פרחים לחוף אגם שסטה, חלק I

אני ממשיכה לספר על הטיול לחוף אגם שסטה, והפעם – פרחים, פרחים ועוד פרחים.

DSCN8466

הפרח הראשון הוא סולנום – Solanum umbelliferum. השם העממי הוא Blue witch nightshade. קרוב רעיל של העגבניה, החציל ותפוח האדמה. פגשתי אותו גם בקניון מיטשל

להמשיך לקרוא פרחים לחוף אגם שסטה, חלק I

אסקלפיאס סורי – Asclepias syrriaca – Milkweed

הפרח היפה ביותר שפגשנו בטיולינו הפעם היה האסקלפיאס הסורי – Milkweed

אני חייבת לציין שהשם "סורי" מאד הפתיע אותי. מה פתאום קוראים "סורי", לצמח שהוא צמח בר אמריקאי, שנפוץ בארה"ב מזרחית להרי הרוקיז – ומעולם לא גדל בסוריה או בכלל במזרח התיכון?

ובכן, לפי מה שקראתי – הפרח הזה היה בין הראשונים שתוארו על ידי חוקרי בוטניקה שהגיעו לאמריקה.
כבר בשנת 1635 חוקר בשם Jacques Philippe Cornut תיאר את האסקלפיאס בספר המתאר את צמחית אמריקה.

קורנוט הנ"ל בלבל את האסקלפיאס עם צמח אחר שהוא הכיר מאיזור סוריה, ולכן קרא לו "סורי".
קארל לינאוס, שכבר סיפרתי עליו, שימר את השם כאשר סידר את כל השמות ויצר את מערכת השמות שאנו משתמשים בה גם כיום – למרות שאין שום קשר לסוריה.

הפרחים של האסקלפיאס מאד יפים – הם דומים לפרחי שעווה מעוצבים:
והם מופיעים בשלל גווני ורוד-לבן ובשלל גדלים –
יובל מוסיף שהאסקלפיאס משתמש בשיטת האבקה דומה לסחלבים (רק ללא רמיה) – במקום אבקנים עם אבקה מפוזרת, יש לאסקלפיאס ארבע אבקיות – גושי אבקה שהוא מדביק על המאביקים, והם מסתובבים איתם ומעבירים אותם לפרחים אחרים.

האסקלפיאס הוא צמח אוהב-מים. מצאנו אותו באיזורים לחים, ליד נחלים ומעיינות

 

הפרחים מסודרים בכדורים חמודים, וראינו הרבה חרקים על הפרחים – מן הסתם, זהו צמח צוף טוב. כאן ישנן דבורים שנהנות  מהפרח –
לפי הכתוב, הצוף שלו עתיר סוכרים ומתוק מאד. בעבר השתמשו בו כתחליף סוכר.
יובל הסביר לי שהדבורים הללו הן דבורי בומבוס, כנראה מהמין הנפוץ במזרח ארה"ב – Bombus pensylvanicus – ששמה העממי הוא Common Eastern Bumblebee.

 

השם העממי – Milkweed – מגיע מהנוזל הצמיג הלבנבן שרואים אם קוטפים גבעול מהצמח. היו בעבר נסיונות להפיק גומי מהנוזל הזה, אך הם כשלו מבחינה מסחרית.

האסקלפיאס – ממשפחת האסקלפיים – הוא צמח רעיל, כמו רוב בני משפחתו. לכן לא מומלץ לאכול את העלים והגבעולים. אם מבשלים היטב את הפירות הצעירים, הרעל כבר לא פעיל ואפשר לאכול אותם. יחד עם זאת, אני לא חושבת שהייתי מנסה את זה.
עדיף לחפש משהו אחר לאכול…

ישנם מספר חרקים (כמו החיפושית האדומה שסיפרתי עליה ברשימה הקודמת) שחיים על האסקלפיאס, ניזונים מהצוף וגם מהחלקים הרעילים.
יש להם מנגנון מיוחד – הרעל לא משפיע עליהם, אך הופך אותם לרעילים, ומשמש להם הגנה בפני טורפים.

 

התמונות צולמו במקומות הבאים –
7.7.2011 – Thacher State Park, NY
Montezuma Wildlife Refuge, NY – 8.7.2011
Corning, NY – 11.7.2011
John Heinz Wildlife Refuge, PA – 22.7.2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.