זקן-תיש מדברי – Tragopogon collinus

עונת החרמון התחילה, וכבר הייתי פעם אחת בחרמון – אבל הנגב השנה מפתיע, מרגש ומיוחד יותר מהרגיל (תמיד הוא מרגש ומיוחד. השנה יותר!)
אז היום אני חוזרת לנגב, לפרח מקסים ששמו זקן-תיש מדברי.

 

זקן-תיש מדברי הוא פרח שמאד הפתיע אותי. אני מכירה את זקן-התיש הארוך, שהוא שכיח בארץ צפונית לבאר-שבע. הוא נראה כך:


(גליל עליון, גבעת זקיף, 21.3.2009)

הוא ורוד, גבוה למדי (לפעמים יותר מ-50 ס"מ גובה), והפרח קטן – בקוטר של 2-2.5 ס"מ.
זקן-התיש המדברי לעומתו…

הוא לבן – לפעמים יש לו גוון תכלכל-חלבי, מה שגורם לו קצת לזהור בשמש,

 

הוא נמוך יותר – גובה הצמח רק כ-25 ס"מ, אבל כל פרח – מלמיליאן! (בקוטר של 5 ס"מ בערך!)

והוא מאד נדיר בארץ. הוא מין בסכנת הכחדה.
אבל תלוי איפה מחפשים.
אם, למשל, מחפשים בבורות לוץ, אחרי שהצבעונים כבר גמרו לפרוח, בשנה טובה – רואים המונים. ממש בכל פינה.

זקן התיש המדברי ידוע מ-4 נקודות בארץ, שהמרחק בין נקודה לנקודה הוא קילומטרים ספורים. כולם בהר הנגב. כלומר, אם חס וחלילה יקרה אסון באיזור, הוא ייכחד מהארץ. זקני-התיש המדבריים הקרובים גדלים בדרום סיני ובהרי עמון ומואב בירדן – וגם שם זהו צמח נדיר.

כל התמונות (פרט לזקן-התיש הארוך) צולמו בבורות לוץ, בתאריך 23.4.2010

כתמיד, מומלץ להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא,
ואני אשמח מאד לדעת מה דעתכם – האם עדיף 5-8 תמונות שכוללות קולאז'ים של פרחים, כמו שהצגתי פה – או כ-15 תמונות בודדות של הפרח?