פרחים על Mount Tamalpais – חלק שלישי

אחרי הפסקה – כפויה בחלקה, שוב בגלל תקלות בתפוז – ובגלל שהתחלתי לגבות את הבלוג שלי, רשומה אחר רשומה וזה לוקח זמן – אני חוזרת אל הר טאמאלפייס, צפונית לסן פרנסיסקו, ולטיול במרץ האחרון.

שמחנו לראות בדרך שיחים שהיו דומים לשיחים הריחניים הנפלאים שפגשנו ליד לוס אנג`לס – דומים, אך לא זהים: זהו מין אחר של סיאנותוס – Ceanothus.
הצבע תכול-סגול יותר, אך גם למין הזה יש ריח נפלא –

הפרח הזה הזכיר לי את המעוג שאני מכירה מהשדות אצלינו. הוא אכן מאותה משפחה – משפחת החלמיתיים, ושמו העממי dwarf checkerbloom (ובלטינית: Sidalcea malviflora)

הפרח הזה מוכר היטב מגינון – וגם בארה"ב הוא פליט תרבות. מוצאו ממרכז אפריקה ושמו כסמנתה גדולת-פרחים – Chasmanthe floribunda 

 תות השדה דווקא אינו פליט תרבות, אלא מין מקומי של קליפורניה! שמחתי לפגוש תותים פורחים בשולי היער, למרות שאולי היה משמח יותר לפגוש אותם בשלב הפרי…
שמו הלטיני – Fragaria vesca

ואם כבר אני מתחילה עם פירות יער, מובן שלא נשכח את הפטל המקומי: אני לא בטוחה איזה ממיני הפטל (Rubus) פגשתי, ובכל מקרה, זהו הפרח ולא הפרי…

ואם אתם עדיין רעבים, אני יכולה לחזור ולהציע לכם את מלפפון הבר – כבר פגשנו אותו בקניון סולסטיס –  Marah fabacea.

אחרי שגמרנו לפנטז על אוכל, אפשר לחזור להתרכז בפרחים – כי יש לי עוד כמה ממש יפים.
למשל – Fremont`s Star Lily (ששמו הלטיני Toxicoscordion fremontii). השם "Lily" מרמז בד"כ על משפחת השושניים, ובאמת המין הזה שייך למשפחה ששמה MELANTHIACEAE – והיא קרובה מאד לשושניים, אך הופרדה מהם.

 

את הפרח הזה כמעט פספסתי… טוב שאום נטע שמה לב אליו והראתה לי, כי אני מאד אוהבת גביעוניות. הדוגמא המשובצת הנפלאה מסגירה מיד את השם העממי – Checker Lily. השם הלטיני הוא Fritillaria affinis

כך היא נראית מלמטה: איזה יופי של פרח!

הפרח הבא גרם לי מעט מבוכה – לא הצלחתי להגדיר אותו…
בסופו של דבר אנשי האתר המצוין CalFlora הגדירו לי אותו בתור Maianthemum stellatum 

ואז הסתבר לי שזהו קרוב של עצבונית החורש שלנו, ושאין להם דיווחים שלו מהר טאם. דיווחתי בשמחה, ועכשיו הוא ידוע גם משם.

את הפרח הזה מצאה עבורי נטע, כי "זה פרח שעוד לא ראית". וכשהיא צודקת, היא צודקת. זה נראה לי מין של זלזלת – Clematis, אך לא אימתתי את ההגדרה עדיין.

תמיד נחמד לפגוש את הדרור הזה – Song Sparrow – השירה שלו ממש מקסימה – אפשר לשמוע אותו באתר All About Birds.

את התמונות צלמתי בטיול על הר טאם – Mount Tamalpais, בתאריך 4.3.2013

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

גביעונית עבת-עלים – Fritillaria crassifolia

 

לא מזמן הצגתי את הזן הערבי של גביעונית הלבנון, הגביעוניות הנפלאה שירדתי למענה דרומה, אל תל קריות.

 

הפעם אני נוסעת לכיוון השני: הכי-צפונה שאפשר בארץ, אל החרמון.

 

וגם שם פגשתי גביעונית. אך זו לא גביעונית הלבנון, אלא מין אחר לחלוטין – גביעונית עבת עלים.

 

הפעם השם לא מאד מובן לי. העלים שלה לא עד-כדי-כך עבים. לדעתי הם פחות עבים מאילו של גביעונית הלבנון…
בכל זאת, זה השם הרשמי באתר הפלורה הישראלי – ולכן השתמשתי בו.

הגביעונית הזו קטנה יותר מגביעונית הלבנון – עמוד הפריחה של גביעונית הלבנון הוא בגובה מטר בערך, לפעמים גם יותר. עמוד הפריחה של גביעונית עבת-עלים הוא רק בגובה 20-30 ס"מ.

 

ובד"כ יש רק פרח אחד או שניים על עמוד התפרחת.

הצבעים של הגביעונית משגעים. משחק שלם של פסים וקוביות, בגווני ירוק-צהוב-חום

בשביל הנאה מושלמת, בודקים את הפרח גם מלמטה – ומגלים לוח שחמט…

כשחיפשתי מידע על הגביעונית הזו, גיליתי שבספרו של מייק לבנה "פרחים במרומי החרמון", ובספר "בין שלגי החרמון" של אבי שמידע ו-וולטר פרגוסון מופיעה הגביעונית הזו בשם אחר – גביעונית החרמון.
גם השם הלטיני  שונה בהתאם – Fritillaria hermonis.
אז ניגשתי לבדוק.

באתר Plantlist, שמרכז את כל המינים השונים בעולם – מופיעה גביעונית החרמון בתור מין מקובל, בגני Kew כתוב שהיא גדלה בהרים של לבנון וסוריה,
ואפילו גיליתי שמוכרים אותה בתור צמח גינון באירופה!
אני עדיין לא יודעת מהו השם הנכון. באתר הפלורה, השם "גביעונית החרמון" מופיע כשם נרדף, ובאתר Plantlist – הם מופיעים כשני מינים נפרדים. שלחתי שאלה, ואני מבטיחה לעדכן.

 

בינתיים אני פשוט נהנית מהפרח הנחמד הזה.
מעניין למה לא מוכרים אותה לגינון בארץ? אני הייתי שמחה לגדל גביעונית נחמדה שכזו בעציץ!

עוד תמונה אחת, רגע לפני הסוף – צבה מצויה, מפנה את הגב לעמק מן שנפרש מאחוריה. פגשתי אותה ממש ליד הגביעוניות

את הגביעוניות צלמתי בשולי עמק מן, ב-21.4.2012


כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא
ותודה לאורון, שבזכותו הגעתי עד לגביעוניות, וראיתי עוד המון דברים יפים!

תוספת, בעקבות תגובתה של y י ר י ת
אני רוצה לקרוא לה פרח משובץ… אהם… משוגע! :P

גביעונית הלבנון – Fritillaria persica – זן ערבי

 

אני ממשיכה עם צמחי הדרום, ומגיעה לאיזור לא מאד מוכר – תל קריות

תל קריות נמצא על כביש 80, צפונית לתל ערד. במפה תמצאו אותו בערך סנטימטר לפני הקו הירוק.

העיר קריות מוזכרת בתנ"ך, בספר יהושע, כחלק מנחלת שבט יהודה:
"זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה- לְמִשְׁפְּחֹתָם. וַיִּהְיוּ הֶעָרִים, מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה, אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם, בַּנֶּגְבָּה- קַבְצְאֵל וְעֵדֶר, וְיָגוּר. וְקִינָה וְדִימוֹנָה, וְעַדְעָדָה. וְקֶדֶשׁ וְחָצוֹר, וְיִתְנָן. זִיף וָטֶלֶם, וּבְעָלוֹת. וְחָצוֹר חֲדַתָּה וּקְרִיּוֹת, חֶצְרוֹן הִיא חָצוֹר."
(יהושע, ט"ו, כ-כ"ה)

 

ולפי סברות של חלק מהחוקרים, זוהי העיר ממנה הגיע יהודה איש-קריות, שהסגיר את ישו לרומאים.

אבל אני לא הגעתי לשם לחפש עתיקות – למרות שהעתיקות שם מעניינות.

אני באתי לשדה הנפלא הזה: שדה ורוד ממצליב קטן וחמוד ששמו בן-שלח מנוצה, ובו פורחים פרחים גדולים יותר –

עמודי תפרחת נהדרים של גביעונית!

גביעונית הלבנון היא פרח תמיר ממשפחת השושניים. אני מכירה אותה ממקומות רבים בצפון הארץ – למשל, הר תבור, דרך נוף יער בית קשת, או הר הלל…

אבל בצפון היא פורחת כמעט תמיד בגוון אחיד – ירקרק. לפעמים טיפה ורדרד, אבל הירוק שולט. בדרום – היא מתחילה להשתולל.

מצהבהב, דרך כתומים, אדומים ועד סגול עמוק – כל מיני צבעים נהדרים!
הגביעוניות הדרומיות גם נמוכות יותר – בצפון אפשר למצוא גביעוניות בגובה של מטר, ואפילו מטר וחצי. בדרום הן בד"כ בגובה של 60-80 ס"מ, פרטים מעטים מגיעים לגובה מטר.
בעבר חשבו אותה למין נפרד וקראו לה "גביעונית ערבית". אך מאוחר יותר הוחלט שזהו אותו מין – ולכן הן אוחדו שתיהן ל"גביעונית הלבנון".

ישנם כמה ריכוזים באיזור, אנחנו, כאמור, נכנסנו לאחד שהיה בשדה ורדרד של בן-שלח מנוצה.
השילוב של הורדרד עם הסגול-העתיק של הגביעוניות הוא פשוט נפלא!

אז איזה צבע של גביעונית מוצא חן בעיניכם?

למי שמחפש טיול, שביל ישראל עובר לא רחוק מתל קריות. אנחנו פשוט שוטטנו באיזור ולא הלכנו לאורך מסלול מוגדר.
חלקים מהשמורה עולים מעבר לקו הירוק, אנחנו נשארנו בתחומי הקו הירוק.
מומלץ לשלב את המסלול יחד עם תל ערד הסמוך – האיריס השחום מסיים לפרוח שם עכשיו. ישנו גן מקלט לצמחי האיזור בתחומי הגן הלאומי, אך הגבעה שממש מדרום לגן הלאומי היא שמורה ובה יש בעונה הזו פריחה נהדרת של איריסים, פשתניות, צמרים ועוד.

התמונות צולמו כולן ליד תל קריות, בתאריך 31.3.2012

כדאי מאד להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

עוד כמה גביעוניות

כי זה פרח יפהפה.

הגביעוניות הן בד"כ בערך בגובה מטר – אבל בשנים גשומות הן יכולות להגיע אפילו למטר וחצי!

התמונה הזו מאד חביבה עלי: הצבעוניות של הרקע של השביל החום-אדמדם, עם הגביעוניות הירקרקות ממש מצאת חן בעיני.

 

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

ולסיום, רציתי להראות קליפ ממש יפה, של זמר שאני לא מכירה – משהו שהעבירו אלי, ומאד מאד מצא חן בעיני:
השיר נעים, הקליפ יפה, והשחקנית הראשית ג`ינג`ית, אז בכלל… 
Her Morning Elegance של אורן לביא.

גביעונית הלבנון – Fritillaria persica

 
אני חוזרת לתבור, ולפרח יפהפה ומרשים: גביעונית הלבנון.
 

 
הלכנו לנו בין הכדנים, ומולנו פרחה גביעונית!
מקור השם ברור, נכון? הפרחים נראים כמו גביעים שתלויים הפוך.
 

 
לגביעונית יש צבע שנע מירקרק-צהבהב לאדום-עתיק:
 
 

 
באיזור הדרום – איזור תל ערד, למשל – ישנו תת מין של גביעונית הלבנון, שבו הפרחים מגיעים ממש לצבע ורוד-עתיק כהה ויפה.
 
אבל גם הגביעוניות הצפוניות יפות: אפשר להסתכל על הפרח מלמטה, וזה בכלל מקסים:
 

 
אגב, גם הפירות של הגביעונית יפים ומיוחדים: הם נראים כמו פנסי-נייר סיניים, קיפולי נייר בצורת קופסאות משושות מיוחדות.
 

 …ורק דבר אחד לא הבנתי: אם בלטינית קוראים לה "גביעונית פרסית", למה הפכו אותה בעברית לגביעונית הלבנון???
 
כל התמונות צולמו בפסגת התבור, 7.2.2009
 

 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.