רשימה מספר 100 – סחלב נקוד – Orchis punctulata

הזמן חולף, וקצת קשה להאמין – אבל הנה, הגעתי לרשימה המאה שלי!
כבר 4.5 שנים אני מצלמת תמונות של פרחים במצלמות דיגיטליות, גולשת בפורום שמירת טבע, לומדת הרבה על סביבה, טבע ובעיקר בוטניקה – והצטברו אצלי עשרות אלפי תמונות, שרובן תמונות טבע.
היו כבר שהמליצו לי לפתוח תערוכה. אבל זה מאד יקר, ודורש השקעת זמן ומשאבים – שלא כל כך היו לי.
מצד שני, כן רציתי להחשף. אולי לא בשמי המלא (למרות שכבר יש הרבה אנשים שיודעים גם אותו) – אבל לפחות בתמונות.
אחרי שראיתי בלוגים של כל מיני צלמים מוכשרים – כמו אדידומיyaya133 או אופל כחול – הגעתי למסקנה שגם אני יכולה!
 
תגובות חיוביות ופרגונים שונים עודדו אותי, ומפה לשם, כבר פרסמתי 99 רשימות – והנה אני ברשימה המאה!
 
הרשימה המאה צריכה להיות חגיגית במיוחד – ולכלול פרח אהוב עלי.
 
מי שמכיר אותי, יודע שזה אומר שעכשיו יבוא סחלב.
 

 
ולא סתם סחלב: סחלב נקוד.
הסחלב הנקוד הוא מהנדירים והיפים בסחלבים. הגוונים שלו – חומים ירקרקים, והשׂפית של הפרח (כן, שׂפית – שפה קטנה) נראית לרוב כמו מין איש קטן ושמנמן, עם כיפה גדולה מעליו. ממש כך:
 
 
 
 
הפעם הראשונה שפגשתי את הסחלב הזה, היתה ב-19.3.2005, בשמורת הסחלבים מאחורי חורשת טל, ואז צלמתי את התמונה הזו:
 

 
מאז אני יודעת שאפשר לפגוש אותו בעוד כמה נקודות, אבל החביבה עלי היא בחניון האגם בכרמל: שם צלמתי את שהתמונות הבאות, 24.2.2007
 
  
 
ושם גם פגשתי מופע ירוק לחלוטין של הסחלב הנקוד:
 
  
 
רציתי לאמר תודה רבה  לכל מי שקורא את הרשימות שלי, לכל מי שמתפעל מהתמונות שלי, ובמיוחד לכל מי שמגיב (אבל גם למי שלא )
 
 אני שמחה שאתם פה! אני מזמינה את כולכם לחזור, לבקר (גם ביקורים וגם ביקורות), להעיר, להגיב (אפשר גם באופן פרטי אם אתם לא רוצים שכולם יקראו) ובעיקר – להנות!
  
  
 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
את התמונות צלמתי בשנים 2006-2009 בחניון האגם בכרמל ובחלקת הסחלבים מאחורי חורשת טל.
 
וכמובן, שיר – אני מצרפת את "חיוכים" שכתבה לאה נאור ללחן של אנחל קבראל, ושרה חווה אלברשטיין. בגלל הפזמון:
 
כדאי, כדאי ללמוד מן הפרחים
לא לקמץ בחיוכים
והעולם, תראו, יהיה פתאום כה טוב
כדאי לחלום ולקוות נסו רק פעם
כדאי לצחוק, כדאי לחיות, כדאי לאהוב

צריך קצת לחייך, מותר לכעוס
אך בזהירות לא להרוס
אפשר לרקום חלום נפלא ביום סגריר
הכל יהיה עוד טוב יותר וודאי, אבל בינתיים
אפשר לבכות ללא סיבה, אפשר גם לשיר