חודש מרץ בכרמל

c01

לדעתי, חודש מרץ הוא החודש היפה בשנה. הזמן הטוב ביותר להתלבט יחד עם הכלניות באיזה סימון שבילים לבחור – ולצאת לטייל!
גם השנה, שלא ירדו מספיק גשמים, אפשר היה למצוא פריחה יפה בכרמל – בעיקר פריחת גיאופיטים. 

c04

הכל פורח, והסחלבת בכרמל בעיצומה. 

c15

ואם יש גם כמה שפני סלע (כמו בתמונה מעל) או פרפרים (כמו כחליל האפון בתמונה הבאה) – זה בכלל נפלא!

c20

במרץ האחרון טיילתי בכרמל רק שלוש פעמים, והתמונות כאן הן חלק קטן מאד ממה שראיתי באותם טיולים. למשל, זבוב בומביל על פרי של כרבולתן השדות: 

c08

את רוב הצמחים ברשומה הזו כבר סקרתי בבלוג, ולכן כל שם יהיה קישור לרשומה שבה כתבתי על המין. למשל, ספלול מטפס: מצאנו עץ נהדר עמוס פרחי ספלול –

c19

אחד הסחלבים המקדימים עדין פורח: סוף הפריחה של הסחלב הנקוד בכרמל – וזהו פרט מיוחד, צהוב לגמרי: 

c02

שיא הפריחה של סחלב הגליל: בגליל אפשר למצוא אותו רק בגווני צהבהב-ירקרק. בכרמל הוא צבעוני, עם גווני ורוד, בורדו, לבן, ירוק וצהוב –  

c05

השנה, לראשונה התגלה סחלב איטלקי פורח בכרמל. מובן שגם אני נסעתי במיוחד לפגוש אותו: 

c13

לא נשכח גם הסחלב האנטולי. בד"כ אני מחפשת מיוחדים – כמו לבקנים. הפעם זה בדיוק הפוך: הצבע שלו היה כמעט ארגמני, ולא עבר מספיק טוב בצילום. 

c11

 סחלב שלוש-השיניים מאד נפוץ בכרמל, האחד הזה היה גדול ומרשים – 

c14

שפתנים דווקא היו הרבה פחות מהרגיל. בעבר צלמתי מקבצים גדולים שלהם, השנה מצאתי רק פרטים בודדים, פה ושם

c12

סחלבן החורש – הסחלב הלבן – מנקד את החורש בפרחיו הלבנים המעודנים 

c03

שנק החורש בד"כ פורח רק באפריל, השנה הוא התחיל כבר באמצע מרץ. השנה גם הצלחתי לראשונה לצלם דבורה בתוך השנק: 

c09

נהניתי מאד מהדבורניות – כאן בתמונה, מימין לשמאל אפשר לראות דבורנית צהובהדבורנית נאה, מקבץ של דבורניות דינסמור ודבורנית הקטיפה

IMG_0068-horz

דבורניות גדולות יוצרות סידור נפלא יחד עם הלטם המרווני –  

c16

וללא ספק, היפה בדבורניות היא דבורנית הדבורה

c06      

היו גם רבים שאינם ממשפחת הסחלבים, למשל בן חצב יקינתוני

c17

ובאפריל פורחת רימונית הלטם – אך מצאנו כבר פרט ראשון מבצבץ בין הלטמים. 

c18

את התמונות צלמתי במקומות שונים בכרמל, בתאריכים 17.3.2014, 22.3.2014 וגם 31.3.2014
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

c07

חג פורים שמח!

לכבוד פורים רציתי להזכיר לכם את התחפושת החביבה עלי ביותר בטבע: פרחי הדבורנית.

הדבורניות הן סחלבים, שהעלו את הרמאות לדרגת אומנות. הן מתחזות לדבורים ויזואלית – וגם מפיצות ריח הדומה לפרומונים של דבורים.

 הדבורים הזכרים מרומים על ידי המראה והריח, ומנסים להזדווג עם הדבורניות.

הדבורניות מנצלות זאת כדי להשתמש בדבורים כמעבירי אבקה מפרח אחד לאחר. וכך, במקום להפיץ את הזרע שלהם – הם מפיצים את אילו של הדבורניות.

השנה כבר פגשתי את הדבורנית השחומה בכרמל –

את דבורנית הקטיפה בכרמל –

ולאחר דיווח בפייסבוק, ביום שישי האחרון הוכחתי שאני חולת סחלבת – עזבתי את כל הסידורים (מוטי, תודה שניקית את הבית!!!) ונסעתי לגבעת הכלניות של הוד השרון, שם פגשתי את דבורנית דינסמור

בכרמל פגשתי גם את הסחלב הנקוד – אחד הסחלבים הנדירים והיפים ביותר – כל פרח נראה כמו איש קטן ושמנמן:

אבל השנה פגשתי עוד תחפושת נהדרת אחת…

האכסף המבריק בכרמל השתולל בפריחה, והפרט הגדול מאיזור רקית נראה ממש כמו מדורה:  

הוא בוער בהמון גוונים של צהוב-אדום – אבל זו שריפה מהסוג היפה והטוב:

.

אז חג פורים שמח לכולם!
השבוע אני נוטשת את משפחתי האהובה לשלושה שבועות, וטסה לי אל הארץ המוזהבת – קליפורניה. אני אפגש עם חברתי הנהדרת, אום-נטע. אני מקווה לחזור משם עם הרבה תמונות של פלאי טבע מרהיבים!

התמונות צולמו בכרמל (איזור רקית ועין אלון) ובהוד השרון, בפברואר 2013.
וכתמיד, מומלץ להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

 

לזכרו של בני

אתמול קראנו בצער רב בפורום הבלוגיה שבני, מהבלוג "חוג הסרטן והתקליט"  נפטר.
לא הכרתי את בני מעבר לוירטואליה, ובכל זאת אני מרגישה שהכרתי אותו, ומצרה על מותו.
את מילות הניחומים והמחשבות תוכלו לקרוא אצל מוטי .

אני אסתפק בלהקדיש לו ולמשפחתו שתי תמונות של דבורנית הקטיפה
ולשלוח תנחומים למשפחתו.
JAMES DEAN מנהל פורום אספנות ערך סרטון לזכרו של בני – אתם מוזמנים לצפות בו כאן.
יהי זכרו ברוך.

הדבורניות צולמו ליד יקנעם, 20.2.2012.

שלושה עשר מי יודע?

שלושה עשר מי יודע?

שלושה עשר, אני יודעת:

שלושה עשר סחלבים אנטולים  – בעצם, הרבה יותר. אבל ארבעה מהם מצאנו קטופים וזרוקים על השביל! איזו חוצפה! הסחלביים כולם הינם פרחים מוגנים, ואסור לפגוע בהם. אני מודיעה לכם שאם אני תופסת מישהו פוגע בסחלבים – אני אישית אזמין את פקחי הרשות!
את הסחלבים הקטופים אספתי, ואני מתכוונת להעביר לעשביה של האוניברסיטה העברית.

שנים-עשר סחלבי הגליל: (ואחד מהם כמעט בגובה מטר!) 

 

אחד עשר סחלבים איטלקיים:  כבר אחרי השיא, ועדיין מקסימים!

  

עשר דבורניות נאות:  באמצע שביל פסגה של המירון, קרוב להתפצלות של השביל היורד לעין חומימה.

  

תשע דבורניות צהובות: כולן ממש בתחילת העליה להר

שמונה סחלבני החורש:  היו מאות ניצנים ועלים, בכל מקום שעצרנו בו. מעטים התחילו לפרוח

  

שבע דבורניות כחלחלות (בעצם הרוב כבר נבלו, היתה עוד אחת במצב צילום….)

שש דבורניות גדולות: הן בתחילת הפריחה בהר.

חמישה סחלבים פרפרניים: לפני חודש היו רבבות על המירון. ואני לא מגזימה במספר. רובם כבר גמרו את העונה, נשארו עוד בודדים.

ארבע דבורניות דינסמור:  גם הן בעצם כבר גמרו את העונה.

 

שלוש דבורניות קטיפה: (אמנם ראינו רק אחת פורחת, אבל בטח היו עוד…)

שתי נאוטינאות תמימות:  איך אני גאה בעצמי שמצאתי אותן!!!

  

אחד שנק החורש: יפהפה! ראינו כמה ניצנים, אבל רק אחד שבאמת התחיל לפרוח:

זו הגרסא שלי ל"אחד מי יודע" – ביום חמישי, 21.4.2011, טיילנו במירון  בחברה טובה – Anguly והבנות –  ולמרות כל מיני בעיות דרכים (בסוף שגריר הגיעו והחליפו לנו מצבר, הגענו הביתה לקראת 11 בלילה) – הסחלבים החליטו לערוך סדר כהלכה.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

דבורנית הקטיפה – Ophrys sphegodes

אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שפורים כבר בפתח…
 
(25.2.2006, חורבת בית עיתאב, הרי יהודה)
 
בשבילי פורים חשוב – לא בגלל התחפושות והמגילה. כלומר, כבודם של אילו במקומם מונח, אבל פורים בדרך כלל יוצא בחודש מרץ, וזהו החודש שבו הטבע בארץ מראה לנו למה הוא מסוגל.
 
(14.3.2006, רמות מנשה, ליד יקנעם)
 
כלניות, רקפות, ואירוסים ממלאים את כל השטח (לפחות, את כל מה שהשארנו להם), סביונים, חרציות ושלל פרחים…
רק צריך לצאת מהבית ולפקוח עיניים.
 
(14.3.2006, רמות מנשה, ליד יקנעם)
 
וכמובן, אם מסתכלים טוב – פוגשים גם סחלבים!
את הדבורנית תמיד מביאים בפורים כדוגמא לתחפושות בטבע: הדבורנית פורחת בצורת דבורה, ומפתה מינית את זכרי הדבורים.
 
(14.3.2006, רמות מנשה, ליד יקנעם)
 
דבורה-זכר מגיע לו אל הפרח, וחושב שהוא רואה נקבה סקסית במיוחד ומוכנה להזדווגות. הוא מנסה, אך נשאר וכל תאוותו בידו. (או שמא ברגלו? זו דבורה, יש לו 6 רגלים…)
את הדבורנית הבאה שהוא ינסה להזדווג איתה – הוא יאביק.
 
(14.2.2009, יערות כרמיה, כרמל)
 
דבורנית הקטיפה נקראת כך בגלל המרקם הקטיפתי של השָׂפִית שלה. ואם זה לא מספיק, יש לה צבע של יין טוב, עם שני פסים תכולים-כחולים, לפעמים מחוברים ולפעמים לא.
 
(14.2.2009, יערות כרמיה, כרמל)
 
דבורנית הקטיפה פורחת כעת – בהרי יהודה, בכרמל, בגליל…
המקום האהוב עלי לראות אותה זה בחניון קטן במבואות יקנעם – שם תמיד אני מוצאת דבורניות קטיפה ע-נ-ק-י-ו-ת. השיא היה עמוד תפרחת ועליו 11 פרחים. חלק כבר נבלו, חלק עוד היו ניצנים – אבל בהתחשב בעובדה שבד"כ יש 3-4 פרחים על עמוד תפרחת, אחד-עֲשָׂר זה ממש המון!
 
(9.4.2007, נחל קטלב, הרי יהודה)
 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!