אשולציה קליפורנית – פרחים, פרפרים וכל מיני

Homeward Bound

היום אני מפרסמת את הרשומה השמונים-וחמש והאחרונה מהטיול הגדול לקליפורניה במאי 2018. מדהים אותי שהיו לי שם כל כך הרבה חוויות, כל כך הרבה מה לראות – וזה בלי לפגוש שום סחלב… להמשיך לקרוא Homeward Bound

פרחים בפארק פינאקלס, חלק I

הבטחתי פרחים – ויש לי הרבה. אני מתחילה בפרחים בגווני צהוב-לבן וכל מה שבאמצע.

הפרח הראשון כבר מוכר – זהו Mimulus guttatus, שפגשתי כבר בהר השולחן ובדרך מהר שסטה. שינו את שמו ל-Erythranthe guttata, אבל נוח לי יותר עם השם הקודם. להמשיך לקרוא פרחים בפארק פינאקלס, חלק I

אביב בחוף האוקיאנוס השקט

הלכנו בטיילת Moonstone Beach, ומשני צידי השביל חייכו אלי פרחים: אלו Erigeron glaucus, ששמם העממי Seaside Daisy – חיננית חוף-הים.

להמשיך לקרוא אביב בחוף האוקיאנוס השקט

ברשומה הקודמת הבטחתי מינים מקומיים מהטיול שלנו ב-Mori Point, והיום אני מקיימת. ומה יכול להיות מקומי יותר מהאשולציה הקליפורנית, הפרח הלאומי של קליפורניה?! בתמונה מעל יש מקבץ נחמד שלהם, כולל פירות (מאורכים עם עיגול בהיר למטה, כמו מין חרב מוזרה) – Eschscholzia californica.

בקליפורניה נפוצים גם כמה מינים מקומיים של תות שדה. זהו תות שדה חופי, שמו הלטיני Fragaria chiloensis, והוא צומח לאורך חופי האוקיאנוס השקט לאורך שתי יבשות אמריקה, עד לצ'ילי בדרום. אני ראיתי את הפריחה, וזה אחד המקרים הבודדים שבהם בעצם הייתי מעדיפה להגיע אחרי הפריחה ולדגום את הפרי 😉 .

עוד פרח חביב ומקומי הוא הלוענית הקליפורנית – אני חושבת שהשם די ברור, אם מסתכלים על הלוע שהפרח פוער כלפינו… שמו העממי הוא Bee-Plant, כלומר, צמח הדבורים. הוא באמת מושך הרבה דבורים. שמו הלטיני: Scrophularia californica.

ברשימה הקודמת הזכרתי את הרוש העקוד. הנה המקביל הקליפורני שלו: הרקליאון גדול – Heracleum maximum. פגשתי קרוב שלו, הרקליאון נמוך, במרומי החרמון. ההרקליאון הגדול הוא אכן גדול, גבוה ומרשים.

כמובן, פגשתי גם שלל פרחים ממשפחת המורכבים. ביבשת אמריקה יש מגוון עצום של מורכבים (גם בלי החרציות שלנו!) ובטיול ראיתי כמה מהם:

אחד הפרחים הנפוצים לאורך החוף הוא Erigeron glaucus – שמו העממי Seaside Daisy, כלומר, חיננית חוף הים. אולי עוד אחזור אליו:

הפרח הבא דומה לאסתר האירופאי. השם העממי הוא באמת אסתר קליפורני – California Aster. והשם הלטיני – Symphyotrichum chilense.

המורכב שהתפעלתי ממנו ביותר היה זה בתמונה הבאה: שמו הלטיני Grindelia stricta, כלומר גרינדליה אשונה (נקראת ע"ש בוטנאי גרמני בשם גרינדל). השם העממי הוא Gumweed, בגלל החומר הלבן והצמיגי, דמוי גומי, שנמצא בניצנים לפני הפריחה. בצירוף עם הפרחים הגדולים כמו פרחי חרצית הוא באמת פרח יפה.

עוד מורכב מיוחד היה קוץ: שמו הלטיני Cirsium quercetorum, כלומר קוצן האלונים. שמו העממי הוא Brownie Thistle – אפשר לתרגם את השם ל-דרדר חום. Thistle זה שם כללי לקוצים באנגלית, בלי קשר למין או לסוג.

שני מורכבים שאחזור אליהם ברשימה הבאה, אבל בינתיים רציתי לתת לכל אחד תשומת לב פרטית: הראשון הוא Goldfields – שדות הזהב, ששמו הלטיני Lasthenia minor, וברשימה הבאה תוכלו להבין את השם העממי שלו:

והשני הוא פרח ששמו העממי Tidy-tips – קצוות נקיים, והשם די ברור… שמו העממי הוא Layia, אני לא בטוחה איזה מהמינים פגשתי.

המורכב האחרון להיום הוא האכילאה – Achillea millefolium. משמעות השם הלטיני היא "אכילאת אלף-העלה", והוא צמח נפוץ למדי בקליפורניה.

כמה פרחים ורודים מעניינים: הראשון נראה מאד דומה לחלמית שאני מכירה. הוא אכן מאותה משפחה, שמו Sidalcea malviflora – משמעות השם הלטיני היא בערך דמוי-חלמית חלמיתי.

ורוד יפה אחר הוא זה: Armeria maritima, והוא קרוב של העדעד שגדל בחוף אצלינו:

הורוד הבא הוא קרוב של נר הלילה – אבל אני לא בטוחה מיהו בדיוק. אם אקבל זיהוי, אוסיף כאן.
15.7.18: והנה קיבלתי זיהוי, ותודה ל-Mamma Quail, זהו נר-לילה מקסיקני – שמו הלטיני Oenothera speciosa

ועוד ורוד אחד – אשבל (Stachys). יש חמישה מינים של אשבל הפורחים באזור החוף של קליפורניה ואני לא מכירה אותם מספיק בשביל להחליט את מי מהם פגשתי:

היו גם תורמוסים, כמה וכמה מינים. אני לא בטוחה מי מהם הוא התורמוס הבהיר הזה:

את הנורית זיהיתי: זו הנורית הקליפורנית, Ranunculus californicus הנפוצה ברוב קליפורניה.

ועוד פרח צהוב ונחמד – הפעם ממשפחת הפרפרניים, קרוב של הלוטוס שלנו: שמו הלטיני Acmispon wrangelianus.

כפי שניתן לראות, יש הרבה מאד פרחים מקומיים, ויש עוד הרבה מה לראות ב-Mori Point.

עם עוד אשולציה קליפורנית יפה אחת אני גומרת להיום. את התמונות צלמתי ב-10.5.2018 ב-Mori Point, והמשך יבוא!

Mori Point – מינים פולשים בקליפורניה

הטיול הבא שאספר עליו הוא הטיול ל-Mori Point. זה מסלול הליכה על מצוקים מעל האוקיאנוס, ו-Mamma Quail הבטיחה (וקיימה) נופים ופריחה.
ההתחלה דוקא לא היתה מרשימה. את התמונה הבאה צילמתי ממש בכניסה:

למי שלא מזהה, יש כאן בתמונה: חרצית עטורה – Glebionis coronarium (כן, כמו שלנו), לפתית מצויה – Hirschfeldia incana, (כן, כמו שלנו), קרדה איטלקית – Carduus pycnocephalus, קרובה לשלנו, ברומית – Bromus sp. – אני לא בטוחה איזה מין, אבל דומה לברומית ספרדית או ברומית דו-אבקנית שגדלות אצלינו. למרגלותיהם פרח מקור-חסידה גזור – Erodium cicutarium, כן. גם הוא נפוץ אצלינו.

אז תחילת המסלול היתה קצת עצובה ולכן החלטתי שוב לכתוב על בעית המינים הפולשים.

אמנם כבר כתבתי מהם מינים פולשים, אבל זו בעיה אקולוגית חמורה ואני חושבת שחשוב להסביר שוב. מינים פולשים הם מינים זרים לסביבה בה הם גדלים: מינים שנוכחותם במקום מסוים היא תוצאה של התערבות האדם, בין אם התערבות מכוונת ובין אם לא.

אחרי שהצמח הגיע למקום מסוים, הפלישה מתרחשת לרוב בטווח זמן ארוך – ולכן הוגדרו שלבים שונים:

צמח מזדמן – צמח זר שפורח בשטח, לפעמים גם מתרבה, אבל לא מקיים אוכלוסיה בת קיימא. כלומר, אם נעזוב אותו לנפשו ולא נוסיף עוד פרטים – תוך כמה שנים הוא ייכחד מהמקום.
צמח מאוזרח – צמח זר, שכבר מקיים אוכלוסיות ארוכות טווח ללא עזרת האדם לפחות 10 שנים, אבל עדיין מוגבל בתפוצתו לנקודה שבה התחיל לפלוש.
צמח פולש – צמח מאוזרח, שמייצר כמות צאצאים גדולה ומופץ למרחקים גדולים מנקודת המקור.

ברשימה על מינים פולשים לאורך כביש 1 בקליפורניה, לפני 5 שנים, סיפרתי על הדרכים השונות בהן צמחים פולשים מגיעים למקום מסוים:
👿 צמחי נוי, כמו זקן התיש הסגול – Tragopogon porrifolius בתמונה השניה ברשימה.
👿 צמחים שימושיים, כמו הפשתה התרבותית – Linum usitatissimum – ממנה מפיקים את סיבי הפשתן – בתמונה מעל.
👿 צמחים שהגיעו בטעות, אולי נדבקו למכנסים של מישהו, או היו במקרה בתוך משלוח של צמחים אחרים, כמו האספסת המצויה – Medicago polymorpha – בתמונה הבאה.

קיימת גם הגדרה נוספת, לשלב רביעי – צמחים פולשים משני סביבה – Invasive transformers. הכוונה למינים פולשים בעלי יכולת לשנות את התכונות, התנאים, הצורה או האופי של מערכות אקולוגיות בשטח גדול.

משני הסביבה יכולים לשנות את המינרלים בקרקע, למשל – הם מנצלים הרבה מן החנקן והסידן בקרקע, ומונעים מצמחים אחרים להשתמש בו, משנים את ה-pH הטבעי, מייצבים חולות, ועוד.

בקליפורניה נרשמה התגברות בתופעת השריפות בעקבות מיני דגניים פולשים. שריפות יער הן תופעה טבעית בקליפורניה, אבל הדגניים הפולשים מתחדשים מהר יותר יחסית לצמחים המקומיים ודוחקים אותם. כאשר יש שריפה, הם מחזקים אותה – עשבים יבשים בוערים היטב, הורגים את התחרות, ומתחדשים בעצמם בקלות.

צמחים הפולשים במקווי מים, כמו יקינתון המים שפגשתי בנחל אלכסנדר וגם בפלורידה יכולים לשנות את טמפרטורת המים, להוריד את שיעור החמצן במים ולפגוע בחי ובצומח המקומיים.

היו צמחים שבאמת הופתעתי לפגוש בקליפורניה. למשל, הרוש העקוד – Conium maculatum, בתמונה מעל. זהו צמח רעל, ויש בקליפורניה מספיק מיני סוככיים יפים ממנו. למה להביא אותו?

מינים אחרים בהחלט לא הפתיעו אותי, למשל בתמונה הבאה, אלו סלסילי הכסף, שמה העממי של מללנית הים – Lobularia maritima, צמח ממשפחת המצליבים שמשתמשים בו הרבה כצמח כיסוי בגינון:

רוב המינים שהאדם מעביר ממקום למקום (ויש אלפים כאלה) לא הופכים למינים פולשים. במחקר הפולשים מדברים על "חוק העשיריות" – רק כ-10% מהמינים המובאים למקום מסויים יהפכו למינים מזדמנים. רק כ-10% מהמזדמנים יהפכו למינים מאוזרחים, ורק כ-10% מהמינים המאוזרחים יהפכו ממש לפולשים. כלומר, בהערכה גסה, רק מין אחד מתוך 1000 מינים שהובאו למקום מסוים יהפוך למין פולש. כיום יש גם חישובים נוספים, אבל ככלל אצבע, זה לא רחוק מהמציאות. בכל זאת יש המוני פולשים. וכל פולש משתלט בצורה מרשימה ודוחק את כולם. למשל, הפרח בתמונה הבאה: אהל רב-פרחים – Drosanthemum floribundum – מכסה משטחים ורודים מהממים על המצוקים מעל חוף האוקיאנוס. מוצאו בדרום אפריקה.

אחת הסיבות להצלחתם של הפולשים היא העדר אויבים טבעיים. לכל היצורים בעולם (פרט לאדם, שהתגבר על רוב הגורמים) יש גורם מגביל – גורם שמגביל את התפשטותם במרחב, בשביל לאפשר את מגוון המינים המקסימלי, זה שמעיד על מערכת אקולוגית בריאה ומקיימת. לדוגמא בעלי חיים שאוכלים או טורפים אותם, או (במקרה של טורפי על) הקושי להשיג כמויות מזון שיתמכו באוכלוסיה גדולה מספיק.

אם מעבירים צמח (או בעל חיים) ממקומו הטבעי למקום אחר – ולרוב גם מאזרחים אותו שם, כמו שעושים עם צמחי נוי וצמחים שימושיים – האויבים הטבעיים שלו (כמו חיפושיות שאוכלות את הפירות ומקטינות את מספר הצאצאים, פטריות שמפרקות חלקים ממנו, עצים שמצלים עליו וכן הלאה) לא נמצאים שם. אין מי שיגביל אותו וימנע ממנו להתפשט.

לרבים מהצמחים הפולשים יש מגוון תכונות משותפות שבזכותם הם יכולים לפלוש.

הראשונה – גמישות אקולוגית. הם מסוגלים לשרוד במגוון קרקעות, טווח טמפרטורות רחב (את מקור החסידה הגזור פגשתי בעמק המוות!), כמויות משתנות של משקעים. אם נסתכל שוב על החרצית העטורה, היא פורחת סביב אגן הים התיכון – גם במקומות קרים יחסית, כמו הרי ירושלים, וגם בחום של באר שבע. גם בחמרה במישור החוף, וגם בקרקעות גיר או בזלת בגליל ובגולן.

תכונה נוספת היא ריבוי אל-מיני – הם לא חייבים לייצר פירות. הם לא תלויים במאביקים או ביצורים אחרים שיפיצו את הזרעים. החמציץ הנטוי, שפולש גם בארץ וגם בקליפורניה, מתרבה רק באופן וגטטיבי, ובכל זאת הצליח להגיע כמעט לכל פינה בארץ וגם בקליפורניה.

יכולת התחדשות ומהירות צימוח – כל עוד השורש קיים או הזרע קיים, גם אם כרתנו אותם וגם אם שרפנו אותם, הם יתחדשו. ולא רק זה, הם יצמחו מהר יותר מכל מי שמסביבם – ואז לא יאפשרו לאחרים להתחדש.

כאן אפשר לראות את סלסלי הכסף, עדיין מוקפים בפרג הקליפורני המקומי – אשולציה קליפורנית.

תחרותיות – המינים הפולשים מנצלים את המשאבים ביעילות רבה יותר. אחד הדוגמאות המוכרות אצלינו היא טיונית החולות, שמקורה בדרום קליפורניה. בקליפורניה השורשים שלה יורדים לעומק 2-3 מטרים על מנת להגיע למי התהום. אצלינו הם מעמיקים ל-6 מטרים ויותר, וכך מונעים מהצמחיה המקומית לקבל מים.

העלוק המצוי – Bellardia trixago – בתמונה הבאה מצא שיטה אחרת – כמו שמרמז שמו, הוא טפיל-למחצה. הוא מנצל את הצמחים המקומיים לקבל מהם את הדרוש לו לשרוד.

פעמים רבות המינים הפולשים גם נעזרים באללופתיה – העלים הנושרים, הפירות או השורשים של הצמח מפרישים חומרים המונעים מצמחים אחרים להתבסס לידם.

עוד תכונה היא כמות הזרעים והיעילות בהפצתם. מינים פולשים מייצרים לרוב כמויות גדולות של זרעים, ומצליחים להפיץ אותם למרחקים. לחרצית יש זרעים שנישאים ברוח, לאספסת – זרעים שנצמדים לפרוות בעלי חיים (ארנבות, שועלים וכיו"ב) והם מפיצים אותם במרחב. ולזרעים יש חיוניות ויכולת תרדמה. כלומר, אם פוזרו הזרעים במרחב – לא כולם ינבטו בעונה הקרובה. חלקם יישארו רדומים, במצב זרע, וימתינו שנה, שנתיים ויותר, על מנת לנבוט בזמן מאוחר יותר. כך הם מונעים תחרות בינם לבין עצמם, אבל מאפשרים לעצמם להתחדש ולנבוט גם אם ניסינו לבער אותם מן השטח.

כיום, אחרי שפיזרנו כל מיני צמחים ובעלי חיים בעולם בחוסר אחריות ובלי להבין את ההשלכות – אנחנו צריכים לנסות להתמודד עם זה. במקומות רבים בעולם יש פעילויות לטיפול בנושא.
בין הראשונים לטפל בנושא היתה ניו זילנד, שכבר בשנת 1996 חוקקה חוק מתקדם במיוחד שנועד לעצור פלישות עתידיות, לדאוג לתקציבים לטיפול בפלישות קיימות, וגם להעניש אנשים המנסים להבריח מינים פולשים. בשנת 2015, האיחוד האירופי חוקק חוק המחייב את כל מדינות אירופה, וגם הוא מטפל בנושא על כל השלכותיו. בארץ, הארגונים הירוקים מנסים כבר כמה שנים להעביר חוק דומה לזה של ניו זילנד והאיחוד האירופי, אך עדיין ללא הצלחה. ואני חושבת שרוב הקוראים שלי יודעים מה דעתי על ממשלת ישראל לפחות בעשור האחרון. כל סדר הקדימויות שלהם הפוך ולא הגיוני.

בקליפורניה יש מספר חוקים המטפלים בנושאים שונים, לא בדקתי אם הם מכסים את כל הבעיה או רק חלקים ממנה. בכל הנוגע לצומח, יש להם ארגון מקומי – Cal-IPC – המועצה לניהול מינים פולשים שמנהלת את שיקום המערכות האקולוגיות.

הלחך בתמונה מעל – Plantago coronopus, לחך שסוע, הוא קרוב ללחך השסוע שגדל אצלינו במדבר, אך זהו מין שונה – מוצאו באירופה וגם הוא פולש בקליפורניה.

אבל אני לא רוצה שהרשומה הזו תהיה רק שלילית. ולכן אספר שבפארק הזה נעשו עבודות רבות לשיקום המערכת האקולוגית, להדברת המינים הפולשים ולהשבת מינים מקומיים.

אז עם ברוש מונטריי (Cupressus macrocarpa) המקומי והנהדר (פה מעל, למרות שהוא מוקף עשב-פמפס – Cortaderia selloana, פולש מדרום אמריקה) אנחנו יוצאים לדרך בשביל: המשך (אופטימי) יבוא!

הרבה מהמידע שכתבתי פה קראתי בספר "הצמחים הפולשים בישראל" של ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור, חלק למדתי בקורס "הבסיס המדעי לשמירת טבע" של פרופ. תמר דיין באוניברסיטת ת"א, והשאר מאתרים שונים ברשת.
את התמונות צלמתי ב-Mori Point, בתאריך 10.5.2018. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

בקניון מיטשל כבר ביקרתם? Mitchell Canyon

אני ממשיכה לטייל בקניון מיטשל!
השביל ברובו רחב ונוח. מהשביל הראשי מתפצל ועולה שביל צר ויפהפה, בו עלינו. מסביבנו – הכל ירוק ופורח.

זיהיתי בקלות את הפרח בתמונה מעל: זהו אשבל. מאוחר יותר בדקתי ומצאתי ששמו הלטיני Stachys ajugoides. זיהיתי גם את התורמוס בתמונה הבאה – Lupinus albifrons – תורמוס כסוף-עלים. שניהם מינים נפוצים מאד בקליפורניה.

פגשתי גם שני מינים ממשפחת המורכבים: בן-שיח נחמד שפרח בצהוב, ושמו Ericameria linearifolia – שם שמשמעותו עלים ארוכים דמויי נדן.

ואכילאה – שמזכירה את מיני האכילאה שאני מכירה מהארץ, רק שאצלינו הן פורחות בצהוב. זוהי Achillea millefolium, כלומר אכילאת אלף-העלה.

ואז הגענו אל מקבץ פרחים מקסים, בגוונים שונים של סגולים: Mamma Quail הסבירה לי שהם נקראים Chinese Houses – בתים סיניים. השם הלטיני הוא Collinsia heterophylla, קולינסיה שונת-עלים. השם "בתים סיניים" מגיע מהעובדה שהפרחים גדלים בתפרחת לאורך הגבעול, כשהפרחים בכל שורה קטנים יותר מאלו בשורה מתחתיהם – מה שיוצר צורת פגודה.

עברתי בין הפרחים, השתדלתי לא לקפח אף אחד – וכמעט פספסתי את הזוג החביב הזה: זוג שלווים קליפורניים – California Quails. זו הציפור הלאומית של קליפורניה, וכמובן, הם הסיבה לשם ש-Mamma Quail בחרה לעצמה. שמם הלטיני: Callipepla californica.

פרח נוסף שפגשנו הוא המרווה השחורה – Black sage, ששמה הלטיני הוא Salvia mellifera. לא ברור לי למה היא נקראת "שחורה". השם הלטיני משמעותו "עתירת דבש" או "עתירת צוף". ובאמת אפשר לראות בתמונה דבורה קטנה שבודקת את הצוף על אחד הפרחים:

לפרח הבא, לעומת זאת, קוראים Pitcher sage – מרוות הכד. כנראה בגלל גביעי הפרח הגדולים והמרשימים. השם הלטיני הוא בכלל Lepechinia calycina, כלומר, זו לא מרווה. זהו צמח אנדמי לקליפורניה.

בתוך העשביה ראיתי כדורים קטנים בצבע בורדו: זהו הפרי של צמח קטן ממשפחת הסוככיים (כן, הוא והגזר הקיפח הם מאותה משפחה) ששמו Purple Sanicule והשם הלטיני הוא: Sanicula bipinnatifida:

אחד השיחים שרק החלו לפרוח היה ה-Yerba Santa – משמעות השם הזה היא "עשב-מרפא קדוש" בספרדית. השם הלטיני הוא Eriodictyon californicum, וזהו צמח שהיה ידוע כצמח רפואה במסורת, השתמשו בו לטיפול בבעיות נשימה ואסתמה שונות.

בסוף המסלול פתאום ראינו צמד תרנגולי הודו. הם הסתובבו מעלינו, במדרון. Mamma Quail קראה אליהם, חיקתה את הקול שלהם – ומיד הם ענו לה בקריאות! נהניתי לראות אותם.

שיחי הסמבוק השחור – Sambucus nigra – מתחילים לפרוח – סמבוק הוא שיח גבוה (או עץ נמוך) שגדל גם באירופה ומגיע אפילו אלינו – הוא נדיר מאד, אך גדל בר גם בארץ! באנגלית שמו Black Elderberry, בגלל הפירות השחורים. הוא צמח מאכל ומרפא ידוע.
עדכון, 28.7.18: באתר inaturalist תיקנו את הזיהוי שלי – זהו סמבוק כחול, שהוא תת-מין של הסמבוק שחור – שמו הלטיניSambucus nigra ssp. caerulea, והוא מקומי לקליפורניה.

לצערי, בטיול לא פגשנו את הסחלב ש-Mamma Quail מכירה מהמקום הזה. כן פגשנו כמה פרחים מיוחדים אחרים שלא הזכרתי עדיין – הם יקבלו רשומות משלהם. בינתיים, עם האשולציה הקליפורנית הכתומה והמוכרת אני גומרת את הרשימה.

את התמונות צלמתי בקניון מיטשל, בתאריך 7.5.18. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

זר פרחים מגני קיו

שנת הלימודים האוניברסיטאית החלה, והשנה אני שוב סטודנטית: התחלתי לימודים לתואר שני, ולכן יש לי פחות זמן לדברים אחרים.

בכל זאת, אני רוצה להציג עוד פרחים יפים מגני קיו.

למשל, גולניות – כבר הצגתי בבלוג את גולנית ערב שפורחת בכמה נקודות בהר הנגב ובנקודה אחת בשרון. בגנים פגשנו את הגולנית הזו – בלטינית שמה גלובולריה סרקופילה, כלומר – גולנית בשרנית.

את פרחי החסה זיהיתי בקלילות: אני מכירה אותם גם בארץ.

גם האשולציה הקליפורנית, הפרח הלאומי של קליפורניה, כבר כיכבה אצלי בבלוג:

ואם אני מזכירה פרחים לאומיים של מדינות בארה"ב – המגנוליה בתמונה הבאה היא הפרח הלאומי של לואיזיאנה ומיסיסיפי:

ואילו השיח הבא – הפילדלפוס – הוא הפרח הלאומי… לא, לא של פנסילבניה – אלא של איידהו.

הפרח הבא נראה לי דומה לכלנית – ובאמת, שמו הלטיני – אָנֵמוֹפְּסִיס קליפורנית – משמעותו "דמוי כלנית". אבל להפתעתי הוא כלל לא ממשפחת הנוריתיים – אלא ממשפחה שאין לה נציגים בארץ – Saururaceae

אני חושבת שאני לא באמת צריכה להציג את הפוקסיה… הפרחים העדינים התלויים הפוך הם באמת יפים –

אתנחתא חייתית: מובן שהסתובבו הרבה ציפורים בשטח. את רובן לא הצלחתי לצלם, אבל אחד שיתף פעולה: אדום החזה הנחמד הזה:

אחרי המינים המיוחדים של כובע הנזיר שראיתי בחממה האלפינית, התחלתי להעריך את הסוג הזה שיש בו הרבה מינים מיוחדים מאד.
גם זה מין של כובע נזיר:

ועוד במסגרת פרחים דומים-אבל-שונים – כלומר, דומים למה שאני מכירה מהארץ – הנה דרדר:

וגם צפורן:

והפרח הבא – שהזכיר לי את החוגית שאני מכירה בארץ – אך זהו מין אחר, סקאביוסה:

את הפרחים צלמתי ברחבי גני קיו, בתאריך 1.7.2015
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

ובמסגרת החדשות החשובות שכנראה לא שמעתם עליהן השבוע – הפעם אני אספר לכם על אסון סביבתי זוועתי שהיה ב-5.11.2015 בברזיל.
סכר שהחזיק בוצה רעילה – תוצר של מכרות ברזל – קרס, וכתוצאה מכך 60 מליון טונות של בוצה רעילה ירדו לאורך נהר Rio Doce. לאורך הנהר התגוררו מעל 3 מליון בני אדם, שעכשיו כולם חסרי בית.
הנזק למערכת האקולוגית סביב הנהר הוא פטאלי – הכל מת או גוסס. והזוועה לא נגמרת כאן: הבוצה יורדת לה אל האוקיאנוס, והצפי הוא שהיא תשפיע על החיים באוקיאנוס האטלנטי, בקנה מידה רחב מאד למאה שנים לפחות.
האחראים לאסון – שתי חברות ענק ברזילאיות, ששולטות בהרבה מהמדיה בברזיל, והן מהתורמות הגדולות לשלטון. כלומר, קשרי הון-שלטון…
כל הנושא מזכיר לי מאד את אסון עין עברונה שלנו. רק שברזיל גדולה מישראל פי 410 לערך, אז האסון שם חמור בערך פי 410.

תסתכלו על הסרטון הבא, הוא מעביר רק מעט מהזוועה.

California Poppy – Eschscholzia californica – אשולציה קליפורנית

לפני ארבע שנים, כתבתי רשימה על האשולציה (הפרג) הקליפורנית.

סיפרתי שם על מקור השם אשולציה (על שם רופא וחוקר טבע רוסי בן המאה ה-19 ששמו פון אשולץ – Von Eschscholtz)

ועל הקרבה של האשולציה לפרג שלנו, וגם לפרג האופיום.

גם בביקור בשנה שעברה (כבר חלפה שנה?!) פגשתי פרגים פורחים – בעצם, אשולציות פורחות, אבל כיון שהשם העממי שלהם הוא פרג, ונוח לי להשאר עם השם פרג – אני אכתוב מכאן והלאה "פרגים", וכולנו נדע שבקליפורניה בעצם יש אשולציות ולא פרגים.

הצגתי כאן כבר פרגים קטנים וצהובים, שפגשתי במדבר. אבל ללא ספק – הפרג המרשים הוא ה-California Poppy.

לאורך כביש 1 עצרנו כי ראינו מהאוטו פרגים צהובים ענקיים – הצבעוניות שלהם נהדרת, ובמבט ראשון חשבנו שהם לא פרגי קליפורניה הרגילים,

כי הרגילים הם כתומים –

אבל לפי אתר Calflora, גם הכתומים וגם הצהובים-כתומים שייכים לאותו מין: האשולציה הקליפורנית.

וכאן אני יכולה לצטט את פרופ' אבי שמידע, שתמיד אומר: צבע הוא לא סימן טוב להגדרה!

כלומר, אנחנו נעזרים בצבע – כי הוא מושך אותנו אל הפרחים מראש – אבל חשוב יותר לבדוק צלקות, אבקנים וסימנים אחרים -הצבע רק נועד להשלים את ההגדרה.

ובתור הוכחה נוספת, אני מזמינה אתכם להסתכל על התמונה הבאה –

כן! גם הפרחים הלבנים הללו הם אשולציה קליפורנית.

ראיתי אותם בנסיעה, לצד הכביש הראשי קרוב לבית של אום נטע. מובן שאחר הצהרים יצאתי ברגל לסיבוב ליד הבית, כדי לראות (ולצלם) אותם מקרוב: פרגים לבקניים.

באותו סיבוב צלמתי גם את המקבץ הכתום והנהדר בתמונה הבאה – במורדות גבעה מלאכותית שנבנתה בתור הגבהה לפסי הרכבת העוברים שם. משני צידי פסי הרכבת הכל היה כתום מפרגים, וכחול מתורמוסים.

בשנה שעברה היו גשמים טובים – גם בקליפורניה, וגם אצלינו. השנה אנחנו סובלים מבצורת.
הגשם שרד בסוף השבוע האחרון רק דגדג אותנו כאן בשרון. ירדו ממטרים חלשים ובודדים מאד. אני מקווה לגשם קצת יותר מבורך.