זחלי פרפרים ועשים בישראל

1911880_10203196147409982_111544248_n
אני שמחה לספר לכם על מדריך חדש בסדרת "טבע ישראלי" שמגיע לחנויות בימים אילו: מדריך זחלים! 

IMG_0877_צבעוני_שקוףזחל צבעוני שקוף, כרמל, 1.1.2009

לפני שאני מתחילה לספר לכם על המגדיר, וכמה אני שמחה שהוא יצא לאור – אסביר לכם שיש "זחל" ויש "תולעת" ואלו שני יצורים שונים לחלוטין.
התולעת היא בעל חיים חסר חוליות, ללא רגלים – והיא נשארת באותה צורה כל חייה. כמו שהתחילה – ככה היא תגמור. על הקרקע.

Mזחל על חלבלוב הרמוןImg_5181זחל של תנשמית על חלבלוב הרמון, נגב – צלמה אמא שלי

הזחל הוא חלק ממחזור החיים של חרק. כמו לחרקים רבים, לפרפרים (ולעשים, קרוביהם) יש מחזור חיים עם גלגול מלא: בתחילה הנקבה מטילה ביצה.
מהביצה בוקע זחל – והוא ניזון בעיקר מהצמח עליו הוטל.
הזחל מתגלם לגולם בשלב השלישי,
ואז מגיע השלב הרביעי והמרשים – שלב הבוגר – הפרפר או העש שאנחנו פוגשים מרחף בשדה. בשלב הזה מתרחשת ההזדווגות, והנקבה מטילה את הביצים לדור הבא. 

IMG_0878_טוואיטוואי מהסוג Lasiocampa על רקפת בכרמל, 1.1.2009

כיון שכך, הזחל הוא בעצם חרק. ולכן יש לו 6 רגלים – כמו שאפשר לראות יפה בתמונה הבאה – זחל של טוואי רבא, שצלמתי בצפון הנגב, 24.2.2010: 

IMG_9142_טוואי_רבה

בדרך כלל הזחל שונה מאד מהבוגר. כדוגמא, הנה זחל של זנב-סנונית הדור, מטייל על גבעול שומר פשוט. אמא שלי צלמה אותו בנחל תלכיד בבקעת הירדן: 

Mזחל של זנב הסנוניתImg_1152

לעומת זאת, כך נראה הפרפר הבוגר – שונה לחלוטין. צלמתי אותו בהוד השרון, 18.6.2013: 

IMG_2050

עד לאחרונה לא היה בארץ מגדיר או מדריך המוקדש לנושא הזחלים. יש מידע חלקי בספרים של יצחק אייזנשטיין, יש מידע חלקי באנציקלופדיה של החי והצומח (כרך חרקים) ויש מידע חלקי בספר הפרפרים של דובי בנימיני (במהדורה המורחבת).
אבל אין מדריך שבאמת יראה לך איזה זחל יתפתח לאיזה פרפר או עש. 

IMG_0980_תנשמית_יהודהזחל של תנשמית יהודה, שמורת בני ציון, 5.1.2013

יש כמה וכמה סיבות לכך. הראשונה היא מחסור בידע ובמחקר. יש הרבה חרקים בארץ שלא נחקרו, ולא ידוע מי הם.
למשל, בתמונה הבאה – זהו זחל שצלמתי בחרמון, ב-21.5.2009. לא מצאתי תמונה דומה בספרים שלי, ובסופו של דבר עמיר ויינשטיין (בעל הבלוג "חרקים – עולם קטן בגדול") עוז ריטנר (בעל אתר החרקים המופלא Nature Of Oz) הודיעו לי שזהו זחל עש ששמו הלטיני Zygaena. בעברית קוראים לסוג ססמבריק. אבל בחרמון ישנם מינים שלא נחקרו עדיין, ולכן אי אפשר לדעת איזה בוגר יתפתח מהזחל הזה.

IMG_7673

מצד שני, ישנם זחלים רבים שהם ידועים ומוכרים. את הזחל היפהפה הבא צלם חברי הטוב איתי נחשון – ותודה לו על הרשות להשתמש בתמונותיו הנפלאות!
זהו זחל של עש ששמו תנשמית הבוצין. 

תנשמית הבוצין איתי נ

המדריך החדש והנוח בסדרת טבע ישראלי מיועד בדיוק בשבילנו: בשביל להכיר את הזחלים הנפוצים, אילו שפוגשים בטיול מזדמן בשדה.
במדריך מצאתי שהזחל הירקרק המרשים בתמונה הבאה הוא זחל של עש ששמו טוואית הארכובית. צלמתי אותו ליד נחל נעמן, בשולי עכו בתאריך 13.6.2013.
למדתי גם שהעש "טוואית" הוא ממשפחה שונה מהעש "טוואי" – למרות הדמיון בשם, ולמרות ששניהם מתגלמים בפקעת קורים אותה הם טווים. 

IMG_1308_טוואית_הארכובית
כמו בכל המדריכים בסדרת "טבע ישראלי", מטרת המדריך היא לא לכסות את כל הקיים בטבע הישראלי – אלא לתת למטייל אפשרות להכיר את הנפוצים, לזהות אותם.
למשל – את הרפרף המשורטט הזה, שאיתי צלם : 

רפרף משורטט איתי נ

או את דובון הקורים שאני פגשתי באחו נוב ברמת הגולן ב13.2.2014 – 

IMG_7413_דובון_הקורים
כמו תמיד במדריכים הללו, ליד כל איור יש הסבר קצר וממצה, כתוב יפה שמסביר על הציור. בתמונה הבאה, למשל – עש ששמו תהלוכן האורן. התהלוכנים גדלים בקן משותף על עץ אורן, וכשמגיע זמנם להתגלם – הם יוצאים בתהלוכה בזה אחר זה. את התהלוכה מובילה לרוב נקבה. היא יוצאת לדרך וכל אחיה ואחיותה בעקבותיה, ראש לזנב. היא מוצאת מקום, והזחלים מתגלמים שם בקרקע או מתחת לסלעים. אמא שלי צלמה תהלוכה מקסימה שכזו: 

Mטוואי התהלוכהImg_0633

סיבה נוספת לעובדה שאין מגדיר מסודר לזחלים היא פשוט ההשתנות שלהם.
כשזחל בוקע מהביצה – הוא בד"כ זעיר. בגודל של מילימטר או שניים. עם הזמן, הוא אוכל וגדל – יש זחלים שמגיעים לגודל 10 ס"מ!
במהלך הגדילה הם לפעמים משנים צבע או רמת שעירות. 

IMG_9143_טוואי_רבהטוואי רבא, צפון הנגב, 24.2.2010

למשל, הזחל בתמונה הבאה – זהו זחל של עש מקסים בשם דובון יפהפה, שצלמה אמא שלי. כשהזחל צעיר, יש לו כתמים כתומים גדולים על הגב. כשהוא מתבגר, הכתמים הכתומים נעשים קטנים מאד – כאן כבר יש רק פסים דקים, ואילו הצבע השחור נעשה בולט יותר.
כלומר, בשביל ליצור מגדיר מלא של זחלים, צריך להוסיף כמה איורים לכל זחל – כדי להבדיל בין שלבי ההתפתחות שלו, ושינויי הצבע. 

Mדובון יפהפה על גלעינוןImg_5408

כך נראה הדובון היפהפה הבוגר – נכון שהוא באמת יפהפה? 

IMG_8015
זו הפעם הראשונה בה יוצא מדריך קל, זמין ונוח שמאפשר לנו להכיר את הזחלים הנפוצים בסביבתנו. לדעתי, מדריך שכזה היה חסר לנו – ואני מאד שמחה שנועם הגה את הרעיון, וגם דאג לבצע.
בתמונה הבאה תראו זחל נוסף שלמדתי להכיר מהמדריך – זחל שהגיע אלי בתוך זר פרחי לע-הארי תרבותיים שקניתי בדוכן פרחים. הוא הפתיע אותי, אבל ניסיתי לעקוב אחריו. לצערי, אני חושבת שהחתולים שלי טרפו אותו והוא לא הגיע לשלב הגולם.
זהו פְּרוֹדֶנְיָת השדות – עש שידוע כמזיק לחקלאות ולגינות נוי. 

IMG_8265_פרודנית_השדות
שמחתי לגלות במדריך גם הסבר על ססתיק – ססתיק אלו עשים שבונים "תיקים" – או "קופסאות" מזרדים וענפים, ובתוכם מתפתח הזחל. הזחל נושא איתו את ה"תיק" לכל מקום, ובסופו של דבר מעגן אותו לענף ומתגלם בתוכו. יש מספר מינים, וכל מין בונה לו תיק שנראה אחרת. אני חושבת שהמרשים ביותר זהו ססתיק מרובע – שבונה תיק בצורת קוביה מיוחדת. גודל הקוביה – ארבעה סנטימטרים בערך. 

Mססתיק מרובע בסרטבהDsc_4217
בתמונה הבאה זהו עש ששמו עשנור הרותם, שצלם איתי. העשנור תופר לעצמו מחסה מחוטי משי דקים, ואפשר לראות בתמונה שני זחלים – אחד גדול יותר, ומתחת לו אחד צעיר –

עשנור הרתם איתי נ
אני ממליצה בחום על מדריך הזחלים החדש –  ועל כל סדרת "טבע ישראלי" – כמו המדריכים האחרים בסדרה גם המדריך החדש נוח מאוד לשימוש: קל, מתקפל ועמיד ברטיבות.  

מחיר 29 ₪
להשיג בחנויות הספרים, בחנויות למטיילים, בשמורות הטבע ועוד.
עורך ומפיק: נועם קירשנבאום
הוצאה לאור: "טבע ישראלי"
לפרטים נוספים, ורכישה מרוכזת בהנחה:
נועם 7904905 050
talituly@zahav.net.il

צבעוני שקוף איתי נ
גילוי נאות: נועם, המוציא לאור של סדרת "טבע ישראלי" הוא חבר שלי, ואת המדריך קבלתי ממנו במתנה. אבל אני בטוחה למדי שהייתי קונה אותו בכל מקרה. זהו באמת מדריך שימושי.
ועם זחל צבעוני שקוף שצלם איתי (כאן מעל) וזחל טוואית הארכובית שאני צלמתי (בתמונה הבאה ) –

אני מודה מאד לאיתי נחשון ולאמא שלי שהרשו לי להציג את תמונותיהם הנהדרות!
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_1304_טוואית_הארכובית

עכבישנים בישראל

 

אם יש יצורים שאני לא אוהבת להתקרב אליהם, אילו עכבישים ועקרבים.


כסופי דק-פסים, מבט מלמטה

כלומר, אני אסירת תודה לעכבישים על כל היתושים שהם צדים – ואם מרעידן כלשהו יחליט לפרוס רשת על התקרה שלי אני לא אפריע לו – אבל אני לא באמת מתפעלת מהם…


גלגלית קשוטה, הר מירון

מצד שני, טוב לדעת מי הוא מי – בבחינת "דע את האויב".


כדורית אדומה (עם ציור בצהוב!), הר מירון

וכאן אני חוזרת אל סדרת "טבע ישראלי" שעורך נועם קירשנבאום. לפני 4 שנים סיפרתי כאן על סדרת המדריכים של נועם – שהם סדרת דפדפות מתקפלות, קלות ונוחות בשלל נושאי טבע.


סרטביש הפרחים – הזדווגות. שימו לב לזכר החום הקטן שמחבק את הנקבה הלבנה הגדולה

נועם הוציא לאור דפדפות העוסקות בשמונה נושאים: פרחי בר, עצים ושיחים, צמחי מאכל (כולל באיזה שלב לחפש אותם, ולמה הם משמשים), חיות בר, זוחלים ודו-חיים, ציפורים, פרפרים וחרקים.


כסופי מפורץ, חוף ראש הנקרה

בימים אילו יצא המדריך התשיעי בסדרה: המדריך העוסק במחלקת העכבישנים – כלומר, בעכבישים ועקרבים – ומה שבינהם.


מבעיתן: זה לא עכביש, וזה לא עקרב – זה  משהו בינהם: עכשוב. בית חנניה

מחלקת העכבישנים שייכת למערכת פרוקי-הרגליים, המערכת הגדולה ביותר בעולם החי, וכוללת מספר סדרות המוכרות לכולנו כמו עכבישים ועקרבים לצד סדרות מוכרות פחות כמו עכשובים או רגלבישיים. בישראל הוגדרו כבר כמה מאות מינים ומינים נוספים ממשיכים להתגלות.


ארכרגל – ממשפחת הרגלבישיים, נחל יצפור, גלבוע

המדריך מציג את מיני העקרבים והעכבישים הנפוצים בישראל – בתוספת איורים ברורים של מאייר הטבע הנפלא, טוביה קורץ. היועצים המדעיים הם מומחים בתחום מאוניברסיטת ת"א – ד"ר אפרת גביש-רגב וד"ר דני סימון. עמיר ויינשטיין, בעל הבלוג המצוין "חרקים – עולם קטן בגדול" סייע גם הוא בהפקת המדריך.


סרטביש הפרחים צד סטירית ההרים, חרמון

כמו תמיד בסדרת "טבע ישראלי", יש למדריך ערך מוסף מעבר לזיהוי המינים הנפוצים: למשל, יש הסבר מפורט על מבנה העקרבים והעכבישים, והמלצות איך להתנהג אם נעקצת על ידי עקרב.
יש גם מידע על רמת הסכנה של עקיצות העקרבים השונים – ומידע לגבי העכבישים הארסיים במיוחד.


מברישית ירוקה, צומת האמיר, רמת הגולן. בקטן: שק הביצים שלה

לכל העכבישים בעלי הרשתות, ישנו גם איור של הרשת – שמקל על הזיהוי.


קורי עכביש סבוכים, חוף ראש הנקרה

לעכבישים הנושאים את שק הביצים, או שלשק הביצים שלהם יש מראה מיוחד – יש איור מוקטן המדגים את זה.


ענבלית מצויה – נקבה נושאת שק ביצים, הרצליה

המדריך הוא נוח לשימוש, קל לנשיאה – וכולל את המינים הנפוצים שאפשר לפגוש בשדה, או בבית. המידע מפורט ורחב – כולל גם את העובדה אם העכבישן הוא פעיל יום או לילה,


טל הבוקר על קורי עכביש, צפונית לירושלים

אני בהחלט ממליצה על מדריך העכבישנים – ועל כל סדרת "טבע ישראלי" – כמו המדריכים האחרים בסדרה גם המדריך החדש נוח מאוד לשימוש: קל, מתקפל ועמיד ברטיבות.  

 
כסופי מפורץ, בני ציון

מחיר 29 ₪
להשיג בחנויות הספרים, בחנויות למטיילים, בשמורות הטבע ועוד.
עורך ומפיק: נועם קירשנבאום
הוצאה לאור: "טבע ישראלי"
לפרטים נוספים, ורכישה מרוכזת בהנחה:
נועם 7904905 050
talituly@zahav.net.il

קופצן הבתים על אשבל כרתי, הר קטע
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא, אם כי הפעם אני חושבת שאפשר להסתפק בתמונות הקטנות…
התמונות צולמו ברחבי הארץ, בשנים 2007 עד 2013, ותודה לציפורן חתול על התמונות שלה ועל האישור להשתמש בהן!

ארץ בראשית

ביום שישי האחרון הלכנו לראות את הסרט "ארץ בראשית".

אני מניחה שרבים מכם כבר שמעו על הסרט (וחלק ודאי ראו אותו), אבל למי שלא שמע על הסרט: זהו סרט טבע ישראלי, שצלם משה אלפרט. הסרט נעשה בשיתוף רשות הטבע והגנים, והוא מספר על בעלי חיים בארץ, עם התמקדות בחתולי ביצות, זאבים ויעלים.

בשורה התחתונה, נהניתי. ממש נהניתי. אני לא חושבת שנהניתי ככה אפילו מסרטים של סר דיויד אטנבורו, למרות שאין מה להשוות – הסרטים של דיויד אטנבורו מקצועיים, מרתקים ומדהימים – וגם יש להם תקציב רציני.

אני מניחה שסוד ההנאה טמון בכך שזהו סרט טבע ישראלי. לראות חתול ביצות – שלנו! בכינרת, ובחולה! ואת נדידת העופות במעגן מיכאל ובערבה!  או זאבים על נוף רמת הגולן, או יעלים בעין גדי, ולא לשכוח את הנמר המקסים… זו הרגשה נפלאה, וכן – זה משמח. משמח לראות שעוד יש טבע, שעוד יש תקווה, שעוד יש על מה להגן – שלא סתם אני עושה רעש.

הסרט נפתח באחת הסצנות המדהימות ביותר שראיתי בסרטי טבע: קרב של נמיה ונחש צפע בוגר, מצולם ממרחק אפסי! זה היה קרב מדהים, מפחיד, מרתק! הקטע הזה היה פשוט נפלא, הצילום כל כך מדהים,  עד שממש הרגשתי שאני משתתפת בקרב (מובן שהייתי בעד הנמיה).

הוא ממשיך במעקב אחר חייהם של מספר בעלי חיים במשך שנה: זוג חתולי ביצות, שנפגשים ומזדווגים; זוג זאבים שמקימים להקה חדשה, ועדר יעלים נקבות עם יעל זכר שליט.

הסרט ממחיש בצורה יפה את ההבדלים בין חיות יחידאיות – כמו החתולים, בעלי חיים החיים בלהקה משפחתית, כמו הזאבים – ובעלי חיים החיים בעדרים של זכרים ועדרים של נקבות, נפרדים זה מזה – היעלים. הסרט מראה את אורח החיים,  אפילו ההמלטות של הזאבה והחתולה מתועדות! פשוט מרתק.

בין לבין, יש הצצה אל ציפורים נודדות, נשרים בתחנת האכלה, שועל מחפש ציד ועוד – רגעים מעניינים ויפים.

 
מצד שני, היו כמה דברים שנראו לי מטופשים. למשל, ההתעקשות לכנות חלק מבעלי החיים בשמות. האם באמת היה חשוב לקרוא לחתולי הביצות "גל ועומר", לזאבים "אלון ונופר" וליעל הזכר "רותם"? אני די בטוחה שבעלי החיים הללו לא היו מגיבים לשמות שהוצמדו להם.

עוד דבר שחסר לי זה ציון המקומות בהם צולמו התמונות השונות. אני מבדילה בין הבריכות שהפלמינגו שוהים בהן ליד אילת, לבין בריכות הדגים של מעגן מיכאל, וזיהיתי את רוב האתרים בהם צולם הסרט. אבל אני בהחלט לא מצפה מכל צופי הסרט לזהות את המקומות האלה.

הסרט מתמקד בעיקר בשלוש הנקודות – החתולים שעוברים בין הכינרת לחולה, הזאבים ברמת הגולן והיעלים בעין גדי (וגם נמר!!! יצור יפהפה!) – ואין כמעט אזכור של בע"ח מאיזורים אחרים.

 
הייתי שמחה לראות גם בעלי חיים אחרים הנפוצים למדי בטבע הישראלי כמו צבאים  וחוגלות וגם נדירים כמו לוטרות ; ואולי גם את בעלי החיים שהושבו לטבע בהצלחה כמו  היחמורים בנחל שורק, או הפראים בנגב… ומצד שני, אולי כדאי להשאיר חומר לסרט המשך, ורצוי לא לקפוץ יותר מדי מנקודה לנקודה – טוב שהסרט לא יותר מדי תזזיתי (למרות שגם ככה לא אהבתי חלק מהקפיצות בין מקום למקום ובעל חיים לבעל חיים. זה הזכיר קצת את המקובל בסרטי טבע אמריקאיים, בהם נראה שהיוצרים חוששים כי הצופה יאבד עניין ויעביר ערוץ).

העננצ'יק מבקש להזכיר את מחול הזרזירים – להקות ענק של זרזירים שמתרכזות לקראת לינה בחורשות. המחול לקראת השינה בהחלט מרהיב.

אני – בתור אוהבת חתולים מושבעת –  אהבתי במיוחד את חתולי הביצות (והנמר) –  לראות איך ההורים החתולים מחנכים את הגורים ומכינים אותם לחיים, מלמדים אותם לצוד ולדוג. היה מאוד מרשים לראות חתול ביצות תופש שפמנון שנראה גדול ממנו!

ולסיכום: אם עוד לא ראיתם, קחו את כל המשפחה, ולכו לראות. ירון לונדון מקריין, אחינעם ניני שרה – ובעלי החיים  הם הכוכבים הראשיים, יחד עם נופי ארצנו.
 

 

 

עוד קטע מהסרט, רק שהחיתוכים שם היו יפים יותר –