היפוכריס קרח – Hypochaeris glabra

היפוכריס קרח

גמרתי לסקור את הטיול בקליפורניה, ובינתיים חלפו הקיץ, הסתו והחורף – ואנחנו בעיצומו של אביב נהדר. הכל פורח מסביב, ואני פשוט לא מספיקה לראות הכל! להמשיך לקרוא היפוכריס קרח – Hypochaeris glabra

איריס הארגמן, שמירת טבע והתזה שלי

megadim02

בזמן האחרון אני קצת מזניחה את הבלוג, לצערי – אך זה מסיבות טובות: התחלתי ללמוד לתואר שני, בבי"ס פורטר למדעי הסביבה באוניברסיטת תל-אביב.
החלטתי לספר על נושא התזה שלי: אני 
מתמקדת בענייני שמירת טבע וספציפית – באיריס הארגמן – Iris atropurpurea. 

OLG01

תחום התפוצה הטבעי של איריס הארגמן הוא בין חדרה לאשדוד. כידוע, זהו גם האזור הצפוף בארץ – מעל 3.5 מליון בני אדם מתגוררים בשטח הזה, הצפיפות רק הולכת וגדלה – וכמות השטחים הפתוחים מתמעטת. 

ASH03

כי כזכור, גם איריסים לא משלמים ארנונה

YQM02

את אחת הדוגמאות הבולטות פגשתי באשדוד. באזור התעשיה ניר-גלים של אשדוד, ממש בשולי אחד המפעלים, צמוד לכביש 41 היתה אוכלוסיה קטנה של איריס הארגמן.
אבל השטח סבל – וממשיך לסבול – מנזקים – בעיקר זיהום ודריסה. האוכלוסיה התמעטה והתמעטה. כחלק מהמחקר שלי, ביקרתי אוכלוסיות טבעיות – אבל כאן כבר לא ממש נשארה אוכלוסיה. כמו שאתם יכולים לראות בתמונה הבאה – נותר גוש פריחה בודד של איריסים – אחרון שנותר לפלטה. 

NRG01

וזה מתקשר אל מטרת המחקר שלי. כמו שכתבתי, תחום התפוצה של האיריס הארגמן הוא בין חדרה לאשדוד. ונשאלת השאלה – למה? למה הוא לא גדל דרומה יותר, או צפונה יותר?
בעבר היתה אוכלוסיה בודדת באזור עתלית, אך היא נכחדה באופן טבעי. אוכלוסיות רבות נוספות נכחדו בגלל בניה בכל השטח. מאשדוד, דרך תל אביב ונתניה ועד חדרה. 

YQM01

לפני 8 שנים, רגע לפני שהתחילו לבנות את שכונת "אגמים" בנתניה, באו אנשי רשות הטבע והגנים ואספו את קני השורש של האיריסים מהשטח. אלפי איריסים נאספו מהאזור שבו כיום יש רבי קומות.
האקולוג ד"ר יריב מליחי מרשות הטבע והגנים, בשיתוף עם ד"ר יובל ספיר מאוניברסיטת תל אביב החליטו לערוך ניסוי: הם מדדו ושקלו איריסים, ודאגו לשתול קבוצות מדודות בשמורות טבע וגנים לאומיים במישור החוף. 

OLG02

המטרה היתה לבדוק מהם התנאים להתבססות מוצלחת של איריס הארגמן. מתי ואיפה טוב לו. יובל המתין כמה שנים על מנת לאפשר לאיריסים להתבסס (או להכחד), וכעת הגיע תורי – אני בודקת מה מצב האיריסים (וגם נהנית ממרבדי תלתן פלישתי מעורב בלוטוס מצוי)

ASH04

אנסה להבין באלו מקומות ובאלו תנאים איריס הארגמן יכול לשגשג, ובהסתמך על זה – לבנות מפת תחזיות, מפה שתחזה מהם המקומות הטובים עבור איריס הארגמן.
שאלת המחקר היא – מהם התנאים הנדרשים להשבה מוצלחת לטבע של מין נדיר בסכנת הכחדה? 

ASH01
לטובת הצד הגיאוגרפי של המחקר הצטרף ד"ר רפי קנט מאוניברסיטת בר-אילן, ואני מרגישה שעם מנחים שכאלה – יובל ורפי – ובעזרתו של יריב – אני יכולה להגיע רחוק. 

megadim04

בשלב הראשון, אני צריכה ללכת ולספור את כל האיריסים. כמה שושנות עלים בצבצו, כמה פרחים פרחו. האוכלוסיה היפה ביותר עד כה, ללא ספק – היא אוכלוסית מגדים, ליד עתלית. האוכלוסיה משגשגת ואף מתרבה. ובנוסף, הגעתי אליה לא הרבה אחרי השיא – היא נראית נפלא על רקע חיפה: 

megadim01

בינתיים האיריסים כבר נבלו, ואל חוף השרון, למשל, הגעתי אחרי הפריחה. עדיין, זו אוכלוסיה נאה, וראיתי שפרט לאיריסים שנשתלו (אותם אפשר לראות בתמונה הבאה) יש גם נביטות חדשות, במרחק כמה מטרים מנקודות השתילה המקוריות. 

SHA01

בחלק מהאיריסים הפירות כבר מבשילים:  

ALX05

במסגרת התואר, אני נחשפת לכל מיני דברים מגניבים במיוחד. למשל, ביום שלישי שעבר יצאתי עם ארז וטל מחברת TerraScan לצלם את נקודות ההשבה בגן לאומי נחל אלכסנדר.  המטרה שלנו היא לבדוק פרמטרים שונים, כמו אחוז כיסוי הקרקע בצומח (ואיזה צומח). אני חייבת לציין שזה היה ממש כיף, ומאד מהנה. ארז וטל הם מאד מקצועיים, ותמונות הרחפן מרתקות בעיני. 

ALX04

בשלב הבא אצא שוב אל כל האתרים, על מנת לספור פירות – ואז נתחיל לעבד את כל הנתונים שאספתי, לבדוק את דגימות הקרקע, לשקול את דגימות הצומח (שכוללות גם תלתן חקלאי)  וכן הלאה. 

ALX03

האיריסים בסוף העונה סובלים יותר מכרסום – בעלי חיים שונים אוכלים את הפרח.

ALX02

ואני מקווה לא למצוא הרבה פירות אכולים כמו זה – אלא פירות שיפיצו זרעים, מהם ינבטו נבטי איריסים חדשים, ופרחים חדשים. 

ALX01

 יחד עם זאת – אני מרגישה צורך לציין שהעתקת איריסים, והשבתם אל שמורות טבע – אינה מספיקה. כי אמנם האיריסים הם פרחים יפהפיים, אנדמיים למישור החוף – אבל הם חלק ממערכת אקולוגית, מסביבה שכוללת כל מיני צמחים – חלקם נפוצים (כמו התלתנים שאפשר לראות בתמונות מעל) וחלקם נדירים מאד.
חשוב לשמור על כל המערכת האקולוגית! האיריסים מואבקים על ידי זכרי דבורים שישנים במחילות ההאבקה שלהם. הדבורים הללו צריכות פרחים נוספים בשביל מזון. זרעי האיריסים מופצים על ידי נמלים – גם הן חלק מהמערכת – והמערכות האקולוגיות של מישור החוף, בגלל העובדה שכל כך צפוף כאן – נתונות ללחצים עזים במיוחד. זו חובתנו לשמור על המעט שנותר למען הדורות הבאים. 

DSCN2314

גם לילדים ולנכדים שלנו מגיעה הזכות לפגוש את הזוגן הלבן מהרשומה הקודמת, או את ההיפוכריס הקרח בתמונה הבאה:

ASH02

גם להם מגיע להנות מחרצית דביקה: מין קרוב לחרצית העטורה הנפוצה, אך קטן יותר.

SHA02

וממקור חסידה תמים:

YQM03

את התמונות צלמתי במגדים, יקום, ניצנים, אשדוד ונחל אלכסנדר בפברואר ומרץ 2016
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

megadim03