מפגש בלוגרים עם גל, בלטרון

 h07

ביום שבת יצאנו לטיולון – ממש טיולצ'יק – לכבוד גל, שבא כל הדרך מקליפורניה, לבקר אותנו בארץ!
נפגשנו ליד מנזר השתקנים בלטרון, ואחרי החיבוקים המתבקשים יצאנו לדרך. 

מכל עבר ריחפו פרפרי לבנין הצלף, ושמעתי גם שרקרקים מעלינו, אם כי ראינו אותם רק ממש מרחוק. 

LZ

זו העונה לפגוש חבצלות קטנות פרחים – הן נחמדות מאד. קטנות יותר מחבצלות החוף, וגם אין להן ריח – אך יפות ועדינות. 

h08

טיילנו עד מבצר לטרון, מבצר צלבני שנבנה בראשית המאה ה-11 והוחרב על ידי כוחותיו של צלאח-א-דין לאחר חמישים שנים לערך.
לא צלמתי את המבצר עצמו, אבל כן צלמתי את אחת הדיירות שלו: 

 h02

פרח נוסף שפגשנו באיזור, פרח נפוץ אך לא מאד מוכר – זו העפרית האירופית – קרובתה של עפרית הכף התרבותית, התכולה שבעבר השתמשו בה הרבה כגדר חיה.

h03

מהמבצר חלקנו המשכנו אל אנדרטת חטיבה 7, וחלק חזרו להמתין בצל. בדרך מצאנו קבוצת חצבים, שנראתה נפלא עם כל העננים: 

h04

עוד פרח שפורח בקיץ הוא שומר פשוט – ריח האניס של הצמח חביב עלי מאד, ואני יודעת שלא כולם חולקים את החיבה שלי. 

h05

אחרי הטיול, כשלכולנו כבר היה חם – נסענו לפארק קנדה, להצטרף אל מי שלא באו לטיול ומי שפרשו ממנו, ותפסו מקום לפיקניק.
הפיקניק היה נהדר, ולצערי עד שנזכרתי לצלם השולחן – הרוב כבר נאכל, אז לא צלמתי.
כשערכנו את שולחן הקינוחים, צלמתי את חלקו – רק תראו איזה מטעמים נפלאים: 

cakes

אחרי האוכל, כמובן, ישבנו לפטפט ולקשקש, לדבר ולהחליף סיפורים וחוויות. 

h06

אני מאד מאד שמחה שגל בא לבקר, ונתן לכולנו סיבה להפגש: שמחתי להכיר אנשים חדשים, שמחתי לפגוש את החברים הותיקים!
אני אשמח להוסיף פה קישורים לרשימות של חברים אחרים על הטיול!
 הרשימה של תזזאטית
 הרשימה של צלמת טבע
 הרשימה של בתיה דורון
 הרשימה של שי1957
 הרשימה של מנורה
 הרשימה של חתולי8  

LZ1

את התמונות צלמתי בלטרון, בתאריך 20.9.2014
מוזמנים להקליק על התמונו על מנת לראותן בגודל מלא. 

h01

תשע"ג בלוג, תשע"ג – שרביט סיכום השנה


Northern Mockingbird, Washington DC, USA, 7/2011

אמרתי למוטי שאני לא רוצה שהוא יעביר אלי את השרביט – שלא תחשדו בנו כנגועים בנפוטיזם. אך כמובן לא הייתי צריכה להמתין זמן רב – עינבלית העבירה אותו אלי.
אם כך, אני יכולה לשבת ולענות במצפון נקי:


חבצלת קטנת-פרחים, לטרון, 18.9.2012

1) כולנו רוצים שהבלוג שלנו יצליח. מהי הרשומה המצליחה ביותר שלכם השנה (קישור בבקשה) ומדוע אתם רואים בה את הרשומה המצליחה ביותר?

מבחינת מספר צפיות, הרשומה הנצפית ביותר שלי בשנת תשע"ב היא רשימה שכתבתי בסוכות – שם ריכזתי הזמנות למספר פעילויות שמירת טבע. זו רשימה שלא ממש השקעתי בה, היא פשוט פורסמה בתזמון הנכון: כשאנשים חיפשו מה לעשות בחג.
אבל אני חושבת שהרשימה  המצליחה ביותר היא הרשימה על השקדיה – סיפור השקדיה הפרטית מהחצר של הורי.
מעל 300 צפיות, מעל 100 תגובות ו-13 Hits  – וזו בעיני בהחלט "רשימת השנה" שלי.

IMG_4607
השקדיה הפרטית שלנו, 1/2011

 

2) לפעמים אנחנו חושבים שהרשומה שכתבנו לא רק ראויה לבחירת העורך אלא גם לפרס פוליצר (או ספיר, או תעודת הוקרה) ומתאכזבים לגלות שהרשומה המדהימה נעלמה לה בתהום הנשיה. איזה רשומה השנה איכזבה אתכם בצורה כזו?
או-הו… פה היו כמה רשימות שלא הבנתי למה לא נסקו ולא בוילו. אני אזכיר שלוש –
 
שתי רשימות על איריס ירוחם – רשימה כללית ורשימה על כל הצבעים השונים של האיריסים –


הגוונים השונים של איריס ירוחם, 31.3.2012
 
ורשימה על גביעונית הלבנון, זן ערבי – פרח מדהים, לא מוכר, צבעוניות יפהפיה והמלצת טיול לפסח. מה עוד צריך?
 

גביעונית הלבנון, זן ערבי, תל קריות, 31.3.2012

3) בהסתכלות לאחור, עם יד על הלב, האם פרסמתם השנה רשומה שלא הייתה צריכה להתפרסם? אם כן – מהי ולמה? אם לא- ברכותיי.
אם משהו אינו ראוי לפרסום, מראש אני אשתדל לא לפרסם אותו. אני משתדלת לשמור את הבלוג שלי נקי ומקצועי.
 


Eastern Kingbird, John Heinz Wildlife refuge, Philadelphia PA, USA, 7/2011
 
4) השנה ספגה הבלוגיה של תפוז מכה קשה בכך ש________________ (השלמ/י את החסר)
מוטי – וגולשים אחרים – הזכירו את מותו בטרם עת של בני תמרי ז"ל. זה בהחלט היה מאורע קשה.
אבל אני בכל זאת אזכיר את כל הצרות שהיו – בתאריך 10.10.2011 העלו גרסא של הבלוגיה ובזאת גרמו להכל להראות כל כך מחריד, וגם המון דברים לא עבדו כמו שצריך – אני כמעט סגרתי את הבלוג, רבים אחרים באמת סגרו אותו.
לקח לעובדי תפוז כמעט שלושה חודשים – עד 29.12.2011 – לגרום למערכת לעבוד.
בכל התקופה הזו – מעל 11 שבועות – פרסמתי 10 רשימות, כשבממוצע אני מפרסמת 2-3 רשימות בשבוע.
אחרי שסוף סוף תפוז התגברו על רוב התקלות הללו, ב31.1.2012 נפתחה תקופה ארוכה שבה אלבומי התמונות היו מושבתים – לא יכולתי להעלות תמונות או להשתמש בתמונות שכבר היו באלבום עד 26.3.2012 – כמעט חודשיים.
אבל יש תקלות שעד היום מציקות לי –
כמו העובדה שבעורך, במעבר מתצוגה רגילה לתצוגת מקור יותר מפעם אחת – הכפתור מאפיר ובעצם העורך מת, ואני לא תמיד שמה לב – ואז הוא גם לא שומר שינויים – תקלה שמשום מה אף אחד לא מצליח לשחזר חוץ ממני;
ובאלבומים – אי היכולת לשנות שם אלבום – תקלה שהערתי עליה פעמים שלוש בחודשים האחרונים והתגובה היתה "הנושא ייבדק".
וכמובן, שלל תקלות במערכת המסרים שתפוז טוענים שזה "Work by design".


חורשף מצויץ, דרך בורמה, 18.9.2012

5) מנהג הגויים הוא לקבוע החלטות לשינוי לשנה החדשה. איזה דברים תרצו לשנות בבלוג שלכם השנה?
אני לא רוצה לשנות דברים בבלוג שלי. באופן עקרוני אני מרוצה ממנו כמו שהוא.
אני רוצה שהמערכת תהיה יציבה יותר, שהבעיות תטופלנה באמת.
הייתי שמחה להוספת כפתור Google Translate –
Google מאפשר ליצור טקסט לכפתור כזה, אבל תפוז לא מאפשר לשמור אותו בתור חלון.
 

חלון שתפוז כן מרשה לשמור, ונציה, 8/2012

6) מנהג היהודים הוא לבקש סליחה ממי שפגעתם בו בשנה שעברה. האם יש איזה בקשת סליחה הקשורה לבלוג שלכם?
אם פספסתי תגובה של מישהו, או עניתי בציניות מוגזמת – אני מתנצלת כאן. סליחה מכל מי שהעלבתי אותם.
 

House Wren, Ballston SPA NY, USA, 7/2011

7) בעוד שנה, בראש השנה תשע"ד (בהנחה שנשרוד את סוף העולם הקרוב) מה תרצו לומר שקרה בבלוג שלכם במהלך השנה שחלפה?
כבר גמרתי לסקור את כל סחלבי ארצינו, אני מקווה לגמור לסקור את כל האיריסים,
ולסקור סחלבים מהעולם…
 

איריס החרמון, צומת המפלים, רמת הגולן, 24.3.2007
אני מעבירה את השרביט אל

חצב מצוי, דרך בורמה, 18.9.2012
חלק מהתמונות שייכות לרשומות שכבר לא אכתוב, והשאר – לרשומות שפרסמתי. כתבתי ליד כל תמונה מה מצולם בה.
את הציפורים האמריקאיות זיהה עבורי אבו-נטע חברי הטוב.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

חבצלת קטנת פרחים – Pancratium parviflorum

חג סוכות שמח לכולם!
לכבוד החג אני מציגה את אחד מפרחי החג – אילו שפורחים עכשיו.

בארצנו פורחים שלושה מיני חבצלת. על חבצלת החוף כבר סיפרתי, את חבצלת הנגב (שפורחת מעט מאוחר יותר) אני מקווה לפגוש בטבע השנה (פגשתי אותה פורחת עד כה רק בגנים בוטניים) – המין השלישי, והקטן מכולם הוא חבצלת קטנת-פרחים.

אם חבצלת קטנת-פרחים היתה קוראת את מה שכותבים עליה, היא היתה סופגת תסביך נחיתות חמור. כל הזמן משווים אותה לחבצלת החוף – דברים כמו "הפרח קטן בהרבה ופחות מהודר מפרחי חבצלת החוף." או "הפרח אינו מרשים כמו פרחי חבצלת החוף" וגם "הפרחים נאים, אך קטנים לעומת מיני החבצלת האחרים שמופיעים בארץ כצמחי בר"

מצד אחד, אין אלא להודות שהפרחים הללו – שקוטרם כ-3 ס"מ, ואין להם כמעט ריח – בהחלט פחות מרשימים מאילו של חבצלת החוף. זו האמת. מצד שני, כמה מכם סבלו בגלל שהשוו אתכם לאח/אחות גדולים יותר? זה לא פייר! אני מעדיפה להסתכל על החבצלת הזו בפני עצמה.  

 

ובפני עצמה, היא פרח נחמד ומקסים – שמעטר את האיזורים ההרריים בארץ עכשיו בלבן.

  

אנחנו אוהבים לצאת לראות את החבצלות ליד לטרון. חונים בחניה של המנזר – ממש לפני הכניסה למנזר, יוצא שביל מסומן בסימון שבילים כחול. כיון שהעונה הזו חמה מדי לטיול רציני, אנחנו רק "עושים סיבוב" קל של חצי שעה בערך, נהנים מהחבצלות, מחפשים חרובים – וחוזרים למזגן. אפשר גם להסתכל בגינת הכנסיה, ואפילו (אם הגעתם בשעות בה היא פתוחה) – לראות את הכנסיה של המנזר.

 בארץ, אפשר למצוא את החבצלות בעיקר בהרים – הן אוהבות איזורים סלעיים, ופורחות בכרמל, בגליל וביהודה. אבל גם במישור החוף ניתן למצוא אותן – ברכסי הכורכר – לא אילו הצמודים לחוף. למשל, בשמורת ביתן אהרון.

מיובל ספיר למדתי שלחבצלת קטנת-הפרחים יש יחסי גומלין יפים עם נמלים. הזרעים של החבצלת בנויים משני חלקים – הזרע עצמו, עטוף קליפה קשה – ועליה גופיף שומני שקרוי אליוזום – או בעברית, עטִי – מלשון מעטה.
העטי השומני הוא מזון טוב לנמלים: הן אוספות את הזרע עם האליוזום, ומביאות אותו לקן. שם הן אוכלות את העטי, ואת הזרע מוציאות מחוץ לקן. איזור הקן עשיר בחנקות , וכן מרוחק מצמח האם (כלומר, פחות תחרות) – ויש לזרע סיכוי טוב יותר לנבוט.

 התמונות צולמו ליד מנזר לטרון, 10.9.2010

 כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא

 

 

take these broken wings and learn to fly

כן, גם אני הייתי בהופעה,
כן, גם אני חושבת שהיא היתה מצויינת
וכן, גם אני מרגישה צורך לספר את זה לכל העולם…

בערך מאז גיל 15 אני חולמת להיות בהופעה של הביטלס. וביום חמישי האחרון, סיר פול מקרטני, באבירות מדהימה, נתן לי את הדבר הכי קרוב שיכול להיות.
האיש הזה, בגיל 66 נתן הופעה מלאת חיים, אנרגיה, ושירים מופלאים.
חבל רק שההפקה לא דאגה לו לבקבוק מים – במשך יותר משעתיים, הוא הסתובב, ניגן, שר, עלה, ירד בחום ובלחות התל-אביביים, ולא שתה כלום.

לא, לא צלמתי – אבל בYou-Tube ובFlix יש די והותר סרטונים…
אז אני אצטט אותם.

אני חושבת שהשיר שהכי ריגש אותי בהופעה היה Blackbird. תמיד אהבתי את השיר הזה. אפילו יותר מאשר Yesterday. שיר מלא תקווה וכאב.
אז אני אוסיף פה סרטון, שצולם ע"י אחד מ50,000 הצופים שהיו שם: צילום באיכות גרועה למדי, אבל בכל זאת…

 וחוץ מזה – אני מקדישה לפול פרח סתווי עדין ונפלא שפורח עכשיו – חבצלת קטנת פרחים.  זו האחות הקטנה של חבצלת החוף – הפרחים קטנים יותר, הם עדינים ונפלאים. 

(24.9.2005, לטרון)

שמעתי ברדיו מישהו שטען שהביצוע לLive And Let Die היה שווה בערך 300 מתוך 500 השקלים ששלמנו…  השיר הזה בהחלט היה אחד השיאים – עם כל הזיקוקים והעוצמה שלו. אני לא "תמחרתי" אף שיר שם, אבל בהחלט נהניתי מאד מהשיר הזה.

(כרמל, 13.9.2008)

בהופעות שלו סביב העולם, פול דואג ללמוד משפטים בשפה המקומית, ולדבר עם הקהל. לנו הוא אמר שנה טובה, ואהלן – ושר לנו את השיר "A-Halan Jude"
וגם אמר: "השיר הזה מוקדש ללינדה" על שיר האהבה הנפלא שהוא כתב לה – My Love
אז שנה טובה גם לך, Sir Paul, עם הרבה נחת ואושר – לפחות כמות האושר שגרמת לנו פה בישראל הקטנה.
תבוא שוב, אני מבטיחה להגיע…

(כרמל, 13.9.2008)

כתמיד, אתם מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראות אותן בגודל מלא.