קרן-אייל – Platycerium – Staghorn Fern

ביום חמישי, כאמור, הייתי בגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א.
בגן יש חממה טרופית יפה ומיוחדת, ואני טיילתי בה. אחד הדברים שמשכו את עיני היה סדרה של צמחים שהיו תלויים מהתקרה – ועם עלים גדולים ומאד מרשימים:

הצמחים הללו הם שׁרכים ששמם בעברית קרן-אייל. השם ברור ונהיר, והוא תרגום ישיר מהשם ה"עממי" באנגלית – שהוא Staghorn fern, כלומר – שרך קרן האייל.

מוצאם של השרכים הללו הוא בחצי הכדור הדרומי – אוסטרליה, מלזיה, מדגסקר, דרום אמריקה, אפריקה…
בחממה של האוניברסיטה ישנם מספר מינים של קרן אייל והם מאד דומים. לפי ויקיפדיה, ידועים בעולם שמונה-עשר מינים של קרן אייל.

הבעיה היא שהמינים מאד דומים זה לזה. מאד מאד מאד.

פה מעל, למשל, זו קרן-אייל איליזית – Platycerium ellisii שמוצאה ממערב מדגסקר.
שתי התמונות הראשונות הן של קרן-אייל דו-קרנית – Platycerium bifurcatum – שמוצאה באוסטרליה ובאיי האוקיאנוס השקט.
ככה, במבט בחממה – לא ממש הבחנתי בהבדלים בינהן…
אבל אחת מקרני האייל היתה בהחלט בולטת ומיוחדת –

זוהי קרן-אייל הדורה – Platycerium superbum – מוצאה באוסטרליה, והיא אכן הדורה במיוחד. הייתי אומרת שאילו קרני-מוז (Moose-horn ) ולא אייל…
בתמונה הבאה, לעומת זאת –

צלמתי עם השלט, ולכן אני בטוחה שזוהי קרן-אייל קרן-איילית – או בלטינית – Platycerium alcicorne – שמוצאה ממדגסקר, מאוריציוס ואיי סיישל. ולגבי השם – אני חושבת ששם המין הזה הוא פשוט טפשי.

קרני האייל שייכות למשפחת הרב-רגליים – Polypodiaceae – משפחה טרופית של שרכים שאפשר למצוא בעיקר ביערות גשם שונים. למשפחה הזו יש נציג אחד ויחיד בארצנו – כצפוי , הוא קטן הרבה יותר מקרני האייל – שמו רב-רגל פשוט, ואפשר למצוא אותו בגליל העליון.

העלים של קרן-האייל הם רכים ונעימים – במרקם שבין לבד לקטיפה. ממש כיף ללטף…
אחד מהשרכים לא היה תלוי, אלא גדל כעץ –

כל התמונות צולמו בחממה הטרופית של הגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א, ב-30.7.2009
המקום פתוח בד"כ בזמן שנת הלימודים האקדמית. אחרת יש לתאם מראש.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

נאדיד עדין – Utricularia gibba

 
הידעתם שיש בארצנו צמח טורף?
צמח בר, שממש טורף בעל חיים?
 
אני כבר רואה אנשים מדמיינים לעצמם משהו כמו ב"Little Shop Of Horror", אז רציתי לאמר – תשכחו מזה.
 

 
נאדיד עדין – ממשפחת הנאדידיים, הוא הצמח הטורף האמיתי היחידי בארץ. זהו פרח זעיר. פיצקלה. קוטר הפרח הוא חצי ס"מ, והוא גדל במים.
אבל… הפרח אינו החלק הטורף!
 

 
רגע, הפרח העדין הזה טורף? מה הוא כבר טורף? ואיך?
 
הצמח הזה טורף סרטנים, חרקים ויצורי מים זעירים, והוא לא נעזר בפרח על מנת לעשות זאת.
בעלים ובחלקים התת-מימיים של הצמח ישנם נאדידים – שלפוחיות זעירות בגודל 5 מ"מ בערך, שיש להן מעין "דלתות מלכודת". סרטן שעובר על השלפוחית, נוגע בשערות עדינות שיש על המלכודת, היא נפתחת ושואבת אותו פנימה.
 
אז משחרר הצמח אנזימי עיכול לתוך השלפוחיות הללו, ומעכל את טרפו.
הנאדידים נראים כך:
 

 
הנאדיד צמח בחולה ובסביבותיה עד שיבשו אותה. אם אני לא טועה, הוא כמעט נכחד מהטבע.
אני פגשתי אותו בשני מקומות: בגן של עתי יפה מנתיב הל"ה (שכבר הזכרתי פה), ואתמול – בגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א.
 

 
הנאדיד הוא צמח זעיר, וקשה מאד להתמקד עליו… חוץ מזה, שכחתי להוריד את דרגת החשיפה ולכן התמונות יצאו קצת "שרופות"
 

 
כל התמונות צולמו בגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א, ותודה לד"ר יובל ספיר שהראה לי את הנאדיד.
את המידע על הנאדיד קראתי במאמר "צמחים שאוכלים חרקים" של פרופ. אבינעם דנין מ-1976.
 

 
כתמיד, אפשר ומומלץ להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
כל התמונות צולמו בגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א, 30.7.2009