יום הזכרון לחללי צה"ל, תש"פ

לכבוד יום הזכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה השנה אני חוזרת אל שיריו של חנוך לוין. אני חושבת שהכאב בשירים שלו, יחד עם הציניות, מאד מאפיינים את מה שקורה במדינה.

להמשיך לקרוא יום הזכרון לחללי צה"ל, תש"פ

יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשע"ו

DSCN6362

החול יזכור את הגלים אבל לקצף אין זוכר
זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר
מזכרונם הוא לעולם לא ימחה. 

DSCN6363

הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם. 

DSCN6363a

כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיוור
והם רשמו בתוך החול, כשהירח העובר
האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה. 

DSCN6364

הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם. 

DSCN6365

היו שם קונכיות ריקות שנהמו קינה של ים
ובית עלמין על הגבעות
ושניים שחלפו דומם
בין החצב והקברים והשיקמה. 

DSCN6572

הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם. 

DSCN6578

את השיר "החול יזכור" כתב נתן יונתן והלחין נחום היימן.

DSCN6580

והיום, במיוחד, אני גאה במורשת שלי, גאה בסבים שלי ששרדו את התופת. 

DSCN6585

בתמונות אפשר לראות מקבצים מקסימים של זכריני מופשל (Myosotis refracta), שצילמתי במרומי החרמון בתאריך 25.4.2016

DSCN6586

והם מזכירים לי לא לשכוח. לעולם לא לשכוח את התופת, את הנרצחים, את הזוועה – ולא לתת יד לפגיעה באנשים באשר הם אנשים, ללא קשר למוצאם או דתם – אבל גם לא לוותר ולפגוע בעצמי בשביל כבוד מדומה לדת כלשהי.

DSCN6587

 

DSCN6589

 

 

 

רשימה מספר 100 – סחלב נקוד – Orchis punctulata

הזמן חולף, וקצת קשה להאמין – אבל הנה, הגעתי לרשימה המאה שלי!
כבר 4.5 שנים אני מצלמת תמונות של פרחים במצלמות דיגיטליות, גולשת בפורום שמירת טבע, לומדת הרבה על סביבה, טבע ובעיקר בוטניקה – והצטברו אצלי עשרות אלפי תמונות, שרובן תמונות טבע.
היו כבר שהמליצו לי לפתוח תערוכה. אבל זה מאד יקר, ודורש השקעת זמן ומשאבים – שלא כל כך היו לי.
מצד שני, כן רציתי להחשף. אולי לא בשמי המלא (למרות שכבר יש הרבה אנשים שיודעים גם אותו) – אבל לפחות בתמונות.
אחרי שראיתי בלוגים של כל מיני צלמים מוכשרים – כמו אדידומיyaya133 או אופל כחול – הגעתי למסקנה שגם אני יכולה!
 
תגובות חיוביות ופרגונים שונים עודדו אותי, ומפה לשם, כבר פרסמתי 99 רשימות – והנה אני ברשימה המאה!
 
הרשימה המאה צריכה להיות חגיגית במיוחד – ולכלול פרח אהוב עלי.
 
מי שמכיר אותי, יודע שזה אומר שעכשיו יבוא סחלב.
 

 
ולא סתם סחלב: סחלב נקוד.
הסחלב הנקוד הוא מהנדירים והיפים בסחלבים. הגוונים שלו – חומים ירקרקים, והשׂפית של הפרח (כן, שׂפית – שפה קטנה) נראית לרוב כמו מין איש קטן ושמנמן, עם כיפה גדולה מעליו. ממש כך:
 
 
 
 
הפעם הראשונה שפגשתי את הסחלב הזה, היתה ב-19.3.2005, בשמורת הסחלבים מאחורי חורשת טל, ואז צלמתי את התמונה הזו:
 

 
מאז אני יודעת שאפשר לפגוש אותו בעוד כמה נקודות, אבל החביבה עלי היא בחניון האגם בכרמל: שם צלמתי את שהתמונות הבאות, 24.2.2007
 
  
 
ושם גם פגשתי מופע ירוק לחלוטין של הסחלב הנקוד:
 
  
 
רציתי לאמר תודה רבה  לכל מי שקורא את הרשימות שלי, לכל מי שמתפעל מהתמונות שלי, ובמיוחד לכל מי שמגיב (אבל גם למי שלא )
 
 אני שמחה שאתם פה! אני מזמינה את כולכם לחזור, לבקר (גם ביקורים וגם ביקורות), להעיר, להגיב (אפשר גם באופן פרטי אם אתם לא רוצים שכולם יקראו) ובעיקר – להנות!
  
  
 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
את התמונות צלמתי בשנים 2006-2009 בחניון האגם בכרמל ובחלקת הסחלבים מאחורי חורשת טל.
 
וכמובן, שיר – אני מצרפת את "חיוכים" שכתבה לאה נאור ללחן של אנחל קבראל, ושרה חווה אלברשטיין. בגלל הפזמון:
 
כדאי, כדאי ללמוד מן הפרחים
לא לקמץ בחיוכים
והעולם, תראו, יהיה פתאום כה טוב
כדאי לחלום ולקוות נסו רק פעם
כדאי לצחוק, כדאי לחיות, כדאי לאהוב

צריך קצת לחייך, מותר לכעוס
אך בזהירות לא להרוס
אפשר לרקום חלום נפלא ביום סגריר
הכל יהיה עוד טוב יותר וודאי, אבל בינתיים
אפשר לבכות ללא סיבה, אפשר גם לשיר
 


 

סביון אביבי – Senecio vernalis

 
החורף מנסה-לסמן-לנו שהוא כאילו-מתחיל, ומי מתייצב מיד לעזור לו?
 
הסביון האביבי. כן. אביבי – ופורח כבר בתחילת החורף.
 

 
לכאורה, הפרח הכי "פושט" מכולם – מי לא מכיר?! צהוב, קטן וזהו.
אבל בכל זאת, תנו לו רגע, תסתכלו עליו – יש לו חן משלו, יש לו עדינות.
 

 
בעולם, המין "סביון" כולל צמחים רבים ומגוונים. חלקם קטנים, כמו הפרח הקטן אצלינו – ואחרים גדולים מאד. באיים הקנריים יש עץ שהוא בעצם… סביון!
 
נזכרתי גם בשירו של אהוד מנור –
 
מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים
שהמתיק סודות עם סביונים ושחפים
שספר כל נמש חרש ובחול נרדם –
מה קרה לו יום אחד שקם ונעלם?

 

 
ועוד תמונה אחת – מופע בהיר של סביון.
בחרציות, רואים לפעמים את מה שקוראים "מופע עשרה-שקלים" (או עשר-שקל, אם אתם מתעקשים…) – חרצית שהפרחים הלשוניים שלה (זוכרים? משפחת המורכבים!) הם דו-גוניים: צהור בבסיס, צהבהב בהיר בשוליים.
אצל סביונים זה פחות קורה. ובכל זאת, לפני שנתיים, ב12.2.2006 צלמתי את הסביון הזה:
 

 
כל התמונות צולמו בשמורת בני ציון. האחרונה – ב2.12.2006, והשאר ב-13.12.2008.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11  על מנת לראותן בגודל מלא.
 
וכמובן, שיר: