אני ממשיכה עם רשומות מהטיול לבקעה, והפעם חוזרת אל פרח נפלא שכבר הצגתי פעמיים בבלוג: צמרורת בואסייה.
תגית: דובון יפהפה
צמרורת בּוּאַסְיֶה – Trichodesma boissieri
ושוב אני חוזרת אל פרח שכתבתי עליו בעבר – צמרורת בואסייה
הצמרורה היא פרח נהדר ממשפחת הזיפניים, שצבעו תכלת שובה-לב. רק תראו כמה הוא נהדר על רקע השמים, כשמסתכלים עליו מלמטה:
בארץ גדלים שלושה מינים של צמרורה. כולם מתרכזים באיזורי השבר הסורי-אפריקני –
הצמרורה האפריקנית גדלה בעיקר בערבה – מאילת ועד ים המלח. אותה טרם פגשתי.
לפני 5 שנים פגשתי באילת את צמרורת אהרנברג, (בתמונה הבאה) שהיא מין סודני נדיר. היא קטנה למדי והיא פורחת בעיקר באיזור אילת.
צמרורת בואסייה היא ללא ספק היפה והמרשימה בין השלוש.
צמרורת בואסייה היא אנדמית לאיזורינו – כלומר, תפוצתה העולמית היא רק בבקעת הירדן. בין הגלבוע לים המלח.
בטיולנו האחרון לנחלים תלכיד-פיראן בבקעת הירדן פגשנו הרבה צמרורות. בתמונה הבאה אפשר לראות את מפתח נחל תלכיד מאחורי הצמרורה. זה הקניון בו ירדנו במסלול:
בתמונה הבאה, לעומת זאת, צלמתי צמרורה מהתצפית בראש המסלול. ההרים ברקע הם הרי הגלעד, בממלכת ירדן.
הפעם שמתי לב גם לבעלי חיים על הצמרורה. ברשימה הקודמת על הצמרורה, סיפרתי על האבקת זמזום, ועל הדבורים הגדולות המאביקות את הצמרורה.
הפעם גיליתי שהצמרורה היא פונדקאי לעש נחמד שאני כבר מכירה:
זהו, כמובן, הדובון היפהפה שהצגתי בבלוג ממש לא מזמן. ראיתי כמה וכמה דובונים נחים על הצמרורה. האחד הזה הרשים אותי בדוגמא היפה במיוחד על גבו:
הופתעתי לראות גם את הדובון הזה – שהפיגמנט האדום חסר לחלוטין בכנפיו. שאלתי לגביו, אך לא קבלתי תשובה. אני משערת שזהו דובון יפהפה שיש לו בעית צבע.
התרגשתי למצוא גם את הזחלים של הדובון היפהפה מטיילים להם על הצמרורה, ונהנים מהעלים:
הצמרורות הללו הן פרחים יפים ומיוחדים. אני בהחלט מקווה לפגוש גם את הצמרורה האפריקנית.
את התמונות צלמתי בבקעת הירדן, בנחלים תלכיד-פיראן בתאריך 30.1.2015
את צמרורת אהרנברג צלמתי באילת, בתאריך 15.3.2010
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
דובון יפהפה – Utetheisa pulchella
היום אני מציגה עש נחמד: דובון יפהפה
ראשית כל, אזכיר לכם שסדרת הפרפראים כוללת משפחות רבות. הפרפרים – שנקראים גם פרפרי היום – הם הבולטים בד"כ. העשים הם לרוב פעילי לילה או שעות הדמדומים – אך לא תמיד.
אתם מוזמנים לקרוא עוד על ההבדלים בין פרפרים ועשים כאן.
באנציקלופדיה של החי והצומח קראתי שהמשפחה נקראת "דובוניים" בגלל הזחלים – יש להם שערות צפופות בעלות ציציות, דומות לשערות דובים.
ברשימת זחלי הפרפרים והעשים הצגתי תמונה של זחל הדובון היפהפה, שצלמה אמא שלי. הנה היא: אני לא רואה כל כך דמיון לשערות דובים, אבל אולי עם מיקרוסקופ זה דומה יותר.
צבעיו של הדובון – אדום ושחור – הם צבעי אזהרה, הרומזים לנו שהדובון הוא עש רעיל ולא כדאי לטרוף אותו.
הוא ניזון מצוף פרחים – למשל, צוף סביון אביבי בתמונה הבאה:
בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב הצלחתי (במקרה) לתפוס אותו עוזב את הסביון: אמנם הדובון מטושטש מעט, אבל אני מאד מרוצה מהתמונה הזו:
בעת מנוחה, הדובון מקפל את כנפיו – כך הוא נצמד לגבעולים צרים, וכמעט שאינו נראה למרחק –
מפעם לפעם אפשר לראות אותו עם הכנפיים פרושות – ואז רואים שהכנפיים העליונות שלו נקודות, אך הכנפיים התחתונות לבנות עם כתם שחור:
גופו של הדובון לבן, עם נקודות שחורות: תואם לכנפיים.
הדובון חי באיזורים חמים, מאוסטרליה דרך אסיה ואפריקה ועד לדרום אירופה. אצלנו אפשר למצוא אותו בכל הארץ.
את התמונה הבאה, למשל, צלמתי באילת: הדובון יושב על עוקץ עקרב. עוקץ עקרב הוא הפונדקאי החביב על זחלי הדובון בארץ.
במקומות אחרים הוא ניזון מפרחים נוספים ממשפחת הזיפניים – למשל, פרחי זכריני ולשון-הפר.
לפי האנציקלופדיה של החי והצומח, הם נהנים גם מגידולי ירקות – כגון כרוב ועגבניה, למרות שהם אינם ממשפחת הזיפניים.
אתם מוזמנים לקרוא עוד על אורח חייו של הדובון, ברשימה המעניינת הזו באתר Insectour.
את התמונות צלמתי במקומות הבאים –
15.3.2010 – באילת
13.11.2012 וגם 20.11.2012 – בכפר סבא
4.9.2014 – באחו בנימינה
2.11.2014 – בעמק חפר
25.12.2014 – בגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א
27.12.2014 – בשלולית דורה, נתניה
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
זחלי פרפרים ועשים בישראל
אני שמחה לספר לכם על מדריך חדש בסדרת "טבע ישראלי" שמגיע לחנויות בימים אילו: מדריך זחלים!
זחל צבעוני שקוף, כרמל, 1.1.2009
לפני שאני מתחילה לספר לכם על המגדיר, וכמה אני שמחה שהוא יצא לאור – אסביר לכם שיש "זחל" ויש "תולעת" ואלו שני יצורים שונים לחלוטין.
התולעת היא בעל חיים חסר חוליות, ללא רגלים – והיא נשארת באותה צורה כל חייה. כמו שהתחילה – ככה היא תגמור. על הקרקע.
זחל של תנשמית על חלבלוב הרמון, נגב – צלמה אמא שלי
הזחל הוא חלק ממחזור החיים של חרק. כמו לחרקים רבים, לפרפרים (ולעשים, קרוביהם) יש מחזור חיים עם גלגול מלא: בתחילה הנקבה מטילה ביצה.
מהביצה בוקע זחל – והוא ניזון בעיקר מהצמח עליו הוטל.
הזחל מתגלם לגולם בשלב השלישי,
ואז מגיע השלב הרביעי והמרשים – שלב הבוגר – הפרפר או העש שאנחנו פוגשים מרחף בשדה. בשלב הזה מתרחשת ההזדווגות, והנקבה מטילה את הביצים לדור הבא.
טוואי מהסוג Lasiocampa על רקפת בכרמל, 1.1.2009
כיון שכך, הזחל הוא בעצם חרק. ולכן יש לו 6 רגלים – כמו שאפשר לראות יפה בתמונה הבאה – זחל של טוואי רבא, שצלמתי בצפון הנגב, 24.2.2010:
בדרך כלל הזחל שונה מאד מהבוגר. כדוגמא, הנה זחל של זנב-סנונית הדור, מטייל על גבעול שומר פשוט. אמא שלי צלמה אותו בנחל תלכיד בבקעת הירדן:
לעומת זאת, כך נראה הפרפר הבוגר – שונה לחלוטין. צלמתי אותו בהוד השרון, 18.6.2013:
עד לאחרונה לא היה בארץ מגדיר או מדריך המוקדש לנושא הזחלים. יש מידע חלקי בספרים של יצחק אייזנשטיין, יש מידע חלקי באנציקלופדיה של החי והצומח (כרך חרקים) ויש מידע חלקי בספר הפרפרים של דובי בנימיני (במהדורה המורחבת).
אבל אין מדריך שבאמת יראה לך איזה זחל יתפתח לאיזה פרפר או עש.
זחל של תנשמית יהודה, שמורת בני ציון, 5.1.2013
יש כמה וכמה סיבות לכך. הראשונה היא מחסור בידע ובמחקר. יש הרבה חרקים בארץ שלא נחקרו, ולא ידוע מי הם.
למשל, בתמונה הבאה – זהו זחל שצלמתי בחרמון, ב-21.5.2009. לא מצאתי תמונה דומה בספרים שלי, ובסופו של דבר עמיר ויינשטיין (בעל הבלוג "חרקים – עולם קטן בגדול") עוז ריטנר (בעל אתר החרקים המופלא Nature Of Oz) הודיעו לי שזהו זחל עש ששמו הלטיני Zygaena. בעברית קוראים לסוג ססמבריק. אבל בחרמון ישנם מינים שלא נחקרו עדיין, ולכן אי אפשר לדעת איזה בוגר יתפתח מהזחל הזה.
מצד שני, ישנם זחלים רבים שהם ידועים ומוכרים. את הזחל היפהפה הבא צלם חברי הטוב איתי נחשון – ותודה לו על הרשות להשתמש בתמונותיו הנפלאות!
זהו זחל של עש ששמו תנשמית הבוצין.
המדריך החדש והנוח בסדרת טבע ישראלי מיועד בדיוק בשבילנו: בשביל להכיר את הזחלים הנפוצים, אילו שפוגשים בטיול מזדמן בשדה.
במדריך מצאתי שהזחל הירקרק המרשים בתמונה הבאה הוא זחל של עש ששמו טוואית הארכובית. צלמתי אותו ליד נחל נעמן, בשולי עכו בתאריך 13.6.2013.
למדתי גם שהעש "טוואית" הוא ממשפחה שונה מהעש "טוואי" – למרות הדמיון בשם, ולמרות ששניהם מתגלמים בפקעת קורים אותה הם טווים.
כמו בכל המדריכים בסדרת "טבע ישראלי", מטרת המדריך היא לא לכסות את כל הקיים בטבע הישראלי – אלא לתת למטייל אפשרות להכיר את הנפוצים, לזהות אותם.
למשל – את הרפרף המשורטט הזה, שאיתי צלם :
או את דובון הקורים שאני פגשתי באחו נוב ברמת הגולן ב13.2.2014 –
כמו תמיד במדריכים הללו, ליד כל איור יש הסבר קצר וממצה, כתוב יפה שמסביר על הציור. בתמונה הבאה, למשל – עש ששמו תהלוכן האורן. התהלוכנים גדלים בקן משותף על עץ אורן, וכשמגיע זמנם להתגלם – הם יוצאים בתהלוכה בזה אחר זה. את התהלוכה מובילה לרוב נקבה. היא יוצאת לדרך וכל אחיה ואחיותה בעקבותיה, ראש לזנב. היא מוצאת מקום, והזחלים מתגלמים שם בקרקע או מתחת לסלעים. אמא שלי צלמה תהלוכה מקסימה שכזו:
סיבה נוספת לעובדה שאין מגדיר מסודר לזחלים היא פשוט ההשתנות שלהם.
כשזחל בוקע מהביצה – הוא בד"כ זעיר. בגודל של מילימטר או שניים. עם הזמן, הוא אוכל וגדל – יש זחלים שמגיעים לגודל 10 ס"מ!
במהלך הגדילה הם לפעמים משנים צבע או רמת שעירות.
טוואי רבא, צפון הנגב, 24.2.2010
למשל, הזחל בתמונה הבאה – זהו זחל של עש מקסים בשם דובון יפהפה, שצלמה אמא שלי. כשהזחל צעיר, יש לו כתמים כתומים גדולים על הגב. כשהוא מתבגר, הכתמים הכתומים נעשים קטנים מאד – כאן כבר יש רק פסים דקים, ואילו הצבע השחור נעשה בולט יותר.
כלומר, בשביל ליצור מגדיר מלא של זחלים, צריך להוסיף כמה איורים לכל זחל – כדי להבדיל בין שלבי ההתפתחות שלו, ושינויי הצבע.
כך נראה הדובון היפהפה הבוגר – נכון שהוא באמת יפהפה?
זו הפעם הראשונה בה יוצא מדריך קל, זמין ונוח שמאפשר לנו להכיר את הזחלים הנפוצים בסביבתנו. לדעתי, מדריך שכזה היה חסר לנו – ואני מאד שמחה שנועם הגה את הרעיון, וגם דאג לבצע.
בתמונה הבאה תראו זחל נוסף שלמדתי להכיר מהמדריך – זחל שהגיע אלי בתוך זר פרחי לע-הארי תרבותיים שקניתי בדוכן פרחים. הוא הפתיע אותי, אבל ניסיתי לעקוב אחריו. לצערי, אני חושבת שהחתולים שלי טרפו אותו והוא לא הגיע לשלב הגולם.
זהו פְּרוֹדֶנְיָת השדות – עש שידוע כמזיק לחקלאות ולגינות נוי.
שמחתי לגלות במדריך גם הסבר על ססתיק – ססתיק אלו עשים שבונים "תיקים" – או "קופסאות" מזרדים וענפים, ובתוכם מתפתח הזחל. הזחל נושא איתו את ה"תיק" לכל מקום, ובסופו של דבר מעגן אותו לענף ומתגלם בתוכו. יש מספר מינים, וכל מין בונה לו תיק שנראה אחרת. אני חושבת שהמרשים ביותר זהו ססתיק מרובע – שבונה תיק בצורת קוביה מיוחדת. גודל הקוביה – ארבעה סנטימטרים בערך.
בתמונה הבאה זהו עש ששמו עשנור הרותם, שצלם איתי. העשנור תופר לעצמו מחסה מחוטי משי דקים, ואפשר לראות בתמונה שני זחלים – אחד גדול יותר, ומתחת לו אחד צעיר –
אני ממליצה בחום על מדריך הזחלים החדש – ועל כל סדרת "טבע ישראלי" – כמו המדריכים האחרים בסדרה גם המדריך החדש נוח מאוד לשימוש: קל, מתקפל ועמיד ברטיבות.
מחיר 29 ₪
להשיג בחנויות הספרים, בחנויות למטיילים, בשמורות הטבע ועוד.
עורך ומפיק: נועם קירשנבאום
הוצאה לאור: "טבע ישראלי"
לפרטים נוספים, ורכישה מרוכזת בהנחה:
נועם 7904905 050
talituly@zahav.net.il
גילוי נאות: נועם, המוציא לאור של סדרת "טבע ישראלי" הוא חבר שלי, ואת המדריך קבלתי ממנו במתנה. אבל אני בטוחה למדי שהייתי קונה אותו בכל מקרה. זהו באמת מדריך שימושי.
ועם זחל צבעוני שקוף שצלם איתי (כאן מעל) וזחל טוואית הארכובית שאני צלמתי (בתמונה הבאה ) –
אני מודה מאד לאיתי נחשון ולאמא שלי שהרשו לי להציג את תמונותיהם הנהדרות!
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
פרחים, פרפרים וכל מיני 