מרווה מצרית – Salvia aegyptiaca

DSCN8595

בארץ גדלים 23 מיני מרווה, 8 מתוכם כבר סקרתי בבלוג: בין השאר, את המרווה המשולשת הנפוצה והמוכרת בזכות תכונותיה הרפואיות הרבות, ואת המרווה הכחולה, שהיא ללא ספק אחת הגדולות והיפות. 

DSCN8587

היום אני מציגה את אחת המרוות הקטנות ביותר: מרווה מצרית. 

DSCN8577

המרווה נקראת "מצרית" כי היא  הוגדרה לראשונה במצרים.
בארץ אפשר למצוא מרווה סורית, מרווה ארץ-ישראלית, מרוות יהודה ומרוות ירושלים – הן נקראות על שם האזור או המדינה, אך לא מחויבות לגדול רק שם. 

DSCN0199

המרווה המצרית היא צמח קטן, עם פרחים תכולים-סגולים זעירים – בגודל חצי סנטימטר בערך. כשמסתכלים מקרוב, רואים שיש דוגמאות עדינות על הפרח. 

DSCN0202

המרווה הזו היא צמח תרמופילי – כלומר, אוהב חום. 

DSCN0219

ובאמת, בארץ היא פורחת בעיקר במדבר: בנגב ובמדבר יהודה, ובספר המדבר – בבקעה. 

DSCN8574

הפעם הראשונה בה פגשתי את המרווה הזו היתה בנחל פארן, בדרום הנגב – לפני 6 שנים. 

DSCN8579

מאז התאהבתי בה, ועדיין אני חושבת שהמרווה הזו היא יפהפיה אמיתית: 

DSCN8584

אני מסוגלת לשבת הרבה זמן להסתכל על הפרחים הקטנים והעדינים הללו. 

DSCN8586

כמובן, קצת קשה למקד את המצלמה עליהם. אז מכריזים על עצירת שתיה, מתישבים ליד המרוות – ולא עוזבים עד שמרוצים מהתוצאות (וחשוב לזכור גם לשתות מים!) 

DSCN8585

המרווה המצרית היא בן-שיח, כלומר צמח שבסיסו מעובה – אבל בניגוד לשיח, שהוא גדול ומרשים, בן-שיח יכול להיות קטן. המרווה המצרית היא בגובה 20 ס"מ בערך. 

DSCN8594

את התמונות צלמתי –
במצפה חגי ליד שדה בוקר, בתאריך 1.10.2014
בראש נחל פיראן בבקעת הירדן, בתאריך 30.1.2015

DSCN8589

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

DSCN8596

סומקן מעוצה – Onosma frutescens

IMG_1690

ברשימה על הסומקן הענקי הזכרתי שאני מכירה מהכרמל את הסומקן המעוצה. הפעם אני אספר עליו. 

IMG_0139

הסומקן המעוצה הוא בן-שיח, כלומר – צמח שיש לו בסיס מעוצה, אך יחסית לשיחים (ולמען האמת, גם יחסית לסומקן הענקי) הוא נמוך – גבהו מגיע ל-40 ס"מ. 

IMG_0157

שמו של הסומקן מאד הולם אותו, ואם מסתכלים על הפרחים, אפשר להבין: 

IMG_0146

הם מתחילים לפרוח בצהוב, ולאחר שהפרח מזדקן – הוא מאדים. מסמיק. 

IMG_4201

כתוצאה מזה, הצבעוניות של צמח הסומקן היא ממש מקסימה!

IMG_0148

הסומקן המעוצה פורח בכרמל ובגליל, באיזורים מוצלים. 

IMG_0141

השנה כמעט לא ירד גשם, אבל לפני שנתיים צלמתי את הסומקן בתקריב, עם טיפת גשם – 

IMG_9031

פרט לטיפה, רואים יפה את השערות הזיפניות המכסות את הצמח. הסומקן הוא ממשפחת הזיפניים, והמאפיין העיקרי של בני המשפחה הזו הוא השערות הזיפניות המכסות את הצמח. 

IMG_1693

השם הלטיני של הסומקן – Onosma – משמעותו "ריח חמור"… כנראה הוא מגיע בגלל הריח הנובע מהשורשים של חלק מהמינים. 

IMG_0147

לכל הפרחים במשפחת הזיפניים יש חמישה עלי כותרת.
במקרה של הסומקן – הם מאוחים יחד לפעמון מקסים, עם שולים מעוגלים ועדינים –

IMG_1535

בעולם יש בערך 90 מינים שונים של סומקנים, הצבעים הנפוצים לפרחים הם לבן וצהוב – ולרוב, הפרחים מאדימים אחרי כמה ימים. 

IMG_0150

הסומקן הענקי שהצגתי ברשימה הקודמת יוצא דופן – הפרחים שלו נשארים צהובים לאורך כל הדרך. 

IMG_0151

מנגנון שינוי הצבע מופיע בהרבה מינים במשפחת הזיפניים – המטרה היא לסמן לדבורים חכמות מתי כדאי לגשת לפרח ולהאביק אותו, ומתי להתעלם ממנו – כי הפרח הואבק. 

IMG_0152

את התמונות צלמתי בכרמל – בעיקר לאורך הדרך לגבעת וולפסון – בתאריכים:
2.3.2013, 24.3.2013, 31.3.2013, 17.3.2014. 22.3.2014

IMG_0153

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

IMG_0156

חבלבל השיח – Convolvulus dorycnium

את הרשימה הזו כתבתי לפני שנה, והיא נשכחה… אני מפרסמת אותה עכשיו, כי גיבור הרשימה – חבלבל השיח – עדיין פורח פה ושם. עכשיו סוף הפריחה שלו בגולן ובגליל.
במאי ראיתי פרטים יפים בשולי יער בן שמן. 

 

חבלבל השיח הוא… לא שיח. הוא צמח עשבוני – אין לו חלקים מעוצים, אבל הוא צמח גדול, שיכול להגיע גם לגובה של 65 ס"מ. הצמח גדל באופן כדורי, ובשיא הפריחה הוא ממש מרהיב. הוא רק נראה כמו שיח.

 בקיץ, החבלבל מתייבש לחלוטין ונעלם מעל פני השטח – נשאר רק השורש הרב-שנתי שלו, טמון באדמה. עם בוא החורף הוא מתחיל לצמוח מחדש, מגדל עלווה מעטה – ופורח.
וזהו בעצם עוד הבדל בין שיח לבן-שיח – את השיח אפשר לראות כל השנה, גם כאשר איננו פורח. אצל חלק מבני השיח יש תקופות בהן כלום לא מציץ מעל פני הקרקע.

 

הפרחים של החבלבל דמויי משפך. העטיף שלו – כלומר, עלי הכותרת – מאוחים יחד, וזה נראה כמו משפך ורוד וחינני:

לפעמים הם לא מאוחים לגמרי, וכן מזכירים לנו שפעם הפרח היא בנוי ממספר עלי כותרת – כמו שרואים פה מימין, לעומת פרח במבנה "קלאסי" משמאל –

 

ולפעמים הפרח הוא משפך עגול מושלם –

ובכל מקרה, הוא ורוד… ממש ממש ורוד. כמו של ברבי…

חבלבל השיח גדל ברוב הארץ – ראיתי חבלבלים בהר הנגב, בהרי יהודה, בכרמל, בגלבוע, בגליל ובגולן. 

הוא פורח בעיקר בחודשים אפריל ומאי, אבל כמו תמיד – לפעמים מעט מקדים, לפעמים מעט מאחר.

התמונות צולמו בדרום רמת הגולן, 5.5.2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

בר-עכנאי שיחני – Echiochilon fruticosum

  

היום אני מציגה צמח צנוע ולא בולט, אבל נחמד מאד. פרח בצבע תכול-סגול עדין ונעים: בר-עכנאי שיחני.

 

בר-עכנאי – כי הוא דומה לעכנאי – פרח ממשפחת הזיפניים, בעל צורה אסימטרית. הוא קטן יותר מהעכנאי. עוד הבדל הוא שלעכנאי ישנם אבקנים בולטים מהפרח, ולבר-עכנאי אין.

שיחני – כי הוא גדל כמו שיח קטן – למען האמת, הוא בן-שיח, שמגיע עד לגובה של חצי מטר.

 

בר-עכנאי הוא צמח חולות. הוא נפוץ בחולות סהרה וחצי האי ערב. אצלינו  הוא צומח בחולות הערבה, עולה לחולות ניצנה – ומשם אל מישור החוף.

  

בעבר, בר עכנאי היה נפוץ מאד בכל מישור החוף – אבל הוא נפגע קשות מהפיתוח במישור החוף לאורך המאה ה-20, וכיום הוא נפוץ בעיקר באיזור חולות ניצנים ודרומה להם.

  

בגלל זה מאד שמחנו לגלות קבוצה נאה של בני שיח באיזור חפציבה – בצפון חדרה. הגענו מוקדם אל השתלמות רת"ם, ולכן ערכנו סיור מקדים באיזור המפגש – ומצאנו מעל עשרה בני שיח פורחים.
רואים גם שחלק מהתמונות צולמו באור זריחה…

 

התמונות צולמו בחולות חפציבה בצפון חדרה, 19.1.2012
ובחולות ניצנים, צפונית לאשקלון 21.2.2008

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

אכסף מבריק – Cytisopsis pseudocytisus

הידד, אילו גשמים נפלאים ירדו אתמול!  ומה עושים בגשם? כמובן, יוצאים לחפש פרחים.

יצאתי אתמול לכרמל, בתקווה שתהיינה הפוגות בין הגשמים. הגעתי אל הרומוליאה הצידונית – ולאכזבתי, כל הפרחים היו סגורים… אני באמת לא מבינה. 7 מעלות וגשם עז – וכבר סוגרים את הבסטה???

  

אז החלטתי לנסוע אל פרח אחר שרק התחיל לפרוח: צמח נדיר, שמופיע ב"ספר האדום – צמחים בסכנת הכחדה" : האכסף המבריק.

כאן דווקא היתה לי הצלחה –
 האכספים פרחו בנקודה קרובה לכביש (אז לא צריך לשוטט בבוץ יותר מדי),
  ובדיוק היתה הפוגה בגשמים (כלומר, המטריה נשארה סגורה),
 הטמפרטורה זינקה ל-9 מעלות (חמים ונעים, לכל הדיעות) –
  ואני יצאתי לצלם!

רואים את טיפות הגשם על הפרח?

האכסף המבריק הוא בן-שיח נמוך ממשפחת הפרפרניים – שמשתרע על פני הקרקע. הפרחים שלו בצבע צהוב-עז, עם גביע אדום.

הוא נקרא "אכסף" בגלל הגוון של העלים – ירוק-אפרפר מכסיף. שילוב הצבעים הזה, של הפרח העז בצהוב-אדום, והעלים המכסיפים – הוא מיוחד ונפלא.
הוא קצת מאתגר אותי בצילום, ולהרבה מהתמונות כאן נאלצתי להוריד רוויה, וגם כך הצבעים עזים מאד.
(רוויה – Saturation – עוצמת הצבע בתמונה)

האכסף גדל בכרמל. טוב, בעצם יש עוד 2-3 נקודות ידועות מהגליל המערבי – אבל בעיקרון, בארץ הוא גדל בכרמל.

האכסף שייך לקבוצה מצומצמת של שבעה מיני צמחים שגדלים בארץ רק בכרמל – או כמעט רק בכרמל.
כבר הצגתי פה בבלוג את הרומוליאה הצידונית (זו שלא פרחה לי היום) והשום הסתווי, אני ודאי אגיע עוד גם אל ארבעת המינים הנוספים.

האכסף הוא עוד אחד מהפרחים שלא קראו את הספרים עליהם. בספרים כתוב שהוא פורח במרץ-אפריל, והנה לפניכם, טרי מהיום – אכסף פורח.

 

בספרים כתוב גם שהפרחים יושבים בקבוצות של 1-3 על ענף. וכמה יש פה? נכון. ארבעה.

מאד שמחתי לראות את האכספים פורחים – הם פורחים באיזור שבו השריפה בערה במלוא עוצמתה בשנה שעברה.  

 ממש ליד ראינו חור גדול באדמה – חור שנותר משורשיו של עץ אורן גדול, שנשרף כליל, עד לשורשיו.
הכרמל מלא "תזכורות" כאילה לשריפה. אבל החיים נמשכים, והאכספים שבו לפרוח!

 התמונות צולמו בכרמל, לא רחוק מחניון רקית, 11.1.2012

 כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

 

קערורית שיחנית – Scutellaria tomentosa

אם כבר הזכרתי קערורית, ישנו מין נוסף של קערורית שהוא מאד נדיר.

הקערורית השיחנית היא בן-שיח  – כבר הסברתי על בן-שיח, כשסיפרתי על מרבה-חלב נגבי:  זהו צמח שנראה כמו שיח, אבל נמוך. בד"כ גבהו לא יהיה יותר מחצי מטר.

  

גם לקערורית הזו, כמו לאחיותיה, יש פרח מוארך וסגור, וגם היא בררנית במאביקים. אבל בעוד הקערורית הסגולה היא סגולה, והקערורית הנאדית ורודה-לבנה – זו צהובה.

הצהוב הזה, על רקע אדמת הבזלת של הגולן – ממש זורח!

אבל הופתעתי לגלות שהיא מוכרת לא רק מהגולן – לפי המגדיר, אפשר לפגוש אותה גם בהרי יהודה ובשומרון, למשל בנחל שורק. היא פורחת שם בחודש מאי.
אני משערת, שכיון שבמאי כבר מתחיל להיות חם, פחות מטיילים שם, ולכן גם פחות מכירים את הקערורית הזו.

אנחנו פגשנו אותה על מורדות הר אביטל: היו שם בערך עשרה בני-שיח, מפוזרים על דופן ההר – מאחורי גדר תיל. זה היה מתסכל למדי, להתקרב ככל האפשר אל התיל כדי לראות את הקערורית. את רוב התמונות צלמתי מרחוק.

אבל כידוע לכל קוראי, אין דבר העומד בפני הרצון שלי לצלם פרח – גם לא גדר תיל – ולכן, למרות שלא עברתי אותה (רמת הגולן, אתם יודעים), התקרבתי מספיק בשביל (כמעט) לקרוע את המכנסים (לא קרעתי, בסופו של דבר!)  – והצלחתי לצלם גם תמונות כאילה:

 

 הקערורית, ממשפחת השפתניים, פורחת בארץ במאי – יוני. אחרי שהצגתי שלושה מיני קערורית כאן בבלוג, נשאר לי לפגוש עוד מין אחד אחרון: קערורית הביצות, מין נדיר של עמק החולה, שמעולם לא פגשתי.

 

הקערורית הזו היתה "קינוח הסעודה" בטיול הנהדר לחרמון עם שאולי מגונן, 17.6.2011

וגם כאן, אני מודה מאד לשאולי, שלקח אותנו לראות את הפרח הנפלא הזה!

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

יש בייביסיטר לחתולים, יש תכנית וכרטיסים:  הבלוג ואני יוצאים לחופשה, נחזור בקרוב!

מרבה-חלב נגבי – Polygala negevensis

בסיור שהשתתפתי בו באיזור אילת, לפני חודש בערך – פרופ. דנין לקח אותנו לראות מרבה חלב נגבי.
בהתחלה לא התרגשתי. אני מכירה את מרבה-חלב מונפלייני – עכשיו גם אתם מכירים אותו – ו… איך לאמר? לא צמח שהיית נוסע עד קצווי תבל לראות אותו. גם לא עד אילת.

  

אבל אז הגענו לנחל בקעתיים.
נחל בקעתיים הוא ערוץ מקסים במיוחד, קרוב לגבול עם מצרים, ויחסית קרוב לאילת. הערוץ עצמו יפהפה, פסטורלי וממש מושך לטייל בו. אנחנו טיילנו רק בחלקו העליון – אז הוא מגיע למצוק מרשים, שבתחתיתו גבי מים יפהפיים. אני בטוחה שגם ההמשך, לאחר המפל, הוא נפלא.

 

ירדנו לערוץ, והתחלנו לבדוק את הצומח מסביב. בתחילה לא היו הפתעות מיוחדות… ואז פרופ. דנין הצביע על בן-שיח (כלומר, שיח קטן מאד, בגובה של כחצי מטר) יבש-למחצה, בעל גבעולים נוקשים ודקים, ואמר לנו – הנה. זהו מרבה-חלב נגבי.

הראשון שראינו אפילו לא פרח… אבל ככל שהתקדמנו – התקדמה גם הפריחה. ניצנים, ואז פרחים פתוחים – והפעם, באמת התרשמתי.

ראשית, הפרח גדול יותר. למרבה-חלב מונפלייני יש פרח בגודל של כחצי סנטימטר, כאן – גודלו של הפרח מעל סנטימטר.
שנית, הורוד הזה! פשוט נפלא!

את מרבה-החלב הנגבי גילה פרופ. דנין, לפני שנים רבות – בדיוק בערוץ הזה. הוא תאר אותו למדע, וקרא את שמו מרבה חלב-נגבי.

  

מרבה חלב נגבי פורח בדרום הנגב ובהרי אדום.

התמונות צולמו בנחל בקעתיים, 15.3.2010
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.