שנה טובה, תשע"ח

אני בשלבים הסופיים של כתיבת התזה, והזמן לא מחכה לאף אחד. 

בשבת לקחתי פסק זמן קצר, ונסעתי לבריכות הדגים של מעין צבי – שם פגשתי את הטריו בורוד שבתמונה מעל: לפופית החיצים וסם-כלב מזרחי שהם מינים נדירים בסכנת הכחדה יחד עם חנק מחודד, שהוא מין נפוץ.

 

וגם חמנית מצויה, שהיא בעצם מין גר שמוצאו באמריקה, ושלל עופות – שמתוכם בחרתי את חרטומית הביצות – עוף מים קטן ונחמד בעל מקור ארוך ומרשים; ואפילו דנאית הדורה (בתמונה למטה) – נקבה אחת מתוך כמות גדולה של פרפרים שריחפו סביב. 

אני מאחלת לכל קוראי הבלוג שנה טובה, שנת גשמי ברכה ופריחה והצלחה – והרבה אושר!

את התמונות צלמתי בבריכות הדגים של מעין צבי, בתאריך 16.9.2017. 

לזכרו של דוד שחק


IMG_1146

הבוקר  קמתי לבשורות עצובות מאד – הודעה על מותו של דוד שחק מקיבוץ טירת צבי. 

738901201295133243

את דוד הכרתי דרך אתרי אינטרנט – פורום צמחי בר (ז"ל), ואחריו בפייסבוק. 

IMG_0087

בתחילה, כשהכרתי רק את מה שכתב, דוד הצטייר כאדם דעתן וקצת חסר סבלנות. למען האמת – קצת מרתיע. אבל יובל ידידי אמר לי שבניגוד לרושם העובר דרך המדיה, דוד הוא אדם חם וידידותי ומאד נחמד. "הוא מכוחותינו" .

IMG_0102

במרץ 2012 נסעתי לפגוש אותו בפעם הראשונה – בשדות האיריסים של טירת צבי. נסעתי יחד עם הר הקסמים, וביקרנו את דוד ביקור בלתי נשכח – בשדות האיריסים המגודלים ליצוא ובאמת גילינו אדם מקסים שכיף לדבר איתו:

IMG_1220

 

חצי שנה מאוחר יותר דוד הזמין אותי לפגוש אותו בשדות כפר יהושע, לראות שדות של פרפרים – דנאיות הדורות פוגעות בגידולים חקלאיים. הוא בא לאסוף כמה מהן כדי להציל אותן לפני שירססו את השדה. 

738901201295133438

היה לנו מפגש נהדר נוסף – בגלבוע, כמה ימים לפני יום ההולדת שלי – נסעתי עם הורי לפגוש את דוד ולחגוג עם אוזנית הכלך.

DSCN9852

דוד תמיד טען שאוזנית הכלך היא הפטריה האולטימטיבית, הטעימה ביותר, המושלמת. ובאותו יום הוא הוכיח לנו את זה עם ארוחת שקשוקת פטריות נהדרת בטבע. 

IMG_0118

דוד הכיר היטב סוגים רבים של פטריות, ונהנה לחלוק את הידע.

DSCN4889

הפעם האחרונה שפגשתי אותו פנים אל פנים היתה כשבאתי עם חברה לבקר אותו בקיבוץ, והוא לימד אותנו ללקט את הדיואית המצוייצת (בתמונה מעל) ומטריינית האגוזים (בתמונה מתחת) על מדשאות הקיבוץ.

DSCN4898

וכמובן, שאני לא יכולה להזכיר את דוד בלי לדבר על איריסים. דוד התאהב באיריסי השושן – כך הוא הקפיד לקרוא לאיריסי ההיכל – בגיל צעיר. עוד לפני חוקי הגנת הצומח ואיסור קטיפת פרחי בר, דוד הכליא ובדק מיני איריסים, עד שייצר שלושה זנים של איריסי היכל לייצוא – איריס דו גוני שהוא קרא לו "ניצן", ושניים סגולים – "מור" ו"ברקת". השדות שראינו הם שדות של מור וברקת. 

DSCN5378

דוד טען שהאיריס ההדור (בתמונה מעל) והאיריס השומרוני (בתמונה מתחת) הם מינים שונים. כל חוקרי האיריסים לא הצליחו לשכנע אותו אחרת. הוא טען שכדי להכיר צמח לעומק, צריך לגדל אותו. וכיוון שהוא גידל גם איריס הדור וגם איריס שומרוני, הוא יודע שיש הבדלים בהתנהגות שלהם, בצורת הצמיחה ובעוד מאפיינים. 

איריסשומרוני-190315-צומתמגדלים-יעלאורגד-03

כל מפגש עם דוד היה בשבילי כמו מסיבה. הוא היה נדיב בידיעותיו, למדתי ממנו המון – ותמיד חזרתי עם מתנות. זר פרחים, קופסת פטריות, עציץ קטן, אפילו בקבוק ערק תמרים שהוא רקח. באחת הפעמים קיבלתי ממנו קני-שורש של איריס "ניצן" ו"ברקת", והנה תמונה שלהם פורחים בעציצים שלי: 

1540546_10202912898078020_2110209877_o

בשנים האחרונות דוד עבד על שני פרוייקטים יחד עם רמת הנדיב: גינת איריסי השושן, בתוך גני הברון וספר הסוקר את איריסי השושן (הכולל גם הסבר למה הוא הקפיד לקרוא להם איריסי שושן, ולא איריסי היכל). בספר יש הסברים ותיאורים מדוייקים, תמונות, מפות תפוצה והרבה מידע שדוד אסף בחייו. אני ממליצה בחום לבוא לבקר בגינת האיריסים – פנקו את עצמכם וטיילו כמה פעמים מראשית פברואר ועד לסוף אפריל – כדי לראות את הרב-גוניות והיופי של הפרחים הללו, ואל תשכחו לבקר בחנות המזכרות של המקום, ולקנות את הספר היפהפה. 

IMG_1263

התמונות ברשימה הן בעיקר ממפגשים שונים עם דוד – פרט לאיריס ההדור והשומרוני, שהם צולמו ב-19.3.2015 (שומרוני) וב-16.4.2016 (הדור).
כתבה על הספר שלו, ב"הארץ", וכתבה על גינת האיריסים ב"מגזין המושבות" 

איריסשומרוני-190315-צומתמגדלים-יעלאורגד-02

אני משתתפת מאד בצערה של המשפחה, יהי זכרו ברוך. 

IMG_1163

סתיו של פרפרים – חלק ראשון

DSCN3111

בסתיו הזה טיילתי די הרבה, ופגשתי כל מיני פרפרים. אני שמחה לחלוק איתכם כמה וכמה מהם.
מעבר לזה, הבלוג בתפוז – שלכאורה אינו פעיל – חצה אתמול את קו חצי מליון הצופים! התרשמתי מאד. 

DSCN3213

אני מתחילה עם אחד מהנפוצים בפרפרי ארצנו: כחליל החומעה. (שמו הלטיני: Lycaena thersamon omphale) בחורבת מלח פגשתי כמה כחלילי חומעה, וצלמתי שניים: אחד מעט מרוט על הסתוונית, בתמונה מעל; והשני – תמונה מוצלחת במיוחד בעיני – על נרקיס סתווי: 

DSCN3186

לפני חודש בערך היתה להקה גדולה של שקנאים בעמק חפר. כמו רבים אחרים, גם אני נסעתי לראות אותם. המצפור מוקף בגינה נחמדה ובה פרחי אזוביון משונן. הם משכו את הספרית הדוחן (שמה הלטיני: Pelopidas thrax), ואני צלמתי אותה: 

DSCN2561

בגינה בקיבוץ להב פגשתי את נמפית הסרפד (Vanessa atalanta) – 

DSCN3104

בשמורת ביתן אהרון פגשתי את זנב הסנונית הנאה (Papilio machaon) – 

DSCN2765

כבר סיפרתי על מרבדי בן-החצב הסתווי שפגשתי בביתן אהרון. הפריחה הרבה משכה גם פרפרים – 

DSCN2768

למשל, את נמפית הבוצין (ששמה הלטיני: Melitaea trivia), פרפר כתום ולא גדול. 

DSCN2770

בן-חצב סתווי משך עוד פרפרים: למשל, במעיין צבי פגשתי דנאית הדורה (Danaus chrysippus) שנהנית מבני החצב –

DSCN2912

ובגבעת עדה פגשתי את כחליל הקוטב (Zizeeria karsandra) על בן החצב: 

DSCN3254

הרשומה מתארכת לי, אז עם עוד כחליל חומעה (הפעם נהנה מפרחי עוקץ עקרב) אני אפסיק – המשך יבוא.
את התמונות צלמתי ברחבי הארץ, באוקטובר ובנובמבר 2014. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN4288

 

שדות של פרפרים

האם אתם זוכרים את השדות של האיריסים, שפרסמתי לפני חצי שנה בערך?
ובכן, אתמול נפגשתי שוב עם דוד שחק. הפעם הוא לקח אותי לשדה של חבר שלו, במושב כפר יהושע. הוא הבטיח לי ש"יהיו שם פרפרים" – וכשדוד מבטיח, הוא מקיים…

הגענו לשדה – זהו שדה שבו מגדלים פרחים לנוי, לחנויות פרחים. יש בשדה גידולים של כמה מיני פרחים – כל 2 שורות הן של צמח אחר. אנחנו התרכזנו בצמח ששמו מִסְמוֹר – Gomphocarpus.

המסמור הוא פרח ממשפחת האסקלפיים, ובאמת הפרח מאד דומה לאסקלפיאס שפגשתי לפני שנה בארה"ב –

הפירות שלו נשארים עגולים ויפים לזמן רב, ומשמשים בסידורי פרחים

כך נראה הפרי כשהוא מתחיל להפיץ זרעים – הזרעים הם מנוצים ומתעופפים ברוח.

 אחד הפרפרים היפים שעוברים בארצנו הוא הפרפר הנודד – דנאית הדורה (שכבר כתבתי עליה). את הקיץ הוא מבלה בדרום אירופה, ואילו בחורף הוא יורד לאפריקה.

בעונות המעבר, הדנאיות עוברות אצלינו. פרפרי הדנאית אוהבים צמחים ממשפחת האסקלפיים – ממש כמו המסמור. ולכן, כשהם גילו את שדה המסמור – אלפים הגיעו אליו. 

כך יכולתי לצפות בפרפרים. למשל, איך מבדילים בין זכר לנקבה?
מימין לפניכם כנף של זכר, ומשמאל – של נקבה. לנקבה יש שלוש נקודות על הכנף התחתונה, ולזכר ארבע. הנקודה הרביעית היא בולטת וגדולה יותר.
בספר "פרפרים ברמת הנדיב", כותבת ד"ר דחלי שוורץ-צחור שהנקודה הרביעית הזו היא סוד הפיתוי – זהו בעצם כיס המכיל פרומונים. כשהזכר מרחף סביב הנקבה – הוא מפריש פרומונים, והיא נעתרת לזכר ומזדווגת איתו.

מצאנו גם כמה פרפרים שהכנף התחתונה שלהם היתה בהירה – דוד הסביר לי שזהו מופע בהיר של אותו פרפר. המופע הבהיר נפוץ במערב אפריקה – אבל כל שנה מגיעים כמה בהירים גם לאיזור שלנו.

הם שתו צוף מפרחי המסמור –

הזדווגו –

הנקבות הטילו ביצים –

כך נראית ביצה של דנאית – הקוטר הוא בערך מילימטר אחד, ויש עליה שרטוטים עדינים של פסים תכולים.

פרפרית דנאית אחת מטילה כמאתיים ביצים. ובשדה היו אלפי פרפרים. כלומר, בשדה הזה עומדים לבקוע מאות אלפי זחלים שרוצים לאכול…. ומה הם אוכלים? את העלים של המסמור.

וכאן מתחילה הבעיה שלנו. המסמור הזה הוא גידול חקלאי. החקלאי צריך לקטוף את הצמחים ולמכור אותם, כדי להרוויח את לחמו.
בעוד שבוע יהיו על הצמחים הללו מאות אלפי זחלים שישמידו את הצמחיה.
ולכן, עם כל הצער שבדבר – תוך כמה ימים ירוסס השדה הזה, וכל הפרפרים המקסימים הללו ימותו.

וכאן נכנס דוד לתמונה. דוד לוכד פרפרים ולוקח אותם לחממות מיוחדות. שם הם יכולים להזדווג ולהטיל ביצים, הזחלים יקבלו מזון – ודור חדש של פרפרים יוכל להמשיך לנדוד דרומה לאפריקה.
כשהייתי איתו, דוד לכד מעל 100 פרפרים. נכון שזה רק אחוז קטן מהפרפרים שהיו בשדה, אבל אותם פרפרים יצליחו לגדל דור חדש.

 

בינתיים, בשדה, אני צלמתי בלי הכרה… אתם מוזמנים להציץ באלבום הזה – לראות עוד עשרות תמונות של דנאיות.
את התמונות צלמתי בכפר יהושע, בתאריך 4.9.2012
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

תוספת: דוד העיר לי, שלפי התצפיות שלו – בניגוד לדנאית האמריקאית שאכן נודדת, הדנאיות שלנו הן יותר יציבות. כמות הפרפרים הנצפים בשטח קשורה למחזור החיים שלהם (פחות שמים לב לזחלים), ולכמות האוכל.
זה מה שהוא כתב:
להבהרה
המצב של כמויות עצומות של דנאיות בשדה איננו פתאומי.
הוא תוצאה של גידול מקומי שכולל כ 3 מחזורי גידול (מחזור גידול = כ 22 יום – 3 ימים ביצה, 9 ימים זחל, 9 ימים גולם) .
אני מגיע לשדה קבוע, לבדוק את המצב, החל מאפריל לפחות פעם ב 3 שבועות .
לפני כחודשיים ראיתי לראשונה פרפרים בשדה אבל היו בכל השטח רק פרפרים בודדים, הם הגיעו ,אולי מאזור מעגן מיכאל, והחלו להתרבות. וכל פעם שהגעתי היו קצת יותר פרפרים . עד שהיום הם הגיעו למצב של כמויות גדולות עד כדי הפיכתם למזיקים לחקלאות.
זה לא תוצאה של נדידה פתאומית. אם כי כך זה נראה למי שבא היום לשם.
זהו בדיוק המצב בחולה. גם שם אני מבקר מדי פעם והיו שנים שהייתי מגיע לשם לעיתים תכופות. גם שם המצב של היום שהשטח מלא פרפרים הוא תוצאה של ריבוי מקומי.
מצב דומה הוא המצב באזור מעגן מיכאל , גם לשם אני מגיע קבוע וגם שם אפשר לראות שהפרפרים לא מגיעים בבת אחת אלא הם תוצאה של ריבוי מקומי. שם להרגשתי הם מתחילים יותר מוקדם מאשר בחולה ובכפר יהושע. לכן נראה לי שמעגן מיכאל הוא אזור שבו שורדים פרפרים את החורף
הריבוי מתחיל מכמה פרפרים ששרדו את החורף ולאט לאט מתרבים יותר ויותר. והם מגיעים לשיא בתקופת הסתיו שהיא גם העונה האופטימלית מבחינת הפרפרים = מזג אויר מתאים (גם חום כבד לא מתאים להם) וגם מזון בשפע.

דנאית הדורה – Danaus chrysippus

 

אני עדיין בהשלמות מהסתיו… והפעם – פרפר. ולא סתם פרפר: דנאית הדורה.

 הדנאית ההדורה היא פרפר נודד. איזור התפוצה שלו הוא פָּליאוטרופי. כלומר, הוא מסתובב באיזורים הטרופיים – אפריקה, מדגסקר, דרום מזרח אסיה (אינדונזיה, סין והודו) – אבל מגיע גם צפונה יותר, אלינו.
גבול התפוצה הצפוני שלו הוא דרום אירופה (איטליה, יוון, ספרד)

  

אצלינו, אפשר לפגוש אותו כל השנה באיזור ים המלח. בקיץ, החל ממאי, הוא נודד צפונה ואז אפשר לפגוש אותו ברוב חלקי הארץ. הפעם פגשתי אותו בשמורת החולה, אם כי בעבר פגשתי אותו גם ברמות מנשה, ובמישור החוף.

בספר "מדריך הפרפרים בישראל" של דובי בנימיני, כתוב שבנובמבר נצפים הרבה פעמים פרטים קרועי כנפיים, שהגיעו לכאן מהצפון בדרכם דרומה. ובאמת, חלק מהפרפרים שפגשתי אכן היו מרוטי כנפים. למרות זאת הם ממשיכים בדרכם דרומה –

  

בעבר קראו לפרפר הזה "דנאית תפוח סדום" – על שם הצמח הפונדקאי. הנקבה מטילה את הביצים על צמחים ממשפחת האסקלפיים, כמו תפוח-סדום (ששמו הרשמי הוא "פתילת המדבר הגדולה"). אך כיון שהפרפר נמצא גם במקומות רבים בהם תפוח-סדום לא גדל, ומשתמש גם בפונדקאים רבים נוספים ממשפחת האסקלפייים – שינו את שמו לדנאית הדורה. אני חושבת שהשם הולם אותו להפליא.

הרבה מהצמחים ממשפחת האסקלפיים הם רעילים. לדנאית יש מנגנון הגנה, שמאפשר לזחל לאכול מהצמחים הללו ולעכל את הרעל. כתוצאה מזה, הזחלים והפרפרים עצמם רעילים – ולכן טורפים, לרוב, לא ינסו לטרוף אותם.

 כשטיילתי באגמון החולה, באוקטובר ונובמבר האחרונים, זה היה שיא נדידת הדנאיות באיזור. הגן הבוטני של האגמון רחש פרפרים מכל עבר. עשרות פרפרים ריחפו בין פרחי השנית הגדולה – זה היה מרהיב!
כיון שכך, הצלחתי אפילו לקלוט פרפר רגע לפני שהוא נוחת על פרח השנית:

 

שמתי לב גם לאחד המאפיינים של משפחת הדנאיתיים: גופו של הפרפר מנוקד כולו. ממש מחווה לאומנית היפנית יאיוי קוסמה, שהר הקסמים בדיוק כתבה עליה…

עכשיו, בחורף – הדנאיות נדדו דרומה, ולא סביר שנפגוש אותן. הדור הבא יחזור אלינו בסביבות אפריל-מאי.

   

התמונות צולמו בשמורת החולה ובאגמון החולה, בתאריכים:
20.10.2011, 9.11.2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.