קדד הקרקפות – Astragalus oocephalus

הפרח שלי להיום הוא פרח מיוחד, יפה ומאד מאד נדיר. יכול להיות שבעצם הוא כבר נכחד מהטבע בארץ. 

זהו קדד הקרקפות – אחד המינים היפים והמרשימים של קדד בארץ. קצת מזכיר את קדד אהרנברג, שפגשתי בחרמון לפני כמה שנים. 

גם לו יש ראשי פריחה צהובים, גדולים וצמריריים. אבל כשהוא נובל, הוא הופך מיד לחום ולא עובר דרך כל הכתומים והאדומים כמו קדד אהרנברג. 

זהו צמח גבוה – צומח לגובה מטר ויותר. הצמח נראה מקסים כשכל הקרקפות שלו פורחות: 

הצמח הזה נמצא בארץ בעבר ב-2 נקודות בלבד – בעמק החולה ובחורשת אקליפטוסים ליד עפולה. משתי הנקודות הללו, ככל הנראה, הוא נכחד. 

אבל מהאוכלוסיה של עפולה נאספו זרעים, והונבטו בגנים בוטנים – ותאמינו לי, זה לא משהו פשוט. מסתבר שזהו צמח עדין ומפונק, ולא תמיד מסכים לנבוט או לפרוח. 

בכפר יהושע נמצא "גן איריס" של אילן טל. לאילן יש אצבעות ירוקות, הוא מקדיש את ליבו ונשמתו לגן – והצמחים מרגישים זאת, ופורחים למענו. בזכות זה, כשביקרתי בגן, פגשתי שם את הקדד הנהדר הזה בשיא פריחתו. 

הקדד נקרא "קדד הקרקפות" כי התפרחות שלו הן בצורת קרקפות פורחות. 

התעוד המסודר הראשון של הקדד הזה בארץ הוא בשנת 1924. נח נפתולסקי – חוקר טבע, והאיש שנזקפות לזכותו כמה מציאות מיוחדות, כמו למשל גילוי מחדש של השושן הצחור שנחשב לנכחד – מצא את את הקדד הזה בעמק החולה. 18 שנים אחריו הגיע טוביה קושניר (שכבר כתבתי עליו) ומצא אותו קרוב לביתו (כפר יחזקאל) – בשולי עפולה.


בין 1942 ועד לשנות ה-90 אין שום דיווחים על הקדד הזה, ואז הגיעו אורי פרגמן-ספיר (היום המנהל המדעי של הגן הבוטני בגבעת רם) ויאיר אור ומצאו אותו מחדש, כנראה באותם מקומות כמו נפתולסקי וקושניר. במשך כמה שנים היה מעקב אחרי הצמחים, אבל בשנים האחרונות הם נכחדו משני האתרים הידועים.


היום אפשר לפגוש את הפרח הזה באחד משלושה מקומות: גן איריס, הגן הבוטני בגבעת רם וגן-המקלט בגן לאומי ציפורי.
ותודה לנוגן צברי מנאות קדומים שמוסיף שגם הם קיבלו צמח מאילן, ולכן אפשר לראות אותו פורח גם אצלם! 

אני מקווה שיכריזו על החורשה הקטנה בשולי עפולה כשמורה, ושישיבו אליה את הקדד המיוחד הזה. בחורשה ההיא נמצאו מגוון מינים נדירים ומיוחדים, ובאמת חשוב לשמור אותה. 

את התמונות צלמתי ב"גן איריס" בכפר יהושע, בתאריך 21.4.18. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
ואילן מוסיף:
צמח האם שהתחיל לפרוח לפני 5 שנים , הגיע לגובה של 1.8 מ' והיו לו 238 קרקפות . הצמח מייצר מעט מאד זרעים . אני מצליח להנביט אותו והתוצאות סבירות . הנבט גדל בשנתו הראשונה לגובה של כ – 20 ס"מ . מגיע הקיץ והעלים מתייבשים . אם התפתחו שרשים מספיק חזקים וחיוניים , הצמח יתעורר בבוא החרף . בקדד הקרקפות , הקרקפת יושבת בחיק העלה. לעומתו – בקדד אהרנברג, הקרקפת יושבת על עקץ די קצר.
תודה לאילן! 

מודעות פרסומת

גן איריס בכפר יהושע

אז המבחנים נגמרו, ובינתיים אני מרוצה. גם יש לי נושא לתזה: בדיקת התנאים המשפיעים על השבה לטבע מוצלחת של איריס הארגמן. גם שמירת טבע, וגם איריסים. מצוין! אני כבר מתרגשת indecision

DSCN9110

אבל מסביב… המצב ממש מיאש אותי.
ביבי נתן את הגז של המדינה במתנה ללא מנהל תקין, ללא שקיפות, ובדרך פיטר את כל מי שהעז להתנגד לו.
ברמת הגולן בית המשפט אישר לחברת "אפק" להמשיך לחפש נפט, בלי תכנון, בלי תכנית, ובלי להבטיח לנו שהם לא יפגעו בכינרת או בשמורת גמלא תוך כדי.
בערד נאבקים התושבים נגד הפיכת שדה בריר ליד העיר למחצבה, שתזהם את האוויר הנקי והנפלא של העיר.
תושבי עמק יזרעאל נאבקים נגד תכנית גרנדיוזית להקים שדה תעופה בין לאומי על הכלניות במנחת מגידו.
ועכשיו ראיתי שיש גם מאבק לשמור את בקעת הנדיב – השטח הירוק בין זכרון יעקב, בנימינה וגבעת עדה. 

IMG_4033

המדינה שלנו מתנהגת בצורה חסרת אחריות, חסרת אכפתיות. העולם נמצא במשבר סביבתי, ובמקום לנסות להציל לפחות את פיסת הקרקע שלנו, לשמור משהו לדורות הבאים – אצלנו מנצלים, הורסים, מקלקלים. מיבשים את ים המלח, מזהמים את הים התיכון ואת כל הנחלים, מפריטים את כל אוצרות המדינה בשעה שבעולם כבר מבינים שהפרטה היא פתרון גרוע, ויש מגמה של השבת נחלת הכלל – Reclaiming the Commons.
ה"מומחים" לכלכלה אצלינו מתנהגים עדין לפי הרעיונות של הארדין מ-1968 (שבעצם מבוססים על הפאודליזם האירופי), כשהכלכלנית זוכת פרס נובל מ-2009, פרופסור אלינור אוסטרום, כבר הוכיחה שהוא טעה והעלתה רעיונות חדשניים ומוצלחים יותר.
זה באמת מיאש אותי.

IMG_4050

בקיצור, רציתי לכתוב רשימה משמחת – אבל זה לא ממש מצליח לי היום. ולכן, במקום זה – אני אשלח אתכם לבקר במקום מיוחד ומקסים.

IMG_4057

בכפר יהושע יש גן בוטני קטן ויפהפה, גן איריס. את הגן הקים אילן טל, תושב כפר יהושע, בשנת 2006 – ובזכות האצבעות הירוקות שלו הגן הזה פורח ומקסים.
בגן יש מעל 1450 מינים של צמחי ארץ ישראל – בכל עונה יש משהו מיוחד לראות שם.

IMG_4060

אני ביקרתי בגן בשנת 2011, וראיתי שם כל מיני פרחים מיוחדים – אותם אפשר לראות כאן ברשימה.
אילן עובד בתיאום עם רשות הטבע והגנים. הגן שלו הוא גן מקלט לצמחים מיוחדים – ממנו אפשר גם להשיב מינים נדירים לטבע.

IMG_4064

לפני שבוע בערך, אילן פרסם קריאה בפייסבוק:

פעם בשבוע מגיעים לגן איריס חמישה תלמידים ותלמידות מביה"ס הדמוקרטי בנהלל. הם עוזרים לי ב"מלחמת העולם" , נגד "העשבים הרעים". שום דבר אינו ברור מאליו – ואני מבקש להודות למארגנים על היזמה הברוכה הזו.
אשמח מאד אם יגיעו לגן מתנדבים. העבודה רבה מאד. 0528254968, אילן טל, כפר יהושע .

IMG_4067

לצערי, אני לא גרה קרוב מספיק ואין לי כרגע זמן להגיע באופן קבוע אל אילן. אבל אם אתם גרים באזור – כפר יהושע הוא ממש ליד טבעון – אני מאד ממליצה לבקר אצל אילן (הביקור בתיאום), ויותר מזה – להתנדב לעזור לו בעישוב הערוגות.

IMG_4073

זה יכול להיות מצוין: מצד אחד, להכיר את הגן המיוחד והמקסים הזה, לעקוב אחר הפריחה של פרחים יפים רבים, חלקם נדירים – ומצד שני, לעזור לאילן. לעשב זה יופי של תרפיה!
אני מאד ממליצה ללכת לבקר בפינת החמד הזו, באופן חד פעמי – או באופן קבוע.

IMG_4082

את איריס הארגמן צלמתי ביער אילנות, 5.2.2015
ואת כל שאר הפרחים – ששמותיהם כתובים על התמונות – בגן איריס, אצל אילן טל בתאריך 29.12.2011
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

IMG_4112

 

 

סתוונית הנגב – Colchicum ritchii

לפני שבועיים בערך, טיילתי ב"גן איריס" ופגשתי שם את סתוונית הנגב.

גן איריס הוא גן בוטני קטן ויפהפה, ששוכן בכפר יהושע. מקום מקסים, ונקודת מקלט נוספת לצמחים נדירים ומיוחדים. את הגן הקים אילן טל, תושב כפר יהושע. בגן שלו צומחים צמחים נהדרים ומיוחדים.

המפגש עם סתוונית הנגב היה, בשבילי, משמח במיוחד – שכן מעולם לא פגשתי אותה. זו היחידה מבין סתווניות ארצינו שלא פגשתי עדיין (פרט למין אחד שלא נצפה כבר שנים רבות).

בטבע היא פורחת ברחבי הנגב – מתחילה לפרוח בסוף דצמבר, ופורחת לאורך ינואר ופברואר. 

הסתווניות פורחות בצבעי ורוד ולבן. בדרך כלל, לכל מין של סתוונית יש צבע שהוא הנפוץ יותר – למשל, סתוונית התשבץ בדרך כלל תהיה ורודה, ואילו סתוונית בכירה – לבנה. עדיין, יהיו גם יוצאי דופן.   

סתוונית הנגב פורחת לעתים בורוד, ולעתים בלבן. לפי "לקסיקון מפה" לצמחי ישראל של פרופ. שמידע, ככל שמדרימים – אחוז הפרחים הורודים יורד,  אבל (בניגוד למינים אחרים) אין צבע שולט בצורה מובהקת.

אחרי שפגשתי אותה בגן בוטני,  החלטתי שאני רוצה לחפש את הסתוונית גם בטבע! התחלתי לשאול ולחקור איפה לחפש אותה – ואמרו לי שבכל איזורי הלס. קו באר-שבע – ערד למשל.

אז החלטנו לנסוע לטייל בתל ערד. מעולם לא היינו שם, המדבר הוא איזור פחות מוכר לי. חיפשנו שותפים לטיול (בכל זאת, זהו טיול ארוך…) – ולשמחתי, מצאנו – גגג ומשפחתה שמחו להצטרף אלינו.

הטיול היה נחמד, הפיקניק אחריו – מקסים וטעים, וגולת הכותרת היתה שלוש סתווניות שמצאנו לצד כביש הגישה אל תל ערד.
העננצ'יק שלי והאקליפטוס של גגג הם כבר מכרים ותיקים, ומאד נהנים לטייל יחד – הם מתחילים לפטפט, ושוכחים את העולם סביבם…

הסתווניות שמצאנו בטבע היו רק לבנות – את הורודות שפה צלמתי בגן איריס. ובכל זאת, שמחתי לפגוש סוף סוף גם את הסתוונית הזו, בטבע.

הסתווניות הן פרחי סתיו – ישנם 65 מיני סתווניות בעולם, וכולם פרחי סתיו, או ראשית החורף. אצלינו בארץ, סתוונית הנגב "סוגרת" את עונת הסתווניות.

 

כשספרתי על סתוונית טוביה, הראיתי תמונה של אחד מעלי העטיף שלה – ובבסיסו היתה כוסית משוננת. בעצם זה נראה כמו שערות דקות וטורדניות.
כך סתוונית טוביה מגנה על הצוף מפני נמלים, שאינן מאביקות אותה – ומאפשרת גישה (וגמול – צוף טעים) לחרקים שכן יאביקו אותה – כמו דבורים.
אם תגדילו את התמונות כאן, ותסתכלו היטב – תראו שגם בבסיס עלי הכותרת של סתוונית הנגב ישנן שערות דקות – זהו מנגנון זהה, שנועד להגנה.

אבל כנראה אצל סתוונית הנגב המנגנון פחות יעיל – שכן ראינו הרבה נמלים על שלוש הסתווניות שפגשנו ליד תל ערד…

 

התמונות צולמו:
ב"גן איריס" בכפר יהושע, 29.12.2011
ובכביש הגישה אל תל ערד, 7.1.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!