בלוגולדת – פרחים, פרפרים וכל מיני

בלוגולדת 14 לבלוג שלי

לכבוד הבלוגולדת הארבעה עשר, חזרתי אל רצועית קומפר שנמצאה בארץ לפני שנתיים.

לפני 13 שנים פתחתי בלוג – בעולם המחשבים, 13 שנים זה המון זמן – חיים שלמים. בלוג בן 13, במושגים של מערכות מחשב, הוא כבר ממש זקן. ובאמת כיום דברים כמו אינסטגרם מקובלים יותר מבלוג. מצד שני, מדיה כמו הבלוג מאפשרת לי לכתוב קצת יותר בפרוט ולא רק להעלות תמונה עם משפט בודד.

להמשיך לקרוא

בלוגולדת 12: סחלב חדש נמצא בארץ!

היום לפני 12 שנים פתחתי בלוג לתמונות פרחים. בינתיים הוא הפך להרבה יותר מזה, ולראיה הרשומה היום: אני חוגגת בלוגולדת עם סחלב חדש ומיוחד שנמצא בארץ לראשונה ממש לא מזמן.

לפני שבועיים בערך טיילה חברתי סאקרה בגולן. סאקרה היא (בין שאר כשרונותיה) מדריכת טיולים חדת-אבחנה וכל טיול איתה הוא חוויה מרתקת.
בצפון הגולן, בנקודה אליה היא עלתה לצפות על הנוף היא ראתה לפתע סחלב נבול שנראה אחר, שונה מהסחלבים המוכרים בארץ.

להמשיך לקרוא

עשור לבלוג שלי!

לפני 10 שנים פתחתי בלוג.

אני קוראת את מה שכתבתי, וזה מפתיע אותי – כבר חלפו עשר שנים? עשור? עשור לבלוג שלי?

כשפתחתי את הבלוג, כתבתי: "לא שיש לי מה לאמר לעולם – אבל רציתי קצת להתהדר בתמונות שאני מצלמת." ופרסמתי תמונות של הסחלב המצויר: Orchis israelitica:

עם השנים מצאתי מה לכתוב ומה לומר, ואני חושבת שגם איכות הצילום שלי השתפרה.

העשור האחרון היה מאד משמעותי עבורי. עברתי תהליך ארוך של שינויים, עשיתי הסבה מקצועית, היו לי הרבה רגעים קשים – אבל גם הרבה הצלחות ודברים יפים.

בלוגולדת 2: הפארק הלאומי יוסמיטי בקליפורניה

כשפתחתי את הבלוג עבדתי במשרה מלאה בתור DBA, עמוק בעולם המחשבים. היום אני אקולוגית.

עכשיו, עם השלמת התואר השני, אני חושבת שהמהפך הושלם – ובינתיים אני עובדת בכמה משרות קטנות אך מעניינות, ומחפשת משהו בעל הקף רחב יותר.

טבלת הסיכום המסורתית שלי:

שנה	1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
רשימות	160	169	131	122	106	105	98	56	42	24
כניסות	30,000	100,000	150,000	100,000	72,000	42,000	57,500	66,500	81,500	106,600

בשנה שעברה פרסמתי רק 24 רשומות, כלומר – בערך פעם בשבועיים. כתיבת התזה לקחה הרבה זמן ומשאבים, ואני גאה בתוצאות.

ובדיוק שמתי לב ש…זו הרשומה ה-1,005 שאני מפרסמת! כלומר, ממש לא מזמן פרסמתי את הרשומה האלף, ציון דרך מרשים שקצת פספסתי. היום זו הזדמנות לציין גם את הנושא הזה. ואם אתם שואלים את עצמכם על מה כתבתי באלף הרשומות שלי – אתם מוזמנים להציץ בתוכן העניינים של הבלוג.

ומה צופן העתיד לבלוג שלי? ובכן, כמו שכתבתי, חזרתי מקליפורניה – ויש לי חומר לרשומות רבות על המראות המופלאים שראיתי שם.

בלוגולדת 8: לימונית האשחר בחיזור, על מרווה משולשת.

תודה לכם, הקוראים שלי, ובמיוחד אלה שגם מגיבים – תודה שאתם כאן, קוראים ואני מקווה שגם נהנים מהבלוג!

בלוגולדת 9: אירוס הארגמן מעל נחל אלכסנדר

כל תמונה הפעם מייצגת בלוגולדת אחד, והנה אחת לשנה הבאה: Calochortus albus, פרח יפהפה מקליפורניה.

בלוגולדת תשיעי לעננת!

פתאום שמתי לב שהיום הוא הבלוגולדת התשיעי שלי! אז אני עושה הפסקה בחישובים הסטטיסטיים וה-GIS-ים, כי יש מאורעות שחייבים לציין.

אני מתפעלת מזה שאחרי 9 שנים אני עדיין מחזיקה בלוג פעיל, זה בהחלט לא מובן מאליו. וגם כמות הכניסות אליו נאה – השנה נכנסו לבלוג כמעט 81,500 פעמים. ממוצע של מעל 220 כניסות ליום!

מבחינת מספר הרשומות שאני מפרסמת – אני עדיין בירידה, אבל באמת שאין לי זמן, וכבר הסברתי למה. אני משקיעה את כל זמני במחקר איריס הארגמן. השנה, למשל, מצאתי את נקודת האיריסים שבתמונה הבאה: צופה אל נחל אלכסנדר. בשנה שעברה לא איתרתי אותה, וחשבתי שהיא נכחדה. השנה מצאתי אותה פורחת:

אין לי הרבה זמן לטיולים, אבל לשמחתי לקחתי קורס סיורים בנושא אקולוגיה של הצומח בארץ ישראל, וכך יכולתי לפגוש את הסטירית המשויישת על דרדר גדול פרחים:

טבלת הסיכום המסורתית שלי:

שנה	1	2	3	4	5	6	7	8	9
רשימות	160	169	131	122	106	105	98	56	42
כניסות	30,000	100,000	150,000	100,000	72,000	42,000	57,500	66,500	81,500

וכיוון שאני חייבת סחלבים לנשמה, הנה מחזה נדיר: רצועית הגליל, בגשם! גשם בחודש מאי הוא מאד נדיר. אני שמחה שפגשתי את הרצועית דוקא בגשם.

אני מקווה שתמשיכו לבקר בבלוג שלי, אשמח לשמוע גם את דעתכם, וגם בקשות – אם יש צמח או נושא שאתם רוצים שאכתוב עליו, אתם מוזמנים לכתוב בתגובות.

התמונות ברשימה:

כלנית ורודה שהפתיעה אותי בגן לאומי נחל אלכסנדר (בד"כ יש שם רק אדומות) בתאריך 21.2.17
איריס הארגמן בגן לאומי נחל אלכסנדר, 21.2.17
זיקית מובהקת שפגשתי… כן, גם אותה פגשתי בנחל אלכסנדר, 9.2.17
סטירית משויישת על דרדר גדול פרחים, ליד מושב מטע, 25.4.17
ורצועית הגליל הנפלאה מהמירון, 20.5.17

בלוגולדת שמיני! מי היה מאמין?

מי היה מאמין שהבלוג שלי יחזיק מעמד 8 שנים? אני בטח לא… אבל הנה, אני כבר 8 שנים פה.

כלומר, פה – בעולם הבלוגים. 5 שנים ראשונות בתפוז, וב-3 השנים האחרונות עברתי לוורדפרס.
תפוז ממשיכים לא להקשיב למשתמשים שלהם, ולהחריב את המערכת יותר ויותר – זה כבר מוגזם. בעקבות השינויים האחרונים שהיו בתפוז, אני מבטלת את הרשימות שהשארתי שם, ומסירה את הבלוג כולו. אני בינתיים רק מסירה מפרסום, כי אני מחפשת איך לשמור את התגובות.

עופר כתב ברשימת הבלוגולדת שלו משהו שמאד הזדהיתי איתו: "ובכן, חגיגת בלוגולדת 8 זה בערך כמו חגיגת יומולדת 80 – הרבה מהחברים כבר אינם בסביבה, קצב החיים איטי הרבה יותר, ואין כל ודאות שתהיה עוד חגיגה כזו בעוד שנה, כי הסוף נראה קרוב למדי."

עופר צודק… גם אני מרגישה כבר פחות מתלהבת, פחות נרגשת לכל רשומה. אני גם כמעט ולא קוראת רשומות של אחרים – ואם אני קוראת, לא תמיד מקפידה להגיב. איתכם הסליחה, חברי לבלוגים!

בשנה האחרונה היו לי יותר מ-65,000 צפיות בבלוג – כלומר, בממוצע כ-180 צפיות ליום.

מבחינת רשומות, יש ירידה חדה – פרסמתי רק 56 רשימות. הנה טבלת הסיכום המסורתית שלי:

שנה	1	2	3	4	5	6	7	8
רשימות	160	169	131	122	106	105	98	56
כניסות	30,000	100,000	150,000	100,000	72,000	42,000	57,500	66,500

שום גבוה - מופע לבן — שום גבוה – מופע לבן

וכן, הרבה מזה זה בגלל העיסוקים החדשים שלי שלא מותירים הרבה זמן – אבל מצד שני, כשעבדתי במשרה מלאה מצאתי את הזמן לכתוב 2-3 רשימות בשבוע, ועכשיו – רשימה אחת או פחות, ולפעמים אני פשוט ממחזרת רשימות ישנות.

שלושת הפוסטים הנצפים ביותר שלי מאז שעברתי לוורדפרס הם –
זחלי פרפרים ועשים – עם מעל 3,800 צפיות

אגדת הפרחים האדומים – עם כמעט 2,000 צפיות

כיצד נבדיל בין סתוונית, חלמונית וכרכום – עם מעל 1,100 צפיות.

אני גם מקווה שאמשיך להנות מהבלוג, ולכתוב בו – ומקווה שגם אתם תמשיכו לבוא, לקרוא ולהנות!

את התמונות צלמתי בגבעת ברנר, בתאריך 28.5.2016. מוזמנים להקליק על מנת לראותן בגודל מלא.

הבלוגולדת השביעי, והשתלמות "כלנית" לחרמון

בתחילת מאי, היה הבלוגולדת השביעי של ידידי עופר D. הוא פספס את התאריך המדויק בכמה ימים, וכתב על כך שכנראה העניין הבלוגרי שלו פחת.

כשהגבתי לו, כתבתי שטוב שהוא מזכיר לי – כי הבלוגולדת שלי הוא בערך חודש אחרי שלו. והנה, חלף החודש – וגם אני פספסתי את התאריך המדויק שלי, שהיה ב-2.6.
החלטתי שכנראה זהו סימן שאני לא צריכה לחקור את נושא הסטטיסטיקות (אם כי יש עליה יפה – השנה נכנסו לבלוג שלי בערך 57,500 אלף פעמים, שזה בערך 36% יותר ממה שבשנה שעברה, למרות שפרסמתי 98 רשומות, ירידה של 7% יחסית לשנה שעברה) – אלא לספר על השתלמות "כלנית" בה השתתפתי, ביום חמישי בחרמון.

התחלנו את ההשתלמות באזור סיבוב איציק, ברום של 1,600 מטרים. הצמח הבולט בשטח היה שלהבית צהובת-עלים, שתמונתה פה מעל. השלהבית צובעת מדרונות בצהוב, יחד עם אחירותם החורש הנהדר.
מאד שמחתי לפגוש מקבצים מקסימים של פרח שכבר כתבתי עליו: חסרף מזרחי – פרח בעל פריחה לבנה ועדינה:

מצאנו כמה שיחים גדולים ויפים של יערת המטבעות, שנקראת כך כי העלים שלה עגולים כמטבעות. ליערה יש הרבה צוף, והיא משכה אליה שלל דבורים, חיפושיות וגם את העש בתמונה הבאה: ברודן בוהק. גדלו כ-2 ס"מ וגם עליו כבר סיפרתי.

ראינו כמה שיחי ורד הכלב, שהם ורדי בר מקסימים. פורחים יפה גם בהרי יהודה ובגליל.

פתאום חלף על פני פרפר גדול – רדפתי אחריו ושמחתי שהוא התיישב לנוח על ענף של אלון: נמפית פנדורה, אחד הפרפרים היפים והגדולים בארץ. כבר כתבתי עליו ברשימת פרפרי החרמון.

כחליל האפון הוא פרפר נפוץ מאד בארץ, והוא נהנה מאד מפרחי הקרקש הקיליקי שהם גדולים ומרשימים –

אחרי הסיבוב ברום 1,600 מטרים, נסענו למרומי החרמון, לדולינת הגלגל שליד רכבל עליון, ברום 2,000 מטרים. התחלנו עם הדובדבן השרוע:

הדובדבן השרוע הוא בעצם עץ, אך בגלל הרוחות, השלגים והתנאים הקשים במרומי החרמון – הוא שרוע על הקרקע בין הסלעים, ויוצר מסלעות פורחות בורוד.

פרפרים מאד אוהבים אותו, וכך יצא שצילמתי הרבה תמונות של דובדבנים ופרפרים, כמו נמפית הבוצין בתמונה מעל, ונקבת כחליל ניקול שהצטרפה אליה לתמונה הבאה:

בכלל, פגשנו המון פרפרים בחרמון. בעיקר כחלילי ניקול, שרפרפו לכל עבר, שתו צוף של דובדבנים, כרבולות וקדדים כשיכורים, וגם הזדווגו. הזוג הזה בחר לו את כחלית ההרים היפהפיה כמיטת כלולות:

כריות צהובות של אליסון חרמוני נראות טוב במיוחד עם צמד זכרי כחליל ניקול –

בסביבות השעה 2 בצהרים נפתחים כל פרחי צבעוני החרמון הנהדרים, גם עליהם כבר כתבתי בבלוג –
אורי פרגמן-ספיר מהגן הבוטני בגבעת רם סיפר לנו ששמם הלטיני שונה, וכיום הוא Tulipa humilis. משמעות השם הלטיני הזה היא צבעוני גמד (או נמוך), ובאמת הצבעוני הזה נמוך מאד. הוא תורבת, ואפשר למצוא אותו בעולם בשלל גוונים מסחרר.

במרומי החרמון מצאתי עוד ברודן – אבל בניגוד לברודנים שהיו על היערה, זהו ברודן קטן יותר – בגודל סנטימטר אחד, ולפני כמה שנים עוז ריטנר מאתר הטבע הישראלי הגדיר אותו כמין חדש למדע, וקרא לו ברודן החרמון.

אילון הצפר (זה שהסב את ליבי אל האוח בהשתלמות הקודמת, ואל הסלעית הכורדית לפני כמה שנים) שוב הסב את תשומת לבי לציפור מיוחדת: חצוצרן החרמון. ציפור גדולה למדי (גודלה כ-15 ס"מ) שניצבה רחוק מאיתנו.

ישבנו מעל עמק בולען, ודיברנו על התיאוריות השונות להיווצרות העמק (הסברות העדכניות מדברות על קריסה של מערכת מערות קרסטיות). רחוק רחוק מאיתנו, בתחתית העמק, רעתה להקה של חזירי בר. 2 נקבות עם גורים, ועוד כמה בוגרים. כאן בתמונה אפשר לראות את אחת הנקבות מניקה את גוריה:

היעד האחרון שלנו בסיור היה רכס יפעת – אזור שלרוב לא מאפשרים לאזרחים להגיע אליו. כאן התפעלתי מהפירות היפים של אדר קטן-עלים: אדר נשיר, שהחרמון הוא גבול התפוצה הדרומי שלו.

עוד פרפר חלף על פני ושימח אותי – סטירית הפסים. לצערי, לא הצלחתי לצלם את הצד העליון של הכנפיים, הצד עם הפסים שנתנו לה את שמה – אבל גם הצד התחתון של הסטירית הזו יפה.

היו עוד עשרות מיני פרחים, היה לנו יום נהדר וגדוש פריחה. רק ב-8 בערב חזרנו לראש פינה, ורק בסביבות 10 בלילה הגעתי הביתה…
תודה רבה לפרופ. אבי שמידע, שמוציא את ההשתלמויות האינטנסיביות הללו ובאמת משקיע בהן המון מרץ, המון ידע – כל השתלמות היא חוויה;
למימי רון ושמיל קליין שמארגנים הכל לעילא ולעילא מאחורי הקלעים, ולאורי אשכר שנותן לי טרמפים כל פעם.

אז עם שום הכרמל (פה מעל) ועם מלעניאל הנוצות (דגן מיוחד, עם מלענים דמויי נוצות עדינות שגדל בחרמון ובהר הנגב) – אני מסיימת את הרשימה החגיגית הזו.
את התמונות צלמתי בחרמון, בתאריך 4.6.2015. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

הבלוגולדת הששי שלי!

בדיוק בתאריך 2.6.2008 פתחתי לעצמי בלוג באתר תפוז.

אחרי תלאות רבות, בדיוק בתאריך 2.6.2013 העברתי את הבלוג דירה מתפוז לWordpress.

אני עדיין חושבת שיש לתפוז יתרונות.
למשל, בוורדפרס, כל הפורמטים של הטקסט הם בתשלום. בעקרון הגופן היחיד שיש לי כמשתמשת חינמית הוא ברירת המחדל – ואני לא אוהבת אותו. אני עוקפת את המגבלה הזו ע"י שימוש בתגי HTML שיקבעו את הגופן והגודל.
גם הקהילה של תפוז היא יתרון – אם כי היום היתרון הזה מתמסמס והולך. אני רואה יותר ויותר אנשים שנוטשים את הבלוג בתפוז. פורום הבלוגיה שומם יחסית למה שהיה לפני שנתיים, ועוד יותר יחסית למה שהיה לפני 4 שנים.
מצד שני – היתרון העצום של וורדפרס – יציבות המערכת ואמינותה – חשוב לי יותר מאשר היתרונות הטכניים של תפוז.
גם הפרסומות שקופצות לי בתפוז עם כל הקלקה של העכבר – מקלקלות לי את חווית הגלישה.

ולכן היום אני חוגגת בלוגולדת שישי – שהוא גם בלוגולדת ראשון, אז הוא מרגש למדי.
בתקופה האחרונה צלמתי המון פרפרים – לכבוד הבלוגולדת אציג חלק מהם פה.

בסוף אפריל האחרון, טיילתי ביער אודם. באיזור הג'ובה הגדולה פגשנו עץ לבנה רפואי עמוס פריחה, ורוחש כולו:

עשרות נמפיות חורשף (פרפר מאד נפוץ, שהופיע בבלוג שלי פעמים רבות) ריחפו סביב העץ, עברו מפרח לפרח ונהנו מהצוף. לא הצלחתי לצלם יותר משלוש יחד – לכן תאלצו להאמין לי, שהמראה של העץ הפורח בלבן, עם כל הפרפרים שבאים וחוזרים ועוצרים ומרחפים – היה נהדר.

בלוגולדת דורש קצת סטטיסטיקות, נכון?
ובכן, בשנה האחרונה נכנסו לבלוג שלי בוורדפרס כמעט 42,000 פעמים. זה אמנם פחות מאשר בשנה שעברה בתפוז (שם היו 72,000 כניסות בשנה), אך יותר מבשנה הראשונה של הבלוג, בה היו 30,000 כניסות בלבד.

מעניין שהבלוג בתפוז, שכולל את הרשומות מחמש השנים הראשונות, והפניות לרשומות מהשנה האחרונה – עדיין מושך קהל, ונכנסו אליו בערך כפול מאשר לבלוג הזה – 80,000 איש!
מה שאומר שכבר יש שם 480,000 כניסות – אני מתקרבת לחצי מליון.

לימונית האשחרי - חיזור על מרווה משולשת — לימונית האשחר – זכר מחזר אחרי נקבה על מרווה משולשת

אבל אני לא חושבת על חזרה לתפוז. עם כל התלונות שאני שומעת, כל הבעיות והתקלות הטכניות – טוב לי כאן בפינה שלי, בשקט עם הפרפרים ובלי צרות.
גם הכחליל המקושט הראשון שפגשתי בחיי מעדיף שקט ושלווה – השבוע למדתי שהפונדקאי שלו זה צמח קטן ולא בולט ששמו שלוחית קרחת.

סטטיסטיקות הסיכום שלי השנה:

שנה	1	2	3	4	5	6
רשימות	160	169	131	122	106	105
כניסות	30,000	100,000	150,000	100,000	72,000	42,000

אני מפרסמת בממוצע שתי רשומות לשבוע, שזה יפה מאד לדעתי.

ומה בנוגע לפרפרים? צלמתי את נמפית פנדורה מזווית פחות שגרתית – מציץ מאחורי הקוצים של עכובית הגלגל. זהו אחד הפרפרים הגדולים והיפים בחרמון:

את כחליל האפון תפסתי בחדר המיטות –

כחליל האפון - הזדווגות — כחליל האפון – הזדווגות

וגם לכחליל ניקול הצצתי ברגעים האינטימיים. ידידי אהבל ארץ-ישראלי טוען שהתמונות הללו הן התשובה לשאלה "איך עושים פרפרים?"

נמפית היערה חוזרת לצוף של לטם שעיר בהר מירון, ממש כמו הנמפיות שצלמתי לכבוד הבלוגולדת הראשון שלי –

אני מאחלת לבלוג שלי הצלחה, אני מקווה שאנשים שהגיבו אצלי בתפוז והפסיקו להגיב כאן יחזרו בכל זאת – בכלל, אני אשמח לראות תגובות, אפילו סתם "איזה יופי" לא מחייב.

כי מבחינת מנויים, מצבי אמור להיות מצוין. בתפוז יש לי 150 מנויים – ואילו כאן רשומים 245! אז מנויי היקרים, בואו לשמוח איתי!

לימונית האשחרי - 2 נקבות על דרבנית התבור — לימונית האשחר – 2 נקבות על דרבנית התבור

את התמונות צלמתי –
ברמת הגולן, 26.4.2014
בכרמל, 16.5.2014
במירון, 17.5.2014
ובחרמון, 27.5.2014

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
ואגב, בתחילת ימי הבלוג כתבתי שהייתי רוצה לצלם את נמפית היערה. זה התגשם תוך פחות משנה. אז עכשיו אני רוצה לצלם את נמפית הקטלב ואת סטירית הטבעת…

בלוגולדת חמישי – ובית חדש

היום לפני 5 שנים פתחתי בלוג בתפוז. מאז חלפו 1826 ימים, 688 רשומות והמון המון אנשים, תגובות, שמחה – וחברים.

הבלוג שלי בתפוז הצליח במהירות – בתוך 3 שנים היו לי מאות כניסות ביום, עשרות תגובות לכל רשימה, וזה הוסיף מאד לחשק ולרצון לכתוב. פרסמתי הרבה, קיבלתי בולים ותגובות חמות – ורק חיפשתי נושאים לדבר עליהם…

לצערי, יחד עם השמחה והדברים הטובים שמצאתי בתפוז, היו גם תקלות טכניות חוזרות, התעלמות של ההנהלה, פרסומות שנוספות על ימין ועל שמאל ושאר מרעין בישין. ברשימה הקודמת מניתי את רוב האירועים הגדולים באמת שהשפיעו על הבלוג שלי, ואתם יודעים מה? זה פשוט נמאס.

למשל, תסתכלו על הסטטיסטיקות שלי:

שנה	1	2	3	4	5
רשימות	160	169	131	122	106
כניסות	30,000	100,000	150,000	100,000	72,000

כלומר, לפי החישוב של תפוז, השנה נכנסו אלי פחות אנשים מאשר בשנה השניה שלי.

כל התקלות הטכניות וההתעלמות של הנהלת תפוז מהבלוגרים גרמו לי לירידה קשה מאד במוטיבציה. אין חשק לכתוב רשומה כשלא יודעים אם בכלל אפשר יהיה לשמור אותה,
ואם – לאחר השמירה – אפשר יהיה לפרסם, ושהמנויים יקבלו את ההודעה על הפרסום.

ולכן, בלב כבד ובצער אני עוזבת את תפוז, ועוברת לבית חדש. אני מקווה שעם היציבות של המערכת תחזור חדוות הכתיבה, ואני אחזור לפרסם בתדירות גבוהה יותר. העברתי את הבלוג לוורדפרס, ואני מקווה להתרגל בקרוב לפלטפורמה הזו.

הפעם, את רשימת הבלוגולדת תכננתי עוד לפני שלושה חודשים. אום נטע שמחה לשתף פעולה עם הגחמות שלי, וצילמה אותי מחבקת את האורגניזמים המדהימים ביותר על פני כדור הארץ: עצים.

שכן, אני מחבקת עצים ידועה. בין אם זה עץ-יהושע במדבר או אלון מסיבי שמגמד אותי בגדלו, אני אחבק אותם, ואשמח להרגיש את השלווה שלהם.

השלווה ביער, משחקי האור והצל (במיוחד ביערות מרשימים כמו יער ה-Redwoods בתמונה מעל ובתמונה הבאה) הם פשוט נפלאים.

אפילו ערפילי האוקיאנוס נראים יפה יותר עם מסגרת אורנים –

בהשתלמות רת"ם האחרונה, פרופסור שמידע הסביר לנו את ההבדל העיקרי בין "יער" ל"חורש".
ביער – לכל עץ יש גזע אחד בודד.
בחורש – לעץ ישנם גזעים צרים יותר, ומרובים.
דוגמאות לעצי חורש, בעלי גזעים מרובים אפשר לראות ברשומת החרוב וברשומת הקטלב בבלוג שלי.

העצים חשובים לנו, ולחיים על פני כדור הארץ. הם תורמים לכמות החמצן בעולם, עוזרים לשמור על הטמפרטורות, נותנים לנו צל, פירות – והרבה יופי ושלווה.

אני קוראת לכולם לצאת ולחבק עץ כלשהו!
בימים הקרובים אני עדיין עובדת על העברת רשומות ישנות מהבלוג בתפוז לכאן, אז צפויות להגיע הודעות על רשומות עם תאריכי פרסום רטרואקטיביים (שנת 2008 בעיקר…) – סליחה מראש על הטרחה.

את התמונות אום נטע ואני צלמנו בתאריכים 11-18/3/2013 בקליפורניה. על כל תמונה כתוב שם הצלמת.
התמונות בפיקאסה, ואפשר להקליק עליהן על מנת לראותן בגודל מלא.

אני מקווה שתמשיכו לקרוא אצלי, להגיב ולהנות, כי אני מתכוונת להמשיך לפרסם. אותה הגברת בשינוי אדרת.

פנו דרך, מי זה בא? אנוכי הוא, בן ארבע!

מזל טוב! היום אני חוגגת את הבלוגולדת הרביעי שלי!

סטירית פקוחה על לטם שעיר

לכבוד החגיגה יצאתי להתפרפר לי עם פרפרים במירון, ופגשתי גם את רצועית הגליל הנהדרת.

הפרפרים בטיול הזה שיתפו איתי פעולה באופן מקסים. היפה מכולם (בעיני) היה פרפר נמפית היערה, שלאחר שבדק את האוטו שלי מכל הכיוונים, נעמד לכמה שניות גם על מקל ההליכה שהיה בתיק שלי.
אמנם לא יכולתי לצלם אותו על התיק מאחורי, אבל על האוטו הוא דגמן בצורה מאד יפה:

בשביל פסגה פגשתי פרפר עדין עם צבע ירקרק מטלי – מיוחד ומקסים, ודגמן יפה ובנחת על פרחים של פטל לביד –

זהו פרפר מציצן, הוא קצת הפריע לחיפושיות סביבו שמאד רצו להזדווג…
ובכל מקרה, זה פרפר נדיר למדי ששמו כחליל הדבשה. זיהה לי אותו ישראל פאר מאגודת חובבי הפרפרים.

פניה ברגשטיין כתבה שיר במיוחד לכבוד יום הולדת ארבע – והוא בדיוק מתאים לי עכשיו –

לימונית האשחר (2 נקבות) על דרבנית התבור

פנו דרך, מי זה בא?
– אנכי הוא, בן ארבע!
יש היום לי יום הולדת,
ואימי טרודה, עובדת,
היא טורחת ואופה
לכבודי עוגה יפה.

כחליל האלון על דם המכבים

מתנוססת העוגה,
אך אומרים לי: "אל תגע!
קודם יש לפתור חידה.
אם חכמת- אז תדע:
מה כתוב על העוגה?"

אך אני איני טפש, ויודע לנחש:
שוקולד, שקדים ריבה,
כתובת נופת: בן ארבע!

כחליל האפון על פטל לביד

ארבע שנים הן כבר פרק זמן מכובד לכל הדעות, הבלוג שלי כבר מאד מגובש ואני יודעת – לרוב – מה אני רוצה לומר ולהביע.
הבלוג שלי ממשיך להיות מקום שבו אני מציגה את התמונות שלי, אבל פרט למידע על הפרחים והפרפרים – אני גם מנסה להסביר על שמירת טבע והגנה על השטחים הפתוחים.

לבנין התלתן על נפית כפופה

השנה האחרונה לא היתה שנה פוריה במיוחד בבלוג שלי – ולמען האמת, לא באשמתי. באוגוסט תפוז שדרגו את מערכת המסרים, מה שגרם לשבועיים-שלושה של אי זמינות המסרים – ובעיות ותקלות בהתנהלות המערכת שעד היום לא נפתרו,
ולכן עצרתי מלפרסם.
וכיון שזה לא הספיק, בראשית אוקטובר ערכו שדרוג של הבלוגיה כולה, וכתוצאה מזה כמעט לא יכולתי לפרסם רשומות עד ליום ההולדת שלי, בסוף דצמבר.
זה היה מבחינתי משבר רציני, וכמעט עזבתי את תפוז.

לבנין הכרוב על נפית כפופה

זה גם גרם לפיגור רציני בדברים שרציתי לפרסם – נטשתי את הדיווחים מהטיול בארה"ב בקיץ שעבר, ולפתע פתאום גיליתי רשימה על חבלבל (ורוד יפהפה שאפשר לראות במאי לצידי דרכים, גם מהאוטו) שכתבתי והתכוונתי לפרסם…
מה אתם אומרים? שאני אחזור לרשימות מארה"ב?

כחליל האספסת על נפית כפופה

ובעצם, למה לא עזבתי את תפוז?
העניין הוא שאני "מושקעת" פה די עמוק. זו הרשומה ה-582 שלי, כלומר למרות הבעיות הצלחתי לפרסם השנה 122 רשומות.
גם הקהילה התפוזית – האנשים, הבלוגרים האחרים, חביבים עלי מאד.
קראו אצלי מעל 380,000 פעמים, כלומר השנה היו אצלי כ-105,000 קוראים. ירידה של כ-30% מהשנה שעברה (שאז היו כמעט 150 אלף)

כחליל האשחר על לטם שעיר

מבחינת בולים…
13 רשימות קיבלו בול "תמונת היום" – דומה לשנה שעברה, שאז אספתי ארבעה עשר בולים
13 רשימות קיבלו בול "בחירת העורך" כחול ו-3 קבלו בול "בחירת העורך" אדום.
2 מתוך הרשומות הללו עוטרו ב"בול-בול", ולכן בסך הכל 27 רשימות שלי עוטרו.

כחליל השברק

מבחינת איחולים, אני חושבת שאני פשוט אחזור על מה שכתבתי בשנה שעברה: זה לא השתנה.
לבלוג שלי אני מאחלת שיהיו לו הרבה קוראים,
אני מקווה שאנשים יהנו ממנו, יצאו לטייל בעקבותיו ואולי אפילו ישימו לב לאיזה פרח או ציפור שהם לא ראו אף פעם…
(למען האמת, אני יודעת שזה קרה כבר…

)

סטירית הציבורת על דרדר מצוי

אני מקווה לסקור עוד כמה מאבקים בנושאי שמירת טבע, ואולי אפילו להשפיע קצת על האנשים מסביב – להראות להם כמה חשוב לשמור על הטבע סביבם
ומצד שני, כמה כיף לצאת ולהנות מהסובב אותנו!
וכמובן, לתפוז – שנה בלי תקלות טכניות, ועם הרבה QA יעיל!

נמפית היערה במנוחה רגעית על אלה ארץ-ישראלית

את התמונות צלמתי במירון – בעיקר בשביל המנדטורי ובשביל פסגה, ב-29.5.2012

סטירית משויישת על דרדר מצוי

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
ותראו את החיפושית שבאה להצטרף אל כחליל האלון:

צוויץ צוויץ צוויץ, בלוגולדת שלישי!

גבתון שחור ראש, רמת הגולן, 5.5.2011

ככה פתאום חלפו להן שלוש שנים מאז אותו יום בו פתחתי את הבלוג.

להקת עגורים – עגור הכתר – מעל בית חנן, 12.3.2011

שלוש שנים הן כבר פרק זמן מכובד – והרשימה הזו היא הרשימה ה-460 שאני מפרסמת.
בשנה האחרונה צפו בבלוג שלי בערך 147,000 פעמים, מה שמביא אותי כמעט ל-275,000 כניסות לבלוג.
בשנה שעברה מניתי 6 רשומות שהיו להן יותר מ-1000 כניסות, והשנה הכפלתי את הכמות: יש לי 12 רשומות שיש להן מעל 1,000 כניסות.
הרשימה שהיתה "הרשימה הנצפית ביותר" שלי בשנה שעברה – רקפת מצויה – מופע סתווי – ירדה אחר כבוד למקום השני, אבל לא מסיבה משמחת: הרשימה הנצפית ביותר בבלוג היא הזעקה שלי מהשריפה הגדולה בכרמל – "אל תבואו לשתול בכרמל!" שאליה נכנסו מעל 41,000 פעמים.
אני עדיין עומדת מאחורי כל מילה ממה שכתבתי שם, ודעו לכם, שכאשר רשות הטבע והגנים מאתרים צמחים שאנשים שותלים בשטח – הם עוקרים אותם, כדי שלא יהפכו למינים פולשים. הטבע לא צריך עזרה בשיקום, ושתילת מינים זרים רק גורמת נזק.

חסידה לבנה, רמת הגולן, 5.5.2011

בשנתיים הראשונות לבלוג, 13 תמונות קבלו בול "תמונת היום" ועוד 6 רשומות קיבלו בול "בחירת העורך" – כלומר, 19 רשומות שנבחרו.
בשנה השלישית, 23 רשומות שלי קיבלו בולים: 14 פעמים "תמונת היום", ועוד 10 פעמים בחירות העורך (3 פעמים קבלתי "בולבול" – בחירה כפולה).
רשימה אחת – "בחזרה לכרמל אחרי השריפה" – קבלה גם בול בחירת עורך וגם תמונת היום, ולכן הכפילות בספירה.

פרפור עקוד, הרצליה, 26.5.2011

לכבוד יום ההולדת שלי ארגנתי לי מקהלה שתשיר את השירים היפים והנעימים ביותר…

עורבנים, כפר סבא, 11.3.2008

מקהלה עליזה

מלים: לאה נאור
לחן: נורית הירש

דוחל שחור-גרון, רמות מנשה, 1.1.2011

על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף, זקפה מקור
וגם פצחה ברון.

גבתון עפרוני, דרום רמת הגולן, 5.5.2011

ציף ציף, שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה…
וכל מי ששמע אמר,
אח! איזו מקהלה!

כחל, צפון רמת הגולן, 7.5.2011

פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.

בולבולים, כפר סבא, 11.3.2011

"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו, גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"

ציף ציף, שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה…
וכל מי ששמע אמר,
אח! איזו מקהלה!

סנונית מערות, הרצליה, 26.5.2011

הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.

דררה מצויה, ליד מערות אפקה, ת"א, 8.1.2011

אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.

בולבול, כפר סבא, 11.3.2011

ציף ציף, שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה…
וכל מי ששמע אמר,
אח! איזו מקהלה!

סבכי שחור-ראש, נחל כזיב, 21.5.2011

"אוי די כבר, די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון, כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"

דרור הבית, ליד מערות אפקה, ת"א, 8.1.2011 – יש שם זוג! ראיתם?

האופרטה היפה
לא באה עד סופה –
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.

ציף ציף, שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה…
וכל מי ששמע אמר,
אח! איזו מקהלה!

שלדג לבן-חזה, שמורת כרי נעמן, 19.3.2011

קצת איחולים: לבלוג שלי אני מאחלת שיהיו לו הרבה קוראים,
אני מקווה שאנשים יהנו ממנו, יצאו לטייל בעקבותיו ואולי אפילו ישימו לב לאיזה פרח או ציפור שהם לא ראו אף פעם…
אני מקווה לסקור עוד כמה מאבקים בנושאי שמירת טבע, ואולי אפילו להשפיע קצת על האנשים מסביב – להראות להם כמה חשוב לשמור על הטבע סביבם
ומצד שני, כמה כיף לצאת ולהנות מהסובב אותנו!

אנפה ארגמנית, נחל שניר, 22.5.2010

את הציפורים שבאו לחגוג איתי היום פגשתי בעיקר בשלוש השנים האחרונות, בכל רחבי הארץ.
וממש כדאי להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

חסידה לבנה, רמות מנשה, 1.5.2010

ועכשיו השיר – הביצוע של שייקה אופיר מקסים, אבל גם זה של ריצ'רץ' חמוד… אז תקשיבו פעמיים:

Yosemite Valley in Yosemite National Park

היום בלוגולדת! היום מלאו לבלוג שלי שנתיים!
החלטתי לחגוג את הבלוגולדת השני שלי באחד המקומות הנפלאים ביותר בעולם – העמק בפארק יוסמיטי.
פארק יוסמיטי – Yosemite National Park שוכן בקליפורניה, בהרי הסיירה נבאדה והוא אחת משמורות הטבע הראשונות שהוכרזו בעולם.

בפארק יוסמיטי ביקרנו בקיץ שעבר, ולא הספקתי לפרסם את התמונות מעמק יוסמיטי היפהפה. אני חושבת שהעיתוי כעת הוא מושלם. להמשיך לקרוא Yosemite Valley in Yosemite National Park

נמפית היערה – Limenitis reducta reducta

היום יום הולדת שנה לבלוג שלי! הידד!

בשנה הזו פרסמתי 160 רשימות, וצפו בהן כמעט 30,000 פעמים!

אני חוגגת יום הולדת שנה עם פרפר מאד מיוחד.

אי שם, בראשית ימי הבלוג שלי, פרסמתי תמונות של סטירית משוישת. זהו פרפר איטי יחסית, שמעופף נמוך מעל פני הקרקע.

הזכרתי אז, שאחד הפרפרים שאני חולמת לצלם הוא נמפית היערה.

לא תארתי לעצמי, שפחות משנה אחר כך – החלום הזה יתגשם!

נמפית היערה הוא פרפר גדול (מוטת כנפיים של כ-4.5 ס"מ) ומהיר. הוא מטיל את ביציו, והזחלים שלו מתפתחים על צמחי היערה – ומכאן שמו. לפי הספר "פרפרי ארץ ישראל" של יצחק אייזנשטיין, הם "אינם נפוצים ביותר".