גנים בוטניים בישראל

DSCN0033

התכוונתי להמשיך להציג לכם כל מיני פרחים נפלאים שפרחו בגני קיו כשביקרנו שם,
אבל בינתיים נפל דבר כאן בארץ… 

DSCN0188

שר החקלאות, אורי אריאל, החליט לצמצם את תקציב הגנים הבוטניים בישראל ב-97%.
אז במקום לדבר על גני קיו, אני אדבר על הגנים הבוטניים בארץ – ואלווה את דברי בפרחים מגני קיו. 

DSCN0358

כתבתי על כל תמונה את שם הפרח שבה, כדי שתוכלו בכל זאת לדעת מה צלמתי. 

DSCN0369

ובכן… בישראל ישנם 11 גנים בוטניים.
הותיק ביותר הוא הגן במקווה ישראל, הצמוד לבית הספר החקלאי. הגן הזה הוא חלק מהמורשת ההסטורית הציונית שלנו. 

DSCN9541

הרעיון להקים גן בוטני במקווה ישראל עלה כבר בשנת 1923. בסופו של דבר, הגן הוקם בשנת 1927. תארו לעצמכם, הוא מתקרב לגיל 100 שנים! פרופ. אוטו ורבורג ייעץ לגננים בשנים הראשונות.
בית הספר במקווה ישראל הוא חלק חשוב בהסטוריה שלנו – הרבה פועלים וחקלאים הוכשרו שם לאורך השנים. הגן הבוטני הוא מקום להדרכה ולימוד של בוטניקה וגננות – ובנוסף הוא מקום נפלא לנוח בו. 

DSCN9663

מעט אחר כך, בשנת 1931, פרופ. אלכסנדר אייג – שהיה הבוטנאי החשוב בארץ באותה תקופה, ובעצם ייסד את ענף לימודי הבוטניקה בארץ – הקים גן בוטני באוניברסיטה העברית, בהר הצופים.
יחד עם תלמידיו וממשיכי דרכו, פרופ. מיכאל זהרי ופרופ. נעמי פיינברון – הם בנו גן ששיקף את הנופים ואזורי הצומח השונים בארץ. 

DSCN9719

מאוחר יותר, טוביה קושניר (שהזכרתי כמה פעמים בבלוג) העביר לשם את אוסף האיריסים שלו – ואחד הרגעים המרגשים בחייו של אביו של טוביה, שמעון קושניר, היה להגיע אל הגן הבוטני אחרי 1967, ולגלות את האיריסים ששתל בנו 25 שנים קודם לכן – עדיין פורחים. 

DSCN9723

בשנת 1954 הוקם הגן הבוטני בגבעת רם – כיוון שהגן בהר הצופים היה לא נגיש. אך בעוד הגן בהר הצופים הוקדש לצמחית ארצנו, בגן בגבעת רם אפשר למצוא צמחים מכל העולם.
שם אפשר לראות Redwoods אמריקאים לצד אקליפטוסים אוסטרליים, אמריליס אפריקאי לצד חלמוניות ישראליות. 

DSCN9728

הגן הבוטני בגבעת רם הוא הגדול בגנים הבוטניים בארץ. יש בו מעל 6,000 מיני צומח שונים מכל העולם – והוא מהווה גם גן מקלט חשוב לצמחים בסכנת הכחדה, ומקור להשבה לטבע של מינים נדירים. 

DSCN9800

באוניברסיטת ת"א הוקם גן בוטני בשנת 1973 – גן שרובו מוקדש לצמחית ארץ ישראל, אך יש בו גם צמחים ממקומות נוספים. למשל, חממה טרופית נהדרת עם סחלבים וצמחים טרופיים יפהפיים; חממת שרכים מיוחדת, גן קקטוסים עשיר ומיוחד (זה המקום בארץ לפגוש את האוקוטיו שהתלהבתי ממנו בקליפורניה), ומעבדה לחקר שורשי עצים – בנין מגניב במיוחד, בו אפשר לשוטט בין שורשי עצים.
הגן הבוטני באוניברסיטת ת"א הוא חלק בלתי נפרד מהאוניברסיטה – נערכים בו מחקרים וקורסים להכרת הצומח, מתקיימים בו סיורים לתלמידים ולקהל הרחב, וגם בו משמרים מינים בסכנת הכחדה ומשיבים אותם לטבע.

DSCN9806

ויש גנים נוספים. למשל, יער אילנות – ארבורטום של הקק"ל, שם אפשר למצוא עצים מעניינים ומיוחדים מרחבי העולם. זהו מקום מרתק, ואני מתכננת לצלם שם רשומה עתידית כלשהי… 

DSCN9811

גם בנאות קדומים, האתר שהוקם ע"י אפרים וחנה הראובני, ופותח ע"י בנם – נגה הראובני – ישנו גן בוטני. בני משפחת הראובני שמו דגש על הקשר בין האדם לארצו, דרך הכרת הארץ והצומח בה.
הם התמקדו בעיקר בחקר הצומח המוזכר בתנ"ך – והגן הוקם על פי החזון שלהם.
בגן נערכים הרבה סיורים לימודיים – גם סיורים שנועדו להראות לנו איך חיו ופעלו האנשים בתקופות הקדומות, וגם כאילה שמראים לנו את החיבור העמוק של העם לארץ. 

DSCN9814

בטכניון בחיפה אפשר לבקר בגן האקולוגי – זהו גן בוטני מיוחד, שנבנה בחשיבה אקולוגית. הגן בנוי ממערכות אקולוגיות שונות, שבהן ניתן למצוא צמחיה ארץ-ישראלית. בגן מתקיימים סיורים לימודיים לבתי ספר, במטרה ללמד חשיבה "ירוקה", להבין את המערכות האקולוגיות שאנחנו חיים בהן. 

DSCN9819

אני מקווה שהבנתם את הרעיון… 

הגנים הבוטניים הם יותר מסתם קישוט ומקום חביב לבקר בו.
כלומר, הם באמת מקומות מוצלחים לבקר בהם – אבל יש להם חשיבות רבה מעבר לכך. 

DSCN9822

הגנים הבוטניים חשובים לנו מבחינה מדעית – נערכים בהם מחקרים שונים – למשל, מחקרים על גנטיקה של החיטה ושל צמחי תועלת והקשר שלהם לאבותיהם בבר ומחקרים על צמחים מיוחדים לאזורנו – כמו איריסי ההיכל.

DSCN9825

הגנים חשובים לנו גם מבחינה לימודית – בהרבה גנים נערכים סיורים לתלמידי בתי ספר, קורסים לאוכלוסיה הבוגרת, ימי עיון והדרכות. הם מקרבים את הטבע (המקומי והעולמי) לאוכלוסיה. 

DSCN9831
וכמובן, בתור גני מקלט לצמחים בסכנת הכחדה – כמו מושיובית הגליל. שם מגדלים מינים יחודיים רבים, ואף מחזירים לטבע צמחים שונים.

DSCN9834

בשנים האחרונות, משרד החקלאות תקצב את אחד-עשר הגנים הבוטניים המוכרים בישראל בתקציב של 4.5 מליון שקלים לשנה. כעת, שר החקלאות הודיע על קיצוץ של 97% בתקציב: הגנים יקבלו 100,000 שקלים לשנה. כולם יחד. כלומר, בממוצע מתקציב של כמעט חצי מליון שקל לכל גן – הם ירדו לתקציב של פחות מ-10,000 שקלים. התקציב הזה מימן תכניות לימודיות, משכורות לעובדים, השקיה, כלי עבודה וגינון – ועוד ועוד. 

ללא התקציב הזה, רוב הגנים הבוטניים בארץ ייכנסו למצב תרדמת: הם ייסגרו לקהל, פעולות השתילה וריבוי הצמחים תופסקנה, הגננים יפוטרו – וסביר להניח שהרבה מהמינים הנדירים והחלשים יותר פשוט ימותו. 

DSCN9836

מנהלי הגנים מנסים בכל דרך לקבוע פגישה עם שר החקלאות – אך ממשרדו של השר אין תשובה ואין תגובה.
אני מאד מקווה שהשר יצליח להבין, שהגנים הבוטניים הם חשובים לנו. שייתעשת ולא יעשה את הטעות המרה הזו. 

לקריאה נוספת: 

מאמר דעה של ד"ר יובל ספיר, מנהל הגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א. 

באתר גל"צ
באתר NRG
באתר הארץ 

מוזמנים גם לחתום על העצומה האינטרנטית

DSCN9903

את התמונות צלמתי בגן עם מימון ממשלתי, גן שלא נמצא בסכנה: גני קיו באנגליה – Kew Gardens.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

Lily_Erythronium_grandiflorum

 

 

זמזומית סגולה – Bellevalia trifoliata

במהלך הסקר בכפר סבא, הגעתי (כזכור) לאיזור ואדי ציר – נחל שזורם בשולי העיר.

הפעם צפתה לי הפתעה מעניינת – בשולי איזור התעשיה של כפר סבא, ממש ליד הכביש – פרחו זמזומיות!

מיד שמתי לב שאילו אינן הזמזומיות המצויות הנפוצות. ניצני הפרחים של אילו – סגולים.

זוהי הזמזומית הסגולה. לפי הכתוב במגדיר: "צבע כפתורי הפרחים סגול כהה; צבע חלקו התחתון של עטיף הפרח סגול בראשית הפריחה והופך חום-מלוכלך או חום ירקרק במשך הפריחה".
ואכן, מעבר לסגול היפה – צבעיה של הזמזומית הזו באמת לא מאד אטרקטיביים…

הזמזומית הסגולה גדלה בקרקעות לחות וכבדות – הגיוני  למצוא אותה ליד נחלים.

השם הלטיני – Bellevalia הוא על שם פייר רישר דה בלוואל – בוטנאי צרפתי שחי במאות ה-16-17.

דה-בלוואל הקים בשנת 1593 את הגנים הבוטניים של מונפלייה בצרפת. הצרפתים התקנאו בגנים הבוטניים של פדואה שהקימו האיטלקים בשנת 1545, ורצו גנים כאילו לעצמם.
דה-בלוואל, שהיה רופא-בוטנאי-חוקר – או בקיצור, מדען – הקים את הגנים הללו בעיר מונפלייה, וייסד שם מעבדות למחקר.
המחקר הבוטני והרפואי שנערך בגנים הללו קידם את המדע רבות במאות השנים בהן הגן פעיל.
היום הגן פעיל יותר כגן בוטני היסטורי.

שם המין הלטיני – trifoliata – לא מרמז על הצבע (בניגוד לשם בעברית), אלא על העובדה שלצמח יש שלושה עלים.

אפשר לראות את זה בתמונת הניצן הבאה – לצמח ישנם שני עלים רחבים, ואחד צר:

 

ואם כבר הזכרתי את הניצנים, אני חושבת שלזמזומיות יש ניצנים ממש נחמדים.

לפי המגדיר, את הזמזומית הסגולה אפשר למצוא בכל האיזור הים-תיכוני בארץ – מהשפלה ועד למקורות הירדן. אני פגשתי אותה באיזור החולה, בעמק יזרעאל ובשרון – באיזורים לחים, מוצפים בחלקם.

התמונות צולמו בכפר סבא, ליד ואדי ציר (קצה רחוב עתיר ידע) בתאריכים 14.2.2013 וגם 22.2.2013.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא