Darwin's Orchid – Angraecum sesquipedale – סחלב דארווין

 

אמנם אנחנו בשיא האביב (לא תשכנעו אותי שיום השוויון הוא "היום הראשון לאביב". תלתן הארגמן פורח, וזה סימן לשיא האביב.) – אבל מכל מיני סיבות אני מטיילת פחות, ולכן החלטתי לספר לכם את אחד הסיפורים היפים בעולם הטבע. אני פגשתי אותו בגן הבוטני. 

זהו סיפורו של סחלב דארווין – סחלב אנדמי למדגסקר. 

אני משערת אין צורך לספר מיהו צ'ארלס דארווין, כותב הספר "מוצא המינים", והראשון שאמר באופן גלוי שהיצורים בעולם לא נבראו כפי שהם- אלא התפתחו. רעיון האבולוציה שלו היה מהפכני ומדהים, ומסביר עד היום הרבה תופעות וארועים סביבנו. בשנת 1859 דארווין פרסם את מוצא המינים, והתחיל מהפיכה בצורת החשיבה והתפיסה שלנו את הטבע סביבנו. 

דארווין אהב סחלבים, ובאותה עת – הבוטנאים והזואולוגים היו מתעדים בע"ח וצמחים על ידי איסופם והבאתם הביתה. בשנת 1862, בוטנאי בשם ג'יימס בייטמן שלח אל דארווין כמה סחלבים מיוחדים שהוא פגש במדגסקר. הסחלבים הללו נמצאו כבר בסוף המאה ה-18, ותוארו בספרות בראשית המאה ה-19, אך עדיין לא היו מאד מוכרים. 

דארווין בחן את הפרחים. פרח בהיר וגדול – אבל הדבר המרשים והמיוחד בצמח היה הדרבן שלו: 

Darwin's Orchid

צילמתי את הדרבן עם היד שלי לקנה מידה, כדי שתבינו את האורך: היד שלי מתוחה בערך ל-16 ס"מ, כלומר אורך הדורבן הוא כ-20 ס"מ. בפרטים שדארווין תעד היו דרבנים ארוכים יותר – 30 ואפילו 40 סנטימטרים. 

וחוץ מזה, היה בהם צוף. לא הרבה, רק בקצה הדרבן. אבל זהו לא אחד הסחלבים הרמאים. 

בשנת 1862 דארווין פרסם מאמר אודות סחלבים והאבקת סחלבים, ובין השאר הזכיר את הסחלב הזה. הוא טען אז שסחלב כזה חייב היה להתפתח במקביל לעש בעל חדק ארוך מספיק על מנת להגיע לצוף. הוא טען שיש עש פעיל לילה, שיש לו חדק באורך 35 ס"מ – הוא המאביק של הסחלב, והם התפתחו במקביל (Co-Evolution).
דארווין בדק היטב את הסחלב לפני כן – הוא ניסה לראות איך להגיע אל האבקנים שלו, וגילה שהדרך היחידה היא לשלוח צינורית דקה לפתח הסחלב, לכל עומקו של הדרבן – כשהוציא את הצינורית, האבקיות נצמדו אליה. 

אנשים רבים חשבו שהרעיון הזה מופרך. עש עם חדק באורך 35 סנטימטרים? למה שייווצר בכלל מין יצור מוזר שכזה? מאמרים פורסמו נגד דארווין, ושוב עלתה הטענה שהמורכבות של העולם לא יכלה להתפתח באופן טבעי אלא רק להווצר על ידי בריאה.
אלפרד ראסל וואלאס, מדען חשוב נוסף שהגיע לרעיונות האבולוציה בערך במקביל לדארווין השיב במאמר בו תאר באופן מפורט כיצד הפרח הזה, והעש החזוי של דארווין יכלו להתפתח במקביל. הוא אפילו הוסיף איור – איך אמור לדעתו להראות אותו עש. 

בשנת 1882 דארווין הלך לעולמו, וחידת העש והסחלב נותרה פתוחה.
בשנת 1903, 21 שנים לאחר מותו של דארווין, הגיעו ליונל וולטר רוטשילד (שהיה הברון רוטשילד השני, ויהודי, וזואולוג, וחבר של חיים ויצמן, ואחד מהאנשים שתרמו להצהרת בלפור ועוד הרבה דברים) וקארל ג'ורדן (חוקר חרקים גרמני) למדגסקר, ומצאו שם את העש. עם החדק, בדיוק לפי התחזית של דארווין. 

הם קראו לו: Xanthopan morganii praedicta, כשהתוספת "praedicta" – משמעותה החזוי – לכבוד העובדה שדארווין חזה את קיומו. 

את סחלב דארווין פגשתי בחממה הטרופית של הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב. 

הוא פורח שם בתצוגת הסחלבים בין פפיופדילום וקטליאות ושאר סחלבים מיוחדים. 

הנה הפפיופדילום – Paphiopedilum – גיליתי שבעברית הוא קרוי "אנפילאי": כיוון ששמו העממי הוא "Lady Slipper Orchid" – השם העברי ממש מוצא חן בעיני. 

לצערי, החממה הטרופית סגורה עד להודעה חדשה עקב סכנת התמוטטות – חלקים ממנה החלידו מדי. כרגע אין תקציב לשיפוצים – אז אם אתם מכירים איזה נדבן שרוצה לבנות חממה טרופית – תשלחו אותו לגן הבוטני, אני אשמח אם החממה תשופץ ותיפתח שוב לקהל.  

את התמונות צילמתי בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

הנה סרטון המראה את העש מגיע אל הסחלב ומוצץ ממנו צוף: 

וסרטון של מוזיאון ה-Natural History בלונדון, שמספר את סיפור הסחלב והעש: 

 

 

 

 

אתמול פרסמתי רשומה…

dscn2643

אתמול פרסמתי רשומה – הגיגים על גל השריפות של שבוע שעבר. קצת שיחקתי עם הפרמטרים, וכתוצאה מזה המייל שנשלח מכיל קישור לא תקין. 

dscn2649

לכן קבלו קישור תקין לרשומה של אתמול: כאן

dscn2654

ביחד עם כמה פרחים: סביון אביבי שפורח בעציץ שלי, ושלושה פרחים מהגן הבוטני: איריס הסרגל, כרכום השבכה וזמזומית המדבר.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא, ומוזמנים לבקר גם ברשומה מאתמול.

dscn2657

גנים בוטניים בישראל

DSCN0033

התכוונתי להמשיך להציג לכם כל מיני פרחים נפלאים שפרחו בגני קיו כשביקרנו שם,
אבל בינתיים נפל דבר כאן בארץ… 

DSCN0188

שר החקלאות, אורי אריאל, החליט לצמצם את תקציב הגנים הבוטניים בישראל ב-97%.
אז במקום לדבר על גני קיו, אני אדבר על הגנים הבוטניים בארץ – ואלווה את דברי בפרחים מגני קיו. 

DSCN0358

כתבתי על כל תמונה את שם הפרח שבה, כדי שתוכלו בכל זאת לדעת מה צלמתי. 

DSCN0369

ובכן… בישראל ישנם 11 גנים בוטניים.
הותיק ביותר הוא הגן במקווה ישראל, הצמוד לבית הספר החקלאי. הגן הזה הוא חלק מהמורשת ההסטורית הציונית שלנו. 

DSCN9541

הרעיון להקים גן בוטני במקווה ישראל עלה כבר בשנת 1923. בסופו של דבר, הגן הוקם בשנת 1927. תארו לעצמכם, הוא מתקרב לגיל 100 שנים! פרופ. אוטו ורבורג ייעץ לגננים בשנים הראשונות.
בית הספר במקווה ישראל הוא חלק חשוב בהסטוריה שלנו – הרבה פועלים וחקלאים הוכשרו שם לאורך השנים. הגן הבוטני הוא מקום להדרכה ולימוד של בוטניקה וגננות – ובנוסף הוא מקום נפלא לנוח בו. 

DSCN9663

מעט אחר כך, בשנת 1931, פרופ. אלכסנדר אייג – שהיה הבוטנאי החשוב בארץ באותה תקופה, ובעצם ייסד את ענף לימודי הבוטניקה בארץ – הקים גן בוטני באוניברסיטה העברית, בהר הצופים.
יחד עם תלמידיו וממשיכי דרכו, פרופ. מיכאל זהרי ופרופ. נעמי פיינברון – הם בנו גן ששיקף את הנופים ואזורי הצומח השונים בארץ. 

DSCN9719

מאוחר יותר, טוביה קושניר (שהזכרתי כמה פעמים בבלוג) העביר לשם את אוסף האיריסים שלו – ואחד הרגעים המרגשים בחייו של אביו של טוביה, שמעון קושניר, היה להגיע אל הגן הבוטני אחרי 1967, ולגלות את האיריסים ששתל בנו 25 שנים קודם לכן – עדיין פורחים. 

DSCN9723

בשנת 1954 הוקם הגן הבוטני בגבעת רם – כיוון שהגן בהר הצופים היה לא נגיש. אך בעוד הגן בהר הצופים הוקדש לצמחית ארצנו, בגן בגבעת רם אפשר למצוא צמחים מכל העולם.
שם אפשר לראות Redwoods אמריקאים לצד אקליפטוסים אוסטרליים, אמריליס אפריקאי לצד חלמוניות ישראליות. 

DSCN9728

הגן הבוטני בגבעת רם הוא הגדול בגנים הבוטניים בארץ. יש בו מעל 6,000 מיני צומח שונים מכל העולם – והוא מהווה גם גן מקלט חשוב לצמחים בסכנת הכחדה, ומקור להשבה לטבע של מינים נדירים. 

DSCN9800

באוניברסיטת ת"א הוקם גן בוטני בשנת 1973 – גן שרובו מוקדש לצמחית ארץ ישראל, אך יש בו גם צמחים ממקומות נוספים. למשל, חממה טרופית נהדרת עם סחלבים וצמחים טרופיים יפהפיים; חממת שרכים מיוחדת, גן קקטוסים עשיר ומיוחד (זה המקום בארץ לפגוש את האוקוטיו שהתלהבתי ממנו בקליפורניה), ומעבדה לחקר שורשי עצים – בנין מגניב במיוחד, בו אפשר לשוטט בין שורשי עצים.
הגן הבוטני באוניברסיטת ת"א הוא חלק בלתי נפרד מהאוניברסיטה – נערכים בו מחקרים וקורסים להכרת הצומח, מתקיימים בו סיורים לתלמידים ולקהל הרחב, וגם בו משמרים מינים בסכנת הכחדה ומשיבים אותם לטבע.

DSCN9806

ויש גנים נוספים. למשל, יער אילנות – ארבורטום של הקק"ל, שם אפשר למצוא עצים מעניינים ומיוחדים מרחבי העולם. זהו מקום מרתק, ואני מתכננת לצלם שם רשומה עתידית כלשהי… 

DSCN9811

גם בנאות קדומים, האתר שהוקם ע"י אפרים וחנה הראובני, ופותח ע"י בנם – נגה הראובני – ישנו גן בוטני. בני משפחת הראובני שמו דגש על הקשר בין האדם לארצו, דרך הכרת הארץ והצומח בה.
הם התמקדו בעיקר בחקר הצומח המוזכר בתנ"ך – והגן הוקם על פי החזון שלהם.
בגן נערכים הרבה סיורים לימודיים – גם סיורים שנועדו להראות לנו איך חיו ופעלו האנשים בתקופות הקדומות, וגם כאילה שמראים לנו את החיבור העמוק של העם לארץ. 

DSCN9814

בטכניון בחיפה אפשר לבקר בגן האקולוגי – זהו גן בוטני מיוחד, שנבנה בחשיבה אקולוגית. הגן בנוי ממערכות אקולוגיות שונות, שבהן ניתן למצוא צמחיה ארץ-ישראלית. בגן מתקיימים סיורים לימודיים לבתי ספר, במטרה ללמד חשיבה "ירוקה", להבין את המערכות האקולוגיות שאנחנו חיים בהן. 

DSCN9819

אני מקווה שהבנתם את הרעיון… 

הגנים הבוטניים הם יותר מסתם קישוט ומקום חביב לבקר בו.
כלומר, הם באמת מקומות מוצלחים לבקר בהם – אבל יש להם חשיבות רבה מעבר לכך. 

DSCN9822

הגנים הבוטניים חשובים לנו מבחינה מדעית – נערכים בהם מחקרים שונים – למשל, מחקרים על גנטיקה של החיטה ושל צמחי תועלת והקשר שלהם לאבותיהם בבר ומחקרים על צמחים מיוחדים לאזורנו – כמו איריסי ההיכל.

DSCN9825

הגנים חשובים לנו גם מבחינה לימודית – בהרבה גנים נערכים סיורים לתלמידי בתי ספר, קורסים לאוכלוסיה הבוגרת, ימי עיון והדרכות. הם מקרבים את הטבע (המקומי והעולמי) לאוכלוסיה. 

DSCN9831
וכמובן, בתור גני מקלט לצמחים בסכנת הכחדה – כמו מושיובית הגליל. שם מגדלים מינים יחודיים רבים, ואף מחזירים לטבע צמחים שונים.

DSCN9834

בשנים האחרונות, משרד החקלאות תקצב את אחד-עשר הגנים הבוטניים המוכרים בישראל בתקציב של 4.5 מליון שקלים לשנה. כעת, שר החקלאות הודיע על קיצוץ של 97% בתקציב: הגנים יקבלו 100,000 שקלים לשנה. כולם יחד. כלומר, בממוצע מתקציב של כמעט חצי מליון שקל לכל גן – הם ירדו לתקציב של פחות מ-10,000 שקלים. התקציב הזה מימן תכניות לימודיות, משכורות לעובדים, השקיה, כלי עבודה וגינון – ועוד ועוד. 

ללא התקציב הזה, רוב הגנים הבוטניים בארץ ייכנסו למצב תרדמת: הם ייסגרו לקהל, פעולות השתילה וריבוי הצמחים תופסקנה, הגננים יפוטרו – וסביר להניח שהרבה מהמינים הנדירים והחלשים יותר פשוט ימותו. 

DSCN9836

מנהלי הגנים מנסים בכל דרך לקבוע פגישה עם שר החקלאות – אך ממשרדו של השר אין תשובה ואין תגובה.
אני מאד מקווה שהשר יצליח להבין, שהגנים הבוטניים הם חשובים לנו. שייתעשת ולא יעשה את הטעות המרה הזו. 

לקריאה נוספת: 

מאמר דעה של ד"ר יובל ספיר, מנהל הגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א. 

באתר גל"צ
באתר NRG
באתר הארץ 

מוזמנים גם לחתום על העצומה האינטרנטית

DSCN9903

את התמונות צלמתי בגן עם מימון ממשלתי, גן שלא נמצא בסכנה: גני קיו באנגליה – Kew Gardens.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

Lily_Erythronium_grandiflorum

 

 

קקטוסים במדבר


IMG_8185

היום אני עושה הפסקה קלה בתיאורי הטיולים עצמם, ועוברת לדבר על משפחת צמחים מיוחדת במינה – משפחת הצברים. 

IMG_8682

משפחת הצברים – או הקקטוסייים – היא משפחה של צמחים סוקולנטים שמוצאה באמריקה ומרכזה במקסיקו. 

IMG_9204

את הצברים אפשר למצוא באופן טבעי במקסיקו, ארה"ב, מרכז אמריקה, איזורים מדבריים בדרום אמריקה, וגם באיים המקיפים את יבשת אמריקה. 

IMG_8191

הספרדים, שהגיעו ליבשת אמריקה בסוף המאה ה-15, הפיצו את הקקטוסים משם לרחבי העולם. חלקם (כמו הצבר המצוי המוכר לנו) התאקלמו היטב עד שהיום "צבר מצוי" נחשב למין מקומי שלנו, לא פחות מהרקפת. 

IMG_8189

לא כל צמח בשרני (סוקולנט בלעז) שייך למשפחת הצבריים. בארץ, למשל, אפשר למצוא אצבוע אירופי (ממשפחת האסקלפיים) שנראה כמו קקטוס קטן (ולא דוקרני). יש מינים של חלבלוב שהם סוקולנטים.
סוקולנט – כלומר, עסיסי. העלים והגבעולים מכילים תאים אוגרי מים שהופכים את הצמח כולו למאגר עסיסי של מים. 

SONY DSC

הקקטוסים השונים גדלים בכל מקום אפשרי. גם במקומות מסתור כמו חריצי סלע –

IMG_8649

וגם בשטח הפתוח (הקקטוס בתמונה הבאה כבר מת למדי… אבל התמונה יצאה מוצלחת בעיני) 

IMG_8542

בטיולים שלנו פגשנו כמה וכמה מינים של קקטוסים – לא את כולם הצלחתי לזהות, בעיקר כי הם עדיין לא פרחו.
שלחתי כמה בקשות זיהוי ברשת, אני מקווה לעדכן. 

IMG_8176

אחד המרשימים ביותר בשטח הוא ה-Barrel Cactus – "קקטוס החבית". (שמו הלטיני: Ferocactus cylindraceus ) זהו קקטוס גדול ומרשים שיכול לגדול לגובה 1.80 מטר. 

IMG_9192

אילו שאנחנו צלמנו היו נמוכים יותר, אבל בכל זאת, בשביל להבין כמה מסיבי הצמח הזה, אום נטע צלמה אותי לידו: 

SONY DSC

הצבר הבא דומה מאד לצבר המצוי שלנו – הם מינים שונים מאותו סוג. השם העממי שלו הוא pancake prickly pear, אתם מוזמנים לנסות לתרגם את זה לעברית surprise.
השם הלטיני הוא Opuntia chlorotica: 

IMG_9586

והנה עוד אחד דומה – רק עם קוצים פחות דוקרניים. בגלל צורת העלה, הצבר הזה מכונה  beavertail prickly pear, כלומר זנב-בונה.
השם הלטיני הוא Opuntia basilaris :

IMG_9454

לקקטוס הבא יש קוצים סבוכים במיוחד – אני חושבת ששמו העממי הוא Mojave kingcup cactus, ושמו הלטיני – Echinocereus mojavensis.
הפריחה שלו היא אדומה ומקסימה. 

IMG_9092

הנה עוד Mojave Kingcup cactus, הפעם מפותח יותר, וגדל בין הסלעים –

IMG_9493

 

הקקטוס הנפוץ ביותר שפגשנו היה cottontop cactus – צבר ראש-צמר-גפן. שמו הלטיני – Echinocactus polycephalus

IMG_8175

אם מתקרבים ובודקים, אפשר להבין את מקור השם – ניצני הפרח עטופים מעטה לבן, כמו צמר גפן. לא ניסיתי לגעת, בגלל הקוצים האימתניים המקיפים את הניצן: 

IMG_8181

בתמונה הבאה זהו קקטוס הקיפוד – Hedgehog Cactus – ששמו הלטיני Echinocereus engelmannii –

IMG_8651

הזכרתי כמה פעמים את הפריחה המרהיבה של הקקטוסיים. ובכן, באמת יש להם פרחים יפים – אבל הם פורחים בין אפריל ליוני, ואני הגעתי בתחילת מרץ: אפילו ראשוני הקקטוסים עוד לא פרחו.
פגשתי ניצן אחד – 

IMG_9813

ולכן, כדי להשלים את הרשימה הזו – נסעתי לבקר בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב. יש להם אוסף קקטוסים וסוקולנטים מאד מרשים.
שם צלמתי הרבה פריחה – 

img_2884_tile

הפרחים בתמונות שייכים לקקטוסים מדרום אמריקה, בעיקר מבוליביה ופרו. הם אמנם לא הפרחים של הקקטוסים שראיתי בטיול, אבל אני מציגה אותם כאן כדי שתתפעלו מיופים של פרחי משפחת הקקטוסים בעולם. 

IMG_2862-tile

את תמונות הקקטוסים צלמנו, אום נטע ואני, לאורך הטיול במדבריות קליפורניה – בתאריכים 8.3.2013-11.3.2013
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה!.
את פרחי הקקטוסים צלמתי בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב, בתאריך 23.7.2013
תודה רבה לחברי California Native Plant Society, ובמיוחד ל-Michelle Cloud-Hughes על העזרה בזיהוי הקקטוסים השונים!

IMG_8983

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
ואם כבר, הרשימה הזכירה לי את גינת הסוקולנטים (לא רק קקטוסיים) של גל (באמריקה) – אני ממליצה להציץ!

SONY DSC

פירות הקטלב המצוי

בשבוע שעבר בקרתי בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב – ושמחתי לגלות שעצי הקטלב עמוסי פרי.

חוץ מזה, עופר D פרסם רשימה על עץ קטלב שהוא צלם ליד ביתו החדש בקליפורניה.
אמנם זהו לא הקטלב "שלנו", אבל "הכל נשאר במשפחה"

לא כולם אוהבים את פירות הקטלב. זה מה שנקרא "טעם נרכש", ולא כולם מתפעלים ממנו.

מוטי, למשל, לא מאד אוהב אותם. הוא טוען שיש בהם עפיצות שלא נעימה לחיכו.
מיכל של Anguly, לעומתו – ממש התלהבה מהם בפגישתנו האחרונה, ורק ביקשה שאקטוף לה עוד ועוד…

אני אוהבת את פירות הקטלב. צריך לשים לב לא לקטוף כשהם עוד בוסר, כמו בתמונה הזו  –

אלא לאסוף אותם כשהצבע אדום ויפה, והמרקם רך מעט. כמו מרקם של אפרסק קצת-בשל-מדי. אז הם מתוקים וטובים.  

כבר כתבתי בעבר רשימה על הקטלב, כולל אגדה (יפה ומיוחדת, ללא מוות) – אתם מוזמנים לחזור לקרוא אותה,

 בארץ אפשר למצוא קטלבים בכרמל, בגליל, בהרי יהודה.
בעולם הם גדלים באגן הים התיכון וממשיכים מזרחה באסיה.

הפירות מבשילים בנובמבר-דצמבר, וזה בהחלט כיף לקטוף חופן קטלבים ולאכול, ישר מן העץ!  

 

התמונות צולמו – והפירות נאכלו – בגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א, בתאריך 28.11.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.