The Tower Of London

DSCN6429

אחד מאתרי החובה בלונדון הוא כמובן ה-Tower Of London – מצודת לונדון.
המצודה היא טירה מבוצרת, ששימשה כארמון, כבית כלא, כקסרקטין לחיילים ואפילו כגן חיות – מאז שנבנתה.
והיא נבנתה בהחלט מזמן – הנורמנים בנו אותה לאחר כיבוש אנגליה בקרב הייסטינגס, בשנת 1066.
בכניסה אפשר לראות שרידים מהחומות העתיקות, מהמאה ה-11 – אבל רוב הבניינים בשטח נבנו, נהרסו, נבנו מחדש, תוקנו, שופצו ושונו לאורך השנים.
אילו שרידי המצודה המקורית:

DSCN6440

המצודה עצמה מאד מרשימה. טירה מבוצרת, חומות עבות, ארמונות ומגדלים. בקולאז' הבא אפשר לראות את המגדל הלבן – The White Tower – שעל שמו כל המצודה נקראת The Tower, וגם את שער הבוגדים – The Traitor's Gate – דרכו הובלו אנשים שהואשמו בבגידה במלכות למאסר או להוצאה להורג בתחומי המצודה. 

building

בשטח המצודה ממשיכים לשפץ, ופה ושם מוצאים שרידים של המבנים שהיו בזמן עתיק יותר. בתמונה הבאה אפשר לראות חלק מאחת החומות הותיקות יותר, ושטח שבו חופרים כעת, כדי למצוא מה היה שם למטה. 

DSCN6521

המצודה כוללת כמה וכמה מוצגים ומוזיאונים פנימיים. התחלנו, כמובן, במתחם תכשיטי הכתר.
מוטי ואני היינו שם לפני אי-אילו שנים, אבל לילדים זו פעם ראשונה. המתחם בהחלט שונה ושופץ מאז שנות ה-90 המוקדמות.
היום, תערוכת התכשיטים הרבה יותר אינטרקטיבית, וכוללת גם את סרט ההכתרה של המלכה אליזבת השניה, והרבה הסברים וסיפורים.
המוצגים המעניינים יותר בעיני כללו כלי אחסון למלח ותבלינים, שעוצבו כמו ארמונות קטנים.
אסור לצלם את התערוכה הזו, אז לא צלמתי. אבל אם אתם מגיעים למצודת לונדון, המלצה חמה: התחילו בתצוגת התכשיטים, כי בצהרים התור לבנין נראה כך: 

DSCN6702

אחרי תכשיטי המלכה הלכנו ל-Fusiliers Museum – מוזיאון חייל הצלפים (פוזילייר הוא רובה צלפים עתיק). היו שם שלל מדליות והסברים על החיילים. אנחנו התפעלנו מהנקודה העברית – שלט, דגל וסמלים של אחד הגדודים.
בתגובה, כתב לי רון את ההסבר המעניין הזה:
גדוד נהגי הפרדות, שהוקם ביוזמת ז'בוטינסקי וטרומפלדור, היה יחידת תובלה שהשתתפה בקרבות גליפולי (1915). בתום המערכה הגדוד התפרק, אך חלק מחייליו התגייס לגדוד ה-38 של קלעי המלך, הראשון בשלושה גדודים לוחמים שהורכבו מיהודים והוקמו ביוזמת ז'בוטינסקי. ז'בוטינסקי עצמו פיקד על פלוגה בגדוד 38, בעוד לגדוד השלישי, גדוד 40, שהושתת על מתגייסים מארץ-ישראל, התנדבו גם יצחק בן צבי, דוד בן-גוריון וברל כצנלסון. גדודים אלו השתתפו בפועל בלחימה בארץ-ישראל ובאזור. התמונה היא של סמל הגדוד ה-38.
עוד על הגדודים – ב"בית הגדודים" במושב אביחיל שהוקם ע"י משוחררי הגדודים.

DSCN6463N

באותו חלון היה גם המגף הבא – זהו מגף ברזל (Iron Boot) שהשתמשו במאה ה-18 או ה-19 בו על מנת להעניש חייל שהשתמט מתורנויות. אותו חייל אומלל אולץ לנעול את המגף, ולהמשיך לצעוד.

DSCN6470

ברחבי המצודה מוצגים תותחים ומכונות ירי, עתיקים יותר ועתיקים פחות. קיבצתי כמה מהם: 

weapons

וכמובן, ישנם החיילים.
כוח השיטור הרשמי של ה-Tower הוא ה-Yeomen – אנשי המשמר. הם מסתובבים באזור, וגם מוליכים סיורים בשטח. לסיור שרצינו להצטרף אליו כבר באו מעל 100 אנשים, ולמדריך לא היה קול חזק מספיק בשביל שנשמע אותו מרחוק – אז ויתרנו.
בתמונה הבאה ישנו Yeoman אחד משמאל, ושני שומרים של משמר המלכה. האחד עומד דום מתוח לפני עמדת המשמר שלו – הוא מצא חן בעיני בעיקר בגלל הכובע שלו, שכנראה קצת גדול מדי על הראש.
השני בדיוק מפטרל.
כיוון שלעמוד דום במשך זמן ארוך זה באמת קשה, כל כמה זמן מותר לשומרים לצאת לצעדה של כמה דקות, "לשחרר" את הרגליים. את הצעדה הם עורכים במקצב צבאי הדוק ומדויק, ובעת הסיבוב הם מרימים את הרגליים גבוה. זה באמת משעשע מאד. אני שמחה שאותנו, בצה"ל, לא הכריחו לצעוד כך.

Guards

הלכנו לראות את התערוכה Coins & Kings – תערוכה שמציגה מטבעות בריטיים לאורך ההסטוריה. היא מתקיימת בבניין שבו היתה המטבעה המלכותית במשך הרבה שנים.
זו היתה תערוכה היתה מאד מעניינת, אך לא מוארת מספיק ולכן לא צלמתי שם הרבה (וגם מה שצלמתי לא באמת הצליח).
מוצג מעניין אחד מהתערוכה – בסוף המאה ה-18, בתקופת המלך ג'ורג' ה-III, אנגליה היתה במיתון קשה ובבעיות כספיות. גם לא היה מספיק כסף על מנת לטבע מטבעות. לכן הם השתמשו במטבעות החשובים בתקופה – דולרים אמריקאיים, פראנקים צרפתיים וריאלים ספרדיים, הטביעו עליהם חותמת של המלך ג'ורג' – ובזאת "אנגלזו" אותם, והפכו אותם למטבעות אנגליים רשמיים.
הנה אחד המטבעות לדוגמא:

DSCN6489

במהלך השיטוטים, ראינו פה ושם פסלים של בעלי חיים. חלק מהם אפשר לראות בתמונה הבאה. הפסלים מציגים בעלי חיים שדווקא לא נראים כל כך מרוצים…
מסתבר שגם כאן יש סיפור.
במשך כ-600 שנים, המלכים שגרו ב-Tower, אספו חיות אקזוטיות. הם הביאו חיות מכל רחבי האמפריה – בבונים אפריקאים, אריות אפריקאים ואסיאתיים, דובים, עופות אקזוטיים…
בעלי החיים הוחזקו בתנאים לא טובים, בלשון המעטה. את האריות שיכנו במגדל ליד הכניסה למצודה, כך שכל מי שנכנס צריך היה לעבור דרכם.
הבבונים הוחזקו בחדר מרוהט היטב, ואולפו להתנהג בצורה אנושית – להשתמש בסכו"ם וכלי אוכל, וגם לעשן מקטרות.
הכלובים היו קטנים, צפופים ולרוב גם לא מוארים מספיק.
פה ושם גם נערכו קרבות בין כלבים לבעלי חיים גדולים יותר. בקיצור –  לצער בעלי חיים היו יכולות להיות הרבה סיבות לתלונות נגדם.
במהלך השנים הם התירו גם לפשוטי העם לבוא ולצפות בבעלי החיים, מה שגרם פה ושם גם לתאונות – אנשים שהותקפו על ידי החיות האומללות.
הפסלים הם מעין מצבות לכל החיות שסבלו כאן…

zoo

באמצע המאה ה-19 בעלי החיים הועברו לגן החיות שהיה חדש ונבנה בפארק Regent, ובעלי החיים היחידים שנותרו בשטח היו העורבים.
אנחנו זכרנו את העורבים, והאגדה שאם העורבים יעזבו את ה-Tower – כל לונדון תיפול. אבל בינתיים הם השתכללו: כדי שהעורבים לא יעזבו דואגים להאכיל אותם, וחלקם בכלל מוחזקים בכלוב.

DSCN6713

סיירנו גם בארמון מימי הביניים – שכולל שחזור הארמונות של הנרי ה-III ובנו, אדוארד ה-I שמלכו במאה ה-13, וגם חפצים מהתקופה.
לרוב הבתים באותה תקופה לא באמת היתה רצפה, רק אדמה. לעשירים היתה רצפת עץ. רק למלכים ולכנסיות בנו רצפות מאריחים – זה בהחלט העיד על מעמד גבוה מאד.
בנוסף, היו להם אפילו שירותים בפנים – אני משערת שהיה מתחת למושב דלי מיוחד, אותו המשרתים פינו החוצה…

Medieval-Palace

סמל נוסף ליוקרה ולמעמד הגבוה הוא החלונות – חלונות ויטראז' היו שמורים בעבר רק לעשירים במיוחד ולכנסיות. במצודה פגשנו כמה חלונות ויטראז'יים מרשימים. 

DSCN6518

התצוגה המרכזית, במגדל הלבן היא תצוגת נשק ושריונות – שם היתה הנשקיה המלכותית.
המגדל הלבן – על שמו נקראת כל המצודה The Tower – נבנה בתור סמל לעוצמתה של אנגליה. כיום זהו מוזיאון נשק שנפרש על פני 5 קומות או יותר (אנחנו לא זוכרים בדיוק כמה קומות, אבל בהחלט זוכרים שטיפסנו וירדנו הרבה מאד מדרגות!) וכולל כלי נשק ושריונות של מלכים ואבירים מ-600 השנים האחרונות.
אחד המוצגים המרשימים הוא השריון המלא של הנרי השמיני, יחד עם שריון הסוס שלו.

armor

התצוגה כוללת גם כלי נשק עדכניים, וגם מתנות שבית המלוכה קיבל – כלי נשק ושריונות ממקומות שונים בעולם (שבריה מרוקאית, שריון שוגון יפני וכיו"ב). כאן התפעלתי מאקדח בעל כת כסף – שיוצר ע"י חברת התכשיטים טיפאני: 

DSCN6640

העננצ'יק, לעומתי, התפעל מהמוצג הבא – בקומה העליונה של המגדל הלבן פגשנו דרקון בעל עיניים אדומות. הדרקון היה מורכב כולו מנשק וחפצים שונים. קסדות, שריונות, אקדחים ורובים, מפות וטלסקופים – ובבטנו אוצר מטבעות.
במאה ה-18 נהגו לבנות ולהציג במצודה פסלים משלל קרבות – חרבות וכלי נשק שנלקחו כשלל. הדרקון הזה נבנה בהשראת אותם פסלים.
זהו בהחלט מוצג מרשים במיוחד, והעננצ'יק דאג שאני אצלם אותו מכל הכיוונים.

dragon

ה-Tower of London הוא בהחלט אחד הסמלים הידועים של לונדון, יחד עם גשר המגדל – The Tower Bridge – שנבנה במאה ה-19. צפינו בו דרך חלונות ה-Tower: 

 DSCN6504

סיירנו גם על חומות המצודה, וכאן מצא חן בעיני השילוב של ישן מול חדש: מגדל שמירה של ה-Tower, ומאחוריו מזדקר בנין The Shard החדש. 
DSCN6525

כמו שהזכרתי, מצודת לונדון היתה – בנוסף להיותה ארמון – גם בית סוהר. כאן נכלאו בעיקר בני המעמד הגבוה, ובחדרים רבים במצודה אפשר לראות חריטות שהם השאירו אחריהם – חריטות שכוללות בעיקר תפילות לאלהים, שמות וכיו"ב.
המצודה שימשה ככלא בעיקר במאות ה-16-17, אך בזמן מלחמת העולם השניה שוב הוחזקו כאן עצירים – המפורסם ביניהם הוא רודולף הס, מבכירי משטרו של היטלר.
בקולאז' הבא אפשר לראות קצת מהגראפיטי שהשאירו האסירים השונים במצודה:

graffitti

חלק מהעצירים גם הוצאו להורג, כמובן.
רוב ההוצאות להורג היו מחוץ לתחומי המצודה – מול קהל. אבל פה ושם היו עצירים ש"נהנו" מהזכות להיות מוצאים להורג בשקט ובפרטיות – בין אם בגלל תוארם הרם, ובין אם בגלל החשש שהם פופולריים מדי, ועלולים לגרום להתמרמרות בין פשוטי העם.
האסירה הידועה ביותר שהוצאה להורג כאן היתה אן בוליין, אשתו השניה של הנרי השמיני. אבל גם אשתו החמישית, קאתרין הווארד הוצאה כאן להורג, וגם הליידי ג'יין גריי, שהספיקה להיות מלכת אנגליה למשך תשעה ימים בלבד (9 ימים. כן. לא טעיתי).

  כיום, בנקודת ההוצאה להורג – יש מזרקה לזכר אילו שנרצחו כאן. 

 DSCN6746

ואם כבר הזכרתי את אן בוליין, אחד הדברים הנחמדים במצודה זה שאפשר למצוא שם אנשים בלבוש תקופתי – אבירים, מלכים ומלכות שמסתובבים בשטח. יש גם פסלים מודרניים, כמו הפסל מימין בתמונה הבאה – של קשת הדורך את קשתו. 

people

הסיור במצודה היה ארוך ומרתק, ויש שם עוד הרבה מה לראות מעבר לטעימות שהבאתי כאן… אני מקווה שנהניתם מהשיעור בהסטוריה אנגלית!
את התמונות צלמתי במצודת לונדון בתאריך 25.6.2015
מוזמנים להקליק עליהן על מנת לראותן בגודל מלא
וכדי שלא תהיה עוד רשומה בלי פרחים, הנה ערוגת אזוביון – לבנדר תרבותי – ממש מחוץ למצודה: 

DSCN6760

שלדג גמדי – Alcedo atthis

לפני כמה שנים, טיילנו ליד בריכות הדגים של מעין צבי – למרגלות הכרמל. אנחנו מגיעים לשם לרוב בסתיו – בנובמבר, בשביל לפגוש פרח סתווי יפהפה – הנרקיס האפיל


העננצ'יק שלי היה אז קטן (בן 5 בערך) – והסרט האהוב עליו היה "משפחת סופר-על" – The Incredibles.  הדמות החביבה עליו היתה הבן שלהם – "חץ" – שמסוגל לרוץ במהירות. בעקבותיו, העננצ'יק שלי נהנה מאד לרוץ.

עודנו מטיילים בשביל ליד הבריכות, ופתאום צדה את עינו של העננצ'יק תנועה באוויר. מה זה? תראו כמה מהר הציפור הזו עפה!

הסברתי לו שזהו שלדג גמדי. העננצ'יק נפעם והתפעל: ציפור כזו קטנה, גמדית – ועפה כל כך מהר מצד לצד? מיד צורף השלדג הגמדי לרשימת הגיבורים הנערצים עליו, והוא רץ מצד לצד באושר וקרא – "אני רץ מהר כמו חץ וכמו שלדג גמדי!!!" :P

  

השנה חזרנו לבריכות, וחיפשנו את הנרקיסים (והסתווניות, כדנים, בן-חצב סתווי וכרכומים) שפורחים באיזור. אבל… השנה הכל יבש. המראה מדכא. מצאנו סתוונית אחת זעירה, בן-חצב סתווי בגודל ציפורן האצבע שלי, וכעשרה נרקיסים קטנים, צמאים ואומללים.

מי שכן חיכו לנו הפעם – היו השלדגים הגמדיים. מעל לבריכות הדגים, פרשו רשת של כבלי מתכת. כנראה שרוצים למתוח שם רשת כדי שעופות המים לא יוכלו לדוג את הדגים מהבריכה. מצד אחד, אני מבינה את כעסם של בעלי הבריכות על הציפורים שגוזלות את פרנסתם. מצד שני, בתור חובבת ציפורים וטבע – ברשתות הללו נלכדות ציפורים ונחנקות למוות בעינויים. זה כואב לי מאד לראות את זה. זו בהחלט התעללות בבעלי חיים, ופגיעה בחיות בר.

 

אבל בבריכה הזו עוד אין רשתות – רק שורות של כבלי מתכת מתוחים מעל פני המים. מבחינת האסטתיקה, הם בהחלט מכערים את הנוף (ומפריעים לי גם בתמונות שצלמתי). מבחינת עופות המים – כרגע זה מצוין. זה מאפשר להם מקום מנוחה ממש מעל האוכל. הם נחים על הכבלים – ואם הם רואים דג עובר מתחתם – הם צוללים במהירות ותופסים אותו. כך יכולתי לצלם את השלדג הגמדי. הוא עמד על כבל מעל פני המים, וכל כמה רגעים צלל בחבטה למים – פלופ! ועלה משם. לא ראיתי אותו תופס משהו, אבל הוא בהחלט היה נחוש בדעתו והמשיך ללא עכבות או היסוסים. כל פעם הוא עלה, ישב דקה או שתיים על אחד הכבלים – וצלל שוב.

באיזה שלב, הצטרפה גם בת זוגו – שניהם צללו ועלו, ומפעם לפעם פרצו במחול מעופף אחד סביב השני. הצלחתי אפילו לתפוס אותם בתעופה: תמונה שאני מאד מרוצה ממנה.

מי שקרא בבלוג של אדי (שיש לו תמונות ציפורים מ-ע-ו-ל-ו-ת) זוכר – אולי – איך מבדילים בין שלדג גמדי זכר לנקבה. לזכר – מימין – יש מקור שחור לחלוטין, ואילו לנקבה – משמאל – החלק התחתון של המקור חום-אדום. אפשר לראות זאת מצוין ברשימה של אדי, שקישרתי אליה. 


 

ומה בקשר לשם?
בעבר, השלדג נקרא "שולה הדגים הקטן". אבל ביאליק הציע להחליף את השם ל"שלדג" – הצעה מוצלחת מאד, שהתקבלה בשמחה.
השם הערבי של השלדג הוא صيّاد السّمك  – שזה "צייד הדגים" (אני לא בטוחה בערבית, אז אם אני טועה, אשמח לתיקון). שם אחר בערבית הוא الرفراف – הרפרף – בגלל הרפרוף בכנפיים האופייני לבני המשפחה.

השלדג הגמדי ניזון מדגים קטנים – הוא צד דגים שגדלם לא יותר מ-9 ס"מ, אבל בהחלט נהנה לגוון את מזונו בחרקים שונים – כמו שפיריות, ולעתים גם בסרטנים זעירים.

התמונות צולמו בבריכות ליד מעין צבי, בתאריך 27.11.2010

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!