בן-חצב מדברי – Scilla hanburyi

הפסקה בדיווחים מפלורידה (ולמען האמת כבר סקרתי את רוב מה שרציתי) בשביל פרח קטן שפגשתי לראשונה בהר הנגב – 

אני מציגה בפניכם פרח קטן וחמוד: בן-חצב מדברי. 

זהו פרח מדברי נחמד ובעצם כלל לא נדיר – אבל כיון שהוא קטן ולא בולט, ופורח באוקטובר בנגב (כלומר רחוק… לא כמו פלורידה, אבל בכל זאת) – מעולם לא פגשתי אותו. 

השנה, סוף סוף, יצאתי לטייל במקומות הנכונים ובעונה הנכונה, ופגשתי את בן-החצב המדברי. 

זהו צמח קטן וחמוד, קרובו של בן-חצב סתווי שנפוץ באיזור הים-תיכוני, ואותו כבר הצגתי כמה פעמים בבלוג. 

בן-החצב הסתווי ורוד יותר, ובן-החצב המדברי לבן יותר – אך כמו שאומר פרופסור שמידע: צבע איננו סימן הגדרה! 

לפרחי בן-חצב מדברי ישנם עוקצים ארוכים יותר – כמו שאפשר לראות בתמונה פה מעל, וכמו כן – וכאן תצטרכו להאמין לי, יש לו בצל גדול יותר.
כיוון שזהו צמח מדברי, הוא צריך לאגור יותר מים ולהשקיע יותר אנרגיה על מנת לפרוח, יחסית לאחיו המפונק יותר. ואיפה אוגרים? באיבר האגירה, כלומר בבצל.
וכך לבן חצב סתווי יש בצל קטן, בקוטר של סנטימטר לערך – ואילו לבן חצב מדברי יש בצל בקוטר 2-3 ס"מ.

הפרחים הם בערך באותו גודל, כמו שאפשר לראות עם אצבעה של אמא שלי, כקנה מידה: 

פגשנו מספר בני חצב מדבריים, בשלבים שונים. למשל, בתמונה הבאה ישנו בן-חצב מדברי שסיים לפרוח, ואלו כבר הפירות שלו: 

הפרח כל כך זעיר ונחמד, ואחת הסיבות שלי לנסוע לדרום היתה לנסות את המצלמה החדשה שלי, ואת יכולות המאקרו שלה. בתמונה הבאה ישנו תקריב על פרח בודד של בן-החצב, ואפשר לראות היטב גם את הדמיון לפרחי החצב המצוי –

את בני החצב מצאנו באיזור שפרחו בו הרבה סתווניות – סתוונית הקליפות הקטנה הפורחת בהר הנגב. זו בת לוויה חביבה מאד לבן-החצב – 

בן-החצב המדברי, כמו עוד פרחי סתיו רבים, הוא בעל פריחה היסטרנטית. כבר הסברתי את המושג כאן – ואסביר שוב – הכוונה היא לצמח שמקדים את זמן הפריחה – ומוציא פרח או עמוד תפרחת ללא עלים, ואז העלים יוצאים מאוחר יותר – בחורף. 

את העלים של בן החצב המדברי פגשתי בחורף לפני שנתיים – ופרסמתי ממש פה.
בבלוג פרסמתי כבר הרבה פרחים בעלי פריחה היסטרנטית – חצבים, חבצלות, וגם חלק ממיני האחילוף, הסתוונית והכרכום. 

ו…רגע לפני סיום הרשימה כמה מפגשים נוספים מהדרום:  בבורות לוץ פגשנו גם את צפורן סיני, שהוא קטן ועדין וכבר כתבתי עליו בעבר – 

על כביש 171 פגשנו עדר גמלים. זו היתה חוויה משעשעת, כי הם לא באמת ידעו איך להתייחס למכוניות החולפות על הכביש. צלמתי בכר יונק מנאקה באמצע הכביש: טוב שהם השאירו לנו מקום לעבור לידם בבטחה..

אבל המרגשים ביותר היו אלו: עדר קטן של פראים, שראינו כבר בדרך הביתה: גם על הפראים כבר כתבתי בבלוג. 

את התמונות צלמתי בהר הנגב – לאורך כביש 171, בבורות לוץ ובהר רומם בתאריכים 27.9.2014 וגם 1.10.2014 

 

כתמיד מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

 

המדבר באריזת מתנה

לכבוד השנה החדשה, החלטתי להגיש לכם את המדבר באריזת מתנה –
ירדנו לנגב, לחפש פרחים. וגם מצאנו – אבל הפעם אני מתמקדת דווקא בעלים.

כבר כתבתי פה על חבצלת הנגב, שהיא דומה מאד לחבצלת החוף – רק מעט יותר קטנה. כתבתי גם שלפי ההשערות, היא התפתחה מחבצלת החוף – עובדה שהזרעים שלה מצופים מעטה שחור שנועד לעזור להם לצוף על המים, ולהגן עליהם מפני המלח בים; למרות שהיא גדלה במדבר שבו אין ים.
כשהפרי בשל והזרעים מתחילים להתפזר, הם נראים כך:

היחוד של חבצלת הנגב הוא דווקא בעלים שלה.

הם נראים כמו סרט מתנה, שסלסלו אותו יפה-יפה

וממש אפשר לחשוב שמישהו קישט את המדבר בסרטי מתנה ירוקים ויפים –

עובי הסרטים, הכמות והגודל משתנים מחבצלת אחת לשניה. זו, למשל, חבצלת צעירה יותר – העלים צרים יותר –

לזו יש עלים רחבים יותר –

ואצל זו רואים את הפרי שבנוי משלוש פרודות, וכל פרודה מכילה זרעים שחורים –

בטיול פגשנו עוד עלים יפים של צמחים מיוחדים. למשל העלים של הקדד הקהירי, שכבר כתבתי עליו והיללתי את יופיו בכל שלב (עלים, פריחה, פרי) –

עוד עלים מקסימים ומיוחדים הם העלים הגלוניים של החצב הגלוני – כאן אפשר להבין מאיפה הוא קיבל את שמו –

ושושנת עלים קטנה במיוחד – בקוטר 5 ס"מ בערך – זו השושנת של בן-חצב מדברי – קרוב של בן-חצב סתווי, פורח כמוהו בסתיו – ומעולם לא פגשתי אותו פורח…
אני מקווה להגיע אליו בשנה הבאה.

עוד דבר מרשים שפגשנו בחולות – פטריה.

זו פטריה גדולה מאד, שגדלה בחולות, בקרבת אקליפטוסים. שמה פסיפסית החולות (ותודה לפטריותית על ההגדרה). היא שייכת למחלקת פטריות הכרס – פטריות שנראות לרוב כמו כדור סגור, עד שהן מבשילות – ואז הן מתפוצצות ומפיצות את הנבגים שנראים כמו אבק.
הפטריה הזו כבר התפוצצה, ומה שאנחנו רואים פה אילו השאריות לאחר הפצת הנבגים. המטבע למטה נועד לקנה מידה – להבהיר כמה היא גדולה.

התמונות צולמו בחולות משאבי שדה ובחולות ממשית, בתאריך 29.12.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

תוספת, בעקבות שאלתו של עופר D – למה לצמחים רבים במדבר יש עלים מסולסלים, גלוניים, מתולתלים?

את ההסבר מצאתי בספר "הצומח בנגב" של פרופ. דנין:

לעלים יש פיוניות – פתחים זעירים דמויי פה, שדרכם מתבצע חילוף הגזים של העלה – שאיפת CO2 בעת פוטוסינתזה, שאיפת חמצן בעת נשימה. דרכם גם מתאדים מים מהעלה. 

כשהעלה מקופל, והפיוניות לא פונות ישירות אל השמש – אידוי המים יהיה נמוך יותר. כלומר, זו בעצם עוד שיטה לחסכון במים במדבר.