28.10.2014
בנחל אלכסנדר, 24.10.2015
בגן שמואל, 24.10.2016
ובכרמל, 25.11.2017

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

עם הסתו חזרו הצפורים

IMG_6687

השבוע קיבלתי בשורה משמחת: יש מדריך חדש בסדרת "טבע ישראלי" – מדריך לציפורים נודדות.

agur01

כבר סיפרתי על המדריכים של נועם – כמה הם נוחים ומוצלחים בעיני: הזכרתי אותם כמה וכמה פעמים בבלוג, ומבחינתי – מדריך חדש – האחד עשר במספר – הוא סיבה טובה לרשימה חדשה. 

IMG_6708

המדריך הפעם מוקדש לציפורים נודדות, וכדרכו של נועם – בדפדפת הקטנה הוא מצליח להכניס המון מידע. 

pelican01

קודם כל, יש הקדמה שמסבירה על הנדידה – מדוע ציפורים נודדות? איך הן יודעות להתחיל לנדוד? איך הן מנווטות? איך עוקבים אחריהן? – לכל השאלות הללו יש תשובות בדפדפת. 

IMG_6716

האיורים מראים הרבה מהציפורים במבט מלמטה, כדי שייקל עלינו לזהות אותן כשהן עפות מעלינו. כך זיהיתי את הדיה השחורה (בלטינית: Milvus migrans) בתמונה הבאה: 

DAYA

יש גם איור שמראה איך הן נודדות – העגורים (Grus grus בלטינית), למשל, נודדים במבנה דמוי האות "V" – מבנה מסודר, בו הציפור שבראש ה-V סופגת את רוב הרוח ומשקיעה את רוב המאמץ, והאחרות משקיעות פחות מאמץ. 

agur03

החסידות השחורות (Ciconia negra בלטינית), לעומתם, עפות בצורה אחרת – הן מאתרות זרמי אוויר העולים מעלה, עולות איתם ואז דואות קדימה. משום כך אין להן סיבה לטוס במבנה מסודר, וכשהן מטפסות מעלה – נראה שכל אחת עפה בכיוון אחר. 

stork-black

אבל גם ציפורי שיר קטנות נודדות. למשל – דוחל שחור גרון (בלטינית: Saxicola rubicola): 

DUHAL

או חכלילית עצים (Phoenicurus phoenicurus) חמודה: כאן בתמונה זו נקבה –

hachlilit

וגם דורסים גדולים, כמו העקב המזרחי (Buteo buteo vulpinus): 

AKAVMIZ

או הרחם המדברי (Neophron percnopterus) – אחד הדורסים הגדולים והמרשימים: 

RAHAM

על כל ציפור במדריך יש מידע שימושי מאד – מתואר הגודל שלה, סימני זיהוי יחודיים – כמו המקור של הכפן הלבן (Platalea leucorodia)

KAPAN

מתואר מסולול הנדידה – וגם יש המלצות על מקומות מומלצים לצפות בציפורים הללו, למשל – את החסידה הלבנה (Ciconia ciconia) נמצא ליד בריכות דגים: 

stork-white

לאמא שלי בחצר יש עץ שסק. יום אחד היא שמעה ציוץ ציפורים מיוחד. היא יצאה לחצר, ומצאה להקה של ציפורים יפהפיות שבאו לאכול: זהבן מחלל (בלטינית – Oriolus oriolus)
הזהבן הוא ציפור שיר יפהפיה שמבלה את החורף באפריקה, ואת הקיץ – באירופה. אצלינו היא חולפת בדרך. 

ZAHAVAN

הרבה עופות נודדים דרך ישראל – זו הדרך היבשתית המהירה המקשרת בין אירופה לאפריקה.
לפי ההערכות, כ-500 מליון ציפורים נודדות חולפות בארץ כל שנה. 

העגורים האפורים הם מהמוכרים יותר –

agur02

יש עוד כמה ציפורים נודדות חביבות שרציתי להציג כאן: חנקן נובי (Lanius nubicus)

DSCN3360

חטפית אפורה (Muscicapa striata): 

HATAFIT

וציפור מיוחדת, שפגשתי ליד קבר בן גוריון: סבראש (Jynx torquilla): 

SAVROSH

כמו שאר המדריכים בסדרה,  המדריך לציפורים נודדות נוח לשימוש: הוא קל לנשיאה, מתקפל ועמיד ברטיבות.

מחיר 29 ₪
להשיג בחנויות ספרים,חנויות מטיילים ובשמורות הטבע.
עורך ומפיק:נועם קירשנבאום
הוצאה לאור:"טבע ישראלי"
לפרטים נוספים:
נועם 7904905 050
talituly@zahav.net.il

pelican-cormorandt     

את תמונות הציפורים הנודדות צלמתי ברחבי הארץ, בשנים 2014-2015. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
תודה לאמא שלי שנתנה לי להשתמש בתמונת הזהבן!

pelican02

טיול בלוגרים למעין צבי

IMG_5322ברכיות שוחות במים

לפני שבועיים בערך, עופר D שלח לי הודעה קצרה – הוא מגיע לארץ לכמה ימים, ורוצה לערוך מפגש בלוגרים. איפה כדאי להפגש? 

IMG_5331אנפה אפורה ולבנית גדולה

אחרי כמה מחשבות, הצעתי את בריכות הדגים ליד קיבוץ מעין צבי. תמיד יש מה לראות שם – ובתחילת נובמבר פורח שם הנרקיס האפיל – קרובו הפחות מוכר של הנרקיס המצוי. אז קבענו. 

IMG_5333שלדג לבן-חזה

הצעתו של עופר כמובן עוררה הדים בבלוגיה – ועשרות בלוגרים (ספרתי מעל 20 בלוגרים שהגיעו!) התייצבו בשמחה למפגש. 

IMG_5340אנפה אפורה

איתני הטבע, לעומת זאת, פחות שיתפו פעולה. כלומר, היה לנו יום שמשי ויפהפה למפגש – אך לא ירדו עדיין גשמים משמעותיים באיזור, ולכן הנרקיס האפיל לא פרח.
מוטי ואני הגענו מוקדם לפני כולם, והלכנו לבדוק אם יש פריחה – אך לא מצאנו. לכן, כשכולם הגיעו – הלכנו לטייל בשביל בין הבריכות. 

IMG_5344אנפת לילה

טוב שבעלי הכנף החיים באיזור אכן הסתובבו. זו, למשל סופית –

IMG_5358

מבחינת פריחה, פגשנו שני מינים אמריקאיים – מינים פולשים – טיונית החולות, צמח שהובא לארץ בשנות הששים לייצוב חולות, והתפשט על כל מישור החוף –
הלבנין המשויש מאד אוהב אותו: 

IMG_5349

וחמנית מצויה – גם היא, מוצאה ביבשת אמריקה; אך היא לא אגרסיבית כמו הטיונית. 

IMG_5356

זרעי החמנית אהובים לא רק על בני אדם: ראיתי חוחית שהסתובבה במרץ מסביב לחמנית, ואכלה את הזרעים שלה –

IMG_5388

על הדרך מצאנו צב ביצות שהלך לאיבוד. כיון שמכוניות נוסעות בדרך העפר הזו, החלטנו לעזור לו, והעברנו אותו אל המורד של תעלת המים הקרובה. הוא ירד לו למטה בזריזות. 

IMG_5368

בחוף הים חיכו לנו חבצלות החוף האחרונות של העונה. זהו באמת פרח נפלא וחגיגי. 

IMG_5371

הבעיה בקבוצה לא-הומוגנית שכזו היא, שקשה לתכנן טיול. אני אוהבת מסלולי טיול שיש בהם קצת יותר דרך – מסלול הליכה של כמה קילומטרים. אבל היו בקבוצה אנשים שגם הדרך שעשינו – כ-600 מטר מנקודת החניה אל החוף , בדרך עפר מסודרת, ואז חזרה באותה דרך – היתה קשה להם.
ובעצם, הרוב באו לראות את עופר. הציפורים והפרחים היו רק הליווי. 

IMG_5384חסידה שחורה ושחף כספי

ולכן, כשחזרנו למכוניות – נסענו לחניון קק"ל, ממש צמוד לצומת פורידיס. שם היו שולחנות, מקום לכולם – ושם כולם שלפו את התקרובת.
עופר הביא לנו במיוחד חלה, גלשי הפליאה בסלטים, תזזאיטית – מאפה בטטה ועוד ועוד… 
אני מאמינה שכולם נהנו בחלק הזה – אוכל טוב, חברותא וסיפורים. 
אפילו להקת שקנאים עברה מעלינו – 

IMG_5399

רציתי לומר המון תודה לעופר שהגיע וגרם לכולנו להפגש, 
ותודה רבה לכל הבלוגרים שבאו, שהכינו מטעמים – אני חושבת שהמפגש בחורשה היה מאד נעים ומהנה!

IMG_5353לבנית קטנה – שימו לב לכפות הרגלים הצהובות!

את התמונות צלמתי בבריכות הדגים של מעין צבי, בתאריך 26.10.2013.
מתחת לכל תמונה כתבתי מה מצולם בה. 
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

IMG_5391

הערה: באופן חד פעמי, כיון שזה היה מפגש תפוזי, אני מפרסמת את הרשימה המלאה גם בתפוז. 

ובנוסף – אני מזמינה את קוראי הבלוג להשתתף במבצע שמירה על הטבע – עקירת טיונית החולות – שעורכת רשות הטבע והגנים: 

אנא, תעקור נטוע

 גנים לאומיים חוף פלמחים ונחל אלכסנדר

טיונית החולות, הקרויה בלעז הטרוטקה, היא צמח שהובא לישראל לפי עשרות שנים ומשתלט על כל חלקה טובה תוך פגיעה בטבע הישראלי. כדי להסיר את המפגע בגן לאומי חוף פלמחים ובגן לאומי נחל אלכסנדר הציבור נקרא לעזרה. כל אחד יכול לסייע. מה שצריך הוא עקירה בעזרת הידיים של הצמח מהחול וריכוזו בערימה. ניתן לבוא כבודדים, משפחות וקבוצות. ניתן לבוא לכל הזמן המדובר או לחלקו. נשמח אם המתנדבים יגיעו עם כפפות עבודה לעקירה, כובע, נעלים סגורות ומזון.

מאחר שפגיעה בצומח בשמורת טבע דורשת היתרים מיוחדים חשוב להדגיש שפעילות העקירה מתקיימת אך ורק בשעות אלו והציבור מתבקש שלא לעקור במועדים אחרים בצורה עצמאית. הפעילות תתקיים בשעות 9:00 – 13:00. נשמח לכל עזרה.

נבקש להרשם במוקד  3639* כדי שנוכל להערך למספר המשתתפים.

המועדים: (בשעות 9:00 – 13:00):

  • גן לאומי פלמחים: שישי, 1 בנובמבר, שבת 16 בנובמבר
  • גן לאומי נחל אלכסנדר: שבת 2 בנובמבר, שישי 15 בנובמבר

לקבוצות מומלץ לתאם עם מנהל הגן הלאומי הרלבנטי:

  • גן לאומי נחל אלכסנדר: רועי שטראוס 057-5603406
  • גן לאומי חוף פלמחים: אמיר חן 057-2416059

חסידה שחורה – Ciconia negra

את הרשימה על החסידה סיימתי בתמונה של שתי חסידות – הלבנה המוכרת, ועוד אחת – שחורה. כאן בתמונה מעל אפשר לראות את שתיהן יחד עם אנפה אפורה.

ובכן, אני שמחה להכיר לכם את החסידה השחורה!

בצורתה הכללית, היא דומה מאד לחסידה הלבנה. היא מעט יותר קטנה – אורך גופה הוא עד מטר אחד, בעוד החסידה הלבנה יכולה להגיע ל1.15 מטר,
ומוטת כנפיה – 155 ס"מ, בעוד מוטת הכנפיים של החסידה הלבנה מגיעה ל2 מטרים.

ההבדל העיקרי הוא, כמובן, בצבע – החסידה הלבנה היא לבנה, ורק כנפיה שחורות. החסידה השחורה היא שחורה, ורק בטנה לבנה.

שתיהן אוהבות לאכול דגים, דוחיים, מכרסמים קטנים – החסידה הלבנה מעשירה את התפריט גם בחרקים, ואילו השחורות מעדיפות דגים בכל הזדמנות,
ורק אם אין ברירה הן תעבורנה לתזונה חלופית.

החסידות השחורות נדירות הרבה יותר. הן אוהבות לקנן באיזורים לא-מופרעים – בשטחים טבעיים, וכידוע אילו התמעטו בכל העולם, לא רק אצלינו.
החסידות הלבנות מקננות גם על בניינים ועמודי חשמל. השחורות – רק על צמרות עצים ובמצוקים.

במעין צבי פגשתי גם את אילו וגם את אילו – שכן, גם החסידות השחורות נודדות – מבלות את החורף באפריקה, וחוזרות צפונה לקנן באירופה באביב ובקיץ.

ברוב הפעמים בהן פגשתי חסידות שחורות – פגשתי רק בודדות – 2-3 חסידות שהצטרפו ללהקה של לבנות ונדדו איתן.
בשנה שעברה היה לי מזל: פגשתי להקה שלמה, כ-30 חסידות שחורות יחדיו, עוסקות ב"בזיזת" דגים מבריכות הדגים של מעין צבי.

לפי הכתוב בספרים, בארץ חולפות כל שנה כמה אלפי חסידות שחורות – וכמה עשרות אלפים, ואפילו מאות אלפי חסידות לבנות.
להקה של חסידות שחורות תמנה לרוב עשרות בודדות של חסידות, אם כי נצפו גם להקות של מאות פרטים.
להקה של חסידות לבנות תמנה מאות חסידות, ולפעמים אפילו מעל אלף חסידות.

אפשר לראות בתמונות שלרוב החסידות השחורות יש מקור אדום ורגלים אדומות, כמו ללבנות. אבל מפעם לפעם יש כאילו עם מקור ורגלים בצבע צהבהב-ירקרק –

אילו פשוט חסידות צעירות, שטרם הגיעו לבגרות.

החסידות השחורות הן גם מאד חששניות. כל רעש קל גורם להן לפרוש כנפיים ולברוח מהאיזור…

לפי האנציקלופדיה של החי והצומח, החסידה השחורה המבוגרת ביותר שתועדה היתה בת 18 שנים.

החסידה השחורה תוארה לראשונה על ידי חוקר הטבע השבדי לינאוס – Linnaeus – בספרו Systema Naturae.
כזכור, לינאוס היה החוקר הראשון שביסס שיטה מדעית לתאר ולתת שמות לכל עולם החי והצומח סביבנו.

התמונות צולמו בתאריכים 13.11.2011 (הלהקה) וגם 13.9.2012 (הבודדים), במעין צבי.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

 ועוד משהו אחד – אתמול הלך לעולמו חיים חפר, משורר ופזמונאי שליווה את המדינה שלנו מהחיתולים, וכתב עליה ועלינו בהרבה אהבה וחן (וגם אירוניה וביקורת מושחזת).
אני מצרפת פה שני שירים שלו – הראשון בגלל החסידה, השני (שהוא תרגום של שיר צרפתי) פשוט מתאים לבלוג שלי