עדכונים

field01

לפני שאני כותבת עוד קצת על ברלין, יש לי כמה דברים חשובים לספר.

השנה עבדתי – כחלק ממלגת התמחות – בחברה להגנת הטבע, בקהילת תל אביב.

התפקיד שלי היה לקחת את מפת "50 אתרי טבע עירוני במחוז תל אביב" שהקהילה הפיקה בשנה שעברה, ולמחשב אותה. אני שמחה לומר שהצלחנו:

כאן נמצא הקישור הישיר למפה,
וכאן למפה בדף החברה להגנת הטבע, שם אפשר גם להוריד את הpdf של המפה המודפסת.
אם אתם רוצים עותק מודפס של המפה, תצטרכו להטריח את עצמכם את משרדי הקהילה – רחוב רבניצקי 4 בת"א, ותמסרו להם ד"ש ממני.

ואני ממליצה במיוחד על אתר המערות השומרוניות בכפר שמריהו – לא מוכר, מאד מעניין מבחינה ארכיאולוגית ובחורף ובאביב יש שם פריחה משגעת. 

DSCN4810

עוד אירוע מעניין – או נכון יותר, שורת אירועים שיוזמת קהילת תל אביב – ים על הבר. סדרת הרצאות בחינם בברים על חוף תל אביב. ממש מממש רעיון מוצלח: לצאת בערב לבר תל אביבי על חוף הים, לשתות בירה קרירה ולשמוע הרצאה – על החי והצומח בים ובחוף, או לחילופין על האיומים על החופים – שכן בעלי ההון מנסים כל הזמן להפוך את חופי ישראל לנדל"ן ולמכור אותם לעשירים. 

DSCN1882
לדעתי, חשוב לבוא להרצאות הללו – מצד אחד, להכיר טוב את הסביבה, להבין למה הים חשוב לנו כל כך; ומצד שני – לראות איך אפשר להגן עליו, להשאיר אותו כמו שהוא צריך להיות: משאב ציבורי, נחלת הכלל, לרווחתנו כולנו – ולא חוף פרטי לעשירים בלבד. הפרטים המלאים – כאן

DSCN6437

כמו שכתבה בפייסבוק חברתי שרה:

אם נרצה או לא, הרבה מההחלטות במדינה לא נלקחות בצורה מקצועית מושכלת וראייה ארוכת טווח של טובת הציבור כולו, כי אם מתוך לחצים פוליטיים וכלכליים של בעלי עניין. לחץ ציבורי חזק על הפוליטיקאים המעורבים, הדואגים לשמם הטוב יכול לעזור לשנות את המצב. תבחרו משהו ששווה לכם להילחם למענו ותצטרפו להגנה על הים והחופים.

IMG_9939

עוד אירוע נחמד של קהילת תל אביב, וגם הוא קשור לים: ביום שבת הקרוב, 6.8.16 יהיה סיור בחוף גבעת עליה בין יפו לבת ים – בסיור אפשר יהיה לפגוש כמה מבעלי החיים שחיים בטבלאות הגידוד בחוף. הסיור הוא בחינם ובהרשמה מראש – אפשר להרשם כאן. סיור מיוחד ומומלץ.

DSCN4240
עד כאן העדכונים שלי להיום.
תמונות הים הן מחוף הבונים, השחפים הם שחפי אגמים.
השדה הפורח הוא במקווה ישראל, המערות בכפר שמריהו והעץ הוא שיזף קוצני ממערות אפקה.

סקר טבע עירוני ברעננה

asis01

ברשימה על שנונית השפלה, אמא של יותם שאלה אותי על סקר הטבע העירוני. החלטתי שהתשובה מצדיקה רשימה מלאה.
בשנים האחרונות החברה להגנת הטבע עורכת סקרי טבע עירוניים בערים שונות בארץ. 

PL01

הרעיון הוא פשוט: המדינה שלנו היא מדינה צפופה מאד – מהצפופות בעולם. כמות התושבים עולה בהתמדה, והארץ עוברת תהליכים של עיור מואץ – בונים עוד ועוד. 

PL03

זה, כמובן, מגיע על חשבון הטבע. פחות שדות פתוחים (כמו שהיו להרבה מאיתנו במרחק הליכה מהבית כשהיינו ילדים), פחות פרדסים ושדות חקלאיים צמודים לעיר, ויותר שכונות, רצוי בבניה רוויה – רבי קומות זה לצד זה. 

asis04

במסגרת הסקר, אנחנו – הסוקרים – מסתובבים בשדות פתוחים שנשארו בעיר, בשולי נחלים, בגנים ציבוריים וגם באזורים הפתוחים צמוד לעיר מסביב לה, ובודקים מה נשאר – מחפשים צמחים ובעלי חיים שנשארו בסביבה.

אני אחראית בעיקר על הצד הבוטני, ובנוסף – ישנו סוקר צפר, שמאתר את הציפורים בשטח; וחלקים נסקרים גם על ידי מומחית זוחלים (פגשתי אותה. אישה מדהימה, ולא מפחדת מנחשי צפע! לא יאומן!). 

clovers

כבר כתבתי על סקרי הטבע שהשתתפתי בהם בכפר-סבא ובהוד השרון, והשנה נערך סקר דומה ברעננה. בכל סקר יש מציאות. למשל, במרכז רעננה מצאתי פרדס שכולו אדום מפריחת פרגים: 

asis02

אחת המציאות החשובות שמצאנו היתה מחפורת בשולי העבודות על כביש 531. זהו אזור שייסלל, וכל הטבע שבו אמור להיות מושמד. הדחפורים העובדים על הכביש יצרו מחפורת, שהתמלאה מי גשמים. צפרדעים ואילניות ניצלו את השלוליות והטילו בהן ביצים – ומהן בקעו ראשנים.

אנחנו ראינו את הראשנים, ודיווחנו לעירית רעננה, שיחד עם היחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון מיד יצאו למבצע הצלה: הם אספו מאות ראשנים בדליים, והעבירו אותם אל בריכת רשפון – בריכת מים קבועה – שם יוכלו הראשנים להמשיך את התפתחותם.

בתמונות כאן אפשר לראות מימין את המחפורת והראשנים, ומשמאל – תעלת מים בין פרדסים, מלאת פסולת בנין, אך צפרדעים גדלות בה. 

frogs

כן, זה הצד הפחות מוצלח של העסק – הרבה פעמים אנחנו מוצאים נקודות שאנשים פשוט זרקו בהן פסולת – פסולת בנין, פסולת גינון או סתם זבל – במקום לפנות לאתר מוסדר. אנחנו מדווחים גם על הנקודות הללו, במטרה שהעיריות יפנו משם את הזבל, וינקו את האתר. 

asis03

כמובן, בעיר אפשר למצוא גם מינים תרבותיים – צמחים שנשתלו בכוונה על ידי האדם, ובעלי חיים שהובאו בכוונה. ברעננה, למשל יש שאריות פרדסים, ברבורים שהובאו לפארק העירוני, ופרחי גינון כמו הדייטס הדרום-אפריקאי. 

CULTIVATE

חלק מהמינים הופכים להיות מינים פולשים – הם מצליחים להתרחק מהעיר ולהשתלט על שטחים טבעיים, ואז הם משנים את המערך האקולוגי העדין בטבע. בקולאז' הבא כינסתי כמה מהפולשים הבעייתיים שמצאנו ברעננה.
אזכיר את השיטה הכחלחלה – עץ שנשתל פה על ידי הבריטים, ובזמן האחרון רשות הטבע והגנים התחילה במאמצים לעקור את השיטים משמורות הטבע, ולאפשר לשיחים ולצמחים המקומיים להתרבות;
החמציץ הנטוי – שחונק את כל הצמחיה בדרכו, מתרבה באופן וגטטיבי (כלומר, הבצלים של הצמח מתפצלים לבצלי משנה וצומחים עוד ועוד) ומכסה המון שטחים – ועדיין לא מצאו איך להלחם בו;
והאמברוסיה המכונסת – פולש חדש יחסית, שהבעיה שלו היא שהוא צמח אלרגני חריף – אבקת הפרחים מתפזרת ברוח, ואנשים רבים רגישים לה. 

invasive

אנחנו מחפשים – ומוצאים – פינות נחמדות, שאפשר לראות בהן את הטבע והעיר יחדיו.

בשנים האחרונות המודעות לטבע גדלה – והעיריות מתחילות לגנן בצמחים מקומיים. עירית נתניה הגדילה לעשות, יש להם אקולוגית עירונית שדואגת לפזר זרעי צמחים מקומיים באיי תנועה ובשולי דרכים.
עירית רעננה גם היא הקצתה כמה אתרים, בשולי גנים ציבוריים ובשיתוף ילדי העיר הם פיזרו זרעים של צמחים מקומיים. התוצאות ממש נהדרות.
נושא נוסף שתופס תאוצה הוא גינות כלבים – שטחים בהם בעלי כלבים יכולים לשחרר את כלביהם לשחק ולהתרוצץ, כך שלא יפחידו ילדים בגינות הציבוריות.

NC02

הנה כמה מהצמחים המיוחדים שפגשתי ברעננה – אמנם הרותם, האלקנה והחצב אינם נדירים, אך באזורים עירוניים קשה למצוא אותם. החוחן הקרדני הוא מין נדיר בסכנת הכחדה. 

Special

גם במדשאות בגנים הציבוריים אפשר למצוא פרחים – לרוב מינים קטנים למדי. כבר סקרתי בבלוג את אחד הנפוצים – ילקוט הרועים. כאן אפשר לראות ארבעה מינים שמצאתי במדשאות רעננה: 

lawn

גם עצים מאד חשובים לנו. העצים תורמים חמצן, נותנים צל, ועוזרים להוריד מעט את החום – ממש כמו בשיר של נעמי שמר, כיצד שוברים חמסין.
בשנים האחרונות התחילו להעריך את שווי העצים בכסף. עץ בוגר בעיר יכול להיות שווה עשרות אלפי דולרים. בשרון, העצים המיוחדים ביותר הם אלוני התבור, השיזף המצוי והאשלים. 

trees

ומה בקשר לבעלי חיים? הנפוצים ביותר הם כמובן החרקים. חיפושיות, פרפרים, עשים ופשפשים מסתדרים לא רע בשדות וגם בגנים הציבוריים. כאן אפשר לראות מגוון קטן מתוכם: 

bugs

אבל הבולטים ביותר הם העופות. אפשר לשמוע את שירתם, ולראות אותם – אפילו בתל אביב. ואם יש הרבה מזל, אפשר גם לפגוש קינון – קן עם ביצים. כמובן, אסור לגעת בקן ורצוי להתרחק. את התמונה צלמתי ממרחק בטוח, כדי לא להפריע לקינון. גם חלק מהציפורים ברשימה הקודמת הן מרעננה. 

birds0

את המידע שאנחנו אוספים אנחנו מעבירים לעיריות בצורה מעובדת. אנחנו מאתרים אזורים איכותיים – אזורים שיש בהם אוכלוסית בעלי חיים או צמחים ייחודיים, וממליצים לעיריה לשמר אותם.
אמנם לחברה להגנת הטבע אין סמכויות ניהוליות, אנחנו לא יכולים לחייב את העיריות לשמור על שטחים מסויימים – אך כיום יש יותר הכרה בחשיבות הנושא – יותר ויותר אנשים מבינים שחשוב לחיות לצד הטבע, לתת לטבע להתקיים סביבנו. זה תורם לאיכות האוויר ולאיכות החיים שלנו. גם העיריות מבינות את זה, ובמקומות רבים יש שיתוף פעולה עם החברה להגנת הטבע – למען התושבים ולמען הטבע יחדיו.  

PL02 

עוד ועוד ערים מצטרפות לסקרים – אני הייתי שותפה לסקרים בכפר סבא ובהוד השרון, פרט אליהם אני יודעת שנערכו סקרים בחיפה, פרדס חנה, פתח תקווה, גבעתיים – וכעת מתוכננים סקרים בערים נוספות, כמו נס ציונה, אופקים ואפילו אילת. סקרים נעשים גם במקומות נוספים.
אני מקווה שזהו סימן לטובה, ושנוכל לקדם אתרים טבעיים סביבנו. אנחנו מדינה צפופה – בממוצע, יש מעל 300 אנשים המתגוררים בכל קמ"ר בארץ. ובכל זאת אפשר עוד לפגוש כאן צבאים, יעלים ובעלי חיים מיוחדים – וגם כל מיני סחלביםאיריסים ושלל פרחים נפלאים. 

Vetch-Milkvetch

את התמונות צלמתי ברעננה, בין מרץ למאי 2015. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
אם אתם רוצים להיות מעורבים בטבע העירוני – חפשו בפייסבוק קבוצות "טבע עירוני".
למשל:

 טבע רענני – טבע עירוני ברעננה
 טבע עירוני בערי השרון הדרומי – לרעננה, כפ"ס, הוד השרון וסביבתם
 קבוצת טבע עירוני בפרדס חנה-כרכור
 קבוצת טבע עירוני בפתח תקווה
 קבוצת טבע עירוני בבאר-שבע
 קהילת טבע וחינוך בחיפה 

NC01

עוד יש טבע במדינת ישראל, בואו לשמור עליו!

אני רוצה להסב את תשומת לבכם למספר ארועי שמירת טבע שיתקיימו בחג סוכות.

גל אנושי בחוף בצת –

בצפון הארץ, צפונית לנהריה, ישנו חוף מקסים, חוף בצת. חוף פתוח ובתולי, וצומחים בו גם כמה צמחים יחודיים. ישנן תכניות לבנות במקום כפר נופש ומרכזי קניות – כלומר, לסגור את החוף ולהעביר אותו לבעלי ההון.
החברה להגנת הטבע מקיימת ביום שבת, 15.10.2011, החל מהשעה 13:00 בצהרים, אירוע מחאה ציבורי למען שמירה על החוף. הם מבטיחים דוכנים, מופעים מוזיקליים – ויצירת גל אנושי לאורך החוף, להמחשת ההתנגדות הציבורית. בואו בהמוניכם!
פרטים נוספים – באתר החברה להגנת הטבע.

קריאה אחרונה להצלת חולות סמר –

ביום שני, 17.10.2011 בחול המועד סוכות , החל מהשעה 15:00 יתקיים אירוע למען הצלת חולות סמר, בהנחית אברי גלעד ובהשתתפות אמנים שונים.
למי שלא זוכר: חולות סמר הם דיונת חול – בית גידול חשוב לבעלי חיים וצמחים יחודיים, ורוצים להרוס אותו על מנת לכרות חול לבניה.
הועלו הצעות לחלופות לחול הזה – אבל קל יותר להרוס מלבדוק אם החלופות הללו שימושיות.
אני יודעת שזו נסיעה ארוכה, כמעט עד אילת – ובכל זאת, זהו מאבק חשוב ואם אתם יכולים להגיע, מה טוב.

מצילים את חולות סמר


הצלת חופי הכרמל –

למחרת, ב-18.10.2011 יום שלישי, חול המועד סוכות החל מהשעה 10 בבוקר תתקיים צעדה למען הצלת חופי הכרמל.
על חופי הכרמל – בעיקר באיזור דור-הבונים שכרגע זהו חוף טבעי ורובו פתוח לכולם – מתכננים להקים כפרי נופש, אתרי בילוי ומסעדות. כלומר, במקום חוף חופשי ופתוח לכולם – החוף יהיה חוף פרטי לבאי כפרי הנופש. רק מי שישלם יוכל להכנס.
באתר "כחול-ירוק" כתוב כך:

מימוש תוכניות הבנייה ברצועת החוף של הבונים ונחשולים יביא לפגיעה בלתי הפיכה ולבכייה לדורות בייחודם של חופי הכרמל.
חוף נחשולים וסביבתו יהפוך עם מימוש התוכנית לגוש בנוי מתוכנן אשר ימיר רצועת חוף אינטימית במחצב נדל"ן, ימנע נגישות הציבור לחוף וינכס את החוף לידי בעלי ההון.
חוף הבונים יאבד לנצח את בתוליותו וייחודו ויהפוך לעוד חוף מוסדר בתשלום, אחד מני רבים.
את התוכניות ניתן עדיין לעצור – אם נפעל עכשיו, יחד!
 
 אתם מוזמנים להצטרף לאירוע, למען שמירה על חוף ים יפהפה, קרוב ומקסים –
אילו האירועים שאני יודעת עליהם בסוכות הקרוב. זה רק חלק קטן מהאיומים על הטבע והסביבה בארץ. אני מתכוונת להגיע לפחות לאחד האירועים שכאן, אני אשמח מאד אם תבחרו לכם אירוע ותבואו.
אם אתם נופשים באילת בסוכות – סעו לאירוע בחולות סמר. זה לא רחוק, וזה חשוב מאד.
אם אתם נופשים בצפון – סעו לחוף בצת
בקיצור, צאו להגן על הארץ שלנו – אין לנו אחרת!
לסיום, תמונה אחת שצלמתי בחוף הבונים – עם פתגם חכם מאד:

נעצוצית סבוכה – Cardopatium corymbosum

אני יורדת מהחרמון, וחוזרת אל מישור החוף… ודאי תשאלו, מה עדיין פורח במישור החוף בעונה הזו, בראשית הקיץ?
למען האמת יש עוד כמה וכמה מינים שפורחים, אבל ללא ספק הבולטים ביותר הם הקוצים.

אז הלכתי לטייל בשמורת בני ציון – קרוב לבית. בשמורה הזו יש ריכוז גדול של פרחים מאד מיוחדים – גם יפים וגם נדירים. מאיריס הארגמן ועד לשון אפעה קטנה.
רק שהם פורחים בינואר-פברואר…

עכשיו רוב השמורה הצהיב – יש עוד לטם אחרון שפורח, כמה פרחים ממשפחת השלמוניים שסוגרים את העונה… אבל בגדול, הכל צהוב-חום.

הכל? הכל פרט לנעצוצית. הנעצוצית היא קוץ ממשפחת המורכבים. זהו צמח רב-שנתי, סבוך, נמוך (כ40 ס"מ) – אבל הצבע שלו פשוט מדהים.

במשך החורף, כשהאיריסים פורחים – הנעצוצית עוד ישנה. היא נראית כמו סתם קוץ חום ומשעמם. לקראת האביב היא מתחילה להוריק, ולהראות כמו גוש קוצים סבוך –

רגע לפני הפריחה היא שולחת ניצנים שיבלטו מעל לסבך –

ואז פתאום היא פורחת בכחול משגע.

בחודשים מאי-יוני הנעצוצית מתמלאת קרקפות פרחים כחולות מבהיקות – וזו פשוט חגיגה. השם שלה מאד ברור והגיוני – היא קוצנית כמו נעצים, והצמח עצמו סבוך מאד.  

הנעצוצית גדלה בעבר לאורך מישור החוף מהמרכז ועד לצפון הארץ. פעמים רבות אפשר היה למצוא אותה בשולי שדות חקלאיים. אבל עם התפתחות החקלאות ומעבר לשיטות עיבוד מודרניות, ויחד עם זה ריבוי האוכלוסיה והבניה המסיבית – הותירו את הנעצוצית במספר אתרים בודדים, וכיום גם היא בסכנת הכחדה.
כיום יש עוד מספר אתרים בשרון, ואתר אחד חריג בחבל יתיר שבהרי יהודה – שם פורחת הנעצוצית.

וזה מחזיר אותי שוב לענין הרפורמה בועדות התכנון והבניה. קבלתי מהחברה להגנת הטבע מצגת, ואני ממליצה להסתכל עליה. הם מחתימים אנשים על עצומה – ואני כבר חתמתי (למרות שאני לא מאמינה בכוחן של עצומות אינטרנטיות…) 
גם אם אתם מסכימים עם מה שביבי רוצה באופן כללי – חלק מהרפורמה שהוא מקדם, כוללת "סודיות" – ישיבות סגורות, ללא אפשרות הקלטה, לאסור על המשתתפים בוועדות לספר על המתרחש בהן – עד כדי עונש של שנת מאסר על זה?! האם זה נשמע מנהל תקין??
הוא רוצה לבטל את העובדה שכל תכנית היום צריכה לעבור 2 ועדות, אחת ציבורית – ולהשאיר את בדיקת התכניות, התאמתן לסביבה, אישורן או דחייתן –  לועדה של מינויים פוליטיים, שתפעל ללא יכולת להגיש התנגדויות ציבוריות. האם זו דמוקרטיה?!
נראה לי שאנחנו נלחמים פה על הרבה יותר מאשר השטחים הפתוחים. אנחנו נלחמים על הצביון הדמוקרטי של המדינה שלנו. ואני חושבת שזה לא משנה אם אדם תומך בימין או בשמאל, קודם כל יש להגן על הדמוקרטיה.

לסיום, בונוס: צלמתי בשמורה עכביש גדול ומרשים ששמו כסופי מפורץ. (השם הלטיני: Argiope lobata) בעצם, העכביש הגדול הוא עכבישה. היא טווה את הרשת וצדה את הציד. הכסופי(ת) היא עכבישה גדולה – קוטר הגוף שלה, בלי הרגליים – הוא כ2.5 ס"מ. אם מוסיפים את הרגליים, מתקבלת עכבישה גדולה מאד. בשולי הרשת שלה מתגוררים שני זכרים (בתמונות הקטנות) – גודלם בערך רבע מהגודל שלה, והם ניזונים משאריות המזון של הגברת, ומחכים להזדמנות להזדווג איתה.
אפשר לקרוא עליהם עוד בבלוג המופלא של עמיר ויינשטיין (שם גם יש תמונות טובות יותר משלי)

התמונות צולמו בשמורת בני-ציון, 15.5.2010

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא! ואם אהבתם, אני אשמח אם תקליקו על MaxIt, פה למטה מצד שמאל.

תורמוס צהוב – Lupinus luteus

אני חוזרת לרגע אל מישור החוף, לדבר שוב על פרח ייחודי לאיזור, ועל פוליטיקה.

   

הפרח שלי הוא תורמוס – כולם מכירים תורמוס, נכון? אלא שהתורמוס הזה הוא צהוב. ובארץ הוא פורח במישור החוף. אני מכירה אותו מאחו בנימינה,  חורשת הסרג`נטים בנתניה, יער חדרה – והשבוע לראשונה פגשתי אותו ממש ליד תל-אביב: בשטח קטן מאחורי תחנת הדלק שמול הכפר הירוק.

התורמוס הצהוב גדל באדמה חולית – או חמרה. כלומר, הוא גדל בשטח שבו גרים רוב תושבי מדינת ישראל. וזה מביא אותי לענייני הפוליטיקה.
לאחרונה, הכריזה הממשלה על רפורמה בחוק התכנון והבניה. הדבר שעליו כולם מסכימים, הוא שאכן דרושה רפורמה כזו. המצב הנוכחי, שבו – בשביל להקים פרגולה בחצר או לסגור מרפסת צריך להמתין שנים לאישורים הוא באמת לא הגיוני.
וכך באמת הממשלה מציגה את הרפורמה: הרעיון הוא להקל על האזרח הקטן, שרוצה לעשות שינויים פשוטים בביתו.
אבל… אם קוראים קצת לעומק – מסתבר שהרפורמה הזו  היא רפורמת הקבלנים. מעתה, לקבלנים יהיה קל יותר להפשיר קרקעות לבניה ולבנות. זוכרים את השדות שהיו לכם ליד הבית כשהייתם ילדים? את השטחים הפתוחים? ובכן, תשכחו מהם. אם עוד לא בנו שם – אז יבנו עכשיו.

  

הריצה המטורפת הזו של הממשלה לאשר את הרפורמה – בלי לאפשר לאף גורם מקצועי לקרוא אותה לעומק – מאד חשודה בעיני. ולא רק בעיני – גם שופטי בג"צ מנסים להבין  למה זה דחוף כל כך לאשר את זה עכשיו ומיד.

הארגונים הירוקים מתאחדים כעת ומנסים לעצור את זה. כמובן, כולם חושבים אותנו לחבורת תמהונים. אנחנו מתנגדים לרפורמה, מנסים להנציח עוולות קיימות, פוגעים באזרח הקטן…
ובכן לא! אנחנו רוצים רפורמה, שיפור, וייעול. אבל אנחנו רוצים שהמרוויחים הגדולים פה יהיו האנשים והטבע. ולאו  דווקא הקבלנים ובעלי ההון.
אנחנו רוצים שיעצרו רגע ויסתכלו. שיגנו על השטחים הפתוחים. אני רוצה שגם הנכדים שלי יכירו את איריס הארגמן, או הבוציץ הסוככני. ולא רק מהתמונות שנשארו על המחשב הישן של סבתא.

אני חושבת שחשוב לשמור על הטבע מסביבנו, על שמורות הטבע. לבנות לגובה בערים – ולא להתפשט לשטחים הפתוחים המעטים שנותרו מסביבנו. להגן עליהם – בסופו של דבר – יגן גם עלינו. הצמחים עושים פוטוסינתזה, ומוסיפים חמצן לאטמוספירה. השטחים הירוקים חשובים לבריאות הציבור – הרבה יותר מקניון חדש, או שכונת עשירים עם נוף לים.

וזה קורה לא רק במרכז הארץ – בכל הארץ אנחנו חייבים להגן על הטבע. חייבים. וזה לא רק בשביל שתמהונים כמוני יראו צמחים עם שמות מוזרים כמו סם-כלב מזרחי.  זה למען קיום כדור הארץ. למען קיומנו אנו.
אני נשמעת קצת אפוקליפטית, אני יודעת. אבל אנחנו חייבים לעצור עכשיו, לפני שמאוחר.

  

כי הקבלנים לא מחכים לאישור החוק. הם כבר שולחים ידיים אל איזורים שכיום הם עדיין איזורים טבעיים ויפהפיים, מקום מחיה של בעלי חיים יחודיים – ורוצים לפגוע אותם.
בעמק ססגון שבבקעת תמנע, למשל, צמוד לשמורת תמנע – רוצים להקים מתחם מלונות. החברה להגנת הטבע הציגה שמונֶה חלופות – שמונָה אתרים אחרים, בהם ניתן להקים את המלונות מבלי לפגוע בטבע. אבל עמק ססגון עדיין בסכנה.

וגם בחוף הכרמל אין מנוח. השבוע קראתי, שחברת נובל-אנרג`י וחברת דלק מעוניינות להקים מתקן לטיהור גז. איפה? באחד החופים הפראיים והיפהפיים של ארצנו – חוף דור, למרגלות הכרמל. אחד הדברים המרגיזים פה הוא שקביעת החלופות ובדיקתם נערכה על ידי היזם עצמו. אפילו ראשי רשויות באזור לא שותפו בהליך קביעת מיקום חוות הגז.
עמותת כחול וירוק, שנלחמת על שמירת חופי הכרמל – מעורבת פה ומנסה למנוע את רוע הגזירה.

 

התורמוסים עדיין פורחים בצהוב, ובינהם עוד יש תורמוסים ארץ-ישראליים אחרונים בתכול-לבנבן – אבל עד מתי? אחו בנימינה, שבו גדלים סחלבי ביצות נדירים, תורמוסים מארבעה מינים שונים, ועוד פרחים נדירים – איננו שמורת טבע.
חורשת הסרג`נטים בנתניה – גם היא לא. יער חדרה? לא. ומובן ששטח קטן מאחורי תחנת הדלק שמול הכפר הירוק, שצמוד לשכונת "המשתלה" היוקרתית – איננו שמורת טבע.

 

אני קוראת לקוראי הבלוג, ובכלל לאזרחי המדינה – להתעורר. להסתכל. להבין. לחיות. לפני שתצאו לטייל ויאמרו לכם: "כאן בונים. לכו לטייל בארץ אחרת".
כמובן, זה מזכיר לי את דבריו של אברהם פורז, שהיה שר הפנים ב-2004:  "רוצים שטחים ירוקים? טוסו לחו"ל!
שש שנים חלפו. ממשלות קמו ונפלו. אבל המדיניות בנושא שמירת הזכות הבסיסית של אזרחי ישראל לקצת טבע, קצת ירוק – לא השתפרה.

באתר החברה להגנת הטבע ישנם הרבה כתבות בנושא – הן מרוכזות כאן.
עוד כתבה באתר Treehugger

התמונות צולמו בת"א, ליד הכפר הירוק, בתאריך 11.2.2010

כתמיד, אתם מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראות אותן בגודל מלא.


הערה: אני יוצאת ביום ראשון לשלושה ימים במדבר, רחוק מהמחשב. להתראות לקראת סוף השבוע הבא!