המדבר באריזת מתנה

לכבוד השנה החדשה, החלטתי להגיש לכם את המדבר באריזת מתנה –
ירדנו לנגב, לחפש פרחים. וגם מצאנו – אבל הפעם אני מתמקדת דווקא בעלים.

כבר כתבתי פה על חבצלת הנגב, שהיא דומה מאד לחבצלת החוף – רק מעט יותר קטנה. כתבתי גם שלפי ההשערות, היא התפתחה מחבצלת החוף – עובדה שהזרעים שלה מצופים מעטה שחור שנועד לעזור להם לצוף על המים, ולהגן עליהם מפני המלח בים; למרות שהיא גדלה במדבר שבו אין ים.
כשהפרי בשל והזרעים מתחילים להתפזר, הם נראים כך:

היחוד של חבצלת הנגב הוא דווקא בעלים שלה.

הם נראים כמו סרט מתנה, שסלסלו אותו יפה-יפה

וממש אפשר לחשוב שמישהו קישט את המדבר בסרטי מתנה ירוקים ויפים –

עובי הסרטים, הכמות והגודל משתנים מחבצלת אחת לשניה. זו, למשל, חבצלת צעירה יותר – העלים צרים יותר –

לזו יש עלים רחבים יותר –

ואצל זו רואים את הפרי שבנוי משלוש פרודות, וכל פרודה מכילה זרעים שחורים –

בטיול פגשנו עוד עלים יפים של צמחים מיוחדים. למשל העלים של הקדד הקהירי, שכבר כתבתי עליו והיללתי את יופיו בכל שלב (עלים, פריחה, פרי) –

עוד עלים מקסימים ומיוחדים הם העלים הגלוניים של החצב הגלוני – כאן אפשר להבין מאיפה הוא קיבל את שמו –

ושושנת עלים קטנה במיוחד – בקוטר 5 ס"מ בערך – זו השושנת של בן-חצב מדברי – קרוב של בן-חצב סתווי, פורח כמוהו בסתיו – ומעולם לא פגשתי אותו פורח…
אני מקווה להגיע אליו בשנה הבאה.

עוד דבר מרשים שפגשנו בחולות – פטריה.

זו פטריה גדולה מאד, שגדלה בחולות, בקרבת אקליפטוסים. שמה פסיפסית החולות (ותודה לפטריותית על ההגדרה). היא שייכת למחלקת פטריות הכרס – פטריות שנראות לרוב כמו כדור סגור, עד שהן מבשילות – ואז הן מתפוצצות ומפיצות את הנבגים שנראים כמו אבק.
הפטריה הזו כבר התפוצצה, ומה שאנחנו רואים פה אילו השאריות לאחר הפצת הנבגים. המטבע למטה נועד לקנה מידה – להבהיר כמה היא גדולה.

התמונות צולמו בחולות משאבי שדה ובחולות ממשית, בתאריך 29.12.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

תוספת, בעקבות שאלתו של עופר D – למה לצמחים רבים במדבר יש עלים מסולסלים, גלוניים, מתולתלים?

את ההסבר מצאתי בספר "הצומח בנגב" של פרופ. דנין:
לעלים יש פיוניות – פתחים זעירים דמויי פה, שדרכם מתבצע חילוף הגזים של העלה – שאיפת CO2 בעת פוטוסינתזה, שאיפת חמצן בעת נשימה. דרכם גם מתאדים מים מהעלה. 
כשהעלה מקופל, והפיוניות לא פונות ישירות אל השמש – אידוי המים יהיה נמוך יותר. כלומר, זו בעצם עוד שיטה לחסכון במים במדבר. 

חבצלת הנגב – Pancratium sickenbergeri

אחרי שהצגתי את חבצלת החוף המפוארת, ואת החבצלת קטנת-הפרחים הצנועה – נותרה עוד חבצלת אחת שפורחת בארץ, ולא דברתי עליה: חבצלת הנגב.

היו לי כמה סיבות – ראשית, היא פורחת מאוחר יותר. בעוד אחיותיה ממהרות לפרוח באוגוסט (חבצלת החוף) וספטמבר (שתיהן) – היא מתמהמהת לה עד אוקטובר-נובמבר.
שנית – לא צלמתי אותה פורחת בטבע. חיפשתי, באמת חיפשתי – אבל תמיד הגעתי מוקדם מדי או מאוחר מדי.

וכך היה גם השנה: חיפשתי אותה בטיולנו בראשית אוקטובר – ולא מצאתי. ואם לא מוצאים בטבע, מה נותר לעשות? ללכת לגן בוטני.
במצפה רמון ישנה פינת חי מקסימה שמיועדת לחיות המדבר: ה"חי-רמון" – אפשר לראות שם מכרסמים, זוחלים ואפילו חרקים שחיים במדבר, ויש צוות נחמד של מדריכים ששמחים לערוך סיורים למבקרים. אבל יש ל"חי רמון" עוד חלק, שרוב אנשים מדלגים עליו – גן בוטני, שכולל צמחים מיוחדים לנגב.

ניגשתי לגן הזה, ושם קבלתי פיצוי: שיא פריחת חבצלות הנגב! ראינו המון חבצלות פורחות, ויכולנו להשוות אותן לאחיותיהן.

אז מה הם ההבדלים?
חבצלת הנגב דומה מאד לחבצלת החוף, ופחות לחבצלת קטנת-הפרחים. מבנה הפרח זהה לזה של חבצלת החוף – אך קטן יותר. אני מצטערת שלא צלמתי עם קנה-מידה. תצטרכו לקבל את זה כעובדה.
עוד הבדל מהותי הוא הריח. לחבצלת החוף יש ריח נפלא, משכר ומבשם. לחבצלת הזו – יש ריח קלוש ולא נעים.

חבצלת הנגב גדלה בחולות, והזרעים שלה מאד דומים לאילו של חבצלת החוף – וגם הם עטופים באותו מעטה דמוי-שעם שעוזר להם לצוף עם המים.

קראתי באינטרנט שזה עוזר לזרעים לצוף על נגר עילי (כלומר, מים שניגרים בדרך) – אבל כמה נגר כבר יש בחולות? הרעיון מוזר, ולא מסתדר לי.

לכן פיתחתי לי תיאוריה.
התיאוריה שלי היא מסובכת יותר, ומן הסתם לא הייתי חושבת על דבר כזה אם לא הייתי עוברת כמה וכמה סיורים עם פרופ. שמידע…
אני מנחשת שבעבר – בתקופה שהיו בה יותר מים בנגב – חבצלת החוף התפשטה גם לנגב. אחרי שהמים נסוגו, והמדבר תפס את מקומם – החבצלת הזו לא נכחדה, אלא התאימה את עצמה לתנאים החדשים: היא צורכת פחות מים, הפרחים קטנים יותר – ונוצרו עוד כמה הבדלים, אבל באופן בסיסי היא מאד קרובה לחבצלת החוף. כך התפתח מין חדש.

אני חושבת שאפשר לומר שחבצלת החוף וחבצלת הנגב הן מינים ויקאריים – כלומר, מינים קרובים זה לזה מבחינה סיסטמתית, המחליפים זה את זה בבתי גידול שונים. בחולות החוף פורחת חבצלת החוף – וכשיורדים למדבר, מחליפה אותה חבצלת הנגב.

אחרי שכתבתי את המשפט הקודם, הלכתי לחפש בספרות. ובאמת, בספר "מדריך פרחי הבר בישראל – חלק ב' – צמחיית המדבר" של אבי שמידע ודוד דרום, כתוב: "חבצלת הנגב היא מין שהתפתח כנראה מחבצלת החוף, והזרעים המותאמים לציפה במים לא השתנו הרבה במדבר." – נו, מה תאמרו? נכון שאני תלמידה טובה?

כאן למעלה אפשר לראות פירות צעירים של חבצלת הנגב – הם דומים מאד לאילו של חבצלת החוף, וגם הם מעט קטנים יותר.

אבל היחוד היפה של חבצלת הנגב הוא העלים שלה. הם צצים בסביבות פברואר-מרץ, הם קטנים וצרים, ועל מנת לחסוך בשטח התאדות – הם מאד מסולסלים. ממש כמו סרט של מתנה. זה בהחלט אחד ההבדלים הבולטים בינה לבין החבצלות האחרות – התאמה מושלמת לחיים במדבר.
העלים הללו פשוט מקסימים – כל אחד מסולסל מעט אחרת, כאילו מישהו ישב עם מספרים ותלתל אותם…

התמונות צולמו –
בחי רמון, במצפה רמון (1.10.2010 וגם 29.9.2007)
והעלים – בחולות ממשית, 13.2.2010

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!