אלון התולע – Quercus boissieri

השנה מסתמנת שוב כשנת בצורת קשה, יובש קשה והפריחה אומללה מאד.

אלון מצוי? מה מצוי פה?

אני בחלק הרביעי של הסקר בהר דב, בהר הבתרים. כבר בדרך אל אתר הברית התפעלתי מעצי האלון היפהפיים שהצלו על חלקים מהדרך, ויצרו פינות חמד מזמינות:

נמפית הקטלב – Charaxes jasius

אני מפסיקה את הדיווחים על אנגליה (וKew Gardens) בשל פרפר. 

ולא סתם פרפר. הגדול בפרפרי היום של ארצנו – נמפית הקטלב. 

הפרפר הגדול בארץ הוא עש לילי ששמו שבתאי השקד, והוא בערך כפול בגודל מהנמפית הזו – וגם אותו טרם יצא לי לפגוש.
אבל היום אני מדברת על פרפר יום. 

כלומר, פרפר שפעיל במשך היום. 

נמפית הקטלב היא פרפר מרשים. מוטת הכנפיים של הזכר היא מעל 4 ס"מ, ושל הנקבה – 5 ס"מ. 

השם העברי – נמפית – נגזר משם המשפחה – נמפיתיים – Nymphalidae – שמגיע מהנימפות היווניות 

ונמפית הקטלב – כי הקטלב הוא העץ עליו הנקבה מטילה את ביציה. זהו הפונדקאי של הזחלים. 

אבל הנמפית שלי – כמו שאפשר לראות בתמונות – לא הסתובבה על קטלב, אלא נעמדה על אלון. מדי פעם יצאה לריחוף מהיר בסביבה – ואז חזרה לנקודה בולטת, על מנת לתצפת. 

זו התנהגות אופיינית לפרפרים זכרים טריטוריאליים. הם נעמדים במקום בולט בטריטוריה שלהם, ויוצאים לסיבובי אזהרה מפעם לפעם. הם יבריחו מהשטח כל פרפר, עש או שפירית שהם רואים – אלא אם זו נקבת נמפית קטלב. 

אני משערת שהזכר הזה כבר עבר כמה קרבות – הכנפיים שלו מרוטות למדי, ופוגמות קצת ביופיו ובייחודו. 

הנה, לשם השוואה, הנמפית שצלמתי על אותו אלון בשנה שעברה: זה פרט מושלם, אך לצערי הוא העדיף לברוח ממני – וצילמתי רק תמונה אחת שלו: 

הפרט שפגשתי השנה היה סבלן יותר, עסק בהגנה על הטריטוריה שלו – אבל גם היה מרוט יותר. 

השם העממי של נמפית הקטלב הוא Two-tailed Pasha – כלומר, פחה דו-זנב.
דו-זנב – בגלל שתי הבליטות בתחתית כל אחת מהכנפיים התחתונות. ופחה – כי הוא נראה מלכותי, שליט כזה. 

ברשימה על סטירית הטבעת מדצמבר האחרון כתבתי שהמשאלות שלי הן:
לצלם את הכחליל הירוק במירון, את זנב-סנונית המכבים, ולצלם שוב (באיכות טובה יותר) את נמפית הקטלב, הכחליל המקושט ולבנין הסלוודורה.
אז הצלחתי לצלם שוב את נמפית הקטלב, אבל אני מקווה לחזור אליה – הפעם גם למצוא פרט יפה יותר. (וכמובן, שאר הרצונות שלי עדין שרירים וקיימים) 

 

את התמונות צלמתי בגבעת ההגנה בכרמל, בתאריך 13.10.2015 וגם 10.9.2014

 

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

 

גם אני יצאתי לשלג!

בעקבות התמונות מירושלים של אנג`ולי, טליונת, מיקה ו-Ktumama– בנוסף לנגה ועינבלית שהציצו עם שלג מהגליל, ועוד כמה (סליחה אם שכחתי…) – גם אני הרגשתי צורך עז בשלג.

יצאנו לגליל – ובאופן טבעי למדי, הגענו לאיזור המירון.

כבר בדרך התפעלנו ממטעי עצי הפרי שהולבנו –

עלה גרניון נחמד הציץ אלינו מהשלג – אני חושבת שזה גרניון מאדים.

בעליה למירון פגשנו בלגן – ואת המשטרה… כבר חששתי שאנחנו עומדים לקבל שידור חוזר של הבלגן משנה שעברה, אבל הפעם המשטרה דווקא אישרה לאנשים להכנס עם המכוניות – כלומר, וויסתו את התנועה ולא חסמו אותה. אז לאחר שיחה עם שני שוטרים אדיבים, עלינו עם האוטו אל הפסגה.

בדרך עצרנו ליד עצי הקטלב. אני מאד אוהבת את הקטלב – הוא עץ יפהפה, הגזע האדמדם, העלים הירוקים – ובתוספת שלג זה באמת נפלא!

ככל שעלינו למעלה, השלג היה אבקתי, טהור ורך ויפהפה. תענוג שעדין לא הפשיר-וקפא מחדש. רק כמה עלי שלכת נפלו עליו וקישטו אותו

בפסגה השלג היה עמוק למדי – כחצי מטר – והקיף ברכות את עצי האלון

השקפנו לכיוון חורבת בק – האלון הבודד הגדול נראה נפלא עם השלג סביבו

צילמתי תמונה פנורמית (מודבקת מכמה תמונות) של השטח –

אחרי שנהנינו בשלג, זרקנו כדורי שלג, והשתוללנו קצת – נסענו לג`יש, לארוחת צהרים. באחת החצרות בכפר ראינו "חתול שלג" –

תראו איזה יופי נראה ג`יש בשלג, עם העננים הנהדרים בשמים –

זהו ההר ממול ג`יש, שם צילמתי בנובמבר האחרון את האחילוף הקטן –

צלמתי את התמונות במירון ובסביבותיו בתאריך 10.1.2013

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!