בן-חצב לבנוני – Scilla libanotica

IMG_1036

אני חוזרת אל פרח שבד"כ פורח בראשית אפריל, אבל בגלל שלא היה חורף – השנה פגשתי אותו כבר באמצע מרץ. 

IMG_1018

אני שמחה להציג בפניכם את בן-חצב לבנוני: מין נדיר של החרמון, גדל בין הסלעים ברום של 1,100-2,000 מטרים. 

IMG_1020

הוא דומה מאד לבן-חצב החורש, המוכר לי מהכרמל ומהגליל. עד כדי כך שיש המחשיבים אותם למין אחד. 

IMG_1055

אבל לפי ThePlantList, אתר המנסה לעשות סדר בכל מיני הצומח בעולם – הם נחשבים לשני מינים שונים – ולכן החלטתי להתייחס אליו כאל מין נפרד. 

IMG_1024

ובאמת יש בינהם הבדלים. ההבדל הבולט ביותר הוא הצבע – בן חצב לבנוני בהיר הרבה יותר. אך כמובן, צבע אינו סימן מספיק טוב להגדרה: יש בני-חצב החורש בהירים יותר, ויש בני-חצב לבנוניים כהים. 

IMG_1035

העלים שלו רחבים יותר מאילו של בן-חצב החורש. 

IMG_1039

לפי מה שמייק לבנה כותב, ההבדל המעניין הוא דווקא בזרע:  

IMG_1042

 הזרעים של בן החצב הלבנוני בנויים משני חלקים – הזרע עצמו וגופיף שומני שקרוי אליוזום – או בעברית, עָטִי – מלשון מעטה. לבן חצב החורש אין עטי הצמוד לזרע. 

IMG_1053

העטי השומני הוא מזון טוב לנמלים: הן אוספות את הזרע, ומביאות אותו לקן. שם הן אוכלות את העטי, ואת הזרע מוציאות מחוץ לקן. איזור הקן עשיר בחנקות , וכן מרוחק מצמח האם (כלומר, פחות תחרות על המשאבים) – ויש לזרע סיכוי טוב יותר לנבוט.

IMG_1046

השימוש בעטי הוא אסטרטגיה שמאפיינת כמה וכמה מיני גיאופיטים בארץ, וכבר הזכרתי אותה

IMG_1049

השם הלטיני של בן-החצב – Scilla – הוא על שם המפלצת המיתולוגית סקילה. 

IMG_1051

סקילה נהגה לשבת על ראש צוק, לחכות לספינות שעברו בים תחתיה – לחטוף מלחים מהסיפון ולטרוף אותם.
בשביל להוסיף לעניין, אי אפשר היה להתרחק מאד מהחוף – כי בצד השני של אותו מעבר בו ארבה סקילה – היתה מפלצת נוספת: קריבדיס – שהיתה פה-מערבולת, שהיה טורף את הספינות במלואן.
מה הקשר בין סקילה המפלצתית לבן החצב העדין? אני באמת לא יודעת. 

IMG_1083

את התמונות צלמתי בחרמון, בתאריך 20.3.2014

IMG_1097

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_1100

גיחה קצרה לכרמל

IMG_7024

פברואר כבר כאן, וגשם – אין. אני חייבת להודות שכל השמש הזו – 25 מעלות במשך היום לאורך כל ינואר – די מדכאת אותי. ולא רק אותי, גם את הטבע. יצאתי לכרמל לראות פריחה.
פרחים חד-שנתיים כמעט לא ראיתי. לא מצאתי כוכביות, מקורי חסידה או אפילו נזמית לופתת בכרמל. רק סביונים, ומעט צפורני חתול.  ברשימה כאן אני אראה כמה מאילו שכן פורחים – צמחים שהם רב-שנתיים ולא תלויים רק בעונת הגשם הנוכחית. 

anemones

הקידה השעירה, למשל – זהו שיח. הקידה רגילה להתמודד עם הקיץ כל שנה, היא אוגרת נוזלים גם מהעונות הקודמות – ולכן מסוגלת לפרוח גם בשנים קשות. 

IMG_6947

הכלניות – האהובות על כולנו – גם הן רב-שנתיות. יש להן ציצת-שורשים שנשארת בקרקע גם לאחר הפריחה, כך שגם הן יכולות לפרוח בשנים קשות. אבל אפשר לראות שהגבעולים נמוכים יותר מהרגיל. 

IMG_6976

עצי השקדיה הנהדרים חגיגיים כל כך בפריחה מלאה – פשוט נפלאים!

IMG_6979

השקד המצוי – השקדיה – כעץ, מצליח להראות נהדר גם בשנה יבשה. הוא אמנם התחיל לפרוח מאוחר, אבל הפריחה נהדרת, הריח נפלא, והמוני דבורים, פרפרים וציפורים מאושרים לבוא ולהנות ממנו. 

IMG_6981

זמזומית מצויה פורחת כבר בכרמל – רק שהזמזומיות הרבה יותר קטנות, בערך חצי הגודל מאילו שצלמתי בכרמל לפני שנה. 

IMG_6985

כתמה עבת-שורשים – עוד צמח רב שנתי עם שורש מעובה שנשאר בקרקע כל השנה, פורחת גם היא – וגם היא קטנה ונמוכה יותר מהרגיל. 

IMG_6986

עוד פרח רב שנתי ממשפחת המורכבים הוא חיננית הבתה – פרח ששמו מאד הולם אותו. בשנים קודמות ראיתי מרבדים של חינניות בכרמל. השנה, לצערי, פגשתי בודדות.
אני אוהבת את החינניות שתמיד מחייכות אל השמש, ואם מסתכלים עליהן מאחור – הצד התחתון של הפרחים הלשוניים הוא ורדרד. 

IMG_7022

הלכתי לחפש שניים מהפרחים המיוחדים לכרמל – מינים שבארץ אפשר למצוא אותם רק בכרמל. הראשון הוא האכסף המבריק היפהפה והנהדר – בן-שיח מקסים עם עלים כסופים ופרחים צהובים-אדמדמים. 

IMG_6994

השני הוא הרומוליאה הצידונית – ממשפחת האיריסיים, גיאופיט (בעל פקעת) קטן – גודל הפרח הוא כ-2 ס"מ, והוא פשוט מקסים. ברוב האיזורים הים תיכוניים בארץ מתחילה עכשיו לפרוח הרומוליאה הסגלולית (שהיא לבנבנה-סגלגלה) – ורק בכרמל אפשר למצוא את הרומוליאה הצידונית, שהיא ממש סגולה. 

IMG_7090

בשבוע שעבר אמא שלי מצאה מקבץ מקסים של איריס ארץ ישראלי באיזור רקית. בשבת נסענו לשם בעקבותיה – זה מקבץ מקסים, ממש לצד הכביש העולה לרקית. 

IMG_7006

אבל לא סתם נסעתי לראות מקבץ איריסים – מצאנו שם איריס מיוחד, עם ארבע תעלות האבקה (וּשמונָה עלי כותרת) – הנורמלי (כמו בתמונה מעל) הוא עם שלוש תעלות האבקה, וששה עלי כותרת.
בעצם מצאנו שלושה איריסים כאילה, "מרובעים". 

IMG_7009

אבל איריס מרובע זה לא מספיק, נכון? אז הנה איריס מחומש: חמש תעלות האבקה, עשרה עלי כותרת – מוטציה יוצאת דופן, ואיריס מקסים ומיוחד: 

zIMG_7030

גם העיריות החלו לפרוח בכרמל, באיחור רב. בדרך כלל אפשר למצוא את הראשונות בסוף דצמבר – והשנה הן פרחו מאוחר יותר. 

IMG_7019

עוד פרח אהוב עלי ומסמל לי מאד את החורף הוא בן-חצב החורש, שפורח בסביבות חניון האגם ועין אלון – 

IMG_7043-horz

בפברואר בכרמל אמורים לפרוח כבר כמה מיני סחלבים. הלכנו לחפש את הסחלב הנקוד ומצאנו כמה ניצנים שעדין לא פרחו.
הדבורנית השחומה, לעומת זאת – כבר בשיאה: 

IMG_7083

הופתענו מאד לגלות את הניצנים הללו – אילו ניצני צמיחה של שנק החורש. זו עוד הוכחה לכך שהטבע ויתר על החורף השנה. שנק החורש פורח בדרך כלל באפריל, בסביבות פסח. את הניצנים הללו אני מחפשת בדרך כלל באמצע מרץ ולא לפני כן. 

IMG_7049

ועם השחרור הנחמד הזה אני גומרת את הגיחה היבשה לכרמל, ומקווה שכן ירדו עוד כמה גשמים, כי כרגע המצב עגום מאד.

IMG_7101

את התמונות צלמתי בכרמל – בשפך נחל אורן, באיזור רקית, בחניון האגם, מעל עין אלון – בתאריך 8.2.2014
​מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
ושימו לב לחגב הזעיר כאן, על האיריס המרובע: 

IMG_7026

אתגר צלום

 
ראיתי בבלוג של Siv30 ובבלוג של Colargolet את הביצועים היפים שלהן לאתגר החודש של Mixim – והאתגר הוא אתגר צלום.
 
גם אתגר, וגם צלום? זה ממש תפור עלי.
אני צריכה להכין קולאז` מארבע תמונות, שיתאימו לכותרות "עגול, פתוח, מלא, שלושה". מצוין.
 
בחרתי לי תמונות, ולאחר כמה נסיונות שלא היו לשביעות רצוני, פניתי לעזרה אל צבי אורגד – צבי הוא מאייר מוכשר, גרפיקאי מקצועי, וגם… הגיס שלי.
 
והנה לפניכם הקולאז` שלי. כרגיל, אפשר להקליק עליו על מנת לראות אותו בגודל מלא.
 

 
 
והסבר על התמונות:
 
עגול – מבט-על על ולריאנה איטלקית, פרח מקסים שפורח עכשיו בכרמל ובגליל. צלמתי בכרמל, באיזור רקית, 14.2.09
פתוח – פרפר זנב-סנונית נאה, שפרש כנפיו. שמורת בארי, 10.2.2009
מלא – שאני שוב אציג את מרבדי הכדן הסגול? הר תבור, 7.2.2009
ושלושה – שלושה פרחי בן-חצב החורש מחניון האגם, 14.2.2009
 
 
ואם כבר אני מזכירה את צבי, הרשו לי להמליץ לכם על ספר.
צבי כתב, אִיֵּר, הפיק, עִצֵּב, עִבֵּד, והוציא לאור ספר ילדים.
זהו ספר חמוד מאד בשם "מסיבה בכפר" – והוא מספר על עכבר שמצטרפות אליו שלל חיות נוספות כדי לחגוג במסיבה. מאד אהבתי את הרעיון של הסיפור – עם שיתוף פעולה וקצת השקעה, כל החיות בונות לעצמן חיי שיתוף טובים ומאושרים.
הספר מיועד לילדים בגיל הגן, הוא כתוב בשפה יפה וקלילה. הוא זורם, קצבי והאיורים – פשוט מקסימים.
הקפדה על עברית נכונה מאד חשובה לי, וצבי כותב יפה ובשפה שהיא לא ילדותית מדי – ולא גבוהה מדי. בגובה העיניים, ובשפה יפה.
האיורים חיים וזורמים, הם לא מתיילדים, ולא "ציורים מושלמים" – הם איורים, עם תנועה וקצב, והם מחיים את הספר.
הספר כבר נמצא על מדפי החנויות (של צומת ספרים).
מי שרוצה פרטים נוספים – מוזמן לשלוח מייל לצבי דרך האתר שלו, או לשלוח מסר אלי.
 

 

בן-חצב החורש – Scilla cilicica

– שוב יש לי הצטברות של כל מני דברים שרציתי לפרסם, ואתמול טיילנו וראינו פריחה נפלאה! אבל אני חוזרת קצת אחורה, לפרח מאד מיוחד…
 
לאור ההתלהבות הרבה מפרחים בגוון כחול-סגול, אני מוסיפה עוד פרח לסדרה: בן-חצב החורש. פרח קטן ונחמד – קטן יותר מהיקינתון, למשל.
 

 
את בן-חצב החורש אני מכירה משני מקומות: נחל אורן (עין אלון וחניון האגם) בכרמל, ו… החרמון. אבל יש עוד כמה וכמה מקומות בגליל שהוא פורח בהם.
 

 
אני מאד אוהבת את השילובים של בני החצב הללו עם הטחב והסלעים מסביבם. אסתטיקה היא פן חשוב אצלם 🙂
 

 
וכמובן, גם הם פורחים הפוך – בגלל הגשמים.
 

 
כמעט כל שנה אנחנו מבקרים את בני החצב בעין אלון – זה מקום אהוב עלינו ביותר, נחל שזורם בחורף בלבד, ואיזור מקסים ביופיו.
 

 
השנה טיילנו שם ביום גשם (אחד הבודדים) – ולכן רוב התמונות לא הצליחו לי. התאורה, הבוץ והמטריה לא תרמו ליציבות הצילומים שלי.
 

 
אבל חוץ מהם, היתה לנו הפתעה עצובה מאד: מסתבר שהביוב מדאלית אל כרמל ומעוספיה מוזרם לנחל אורן! כל האיזור מצחין מריח הביוב, והמים ממש מסוכנים.
 

 
אני לא מראה פה את תמונות הביוב, המים השחורים בנחל, הקצף… אני מראה רק את בני החצב.
ואם אנחנו רוצים שגם הילדים שלנו, והנכדים שלנו יוכלו להנות מהפרחים המיוחדים הללו – חשוב מאד שנדע לעצור את הזוהמה, למחזר, לנקות.
 

 
כל התמונות צולמו בעין אלון ובחניון האגם בכרמל, 
ארבע הראשונות ב-23.2.2008, וארבע האחרונות ב-31.1.2009
 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.