בן-חצב מדברי – Scilla hanburyi

DSCN0243

הפסקה בדיווחים מפלורידה (ולמען האמת כבר סקרתי את רוב מה שרציתי) בשביל פרח קטן שפגשתי לראשונה בהר הנגב – 

DSCN0237

אני מציגה בפניכם פרח קטן וחמוד: בן-חצב מדברי. 

DSCN0241

זהו פרח מדברי נחמד ובעצם כלל לא נדיר – אבל כיון שהוא קטן ולא בולט, ופורח באוקטובר בנגב (כלומר רחוק… לא כמו פלורידה, אבל בכל זאת) – מעולם לא פגשתי אותו. 

DSCN0514

השנה, סוף סוף, יצאתי לטייל במקומות הנכונים ובעונה הנכונה, ופגשתי את בן-החצב המדברי. 

DSCN0238a

זהו צמח קטן וחמוד, קרובו של בן-חצב סתווי שנפוץ באיזור הים-תיכוני, ואותו כבר הצגתי כמה פעמים בבלוג. 

DSCN0251

בן-החצב הסתווי ורוד יותר, ובן-החצב המדברי לבן יותר – אך כמו שאומר פרופסור שמידע: צבע איננו סימן הגדרה! 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

לפרחי בן-חצב מדברי ישנם עוקצים ארוכים יותר – כמו שאפשר לראות בתמונה פה מעל, וכמו כן – וכאן תצטרכו להאמין לי, יש לו בצל גדול יותר.
כיוון שזהו צמח מדברי, הוא צריך לאגור יותר מים ולהשקיע יותר אנרגיה על מנת לפרוח, יחסית לאחיו המפונק יותר. ואיפה אוגרים? באיבר האגירה, כלומר בבצל.
וכך לבן חצב סתווי יש בצל קטן, בקוטר של סנטימטר לערך – ואילו לבן חצב מדברי יש בצל בקוטר 2-3 ס"מ.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

הפרחים הם בערך באותו גודל, כמו שאפשר לראות עם אצבעה של אמא שלי, כקנה מידה: 

DSCN0513

פגשנו מספר בני חצב מדבריים, בשלבים שונים. למשל, בתמונה הבאה ישנו בן-חצב מדברי שסיים לפרוח, ואלו כבר הפירות שלו: 

DSCN0509

הפרח כל כך זעיר ונחמד, ואחת הסיבות שלי לנסוע לדרום היתה לנסות את המצלמה החדשה שלי, ואת יכולות המאקרו שלה. בתמונה הבאה ישנו תקריב על פרח בודד של בן-החצב, ואפשר לראות היטב גם את הדמיון לפרחי החצב המצוי

DSCN0238

את בני החצב מצאנו באיזור שפרחו בו הרבה סתווניות – סתוונית הקליפות הקטנה הפורחת בהר הנגב. זו בת לוויה חביבה מאד לבן-החצב – 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

בן-החצב המדברי, כמו עוד פרחי סתיו רבים, הוא בעל פריחה היסטרנטית. כבר הסברתי את המושג כאן – ואסביר שוב – הכוונה היא לצמח שמקדים את זמן הפריחה – ומוציא פרח או עמוד תפרחת ללא עלים, ואז העלים יוצאים מאוחר יותר – בחורף. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

את העלים של בן החצב המדברי פגשתי בחורף לפני שנתיים – ופרסמתי ממש פה.
בבלוג פרסמתי כבר הרבה פרחים בעלי פריחה היסטרנטית – חצבים, חבצלות, וגם חלק ממיני האחילוף, הסתוונית והכרכום

DSCN0507

ו…רגע לפני סיום הרשימה כמה מפגשים נוספים מהדרום:  בבורות לוץ פגשנו גם את צפורן סיני, שהוא קטן ועדין וכבר כתבתי עליו בעבר – 

DSCN0260

על כביש 171 פגשנו עדר גמלים. זו היתה חוויה משעשעת, כי הם לא באמת ידעו איך להתייחס למכוניות החולפות על הכביש. צלמתי בכר יונק מנאקה באמצע הכביש: טוב שהם השאירו לנו מקום לעבור לידם בבטחה..

SAMSUNG CAMERA PICTURES

אבל המרגשים ביותר היו אלו: עדר קטן של פראים, שראינו כבר בדרך הביתה: גם על הפראים כבר כתבתי בבלוג. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

את התמונות צלמתי בהר הנגב – לאורך כביש 171, בבורות לוץ ובהר רומם בתאריכים 27.9.2014 וגם 1.10.2014 

 

DSCN0518

כתמיד מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

SAMSUNG CAMERA PICTURES

 

מודעות פרסומת

בן-חצב לבנוני – Scilla libanotica

IMG_1036

אני חוזרת אל פרח שבד"כ פורח בראשית אפריל, אבל בגלל שלא היה חורף – השנה פגשתי אותו כבר באמצע מרץ. 

IMG_1018

אני שמחה להציג בפניכם את בן-חצב לבנוני: מין נדיר של החרמון, גדל בין הסלעים ברום של 1,100-2,000 מטרים. 

IMG_1020

הוא דומה מאד לבן-חצב החורש, המוכר לי מהכרמל ומהגליל. עד כדי כך שיש המחשיבים אותם למין אחד. 

IMG_1055

אבל לפי ThePlantList, אתר המנסה לעשות סדר בכל מיני הצומח בעולם – הם נחשבים לשני מינים שונים – ולכן החלטתי להתייחס אליו כאל מין נפרד. 

IMG_1024

ובאמת יש בינהם הבדלים. ההבדל הבולט ביותר הוא הצבע – בן חצב לבנוני בהיר הרבה יותר. אך כמובן, צבע אינו סימן מספיק טוב להגדרה: יש בני-חצב החורש בהירים יותר, ויש בני-חצב לבנוניים כהים. 

IMG_1035

העלים שלו רחבים יותר מאילו של בן-חצב החורש. 

IMG_1039

לפי מה שמייק לבנה כותב, ההבדל המעניין הוא דווקא בזרע:  

IMG_1042

 הזרעים של בן החצב הלבנוני בנויים משני חלקים – הזרע עצמו וגופיף שומני שקרוי אליוזום – או בעברית, עָטִי – מלשון מעטה. לבן חצב החורש אין עטי הצמוד לזרע. 

IMG_1053

העטי השומני הוא מזון טוב לנמלים: הן אוספות את הזרע, ומביאות אותו לקן. שם הן אוכלות את העטי, ואת הזרע מוציאות מחוץ לקן. איזור הקן עשיר בחנקות , וכן מרוחק מצמח האם (כלומר, פחות תחרות על המשאבים) – ויש לזרע סיכוי טוב יותר לנבוט.

IMG_1046

השימוש בעטי הוא אסטרטגיה שמאפיינת כמה וכמה מיני גיאופיטים בארץ, וכבר הזכרתי אותה

IMG_1049

השם הלטיני של בן-החצב – Scilla – הוא על שם המפלצת המיתולוגית סקילה. 

IMG_1051

סקילה נהגה לשבת על ראש צוק, לחכות לספינות שעברו בים תחתיה – לחטוף מלחים מהסיפון ולטרוף אותם.
בשביל להוסיף לעניין, אי אפשר היה להתרחק מאד מהחוף – כי בצד השני של אותו מעבר בו ארבה סקילה – היתה מפלצת נוספת: קריבדיס – שהיתה פה-מערבולת, שהיה טורף את הספינות במלואן.
מה הקשר בין סקילה המפלצתית לבן החצב העדין? אני באמת לא יודעת. 

IMG_1083

את התמונות צלמתי בחרמון, בתאריך 20.3.2014

IMG_1097

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_1100

סימנים של סתיו

הבוקר פרחו בעציצים שלי שני בני-חצב סתווים

אז מה אתם אומרים? הסתיו כבר פה?

את התמונה צלמתי היום, 24.10.12 אצלי על הגג.
מוזמנים להקליק על מנת לראות אותה בגודל מלא.

בן-חצב יקינתוני – Scilla hyacinthoides

מי אמר סגול ולא קיבל?
היום אני עוברת לסגול בהיר יותר – לילכי משהו, כמעט תכול.

  

השם העברי מאד ברור והגיוני: פרח גבוה, בולט ויפהפה – מזכיר בצורה הכללית את החצב, ולכן הוא בן-חצב. אבל החצב הוא לבן, ובן-החצב שלנו הוא תכול-סגלגל, צבע מקסים שמזכיר לנו יקינתון. ולכן – בן-חצב יקינתוני.

  

חיפשתי את משמעות השם הלטיני – Scilla –
בתחילה חשבתי שהוא על שם המפלצת מהמיתולוגיה היוונית, סקילה. אבל סקילה היוונית היא Scylla, ולכן זה לא מתאים לי.
כנראה שScilla נגזר מ-Squill, שזהו החצב.

בן חצב יקינתוני נפוץ מאד בארץ, בכל האיזור הים-תיכוני. אפשר לראות עכשיו מקבצים תכולים-סגולים לאורך כביש 70 וכביש 85 (ובעוד מקומות). את המרבד מעל צלמתי לפני כמה שנים בחורשת הסרג'נטים בנתניה.
שם גם פגשתי את בן-החצב הבא –

הוא כלל לא סגול! פרט לבקן מיוחד, שרק המאבקים (=קצות האבקנים, עליהם מונחת האבקה) שלו שחורים!

הניצן של בן החצב נראה כמו קלח תירס ירוק ונחמד:

ואילו בסוף הפריחה זה נראה כך –  הפרחים העליונים פרחו ונותר מין כפתור קטן. כבר סיפרתי על צורת הפריחה הזו – סדר פריחה אקרופטלי: יש  לצמח עמוד תפרחת, וכל יום פורחת קבוצה חדשה של פרחים, מעל לקבוצה שפרחה אתמול.

 בשנים האחרונות תרבתו את בן-החצב היקינתוני, והוא מתחיל להיות נפוץ גם בגינון. בעיני, זה כמובן נפלא – וגם יש לי כמה בעציץ.

כיון שכך, אני יכולה להדגים בלב שקט ובלי פגיעה בטבע, עוד תכונה של בני החצב: צינורות ההובלה של המזון בתוך העלה הם עמידים מאד, ואם קורעים את העלה בעדינות – הם לא נקרעים אלא נשארים מחוברים לשני הקרעים:

כבר הראיתי בבלוג שני מינים נוספים של בני-חצב – בן-חצב סתווי, שהוא קטנטן, ורדרד ופורח בסתיו; ובן-חצב החורש, שהוא תכלת מקסים ופורח בשיא החורף. בן החצב היקינתוני פורח באביב.

לפי הספרות ישנם עוד "מין וחצי" של בני חצב שפורחים בארץ –
בנגב פורח בסתיו בן-חצב מדברי, שהוא דומה מאד לבן-חצב סתווי, ונחשב כמין נפרד
בחרמון פורח עכשיו בן-חצב לבנוני, שבעצם הוא בן-חצב החורש, תת-מין לבנוני. כלומר, תת-מין ולא מין נפרד.
ושוב אני מסתכבת עם השאלה המאד לא ברורה לי – מתי מכריזים על צמח כעל מין נפרד, ומתי רק תת מין?
ואין לי תשובה.

התמונות צולמו במקומות הבאים:
31.3.2007 וגם 5.4.2010 בחורשת הסרג'נטים
25.4.2009 בקלעת נמרוד
28.2.2011 בבני ציון
14.3.2011 על הגג שלי
1.4.2011 בכרמל

  

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

 

 

 

 

טיול יום הולדת לרכס בשנית בגולן

 
יום ששי האחרון, 9.10.2009, היה יום הולדתו ה-69 של  ג`ון לנון (אם לא היה נרצח באכזריות)
 
באותו יום יצאתי לטיול לרמת הגולן, אל רכס בשנית – זוהי דרך נפלאה לחגוג את יום הולדתו של הזמר האהוב עלי.  (אני לא בטוחה ששותפי לטיול ידעו מהי הסיבה המדויקת למסיבה)
 
הפריחה הסתווית ברכס עכשיו בשיאה, חוגגת את יום הולדתו של ג`ון – ואני בטוחה שלו היה עדיין בחיים, הוא היה שמח לבוא ולטייל איתנו… (הוא מעולם לא אמר דבר נגד טיולי פריחה בגולן)
 

 
ברכס בשנית פורחות סתווניות התשבץ יחד עם חלמוניות גדולות. את שתיהן הצגתי לפני שנה, אבל הן כל כך נפלאות וסתוויות, אני פשוט חושבת שמגיע להן איזכור נוסף.
 
שימו לב למטבע בתמונה הבאה, שנועד להמחיש את גודלן של הסתווניות:
 

 
 
לג`ון לנון התחלתי להקשיב בערך בגיל 15, ומאז אני נאמנה למוסיקה שלו. השירים שלו מלווים את החיים שלי, את מצבי הרוח שלי, את השמחות והעצב.
 
 
 
משירים כמו All You Need Is Love שהוא כתב במסגרת הביטלס, ונוגן בחתונה שלי – ועד שירים כמו How – שליוו אותי בשעות של אי ודאות.
 
 
 
 
כשהגעתי לצבא, הלכתי עם חברה טובה (AquaG) לערבי ביטלס שערך ירדן אוריאל. בקושי היה אז אינטרנט, על YouTube אף אחד לא חלם, וזו היתה הדרך היחידה שלי לראות ולשמוע כל מיני בוטלגים וקטעים נדירים ומוזרים של הביטלס – בלי להיות מליונרית. (בכל זאת, חיילת בחובה…)
 
 
 
ומאז אני שומעת ביטלס. ובעיקר ג`ון. והיום עם הyoutube, הרבה יותר קל לי…
 
 

 
אני זוכרת שלכבוד פורים 1990 ערכו בקולנוע אלנבי (ותודה לAquaG על התזכורת!) בת"א מרתון של סרטים וסרטוני ביטלס. 8 שעות. אני ו-AquaG הצלחנו לארגן לנו יום חופש, התחפשנו למין גורו היפי, עם זר חרציות בשערינו, פיזרנו ריחות דאודורנט לכל כיוון וכמובן  – הלכנו לצפות בכל 8 השעות של מרתון סרטי הביטלס…
 

 
מעבר לזרי הפרחים לכבוד יום ההולדת, פגשנו בטיול יום-ההולדת עוד כל מיני דברים מעניינים:
 
למשל, עץ אגס סורי עמוס פירות:
 

 
וגם משקפי הזקנה (ששמם הרשמי הוא משקפיים מצויים – ואני חושבת שהם יכולים להתאים מאד ליוקו) מפזרים זרעים מעדשות המשקפיים שלהם –
 

 
פרפרי סטירית עמומה הפליאו בהסוואה שלהם – מהזוית הנכונה הם נראים כמו סתם בליטה על הסלע
 

 
לאלון התבור יש בלוטים גדולים מאד, אבל לאלון שפגשנו בדרכנו היו בלוטי ענק, מרשימים בגודלם אפילו בשביל אלון תבור – הנה הם, עם האצבע שלי לקנה מידה:
 

 
פרפרי הכחליל חוללו במחול יום הולדת עליז סביב פרחי הארכובית השבטבטית – ולמרות זאת זהו כחליל החומעה, ולא כחליל הארכובית – תודה לIhtiyar על האימות.
 

 
אפילו בן-חצב סתווי כבר פרח לכבוד ג`ון –
 

 
ופרפרי לבנין הצלף הסתובבו בעיקר ליד שיחי הצלף – אך גם נחו על הקרקע מפעם לפעם –
 

 
כל התמונות צולמו ב9.10.2009, ברכס בשנית ברמת הגולן.
כתמיד, כדאי לכם להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!
 
 

 
 
Happy Birthday, John Lennon!

רשימה לבנה לשבועות

 
לכבוד שבועות החלטתי ללבוש לבן ולהציג פרחים לבנים.
השושן הצחור, שאין כמוהו בלבנים, כבר סיים את פריחתו – והרעיון שלי הפעם הוא לקחת פרחים שביום-יום כלל אינם לבנים, אבל פה-ושם יש מופע לבן שלהם.
כלומר, לבקנים.
 
כבר הצגתי פה שני לבקנים, ואני אזכיר אותם:
 
כלנית מצויה  – Anemone coronaria
ממשפחת הנוריתיים – שצלמתי ליד קיבוץ ארז, 15.2.2007 :
 

 
סתוונית היורה  – Colchicum stevenii
ממשפחת השושניים – שצלמתי בחורשת הארבעים, 1.12.2007:
 

 
ועכשיו אני מוסיפה, לפי סדר כרונולוגי:
 
בן חצב יקינתוני  – Scilla hyacinthoides
 
גם הוא ממשפחת השושניים,  שצלמתי בחורשת הסרג`נטים הנתניה,  31.3.2007 : צבעו של בן-החצב הוא תכלת-סגלגל. האחד הזה החליט להתחפש לקרובו החצב:
 

 
ומבט על פרח בודד מקרוב:
 

 
פעמונית קִפּחת  – Campanula rapunculus
 
ממשפחת הפעמוניתיים  – פרח נפוץ ומוכר, בצבע סגול עז.  במירון, ב-23.5.2007 – הפעמונית החליטה להחליף את הסגול בלבן.
 
  
 
כנראה יש משהו באווירו של הר מירון, שגורם לפרחים לרצות להטהר מצבעי היום-יום, ולהתקשט בלבן חגיגי. יש לי כמה צילומים של סחלבים לבקנים מהמירון.  הנה שוב הפעמונית:
 

 

דרדר כחול  – Centaurea cyanoides
ממשפחת המורכבים.
ב5.4.2008 ביקרתי בגן הבוטני של עָתַי יופה בנתיב הל"ה. זהו מקום נפלא, ושמעתי שעכשיו עתי עורך שם סיורים בתשלום. זהו גן מדהים שכולל כמה מהיפים והנדירים שבצמחי ארץ-ישראל.
בביקורי אז, עתי הראה לי דרדר כחול – שפרח בלבן:
 

 
הדרדר הכחול – עם צבעו הכחול העז – תמיד הקסים אותי. והנה, גם בלבן הוא מיוחד ומרגש:
 

 

שום תל-אביב  – Allium tel-avivense
 

גם הוא ממשפחת השושניים, פרח ורוד ומיוחד של מישור החוף שכבר הצגתי פה  – ואת האחד המיוחד הזה פגשתי בשמורת בני ציון, 19.2.2009
 
 

 
יקינתון מזרחי – Hyacinthus orientalis
 
עוד נציג יפהפה של משפחת השושניים, שככב אצלי בעבר.
בטיול במירון, בפורים האחרון – 10.3.2009 – ההר היה מלא יקינתונים. חגיגה תכולה לכל עבר. אבל בין המוני התכולים – גילינו בשביל הפסגה אחד לבן:
 
   
 
עכנאי יהודה – Echium judaeum
 
ממשפחת הזיפניים. פרח חביב מאד, שצובע מרבדים בורוד-סגול במרץ. בגבעת זקיף, מעל כרמיאל ב-21.3.2009 – הוא הפתיע אותנו בלבן.
 
 
 
ועכשיו, לכבוד החג – אני שוב מארחת בבלוג את אמא שלי – ציפורן חתול1. כשסיפרתי לה שאני מתכוונת להכין רשומה לבקנית לכבוד שבועות, היא תרמה לי עוד שני פרחים מיוחדים בלבן:
 
דם המכבים האדום – Helichrysum sanguineum
 
ממשפחת המורכבים. כשמו כן הוא – אדום. בעצם, האדום שבו איננו הפרח אלא מעטפת של הפרחים. הפרחים הם בצבע קרם, פורחים מאוחר יותר ופחות בולטים. אבל אין ויכוח על זה שהמעטפת היא אדומה לוהטת…
 
… פרט למקרים שבהם היא לבקנית: צולם ע"י ציפורן חתול1, ליד עפולה, 8.5.2009 :
 
 
 
ואין כמו לסגור את הרשימה הזו עם פרח מרהיב, לא משנה מה הצבע שלו:
 
מרווה כחולה – Salvia indica
 
המרווה הכחולה ממשפחת השפתניים כבר כִּכבה אצלי ביום העצמאות. היא גדולה ומרהיבה. בהר בנטל, ב-8.5.2009,  ציפורן חתול1 פגשה אותה בלבן!
 
 
 
חג שמח ולבן לכולכם!
כדאי מאד להקליק על התמונות ולהקיש על F11 על מנת לראותן בגודל מלא!!!
 
 

בן-חצב החורש – Scilla cilicica

– שוב יש לי הצטברות של כל מני דברים שרציתי לפרסם, ואתמול טיילנו וראינו פריחה נפלאה! אבל אני חוזרת קצת אחורה, לפרח מאד מיוחד…
 
לאור ההתלהבות הרבה מפרחים בגוון כחול-סגול, אני מוסיפה עוד פרח לסדרה: בן-חצב החורש. פרח קטן ונחמד – קטן יותר מהיקינתון, למשל.
 

 
את בן-חצב החורש אני מכירה משני מקומות: נחל אורן (עין אלון וחניון האגם) בכרמל, ו… החרמון. אבל יש עוד כמה וכמה מקומות בגליל שהוא פורח בהם.
 

 
אני מאד אוהבת את השילובים של בני החצב הללו עם הטחב והסלעים מסביבם. אסתטיקה היא פן חשוב אצלם 🙂
 

 
וכמובן, גם הם פורחים הפוך – בגלל הגשמים.
 

 
כמעט כל שנה אנחנו מבקרים את בני החצב בעין אלון – זה מקום אהוב עלינו ביותר, נחל שזורם בחורף בלבד, ואיזור מקסים ביופיו.
 

 
השנה טיילנו שם ביום גשם (אחד הבודדים) – ולכן רוב התמונות לא הצליחו לי. התאורה, הבוץ והמטריה לא תרמו ליציבות הצילומים שלי.
 

 
אבל חוץ מהם, היתה לנו הפתעה עצובה מאד: מסתבר שהביוב מדאלית אל כרמל ומעוספיה מוזרם לנחל אורן! כל האיזור מצחין מריח הביוב, והמים ממש מסוכנים.
 

 
אני לא מראה פה את תמונות הביוב, המים השחורים בנחל, הקצף… אני מראה רק את בני החצב.
ואם אנחנו רוצים שגם הילדים שלנו, והנכדים שלנו יוכלו להנות מהפרחים המיוחדים הללו – חשוב מאד שנדע לעצור את הזוהמה, למחזר, לנקות.
 

 
כל התמונות צולמו בעין אלון ובחניון האגם בכרמל, 
ארבע הראשונות ב-23.2.2008, וארבע האחרונות ב-31.1.2009
 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
 

בן-חצב סתווי – Scilla autumnalis

 
החופש תם, שוב יש עבודה – והסתיו כבר בעיצומו.
אני ממשיכה עם סקירה של פרחי הסתיו. אחד מפרחי הסתיו הנפוצים ביותר בארצנו הוא בן-חצב סתווי. אלא מה?  
זהו פרח כל כך קטן ונחבא אל הכלים, שלרוב פשוט עוברים – ולא שמים לב שהוא שם.
 
יש מקומות שבהם אי אפשר להתעלם ממנו – למשל, בשמורת "ביתן אהרון" (שהיא שמורה פצפונת, ליד ביתן אהרון) הם גדלים במרבדים. ושם, הדבורים באות בשמחה: (4.11.2006)
 

 
ובעצם, עבור הפרחים – זה מה שחשוב. המאביקים באים!

את הפרח הזה צלמתי ברמת הנדיב, 23.10.2008.
 
יש ויכוח האם לקרוא לפרח הזה "בן-חצב סתווני" או "בן-חצב סתווי". הצבע אמנם דומה לזה של הסתוונית, אבל משמעות השם הלטיני – Autumnalis – היא סתווי. לכן, לדעתי נכון יותר לאמר "בן-חצב סתווי".
 

נכון שהוא נראה גדול כשמתקרבים אליו? קוטר כל פרח הוא בערך סנטימטר!  
את התמונה הזו צלמתי בחורשת הארבעים, 1.11.2008 – אחד המקומות האהובים עלי.
עכשיו זהו זמן נפלא לטייל בחורשת הארבעים: הכל מלא סתווניות ובני חצב, ויש כבר גם רקפות וגם נרקיסים! ממש חגיגה!
 

 
אבל תורם של הרקפות והנרקיסים עוד יגיע. כבודם במקומם מונח. את הרשימה הזו אני מקדישה לבני החצב, הצנועים והעדינים.
התמונה פה מעל – וגם התמונות הבאות הם ממצוק הארבעים בכרמל, 1.11.2008
 

 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.