דבשה הודית – Melilotus indicus

אני חוזרת לטבע העירוני – פרח קטן ומאד נפוץ. היתה תקופה שהוא גדל לפתע בעציצים שלי, ותמיד טעיתי בשם שלו…

הדבשה היא פרח מאד קטן – כל פרח הוא בגודל של 2 מ"מ, כל תפרחת היא באורך 2-3 ס"מ בלבד.

בכרמל נפוץ מין מאד דומה, ששמו דבשה מחורצת. בעבר קראו לה "דבשה חרוצה", ואני תמיד קישרתי את זה לדבורי הדבש החרוצות שאוהבות אותה.
הדבורה בתמונה הזו היא מחושית, ולא דבורת דבש, אך גם היא נהנית מהצוף של הדבשה –

ובאמת, שמה "דבשה" כי היא צמח צוף מוצלח.

בדבשה שאני מכירה מהכרמל, הדבשה המחורצת – שם המין "חרוצה" שהפך ל"מחורצת" מגיע מהפרי, שנראה כאילו מישהו לקח אותו וחרץ עליו חריץ ארוך ודקיק, סביב-סביב.

אז הסתכלתי על הפרי של הדבשה שפגשתי הפעם, והוא כלל לא חרוץ – יש בו מעין רכסים ושקערוריות. צלמתי את הפרי יחד עם האיור התואם במגדיר – זהו איור של דבשה הודית.
וזו ההוכחה הברורה שהפרח שצלמתי באיזור כפר סבא (בדקתי פירות של צמחים נוספים, וכולם היו כמו זה) הוא אכן דבשה הודית, ולא מחורצת.

הדבשה ההודית נפוצה במישור החוף, כפי הנראה יותר מהדבשה המחורצת. שתיהן נפוצות למדי באיזורים הים תיכוניים סביב כל אגן הים התיכון.

הדבשה היא צמח צוף טוב, וצמח שמסתדר היטב בשולי דרכים ובתים – כלומר, בהחלט אפשר למצוא אותו בעיר ובסביבותיה.

עוד תמונה נחמדה אחת , לכבוד יום ולנטיין שהיה בשבוע שעבר – זוג דרורים – הזכר בחוץ, הנקבה מציצה – בקן שהם בנו בתוך פתח של צינור ניקוז, בקיר.

את התמונות צלמתי בכפר סבא, בתאריך 14.2.2013
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

ולזכרו של שמוליק קראוס, שאמנם היה חרה של בנאדם, אבל מלחין נהדר, מוזיקאי בחסד שכתב כמה מהשירים המופלאים ביותר – הנה אחד השירים הנהדרים שהלחין: