לזכרו של דוד שחק


IMG_1146

הבוקר  קמתי לבשורות עצובות מאד – הודעה על מותו של דוד שחק מקיבוץ טירת צבי. 

738901201295133243

את דוד הכרתי דרך אתרי אינטרנט – פורום צמחי בר (ז"ל), ואחריו בפייסבוק. 

IMG_0087

בתחילה, כשהכרתי רק את מה שכתב, דוד הצטייר כאדם דעתן וקצת חסר סבלנות. למען האמת – קצת מרתיע. אבל יובל ידידי אמר לי שבניגוד לרושם העובר דרך המדיה, דוד הוא אדם חם וידידותי ומאד נחמד. "הוא מכוחותינו" .

IMG_0102

במרץ 2012 נסעתי לפגוש אותו בפעם הראשונה – בשדות האיריסים של טירת צבי. נסעתי יחד עם הר הקסמים, וביקרנו את דוד ביקור בלתי נשכח – בשדות האיריסים המגודלים ליצוא ובאמת גילינו אדם מקסים שכיף לדבר איתו:

IMG_1220

 

חצי שנה מאוחר יותר דוד הזמין אותי לפגוש אותו בשדות כפר יהושע, לראות שדות של פרפרים – דנאיות הדורות פוגעות בגידולים חקלאיים. הוא בא לאסוף כמה מהן כדי להציל אותן לפני שירססו את השדה. 

738901201295133438

היה לנו מפגש נהדר נוסף – בגלבוע, כמה ימים לפני יום ההולדת שלי – נסעתי עם הורי לפגוש את דוד ולחגוג עם אוזנית הכלך.

DSCN9852

דוד תמיד טען שאוזנית הכלך היא הפטריה האולטימטיבית, הטעימה ביותר, המושלמת. ובאותו יום הוא הוכיח לנו את זה עם ארוחת שקשוקת פטריות נהדרת בטבע. 

IMG_0118

דוד הכיר היטב סוגים רבים של פטריות, ונהנה לחלוק את הידע.

DSCN4889

הפעם האחרונה שפגשתי אותו פנים אל פנים היתה כשבאתי עם חברה לבקר אותו בקיבוץ, והוא לימד אותנו ללקט את הדיואית המצוייצת (בתמונה מעל) ומטריינית האגוזים (בתמונה מתחת) על מדשאות הקיבוץ.

DSCN4898

וכמובן, שאני לא יכולה להזכיר את דוד בלי לדבר על איריסים. דוד התאהב באיריסי השושן – כך הוא הקפיד לקרוא לאיריסי ההיכל – בגיל צעיר. עוד לפני חוקי הגנת הצומח ואיסור קטיפת פרחי בר, דוד הכליא ובדק מיני איריסים, עד שייצר שלושה זנים של איריסי היכל לייצוא – איריס דו גוני שהוא קרא לו "ניצן", ושניים סגולים – "מור" ו"ברקת". השדות שראינו הם שדות של מור וברקת. 

DSCN5378

דוד טען שהאיריס ההדור (בתמונה מעל) והאיריס השומרוני (בתמונה מתחת) הם מינים שונים. כל חוקרי האיריסים לא הצליחו לשכנע אותו אחרת. הוא טען שכדי להכיר צמח לעומק, צריך לגדל אותו. וכיוון שהוא גידל גם איריס הדור וגם איריס שומרוני, הוא יודע שיש הבדלים בהתנהגות שלהם, בצורת הצמיחה ובעוד מאפיינים. 

איריסשומרוני-190315-צומתמגדלים-יעלאורגד-03

כל מפגש עם דוד היה בשבילי כמו מסיבה. הוא היה נדיב בידיעותיו, למדתי ממנו המון – ותמיד חזרתי עם מתנות. זר פרחים, קופסת פטריות, עציץ קטן, אפילו בקבוק ערק תמרים שהוא רקח. באחת הפעמים קיבלתי ממנו קני-שורש של איריס "ניצן" ו"ברקת", והנה תמונה שלהם פורחים בעציצים שלי: 

1540546_10202912898078020_2110209877_o

בשנים האחרונות דוד עבד על שני פרוייקטים יחד עם רמת הנדיב: גינת איריסי השושן, בתוך גני הברון וספר הסוקר את איריסי השושן (הכולל גם הסבר למה הוא הקפיד לקרוא להם איריסי שושן, ולא איריסי היכל). בספר יש הסברים ותיאורים מדוייקים, תמונות, מפות תפוצה והרבה מידע שדוד אסף בחייו. אני ממליצה בחום לבוא לבקר בגינת האיריסים – פנקו את עצמכם וטיילו כמה פעמים מראשית פברואר ועד לסוף אפריל – כדי לראות את הרב-גוניות והיופי של הפרחים הללו, ואל תשכחו לבקר בחנות המזכרות של המקום, ולקנות את הספר היפהפה. 

IMG_1263

התמונות ברשימה הן בעיקר ממפגשים שונים עם דוד – פרט לאיריס ההדור והשומרוני, שהם צולמו ב-19.3.2015 (שומרוני) וב-16.4.2016 (הדור).
כתבה על הספר שלו, ב"הארץ", וכתבה על גינת האיריסים ב"מגזין המושבות" 

איריסשומרוני-190315-צומתמגדלים-יעלאורגד-02

אני משתתפת מאד בצערה של המשפחה, יהי זכרו ברוך. 

IMG_1163

שדות של פרפרים

האם אתם זוכרים את השדות של האיריסים, שפרסמתי לפני חצי שנה בערך?
ובכן, אתמול נפגשתי שוב עם דוד שחק. הפעם הוא לקח אותי לשדה של חבר שלו, במושב כפר יהושע. הוא הבטיח לי ש"יהיו שם פרפרים" – וכשדוד מבטיח, הוא מקיים…

הגענו לשדה – זהו שדה שבו מגדלים פרחים לנוי, לחנויות פרחים. יש בשדה גידולים של כמה מיני פרחים – כל 2 שורות הן של צמח אחר. אנחנו התרכזנו בצמח ששמו מִסְמוֹר – Gomphocarpus.

המסמור הוא פרח ממשפחת האסקלפיים, ובאמת הפרח מאד דומה לאסקלפיאס שפגשתי לפני שנה בארה"ב –

הפירות שלו נשארים עגולים ויפים לזמן רב, ומשמשים בסידורי פרחים

כך נראה הפרי כשהוא מתחיל להפיץ זרעים – הזרעים הם מנוצים ומתעופפים ברוח.

 אחד הפרפרים היפים שעוברים בארצנו הוא הפרפר הנודד – דנאית הדורה (שכבר כתבתי עליה). את הקיץ הוא מבלה בדרום אירופה, ואילו בחורף הוא יורד לאפריקה.

בעונות המעבר, הדנאיות עוברות אצלינו. פרפרי הדנאית אוהבים צמחים ממשפחת האסקלפיים – ממש כמו המסמור. ולכן, כשהם גילו את שדה המסמור – אלפים הגיעו אליו. 

כך יכולתי לצפות בפרפרים. למשל, איך מבדילים בין זכר לנקבה?
מימין לפניכם כנף של זכר, ומשמאל – של נקבה. לנקבה יש שלוש נקודות על הכנף התחתונה, ולזכר ארבע. הנקודה הרביעית היא בולטת וגדולה יותר.
בספר "פרפרים ברמת הנדיב", כותבת ד"ר דחלי שוורץ-צחור שהנקודה הרביעית הזו היא סוד הפיתוי – זהו בעצם כיס המכיל פרומונים. כשהזכר מרחף סביב הנקבה – הוא מפריש פרומונים, והיא נעתרת לזכר ומזדווגת איתו.

מצאנו גם כמה פרפרים שהכנף התחתונה שלהם היתה בהירה – דוד הסביר לי שזהו מופע בהיר של אותו פרפר. המופע הבהיר נפוץ במערב אפריקה – אבל כל שנה מגיעים כמה בהירים גם לאיזור שלנו.

הם שתו צוף מפרחי המסמור –

הזדווגו –

הנקבות הטילו ביצים –

כך נראית ביצה של דנאית – הקוטר הוא בערך מילימטר אחד, ויש עליה שרטוטים עדינים של פסים תכולים.

פרפרית דנאית אחת מטילה כמאתיים ביצים. ובשדה היו אלפי פרפרים. כלומר, בשדה הזה עומדים לבקוע מאות אלפי זחלים שרוצים לאכול…. ומה הם אוכלים? את העלים של המסמור.

וכאן מתחילה הבעיה שלנו. המסמור הזה הוא גידול חקלאי. החקלאי צריך לקטוף את הצמחים ולמכור אותם, כדי להרוויח את לחמו.
בעוד שבוע יהיו על הצמחים הללו מאות אלפי זחלים שישמידו את הצמחיה.
ולכן, עם כל הצער שבדבר – תוך כמה ימים ירוסס השדה הזה, וכל הפרפרים המקסימים הללו ימותו.

וכאן נכנס דוד לתמונה. דוד לוכד פרפרים ולוקח אותם לחממות מיוחדות. שם הם יכולים להזדווג ולהטיל ביצים, הזחלים יקבלו מזון – ודור חדש של פרפרים יוכל להמשיך לנדוד דרומה לאפריקה.
כשהייתי איתו, דוד לכד מעל 100 פרפרים. נכון שזה רק אחוז קטן מהפרפרים שהיו בשדה, אבל אותם פרפרים יצליחו לגדל דור חדש.

 

בינתיים, בשדה, אני צלמתי בלי הכרה… אתם מוזמנים להציץ באלבום הזה – לראות עוד עשרות תמונות של דנאיות.
את התמונות צלמתי בכפר יהושע, בתאריך 4.9.2012
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

תוספת: דוד העיר לי, שלפי התצפיות שלו – בניגוד לדנאית האמריקאית שאכן נודדת, הדנאיות שלנו הן יותר יציבות. כמות הפרפרים הנצפים בשטח קשורה למחזור החיים שלהם (פחות שמים לב לזחלים), ולכמות האוכל.
זה מה שהוא כתב:
להבהרה
המצב של כמויות עצומות של דנאיות בשדה איננו פתאומי.
הוא תוצאה של גידול מקומי שכולל כ 3 מחזורי גידול (מחזור גידול = כ 22 יום – 3 ימים ביצה, 9 ימים זחל, 9 ימים גולם) .
אני מגיע לשדה קבוע, לבדוק את המצב, החל מאפריל לפחות פעם ב 3 שבועות .
לפני כחודשיים ראיתי לראשונה פרפרים בשדה אבל היו בכל השטח רק פרפרים בודדים, הם הגיעו ,אולי מאזור מעגן מיכאל, והחלו להתרבות. וכל פעם שהגעתי היו קצת יותר פרפרים . עד שהיום הם הגיעו למצב של כמויות גדולות עד כדי הפיכתם למזיקים לחקלאות.
זה לא תוצאה של נדידה פתאומית. אם כי כך זה נראה למי שבא היום לשם.
זהו בדיוק המצב בחולה. גם שם אני מבקר מדי פעם והיו שנים שהייתי מגיע לשם לעיתים תכופות. גם שם המצב של היום שהשטח מלא פרפרים הוא תוצאה של ריבוי מקומי.
מצב דומה הוא המצב באזור מעגן מיכאל , גם לשם אני מגיע קבוע וגם שם אפשר לראות שהפרפרים לא מגיעים בבת אחת אלא הם תוצאה של ריבוי מקומי. שם להרגשתי הם מתחילים יותר מוקדם מאשר בחולה ובכפר יהושע. לכן נראה לי שמעגן מיכאל הוא אזור שבו שורדים פרפרים את החורף
הריבוי מתחיל מכמה פרפרים ששרדו את החורף ולאט לאט מתרבים יותר ויותר. והם מגיעים לשיא בתקופת הסתיו שהיא גם העונה האופטימלית מבחינת הפרפרים = מזג אויר מתאים (גם חום כבד לא מתאים להם) וגם מזון בשפע.

שדות של איריסים

בעקבות תמונה שהתפרסמה בתחרות צלום בפייסבוק – הר הקסמים פנתה אלי ושאלה איך אפשר להגיע אל שדה כזה: 

את התמונה המקורית צלם דוד שחק. אני מכירה את שמו של דוד כבר כמה שנים – הוא מגדל איריסים לייצוא בערך מאז שאני נולדתי… הוא עורך הכלאות בין כמה מינים של איריסי היכל, והאיריסים נשלחים לייצוא – לבורסות הפרחים בהולנד וברחבי אירופה. 

החלטתי לשאול את דוד: על האיריסים, הגידולים, ועוד… דוד הזמין אותי לבוא לראות את השדות – הוא אמר שיגיד לי כשיהיה לו שדה פורח, ואני אוכל לבוא לראות. 

כיון שפניתי אליו בעקבות שאלתה של הר הקסמים, היה לי ברור שאני מזמינה אותה להצטרף אלי. ולכן ברגע שקבלתי מסר מדוד – צרפתי את הר הקסמים, ויצאנו לדרך!
הגענו אל דוד שקבל את פנינו בחיוך ובשמחה, מוקף באלפי איריסים בוהקים בשמש – פשוט חגיגה.

השדה של האיריסים אליו הגענו פרח לפני שהספיקו לקטוף אותו, ולכן דוד עורך עליו ניסויים – לראות אם אפשר לשפר את הזנים הללו.
האיריסים הללו נוצרו מהכלאות של כמה מיני איריסי היכל – איריס הגלבוע, איריס שומרוני (שהוא איריס בהיר, דומה לאיריס הדור – יש האומרים שהם בעצם אותו מין) ואיריס הנגב.

האיריסים בשדה הזה הם משני זנים:
זן "ברקת" – בהיר יותר, והכתם הכהה שלו עגול – איריס הנגב דומיננטי יותר אצלו,
וזן "מור" – כהה יותר, והכתם הכהה שלו אליפטי – דומה יותר לאיריס הגלבוע
הנה הם זה לצד זה: 

האיריסים הללו הם טטרפלואידים – כלומר, בעלי ארבעה זוגות של כרומוזומים, בניגוד לאיריסים בטבע שהם דיפלואידים – כלומר, בעלי שני זוגות של כרומוזומים.
מצד אחד, זה גורם להם להיות חזקים יותר, עמידים למחלות ופורחים טוב יותר – אבל מצד שני זה אומר שהם עקרים, ולא יוציאו פרי.
דוד עובד עם הורמונים, ומאביק אותם בעזרת מכחול (מעביר אבקה מפרח לפרח) – כדי לראות אם בכל זאת אפשר להתגבר על העקרות, ולאפשר להם להתרבות.
כרגע, כל האיריסים שראינו – נוצרו מריבוי וגטטיבי: קנה השורש של האיריסים שלח שלוחות, והתרבה, והתרבה… מאות אלפי פעמים. 

האיריסים הללו מקבלים לפעמים מחלות – וירוסים. כאן בתמונה אפשר לראות איריס "ברקת" בהיר ויפהפה. על עלה העטיף התחתון אפשר לראות כמה קווקוים כהים – אילו תאים שנפגעו על ידי הוירוס.
בטבע, וירוס כזה פשוט הורג את הפרח. אבל כמו שהזכרתי, הפרחים הללו הם עמידים יותר למחלות – ולכן הוירוס אמנם פגע באיריס – אבל הוא עדין פורח יפה. 

אפשר לומר שהסתובבנו שתינו שיכורות בשדה… ואיך אפשר אחרת? 

בסוף הביקור, דוד נתן לכל אחת מאיתנו זר איריסים. בערב, כששמתי אותם בצנצנת – הם נראו אומללים ועייפים. אבל הבוקר הם פרחו כל כך יפה! לקחתי את הצנצנת, עליתי לגג וצלמתי אותם בשמש – 

אחרי הביקור אצל דוד, עלינו לגלבוע – למלכישוע – ופגשנו שם את תחילת הפריחה של "המקור" – איריס הגלבוע. וכמובן, נופים נהדרים, ועוד שלל פרחי אביב.
קנחנו בארוחה טובה במסעדת "קימל בגלבוע" – ונסענו הביתה. 

תודה לדוד על ביקור נפלא וזר חגיגי,
תודה להר הקסמים שגרמה לי לדבר עם דוד,
ותודה לאיריסים! 

התמונות צולמו בטירת צבי ובגלבוע, 18.3.2012
הזר בצנצנת – על הגג שלי, 19.3.2012 

התמונות בPICASA, מוזמנים להקליק על מנת לראותן בגודל מלא.
וכמובן, השיר – כמו זכרון בלתי נמנע: