הבלוגולדת השביעי, והשתלמות "כלנית" לחרמון

 DSCN5097

בתחילת מאי, היה הבלוגולדת השביעי של ידידי עופר D. הוא פספס את התאריך המדויק בכמה ימים, וכתב על כך שכנראה העניין הבלוגרי שלו פחת. 

DSCN4889

כשהגבתי לו, כתבתי שטוב שהוא מזכיר לי – כי הבלוגולדת שלי הוא בערך חודש אחרי שלו. והנה, חלף החודש – וגם אני פספסתי את התאריך המדויק שלי, שהיה ב-2.6.
החלטתי שכנראה זהו סימן שאני לא צריכה לחקור את נושא הסטטיסטיקות (אם כי יש עליה יפה – השנה נכנסו לבלוג שלי בערך 57,500 אלף פעמים, שזה בערך 36% יותר ממה שבשנה שעברה, למרות שפרסמתי 98 רשומות, ירידה של 7% יחסית לשנה שעברה) – אלא לספר על השתלמות "כלנית" בה השתתפתי, ביום חמישי בחרמון. 

DSCN4831

התחלנו את ההשתלמות באזור סיבוב איציק, ברום של 1,600 מטרים. הצמח הבולט בשטח היה שלהבית צהובת-עלים, שתמונתה פה מעל. השלהבית צובעת מדרונות בצהוב, יחד עם אחירותם החורש הנהדר.
מאד שמחתי לפגוש מקבצים מקסימים של פרח שכבר כתבתי עליו: חסרף מזרחי – פרח בעל פריחה לבנה ועדינה: 

DSCN4894

מצאנו כמה שיחים גדולים ויפים של יערת המטבעות, שנקראת כך כי העלים שלה עגולים כמטבעות. ליערה יש הרבה צוף, והיא משכה אליה שלל דבורים, חיפושיות וגם את העש בתמונה הבאה: ברודן בוהק. גדלו כ-2 ס"מ וגם עליו כבר סיפרתי

DSCN4954

ראינו כמה שיחי ורד הכלב, שהם ורדי בר מקסימים. פורחים יפה גם בהרי יהודה ובגליל. 

DSCN5023

פתאום חלף על פני פרפר גדול – רדפתי אחריו ושמחתי שהוא התיישב לנוח על ענף של אלון: נמפית פנדורה, אחד הפרפרים היפים והגדולים בארץ. כבר כתבתי עליו ברשימת פרפרי החרמון

DSCN4866

כחליל האפון הוא פרפר נפוץ מאד בארץ, והוא נהנה מאד מפרחי הקרקש הקיליקי שהם גדולים ומרשימים – 

DSCN5038

אחרי הסיבוב ברום 1,600 מטרים, נסענו למרומי החרמון, לדולינת הגלגל שליד רכבל עליון, ברום 2,000 מטרים. התחלנו עם הדובדבן השרוע: 

DSCN5087

הדובדבן השרוע הוא בעצם עץ, אך בגלל הרוחות, השלגים והתנאים הקשים במרומי החרמון – הוא שרוע על הקרקע בין הסלעים, ויוצר מסלעות פורחות בורוד. 

DSCN5089

פרפרים מאד אוהבים אותו, וכך יצא שצילמתי הרבה תמונות של דובדבנים ופרפרים, כמו נמפית הבוצין בתמונה מעל, ונקבת כחליל ניקול שהצטרפה אליה לתמונה הבאה: 

DSCN5115

בכלל, פגשנו המון פרפרים בחרמון. בעיקר כחלילי ניקול, שרפרפו לכל עבר, שתו צוף של דובדבנים, כרבולות וקדדים כשיכורים, וגם הזדווגו. הזוג הזה בחר לו את כחלית ההרים היפהפיה כמיטת כלולות: 

DSCN5201

כריות צהובות של אליסון חרמוני נראות טוב במיוחד עם צמד זכרי כחליל ניקול –

DSCN5268

בסביבות השעה 2 בצהרים נפתחים כל פרחי צבעוני החרמון הנהדרים, גם עליהם כבר כתבתי בבלוג –
אורי פרגמן-ספיר מהגן הבוטני בגבעת רם סיפר לנו ששמם הלטיני שונה, וכיום הוא Tulipa humilisמשמעות השם הלטיני הזה היא צבעוני גמד (או נמוך), ובאמת הצבעוני הזה נמוך מאד. הוא תורבת, ואפשר למצוא אותו בעולם בשלל גוונים מסחרר. 

DSCN5329

במרומי החרמון מצאתי עוד ברודן – אבל בניגוד לברודנים שהיו על היערה, זהו ברודן קטן יותר – בגודל סנטימטר אחד, ולפני כמה שנים עוז ריטנר מאתר הטבע הישראלי הגדיר אותו כמין חדש למדע, וקרא לו ברודן החרמון. 

DSCN5375

אילון הצפר (זה שהסב את ליבי אל האוח בהשתלמות הקודמת, ואל הסלעית הכורדית לפני כמה שנים) שוב הסב את תשומת לבי לציפור מיוחדת: חצוצרן החרמון. ציפור גדולה למדי (גודלה כ-15 ס"מ) שניצבה רחוק מאיתנו. 

DSCN5366

ישבנו מעל עמק בולען, ודיברנו על התיאוריות השונות להיווצרות העמק (הסברות העדכניות מדברות על קריסה של מערכת מערות קרסטיות). רחוק רחוק מאיתנו, בתחתית העמק, רעתה להקה של חזירי בר. 2 נקבות עם גורים, ועוד כמה בוגרים. כאן בתמונה אפשר לראות את אחת הנקבות מניקה את גוריה: 

DSCN5398

היעד האחרון שלנו בסיור היה רכס יפעת – אזור שלרוב לא מאפשרים לאזרחים להגיע אליו. כאן התפעלתי מהפירות היפים של אדר קטן-עלים: אדר נשיר, שהחרמון הוא גבול התפוצה הדרומי שלו. 

DSCN5573

עוד פרפר חלף על פני ושימח אותי – סטירית הפסים. לצערי, לא הצלחתי לצלם את הצד העליון של הכנפיים, הצד עם הפסים שנתנו לה את שמה – אבל גם הצד התחתון של הסטירית הזו יפה. 

DSCN5491

היו עוד עשרות מיני פרחים, היה לנו יום נהדר וגדוש פריחה. רק ב-8 בערב חזרנו לראש פינה, ורק בסביבות 10 בלילה הגעתי הביתה…
תודה רבה לפרופ. אבי שמידע, שמוציא את ההשתלמויות האינטנסיביות הללו ובאמת משקיע בהן המון מרץ, המון ידע – כל השתלמות היא חוויה;
למימי רון ושמיל קליין שמארגנים הכל לעילא ולעילא מאחורי הקלעים, ולאורי אשכר שנותן לי טרמפים כל פעם.

DSCN5527 

אז עם שום הכרמל (פה מעל) ועם מלעניאל הנוצות (דגן מיוחד, עם מלענים דמויי נוצות עדינות שגדל בחרמון ובהר הנגב) – אני מסיימת את הרשימה החגיגית הזו.
את התמונות צלמתי בחרמון, בתאריך 4.6.2015. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

DSCN5530

אליסון חרמוני – Alyssum baumgartnerianum

בתור קוראים שלי, אתם ודאי כבר מבינים שאחד המקומות המוצלחים יותר לבקר בהם עכשיו זה החרמון. נכון?

השנה כבר ביקרתי שלוש פעמים בחרמון, והיום אני אספר על פרח מקסים אחד שפורח שם בחודש מאי, לפעמים גם בראשית יוני: אליסון חרמוני.  

האליסון הוא פרח ממשפחת המצליבים. בארץ נפוץ אליסון מצוי – פרח חד-שנתי זעיר. הצמח הוא בגודל 2 ס"מ, הפרח – 2 מ"מ…

באיזורים הגבוהים בחרמון, בין הטרשים פורח מין אחר – גדול ומרשים. והוא מדגים לנו יפה את הסתגלות הצמח לסביבתו.

ברום 2 ק"מ יש רוחות עזות וקרות מלוות בסופות שלג, ואפילו עצים שצומחים שם מעדיפים להשתרע על הקרקע ולא לעמוד זקופים. פרחים בעלי גבעולים עשבוניים אפילו לא מנסים. (אלא אם הם עריר הלבנון)

במקום לגובה, הם גדלים במקבצים עגולים – ממש כריות. כשהם פורחים זה נראה נפלא!
הנה, למשל, מדרון עתיר אליסונים –

רוב הצמחים שצומחים ב"כריות" הללו הם בעלי קוצים, ולכן הצמחיה באיזור הזה – מרום 1,900 מטר ומעלה – נקראת בעברית "החגורה הכרקוצית".
צורת הצמיחה הזו – כרית פריחה צפופה – עוזרת לצמח להשיר ממנו את השלג, ולהגן על עצמו בפני הרוח.
האליסון, עם הצהוב הבוהק, הוא אחד המינים הבולטים בחגורה הכרקוצית – אבל הוא איננו קוצני.

בתמונה הבאה אפשר לראות כריות אופייניות – האליסון בצהוב, יחד עם כרבולת מקרינה – כרקוץ יפהפה ודוקרני ממשפחת הפרפרניים.

וכאן, לעומת זאת, האליסון התערבב לו עם עץ: הפרחים הורודים שייכים לדובדבן שרוע, עץ שויתר על המלחמה ברוחות, והוא פשוט מזדחל לכל עבר.

כאמור, הוא ממשפחת המצליבים – כלומר, לכל פרח יש ארבעה עלי כותרת מסודרים כצלב, וששה אבקנים (ארבעה ארוכים ושנים קצרים). 

הפרי נראה כמו דיסקיות שטוחות. לאחר פיזור הזרעים נשארות רק המסגרות שלו. שרידי הפרי נשארים לאורך זמן: הטבעות שאתם רואים בתמונות פה הן הפירות של השנה שעברה.
בעיני הם מקסימים – הם נראים כמו טבעות של מאלפי אריות. או… פרות במקרה הזה: תראו, מושית השבע (זה השם הרשמי של פרת-משה-רבנו) תכף תקפוץ דרך הטבעות…. 

ואם כבר אני מזכירה חרקים, גם כחליל ניקול נראה יפה ליד האליסונים – צבעוניות מוצלחת ביחד

לבנין הצנון מתעניין יותר באליסון – הצנון הוא ממשפחת המצליבים, ויכול להיות שהלבנין ישתמש באליסון בתור פונדקאי חליפי.

 האליסון החרמוני הוא מין של הרים גבוהים באיזור הלבנט. כלומר, הוא גדל ברום של 1,900-2,400 מטרים בערך, בהרים במזרח התיכון – הרי הלבנון ומול-הלבנון, והרים בטורקיה.

 בארץ הוא פורח בחרמון, ובמאי המדרון ממש זוהר מאליסונים.

התמונות צולמו במרומי החרמון, בתאריכים הבאים –
2.5.2008,
5.5.2010,
14.5.2010,
25.5.2012,
31.5.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.