עוד יש מקום לאהבה – בחולות

IMG_3442

אני עושה הפסקה בסיפורי הטיול במדבריות קליפורניה, בשביל לקפוץ לרגע למדבר אחר: הנגב. אתמול אחר הצהרים נסעתי עם חברים אל חולות שבטה, לסיור איתור זוחלים.
התחלנו בסיור אחר-צהרים, מעט לפני השקיעה.
את הסיור הוביל גל, שמזמן לא טיילתי איתו. 

IMG_3445

טיילנו באיזור חולות שבטה – איזור שיש בו דיונות של חולות נודדים. הרוח מציירת ציורים נהדרים בחולות, וממש מקסים להסתובב שם.
הצמחיה מעטה, אבל פה ושם פתאום קולטים תנועה על החול… 

IMG_3446

הלטאה הראשונה שפגשנו היא הלטאה הנפוצה ביותר בשטח. זוהי שנונית החולות, שנקראת כך בגלל השן הארוכה ברגל האחורית שלה.
שמה הלטיני: Acanthodactylus scutellatus. 

IMG_3439

השנונית היא זוחל בעל דם קר. כלומר, ככל שחם יותר בחוץ – היא אנרגטית יותר. השנוניות הראשונות שראינו טסו על פני החול, והיה קשה לעקוב אחריהן. אבל ככל שהזמן חלף והשמש שקעה, מהירות התגובה שלהן האטה, והצלחנו לצלם אותן.

IMG_3484

ואז ראינו את העקבות הללו, וגל מאד שמח: אילו עקבות של חומט רפואי!
חומט רפואי (ששמו הלטיני: Scincus scincus) הוא מין נדיר יחסית, ששוכן בחולות מערב הנגב. 

IMG_3448

החומט הרפואי הוא בעל חיים יפהפה, ומותאם מאד לחיים בחולות. הבטן שלו שטוחה, הזנב והראש מחודדים – והוא מסוגל ממש "לשחות" בתוך החול.
אני חושבת שזהו בעל החיים היפה ביותר שפגשנו בטיול. 

IMG_3461

הרגל שלו משוננת, מה שמגדיל את שטח הפנים שלה, ועוזר לו לנוע על פני החול. 

IMG_3457

החומט נקרא "רפואי", כי בשרו המיובש נחשב לתרופה לשלל תחלואים. גל מספר לנו שגם כיום, בסיני ובצפון אפריקה אפשר למצוא בשווקים חומטים מיובשים. הם נמכרים כתרופות.
בארץ זהו בעל חיים מוגן, ואסור באיסור חמור לפגוע בו. 

IMG_3462

כשהחומט מרגיש סכנה, הוא מתחפר בחולות ונעלם תוך שניות. כל מה שנשאר זה הסימן הזה בחול – שמראה לנו שכאן מתחבא החומט, ותוך כמה שניות הוא גם ייתקדם מתחת לפני הקרקע ויתרחק מהאיזור –

IMG_3463

אם כבר ציורים בחול, הנה עוד קצת נופים מהדיונה, מעוטרת בדגן ששמו מלענן המטאטאים – 

IMG_3466

ועוד ציור מקסים בחול: מחוגה טבעית, עיגול כמעט מושלם: 

IMG_3487

חיפשנו, כמובן, גם מה צומח – הנה שרידיו של חורשף נאה (ותודה ליובל על הזיהוי) – הוא פרח באביב בורוד-לבן, ועכשיו הוא יבש. 

IMG_3493

הפרח היחיד שראינו פורח היה פרח צהוב עדין, שלעלים שלו יש ריח חריף ולא נעים: 

IMG_3520

זוהי פיגמית מגובששת, צמח מרפא חשוב במדבר: משמש להורדת חום, להפגת כאבי ראש וגם לייצור סבון.
משתמשים בו בשלל צורות – מרתיחים את העלים בחלב חם, חולטים אותם במים חמים או קרים, ואפילו עושים אמבטיות במים חמים עם עלי פיגמית. 

IMG_3518

פגשנו גם הרבה קונכיות בשטח – זוהי שבלולית המדבר, אחד משני המינים הנפוצים ביותר בנגב.

IMG_3499

פגשנו גם עקרב אחד צעיר – זהו פרט צעיר מאד, כל גדלו, כולל הזנב, הוא בערך סנטימטר אחד. זהו בותוס ישראלי (שקרוי גם עקרב ישראלי) – מהפחות מסוכנים בין העקרבים, ויחד עם זאת – השתדלנו לא להתקרב אליו יותר מדי. הבוגרים מגיעים לגודל 5-7ס"מ. 

IMG_3523

מעט לפני החשיכה מצאנו את אחד הזוחלים היפים והמיוחדים של האיזור: חרדון חולות (שמו הלטיני: Agama savignyi).
זהו פרט צעיר וקטן: הגדולים מגיעים לגודל 25 ס"מ! 
לכדנו אותו לכמה שניות בשביל להסתכל על הדוגמא היפה על הגב שלו – ושחררנו אותו מיד. 

IMG_3503

לצערי, התמונה על החול לא יצאה לי חדה מספיק – לכן שמתי גם את התמונה ביד. יחד עם זאת, אני רוצה להבהיר – אני לא רוצה לעודד אנשים ללכוד בעלי חיים כך סתם. אנחנו תפסנו את החרדון הזה למספר שניות ושחררנו אותו. 

IMG_3513

השמש כבר התחילה לשקוע – אז חזרנו אל המכוניות, לארוחת ערב טעימה ומגוונת, ואחרי השקיעה חזרנו לשטח, לחפש את חיות הלילה.
אבל על זה אני כבר אספר ברשימה הבאה… 

IMG_3517

אני מקווה שנהניתם! את התמונות צלמתי אתמול, 30.8.2013, בדיונות באיזור שבטה.
אני שולחת המון תודות אל גל, שהדריך, הסביר, הראה ולימד אותנו. 

IMG_3489

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

IMG_3497

חוּרְשָף נאה – Atractylis prolifera

שוב ירדנו לנגב…
ושוב זו היתה חגיגת פריחה.

הפעם עצרנו ליד צומת משאבים, בשמורת חולות משאבים. עוד מהאוטו ראינו פרח ורוד-לבן על הקרקע, בגודל כמעט חמישה ס"מ – ועצרנו לראות אותו.

הפרח הזה הוא ממשפחת המורכבים: זה לא פרח בודד, אלא תפרחת שבנויה מהרבה פרחים זעירים: פרחים צינוריים לבנים במרכז, ופרחים לשוניים ורודים בהיקף. וחוץ מזה, הוא מקסים.
הגביע שלו הזכיר לנו מעט את זה של הדרדר: אבל לא בדיוק.

  

 מה עושים ארבעה חובבי פרחים שלא מכירים מספיק טוב את פרחי המדבר, וניצבים מול יפהפה שכזה?

קודם כל, מצלמים אותו מכל כיוון אפשרי, ואז – שולחים sms ליובל ספיר, עם שאלה כללית. ויובל עונה: חוּרְשָף נאה.

השם חורשף מקורו בערבית, אם כי יש עדויות לשימוש בשם זה בעברית כבר בימי הביניים.

החורשף שרוע על הקרקע – לפעמים מצליח להתרומם לגובה של עשרה ס"מ… הוא גדל בחולות בנגב ובמדבר יהודה.

אחרי שסיימנו לצלם בחולות משאבים, נסענו משם דרומה – לכיוון בור חמת ובורות לוץ. אבל בדרך חזרה, עברנו שוב ליד חולות משאבים ממש לפני השקיעה – כמובן, עצרנו שוב.

 

וכמובן, צלמתי עוד חורשפים – הפעם לפני השקיעה.

התמונות צולמו בחולות משאבים, בתאריך 23.4.2010

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

 

הערה חשובה, למטיילים באיזור:
בשמורת חולות משאבים יש דרך עפר/חול עבירה, ואפשר לנסוע לאורכה, לעצור ולטייל כל פעם ליד האוטו. לא להתרחק ממנו!
ברגע שהתרחקנו מעט מהרכב, ראינו טרקטורונים וטנדרים של בדואים, עוברים על הכביש ליד ומתצפתים. הם חיכו שנתרחק מעט מהאוטו, בשביל לפרוץ אליו.
לכן יש להשאיר שומר על הרכב, לא להתרחק ממנו, ולהפגין נוכחות.

 

 

והערה נוספת: אנשים רבים מגיעים אלי, ולא מגיבים. לא תמיד יש לכולם חשק לכתוב "וואי איזה יופי" או משהו סתמי כזה. ולא תמיד יש משהו ענייני לומר… בשביל זה קיים כפתור ה-maxit פה למטה משמאל: אהבתם? לא בא לכם להגיב? תלחצו על maxit!  ככה לפחות אני אדע שהיו פה אנשים! תודה!!