יום העצמאות ה-68 למדינת ישראל, תשע"ו

10363756_10203225916503285_4993678581003656921_n

קשה לי עם המעבר החד מיום הזכרון ליום העצמאות. הייתי מעדיפה שיהיה רווח, שתהיה אפשרות להרגע מהעצב לפני הזיקוקים והשמחה. 

DSCN0321

אז בחרתי שיר, שמבטא היטב את רגשותי למדינה, ואני מעטרת אותו בפרחים בצבעי כחול לבן. כתבתי על כל תמונה את שם הפרח, ואם יש לי רשימה המוקדשת לפרח – הקלקה על התמונה תעביר אל הרשימה הזו. 

DSCN0689

אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת

DSCN5372

רק מילה בעברית חודרת
אל עורקיי, אל נשמתי 

DSCN0799

בגוף כואב, בלב רעב
כאן הוא ביתי 

DSCN6222

לא אשתוק, כי ארצי
שינתה את פניה 

DSCN1832

לא אוותר לה,
להזכיר לה,

DSCN5387

ואשיר כאן באוזניה
עד שתפקח את עיניה

IMG_3874

אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת 

DSCN5733

רק מילה בעברית חודרת
אל עורקיי, אל נשמתי 

DSCN6234

בגוף כואב, בלב רעב
כאן הוא ביתי 

DSCN9565

לא אשתוק, כי ארצי
שינתה את פניה 

e03

לא אוותר לה,
להזכיר לה,

IMG_3476

ואשיר כאן באוזניה
עד שתפקח את עיניה 

IMG_6200

אין לי ארץ אחרת
עד שתחדש ימיה
עד שתפקח את עיניה

IMG_6819

את השיר כתב אהוד מנור, הלחינה ושרה קורין אלאל.

חג עצמאות שמח!

תורמוס ההרים

רשימה לבנה לשבועות, תשע"ב

לכבוד חג שבועות לפני שלוש שנים, פרסמתי רשימה לבנה: רשימה על פרחים שביום-יום הם צבעוניים, אבל פה ושם פוגשים מופע לבן שלהם: לבקנים.
כיון שהצטברו אצלי בינתיים עוד כמה וכמה לבקנים שכאילה, החלטתי ששבועות הוא זמן מצוין לסקירת לבקנים.
בעצם, נשאלת השאלה – מה זה "לבקנות" – או Albinism באנגלית?
זהו פגם גנטי בו הצמח מפסיק לייצר פיגמנטים. וכאן אנחנו מתחילים להסתבך, כי הכלורופיל – שנותן לצמח את הצבע הירוק – גם הוא פיגמנט.
צמח לבקן אמיתי הוא צמח שלא מצליח לייצר כלורופיל. אם הוא לא מצליח לייצר כלורופיל, תהליך הפוטוסינתזה לא מתקיים ולכן הצמח לא יצליח לספק לעצמו מזון. במצב כזה, לפני שהוא יצליח להתפתח הוא ימות. בודאי הוא לא יצליח לפתח פרחים – שדורשים הרבה אנרגיה ומזון.
ללבקנים שאני מראה ברשימה פה – אין בעיות של ייצור כלורופיל: הצמחים ירוקים ומבצעים פוטוסינתזה. אבל הפרחים שלהם לבנים או בהירים מאד – מה שמעיד על בעיה בפיגמנטציה. כלומר, הם לא לבקנים "אמיתיים", אלא פרחים בעלי פגם גנטי שמונע מהם לייצר את הפיגמנטים הצבעוניים שלהם.

הראשון הוא הקטן ביותר – ורוניקה סורית. הורוניקה היא כחולה-לבנה, ולכן יש הקוראים לה "ורוניקה ציונית". אבל פעם אחת, בהר אדיר, פגשנו אחת ורדרדה בהירה:

ישנם מינים רבים של מקור חסידה, ולפעמים הם מאד דומים וקשה להבדיל בינהם. ההבדלים בין  המינים השונים הם לעתים מזעריים.
הפרחים של מיני מקור החסידה השונים הם בדרך כלל על הקשת בין ורוד לסגול.
ביער קדימה צלמתי מקור חסידה מפוצל לבקן: במקור הוא אחד הורודים יותר.

ואילו באיזור לכיש, ליד תל בית מרסים פגשתי דוקא מקור חסידה ארוך – מין האופייני לאיזורי ספר המדבר, בעל פרי (כלומר, מקור-חסידה) ארוך – ארכו בסביבות 8 ס"מ.
הפרח שלו בדרך כלל בצבע סגלגל-תכול, אך לא הפעם:

פרח אופייני לתקופת החורף, שפורח בירוק-סגול הוא המצילות. במישור החוף ישנם שני מינים נפוצים, ויש לי נציגים לבקניים לשניהם:
מצילות החוף – בעלי ציצית קטנה למעלה –

ומצילות מצוייצות – בעלי ציצית גדולה ומרשימה. כאן אפשר לראות פרט סגול "נורמלי" ליד הפרט הלבקן:

ברשימה לפני 3 שנים הצגתי בן-חצב יקינתוני לבקן מחורשת הסרג'נטים. כנראה התופעה קיימת שם – גם השנה פגשתי בן-חצב יקינתוני לבקן:

הלבן ממש זוהר על רקע מרבד של חרצית דביקה (שהיא קטנה יותר מהחרצית העטורה, הנפוצה)

והיפהפיה שלי להיום היא החטמית הזיפנית

בכרמל מצאנו מקבץ מרשים של חטמיות, ורודות ולבנות יחדיו – חגיגיות ונפלאות!

את התמונות צלמתי:
בהר אדיר, 7.4.2011
ביער קדימה, שמורת תל יצחק וחורשת הסרג'נטים, 15.3.2012
בתל בית מרסים, לכיש 29.3.2012
ובכרמל 30.4.2012

וכיון שיש לי עוד לבקנים – המשך יבוא!
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

חג שמח!

ורוניקה סורית ("ציונית") – Veronica syriaca

 
השבוע יחולו יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, וגם יום העצמאות של מדינתנו.
 

 
עם כל הביקורת שיש לי על ההתנהלות של המדינה, ולמרות הרבה רעות חולות שיש פה – אני חושבת שימים אילו (ובכלל, התקופה מיום השואה ועד יום העצמאות) הם  הימים החשובים ביותר לי כישראלית, והחלטתי לציין אותם בבלוג שלי על ידי התמקדות בפרחים בצבעי כחול-לבן.
 
הפרח הראשון בסדרה הוא – כמובן – ורוניקה סורית:
 

 
הורוניקה הסורית נקראת "סורית"  פשוט כי היא זוהתה לראשונה בסוריה. אבל כיון שהצבעים שהיא בחרה להתהדר בהם (ואילו אכן צבעים מהודרים!) הם צבעי הדגל שלנו – רבים קראו לה "ורוניקה ציונית" בקריצה.
 

 
ולמה "ורוניקה"? לכבוד קדושה נוצריה, שליוותה את ישו כשהלך בוִיָה דוֹלוֹרוֹזָה.
בעצם, השם "ורוניקה" הוא שם צעיר… לפרח קראו בעברית "ברוניקה". וזאת למה? כי כאשר קבעו את השם במקור, לא רצו לקרוא לפרח עברי על שם קדושה נוצריה.
 

 
אז מה עשו? נזכרו שלמלך אגריפס, שהיה מלך יהודה, היתה אחות – ברניקי, או בצורה הרומאית של השם – ברוניקה. אז הקדושה הנוצריה הפכה להיות נסיכה יהודיה…
 
 

 
אבל לפני כמה שנים, האקדמיה עברה על השמות – והחליטו שכיום כבר פחות קשה לנו לקבל פרחים על שם קדושות נוצריות, והחזירו לורוניקה את שמה המקורי.
 

 
התמונות שכאן צולמו ביער אודם (7.4.2007 ו-18.2.2006 וגם 25.4.2009) ובהר קטע (19.3.2005) .
 

 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.