לאחר ניסיונות הצלה אצל הוטרינר, הוא מת.
חשבתי שאני אדע מה לכתוב, אבל אין לי מלים – אז הנה כמה תמונות של החתול המקסים שלי, מהשנה האחרונה לחייו.
אתם מוזמנים לקרוא גם את מה שמוטי כתב על בילבו שלנו.
תפוז תקנו את התקלות באלבומים, בצלאל דאג לעדכן אותי באופן אישי! עכשיו אני שוב יכולה לגשת אל התמונות שלי! לכן אני מעלה רשומת המשך לרשומת ניצני החצב מהשבוע שעבר.
סליחה על הפרסום הכפול – טעות קטנה שלי…
ניצני החצב גדלו במהירות – תוך חמישה ימים, ב-18.8.2010 הגדול בינהם הגיע לגובה של מטר:
אפשר לראות שהמרחק בין הניצנים גדל – (מימין: הקטן ביותר, ומשמאל – הגדול ביותר)
בספרה "פרחי בר בארץ ישראל", כותבת פרופ. נעמי פיינברון-דותן:
בחודשים אב-אלול, בעצם להטו של הקיץ, כשעומדים השדות חרוכי שרב, והגשמים עדיין רחוקים, תופענה מתוך האדמה תפרחות החצב התמירות. כְּנֶרות לבנים הן צצות מתוך הקרקע, קבוצות קבוצות, וקומתן כמחצית המטר ומעלה. מתחילה ייפתחו הפרחים התחתונים; עם רדת הלילה ייסגרו ומעליהם, למחרת, ינצו פרחים חדשים. איזור איזור של פרחים, כעשרה במספר, ינצו מדי יום, ופריחת התפרחת כולה תמשך כשבוע ימים.
החצב שלי עדיין לא פרח באותו שלב: למחרת היום מהתמונות הקודמות, צלמתי אותו שוב:
הרגשתי שממש, עוד רגע… אבל ב-22.8.2010 עדיין לא פרח כלום, למרות שאפשר לראות שהגדול בינהם – שמופיע לבדו בתמונה השמאלית – מפותח יותר מאחיו.
ואז, בבוקר ה-23.8.2010, חיכתה לי הפתעה: או יותר נכון, 16 הפתעות:
החצב הראשון פרח!
נעמי פיינברון כתבה שנפתחים כעשרה פרחים כל פעם – אצלי נפתחו ששה-עשר פרחים ביום הראשון! אני מאד אוהבת לצלם חצבים מלמטה, מקרוב לפרח – הם נראים כמו מגדל פירמידלי, ועם השמים הכחולים זה מאד פוטוגני:
בילבו, כמובן, שמח לבוא ולבדוק את המצב. הוא חתול מאד סקרן, ולא ייתכן שהוא יוותר על בדיקת החצבים. הוא צריך להיות מעורה בכל מה שקורה בבית.
בעקבות שרשור שראיתי בפורום שמירת טבע, אני רוצה לציין שהחצב בטבע הוא צמח מוגן! אסור לעקור, אסור לקטוף! אפשר להשיג את הבצלים במשתלות במחיר סביר ביותר – במחיר של כרטיס קולנוע אפשר לקנות 4-5 בצלים!
ביום שלישי, 24.8.2010 עליתי שוב, כדי לפגוש את החצב הפורח שלי, ולשמחתי הרבה – פרחו שניים!
אצל הראשון (השמאלי בתמונה מעל) רואים שפרחי היום הראשון נבלו, ופרחי היום השני פורחים. אצל השני (הימני) פורחים שמונָה הפרחים התחתונים. אני מאד שמחה שהחצבים שלי פורחים!
ועדכון טרי מהבוקר: החצב השלישי פרח! פרח בודד פרח בחצב השלישי.
התמונות צולמו כולן על הגג שלי, בתאריכים 18-24.8.2010 .
ושוב אני יכולה לכתוב שאתם מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!
ולפני סיום, נושא נוסף: לפני מעט יותר משנה, המלצתי פה על סדרת מדריכי טבע – סדרת "טבע ישראלי". אילו מדריכים שנוח לטייל איתם, והם אמנם לא כוללים את כל המגוון הביולוגי בארצנו – אבל הם בהחלט כוללים את הנפוצים, גם בחי וגם בצומח.
במהלך השנה האחרונה, נועם – המו"ל של הסדרה – הוציא לאור שני מדריכים נוספים: מדריך לצמחי תבלין ומאכל (שהזכרתי אותו ברשימת הקריתמון הימי) – והמדריך החדש ביותר, מדריך החרקים.
גם כאן, המדריך כולל חרקים נפוצים – כאילה שתפגשו גם בעיר, וגם בטבע. הוא נוח לשימוש, האיורים ברורים ובהירים, המידע קצר וקולע.
את כל המדריכים אפשר להשיג בחנויות הספרים,חנויות למטיילים ובשמורות הטבע.
עורך ומפיק: נועם קירשנבאום.
הוצאה לאור: "טבע ישראלי"
לפרטים נוספים: talituly@zahav.net.il
היֹה היוּ שני חתולָיִים, בכפר סבא.
נסיכה אפורה בשם סיסלי, ופרחח ג`ינג`י בשם בילבו.
החתולָיִים חיו בשלווה ובשלום יחסיים. בילבו גנב לסיסלי את האוכל, והיא מדי פעם ניסתה לתפוס אותו לא מוכן. כך נמשכו להם הימים בשלווה, עד שלפתע…
בעקבות המלחמה, התחילו לנהור לכפר סבא תושבי הדרום, וביתם של החתוליים זכה לארח את הכלבה פונץ`.
כתגובה ראשונית, טיפסו החתולָיִים למקום תצפית גבוה, משם יכלו להשקיף בבטחון על תנועות הפולשת.
אבל לאחר מעקב ראשוני, בילבו החליט לצאת לאיסוף מידע מודיעיני נועז: הוא התחיל לעקוב אחרי פונץ`, בזמן שהיא חקרה את המקום מחדר לחדר, שומר על מרחק בטוח – ומקפיד להיות קרוב לזנבה, ולא לשיניה!
קשיי התקשורת בין החתוליים והכלבה היו קשים מנשוא.
כשפונץ` מנסה להתיידד – היא מכשכשת בזנבה, מושכת את אזניה אחורה ונובחת נביחות קצרות.
בשפת החתולים – זנב מכשכש ואזניים משוכות אחורנית זה איום ברור. והנביחות? פשוט רועשות ומפחידות!
האם מישהו מכיר מתורגמן מכלבית לחתולית?
סיסלי שמה נפשה בכפה, והגיעה אל פינת המחשב. כשפונץ` ניסתה להתקרב אליה – זו היתה התגובה:
ולמרות שתמונה שווה אלף מלים, אציין את המלים המתאימות לתמונה זו: : "קְחְחְחְחְחְחְחְחְ! אָווווווּ!!!"
בילבו, לעומת זאת, התחיל להעז להתקרב:
פונץ` השתדלה להתחנף אליו.
היא, כנראה, הבינה מי פה בעל הבית.
ככל שחלפו הימים, התקצרו המרחקים
וביום השמיני של מבצע "עופרת יצוקה" – פונץ` עדיין מתחנפת ומכשכשת בזנב, ומשתדלת להעמיק את ההכרות עם החתולים.
סיסלי כבר ירדה ממרומי המדרגות, אך משתדלת לבלות את היום במקומות מרוחקים ככל האפשר מפונץ`.
ובילבו – בודק כמה הוא מעז להתקרב אל פונץ`, אבל בלי לתת לה להריח אותו מאחור.
ואם היא מתקרבת יותר מדי לטעמו – הוא מניח כּפּה לא-מאד-ידידותית על אפה.
כל התמונות צולמו אצלינו בבית, 1-3.1.2009
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
תודה רבה למוטי על העזרה בניסוח, ולע. הלל על השיר "מעשה בחתוליים" שנתן לנו השראה.
אתמול בערב התחילה הפעולה הקרקעית. אנחנו – כל המשפחה והחיות – מאחלים הצלחה רבה לצה"ל במלחמה, ומקווים שפונץ` ומשפחתה יוכלו לחזור הביתה ולחיות בשלווה.