With The Sounds of Music

ראינו פרחים רבים בגבעות אלבמה, ואני ממשיכה עם עוד מקבץ פורח. 

להמשיך לקרוא With The Sounds of Music

לטאות בפארק עץ יהושע

l06

היום אני רוצה לספר לכם על כמה מהלטאות שפגשנו בטיול בפארק עץ יהושע – בפארק פגשנו לטאות רבות, אחת מהן מיוחדת מאד. 

l10Sceloporus occidentalis longipes - Great Basin Fence Lizard

הראשונה היתה בסדק בין הסלעים הנהדרים של העמק החבוי (The Hidden Valley). לטאה מדברית, שחורה לגמרי – אבל שימו לב שכפות הרגלים שלה צהבהבות. 

l11

זוהי Great Basin Fence Lizard (שמה הלטיני Sceloporus occidentalis longipes) – ה-Great Basin הוא אמנם המדבר הצפוני יותר, אבל היא מגיעה גם דרומה. 

SONY DSC

הלטאה השניה נפוצה גם היא במדבר ה-Great Basin – היא נקראת Great Basin Whiptail. השם הלטיני הוא Aspidoscelis tigris tigris
whiptail – בזכות הזנב הארוך והמרשים שלה.  

SONY DSC

הלטאה הבאה דווקא מעדיפה צבעים. והרבה. היא מנוקדת בשילוב של צהוב, כתום ותכלת: 

SONY DSC

היא קטנה למדי, ונפוצה מאד. פגשנו אותה בכל מקום. 

l12Aspidoscelis tigris tigris - Great Basin Whiptail

השם שלה הוא Nevada Side-blotched Lizard – והשם הלטיני Uta stansburiana nevadensis – זו לטאה שאופיינית לאיזור נבאדה. 

l02

הנקודות הצבעוניות שלה ממש נחמדות, והיא נפוצה בכל המדבריות במזרח ארה"ב. 

l03Aspidoscelis tigris tigris - Great Basin Whiptail

במקומות רבים ראינו אותן מסתובבות להן ומחפשות טרף. 

l04Aspidoscelis tigris tigris - Great Basin Whiptail

הן ניזונות מחרקים ופרוקי רגליים – חיפושיות, חגבים, קרציות, עקרבים ועכבישים קטנים. 

SONY DSC

הלטאה הבאה מאד קרובה ללטאה המנוקדת. גם היא מנוקדת – אך רק בצידי הגוף. 

l01

על הגב שלה יש דוגמת קוביות, אבל צידי הגוף עדיין מנוקדים – 

l13

זוהי Western Side-blotched Lizard – השם הלטיני הוא Uta stansburiana elegans. 

l14

גם היא נפוצה מאד במדבר, ניזונה מחרקים ופרוקי רגליים – ומאד שמחנו לפגוש זוג מטייל יחד. 

SONY DSC

המין החמישי של לטאה שפגשנו – זו לטאה חששנית הרבה יותר, קטנה מאד – לטאת זנב-זברה: Western Zebra-tailed Lizard ששמה הלטיני Callisaurus draconoides rhodostictus
זו הלטאה הזריזה ביותר באיזור. 

SONY DSC

אבל הלטאה המיוחדת, הגדולה, המרשימה והיפה מכולם –

l05

זו לטאה ייחודית מאד. היא ענקית – אורכה כ50 ס"מ. ושימו לב לצבע האדום במרכז הגוף – 

SONY DSC

את הלטאה הזו אום נטע זיהתה, יושבת על סלע ותופסת שמש במרחק מאיתנו. כמובן, מיד התחלנו לצלם. והרבה. 

SONY DSC

ללטאה הזו קוראים Common Chuckwalla – צ'אקוואלה מצויה. השם הלטיני – Sauromalus ater.
​היא ממשפחת האיגואניים, כלומר קרובה לאיגואנה המוכרת מדרום אמריקה.

l07

זוהי הלטאה השניה בגדלה בארצות הברית – אחרי ההילה-מונסטר (Gila Monster). 

SONY DSC

היא ניזונה בעיקר מצמחים, אבל פה ושם תאכל חרקים, אם הם באיזור. היא צמחונית – אבל לא מקפידה על צמחונות מלאה.
זו לטאה פעילת יום – היא אוהבת לתפוס שמש בשעות הבוקר המוקדמות, ואז לצאת לחיפוש מזון.

l08

את שמות הלטאות זיהיתי בעזרת האתר המצוין California Herps – אתר המוקדש לזוחלים ודו-חיים בקליפורניה. 

l15

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, בפארק הלאומי Joshua Tree בתאריכים 11-12.3.2013
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה.
מוזמנים להקליק על התמונות עלמנת לראותן בגודל מלא!

l09Sauromalus ater - Common Chuckwalla

חיי הלילה (בחולות)

אז איפה היינו? בשקיעה – גמרנו את סיור אחר הצהרים שלנו, וישבנו לאכול ארוחת ערב. 

IMG_3525

וכשהחשיך – חזרנו אל הדיונה, מצויידים בפנסים,(חלקם מאירים בלבן וחלקם בצהוב, בגלל זה התאורה המוזרה בתמונות)  לחפש את חיי הלילה בדיונה.
הראשונה שמצאנו היא ישימונית מצויה (Stenodactylus sthenodactylus) – קרובת משפחה של השממיות המוכרות לנו. את הישימונית המצויה אפשר למצוא בארץ באיזורים בהם יש קרקעות חוליות – כלומר, בנגב, בערבה ובמישור החוף. 

IMG_3531

מעט אחריה מצאנו את קרובת משפחתה – ישימונית רביבים (Stenodactylus petrii). 

IMG_3561

זהו מין נדיר בארץ – אפשר למצוא אותה רק באיזור חולות מערב הנגב, קרוב לסיני. בסיני היא נפוצה יותר. 

IMG_3551  

גם זו שממית שחיה בחולות. הישימוניות הן פעילות בלילה, ניזונות מחרקים – אבל מהוות בעצמן טרף ליצורים גדולים יותר… 

IMG_3565

ראינו הרבה עקבות בשטח. ראינו עקבות של שועלים וצבאים – לצערי, לא ראינו את השועלים והצבאים עצמם. ראינו גם עקבות רבות של מכרסמים – מעט ירבועים, ואת העקבות בתמונה הבאה –
זו "מסיבה" של גרביל. הוא הסתובב בשטח הזה, חיפש מזון, קטף ענפים מהשיח הסמוך… 

IMG_3569

לשמחתנו, הצלחנו לראות גם את הגרביל עצמו. הוא עבר משיח אחד לאחר, ואנחנו ניצלנו את ההזדמנות שהוא עבר בשטח הפתוח על מנת לראות אותו ולצלם אותו – 

IMG_3588

גרביל החולות (Gerbillus pyramidum) הוא הגדול במיני הגרבילים בארץ. זהו מכרסם קטן וחמוד, עם פרווה בצבע החול, שעוזרת להסוואה שלו. 

IMG_3595

וכאשר אתה יצור קטן כל כך, באמת חשוב שתהיה לך הסוואה – כי כל הטורפים ישמחו לטרוף את העכברון הזה – נחשים, שועלים, עופות דורסים… 

IMG_3596

הגרביל מעדיף איזורי מעבר בין חול נודד לחול יציב. בניגוד לאיזורים המיוצבים לגמרי, קל לחפור שם מחילות, והגרבילים תמיד דואגים למערכת מחילות רחבה, עם כמה פתחים – כך שגם אם נחש נכנס למחילה ורודף אחריהם, הם עדיין יכולים לצאת מכיוון אחר ולברוח ממנו. מצד שני, בניגוד לחולות הנודדים, יש צמחיה שמעגנת את הקרקע, ומהווה הגנה ומקור מזון. 

IMG_3598

פגשנו גם חיפושית אחת גדולה – זהו זכר של יקרונית מצרית (Monocladum aegyptiacum) –

IMG_3571

אבל בעצם, יצאנו לחפש נחשים, לא?
למען האמת, הפעם לא נרשמה הצלחה מסחררת בתחום. ראינו כמה עקבות של נחש-חולות, אך גל לא הצליח לאתר את הנחש עצמו;
ראינו עקבות של עכן החרטומים – 

IMG_3605

עכן החרטומים (Cerastes cerastes) הוא נחש גדול למדי – ארכו מגיע עד 75 ס"מ, הוא ארסי ומסוכן – והוא עבר בשטח דקות ספורות לפנינו… 

IMG_3602

העקבות שלו מאד מעניינים – יפה לראות ממש את תבנית הקשקשים בחול. 

IMG_3606

לשמחתנו, היה נחש אחד שכן שיתף איתנו פעולה – העכן הקטן (Cerastes vipera). 

IMG_3578

העכן הקטן הוא קרוב של עכן החרטומים. הוא מגיע לאורך 35 ס"מ. שני מיני העכן הללו אוהבים חול. הם יכולים להתחפר בחול ולארוב לטרף.
הסרטתי את העכן הקטן שפגשנו מתחפר בחול: 

העכן צד לטאות ושממיות, וגם מכרסמים קטנים. הוא מסוגל לעבור מאות מטרים בלילה, בחיפוש אחר ציד. 

IMG_3584

האחרונה שפגשנו בטיול הלילי שלנו היתה נחושית חולות (Sphenops sepsoides).
זוהי לטאה ממשפחת החומטים. הבוגרים מגיעים לאורך של 20 ס"מ,

IMG_3633

והמעניין בה הוא שהרגלים שלה הן חצי מנוונות – 

נחושית חולות

האחוריות עוד קיימות ומתפקדות, הקדמיות ממש קטנות וכמעט מנוונות. ובעצם, על החול – נוח לנחושית להזדחל, והיא לא זקוקה לרגלים. 

IMG_3624  

היא מסוגלת להתחפר בחול בשניות ספורות – וכל מה שנשאר הוא סימן מתפתל… 

IMG_3634

עד כאן הטיול שלנו, בשלב הזה חזרנו למכוניות והתחלנו את הנסיעה צפונה, הביתה.
אני רוצה לומר המון המון תודה לגל, שהדריך אותנו ומצא את כל המציאות המדהימות.
את התמונות צלמתי בחולות שבטה, בתאריך 30.8.2013
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

ואם כבר, אז הנה קאא –

עוד יש מקום לאהבה – בחולות

IMG_3442

אני עושה הפסקה בסיפורי הטיול במדבריות קליפורניה, בשביל לקפוץ לרגע למדבר אחר: הנגב. אתמול אחר הצהרים נסעתי עם חברים אל חולות שבטה, לסיור איתור זוחלים.
התחלנו בסיור אחר-צהרים, מעט לפני השקיעה.
את הסיור הוביל גל, שמזמן לא טיילתי איתו. 

IMG_3445

טיילנו באיזור חולות שבטה – איזור שיש בו דיונות של חולות נודדים. הרוח מציירת ציורים נהדרים בחולות, וממש מקסים להסתובב שם.
הצמחיה מעטה, אבל פה ושם פתאום קולטים תנועה על החול… 

IMG_3446

הלטאה הראשונה שפגשנו היא הלטאה הנפוצה ביותר בשטח. זוהי שנונית החולות, שנקראת כך בגלל השן הארוכה ברגל האחורית שלה.
שמה הלטיני: Acanthodactylus scutellatus. 

IMG_3439

השנונית היא זוחל בעל דם קר. כלומר, ככל שחם יותר בחוץ – היא אנרגטית יותר. השנוניות הראשונות שראינו טסו על פני החול, והיה קשה לעקוב אחריהן. אבל ככל שהזמן חלף והשמש שקעה, מהירות התגובה שלהן האטה, והצלחנו לצלם אותן.

IMG_3484

ואז ראינו את העקבות הללו, וגל מאד שמח: אילו עקבות של חומט רפואי!
חומט רפואי (ששמו הלטיני: Scincus scincus) הוא מין נדיר יחסית, ששוכן בחולות מערב הנגב. 

IMG_3448

החומט הרפואי הוא בעל חיים יפהפה, ומותאם מאד לחיים בחולות. הבטן שלו שטוחה, הזנב והראש מחודדים – והוא מסוגל ממש "לשחות" בתוך החול.
אני חושבת שזהו בעל החיים היפה ביותר שפגשנו בטיול. 

IMG_3461

הרגל שלו משוננת, מה שמגדיל את שטח הפנים שלה, ועוזר לו לנוע על פני החול. 

IMG_3457

החומט נקרא "רפואי", כי בשרו המיובש נחשב לתרופה לשלל תחלואים. גל מספר לנו שגם כיום, בסיני ובצפון אפריקה אפשר למצוא בשווקים חומטים מיובשים. הם נמכרים כתרופות.
בארץ זהו בעל חיים מוגן, ואסור באיסור חמור לפגוע בו. 

IMG_3462

כשהחומט מרגיש סכנה, הוא מתחפר בחולות ונעלם תוך שניות. כל מה שנשאר זה הסימן הזה בחול – שמראה לנו שכאן מתחבא החומט, ותוך כמה שניות הוא גם ייתקדם מתחת לפני הקרקע ויתרחק מהאיזור –

IMG_3463

אם כבר ציורים בחול, הנה עוד קצת נופים מהדיונה, מעוטרת בדגן ששמו מלענן המטאטאים – 

IMG_3466

ועוד ציור מקסים בחול: מחוגה טבעית, עיגול כמעט מושלם: 

IMG_3487

חיפשנו, כמובן, גם מה צומח – הנה שרידיו של חורשף נאה (ותודה ליובל על הזיהוי) – הוא פרח באביב בורוד-לבן, ועכשיו הוא יבש. 

IMG_3493

הפרח היחיד שראינו פורח היה פרח צהוב עדין, שלעלים שלו יש ריח חריף ולא נעים: 

IMG_3520

זוהי פיגמית מגובששת, צמח מרפא חשוב במדבר: משמש להורדת חום, להפגת כאבי ראש וגם לייצור סבון.
משתמשים בו בשלל צורות – מרתיחים את העלים בחלב חם, חולטים אותם במים חמים או קרים, ואפילו עושים אמבטיות במים חמים עם עלי פיגמית. 

IMG_3518

פגשנו גם הרבה קונכיות בשטח – זוהי שבלולית המדבר, אחד משני המינים הנפוצים ביותר בנגב.

IMG_3499

פגשנו גם עקרב אחד צעיר – זהו פרט צעיר מאד, כל גדלו, כולל הזנב, הוא בערך סנטימטר אחד. זהו בותוס ישראלי (שקרוי גם עקרב ישראלי) – מהפחות מסוכנים בין העקרבים, ויחד עם זאת – השתדלנו לא להתקרב אליו יותר מדי. הבוגרים מגיעים לגודל 5-7ס"מ. 

IMG_3523

מעט לפני החשיכה מצאנו את אחד הזוחלים היפים והמיוחדים של האיזור: חרדון חולות (שמו הלטיני: Agama savignyi).
זהו פרט צעיר וקטן: הגדולים מגיעים לגודל 25 ס"מ! 
לכדנו אותו לכמה שניות בשביל להסתכל על הדוגמא היפה על הגב שלו – ושחררנו אותו מיד. 

IMG_3503

לצערי, התמונה על החול לא יצאה לי חדה מספיק – לכן שמתי גם את התמונה ביד. יחד עם זאת, אני רוצה להבהיר – אני לא רוצה לעודד אנשים ללכוד בעלי חיים כך סתם. אנחנו תפסנו את החרדון הזה למספר שניות ושחררנו אותו. 

IMG_3513

השמש כבר התחילה לשקוע – אז חזרנו אל המכוניות, לארוחת ערב טעימה ומגוונת, ואחרי השקיעה חזרנו לשטח, לחפש את חיות הלילה.
אבל על זה אני כבר אספר ברשימה הבאה… 

IMG_3517

אני מקווה שנהניתם! את התמונות צלמתי אתמול, 30.8.2013, בדיונות באיזור שבטה.
אני שולחת המון תודות אל גל, שהדריך, הסביר, הראה ולימד אותנו. 

IMG_3489

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

IMG_3497