לאחרונה אני קצת מזניחה את הבלוג, אז החלטתי לפרסם רשומה – ולא סתם רשומה, אלא רשומה מרהיבה במיוחד.
להמשיך לקרוא איריס הדור שומרוני – Iris lortetii var. samariaתגית: איריס הדור
אצא לי אל היער, לפגוש את הקוקית!
אחת הציפורים הידועות יותר בפולקלור אותה מעולם לא פגשתי היא הקוקיה. להמשיך לקרוא אצא לי אל היער, לפגוש את הקוקית!
חג אביב שמח – פסח תשע"ט
לכל קוראיי, אני מאחלת חג אביב שמח!
העונה הזו אני לא נחה כלל, ולא מספיקה לפרסם את המציאות שלי… לכן קבלו ברכות עם טעימות מהזמן האחרון:
מקבץ נהדר של נאוטינאה תמימה (Neotinea maculata) מהרי יהודה, 7.4.19:
איריס הדור (Iris lortetii) מהשומרון, 4.4.19:
וצבעוני רחב-עלים (Tulipa gesneriana) מטרסת הגיאופיטים של הגן הבוטני בירושלים:
חג שמח לכולם!
לזכרו של דוד שחק
הבוקר קמתי לבשורות עצובות מאד – הודעה על מותו של דוד שחק מקיבוץ טירת צבי.
את דוד הכרתי דרך אתרי אינטרנט – פורום צמחי בר (ז"ל), ואחריו בפייסבוק.
בתחילה, כשהכרתי רק את מה שכתב, דוד הצטייר כאדם דעתן וקצת חסר סבלנות. למען האמת – קצת מרתיע. אבל יובל ידידי אמר לי שבניגוד לרושם העובר דרך המדיה, דוד הוא אדם חם וידידותי ומאד נחמד. "הוא מכוחותינו" .
במרץ 2012 נסעתי לפגוש אותו בפעם הראשונה – בשדות האיריסים של טירת צבי. נסעתי יחד עם הר הקסמים, וביקרנו את דוד ביקור בלתי נשכח – בשדות האיריסים המגודלים ליצוא ובאמת גילינו אדם מקסים שכיף לדבר איתו:
חצי שנה מאוחר יותר דוד הזמין אותי לפגוש אותו בשדות כפר יהושע, לראות שדות של פרפרים – דנאיות הדורות פוגעות בגידולים חקלאיים. הוא בא לאסוף כמה מהן כדי להציל אותן לפני שירססו את השדה.
היה לנו מפגש נהדר נוסף – בגלבוע, כמה ימים לפני יום ההולדת שלי – נסעתי עם הורי לפגוש את דוד ולחגוג עם אוזנית הכלך.
דוד תמיד טען שאוזנית הכלך היא הפטריה האולטימטיבית, הטעימה ביותר, המושלמת. ובאותו יום הוא הוכיח לנו את זה עם ארוחת שקשוקת פטריות נהדרת בטבע.
דוד הכיר היטב סוגים רבים של פטריות, ונהנה לחלוק את הידע.
הפעם האחרונה שפגשתי אותו פנים אל פנים היתה כשבאתי עם חברה לבקר אותו בקיבוץ, והוא לימד אותנו ללקט את הדיואית המצוייצת (בתמונה מעל) ומטריינית האגוזים (בתמונה מתחת) על מדשאות הקיבוץ.
וכמובן, שאני לא יכולה להזכיר את דוד בלי לדבר על איריסים. דוד התאהב באיריסי השושן – כך הוא הקפיד לקרוא לאיריסי ההיכל – בגיל צעיר. עוד לפני חוקי הגנת הצומח ואיסור קטיפת פרחי בר, דוד הכליא ובדק מיני איריסים, עד שייצר שלושה זנים של איריסי היכל לייצוא – איריס דו גוני שהוא קרא לו "ניצן", ושניים סגולים – "מור" ו"ברקת". השדות שראינו הם שדות של מור וברקת.
דוד טען שהאיריס ההדור (בתמונה מעל) והאיריס השומרוני (בתמונה מתחת) הם מינים שונים. כל חוקרי האיריסים לא הצליחו לשכנע אותו אחרת. הוא טען שכדי להכיר צמח לעומק, צריך לגדל אותו. וכיוון שהוא גידל גם איריס הדור וגם איריס שומרוני, הוא יודע שיש הבדלים בהתנהגות שלהם, בצורת הצמיחה ובעוד מאפיינים.
כל מפגש עם דוד היה בשבילי כמו מסיבה. הוא היה נדיב בידיעותיו, למדתי ממנו המון – ותמיד חזרתי עם מתנות. זר פרחים, קופסת פטריות, עציץ קטן, אפילו בקבוק ערק תמרים שהוא רקח. באחת הפעמים קיבלתי ממנו קני-שורש של איריס "ניצן" ו"ברקת", והנה תמונה שלהם פורחים בעציצים שלי:
בשנים האחרונות דוד עבד על שני פרוייקטים יחד עם רמת הנדיב: גינת איריסי השושן, בתוך גני הברון וספר הסוקר את איריסי השושן (הכולל גם הסבר למה הוא הקפיד לקרוא להם איריסי שושן, ולא איריסי היכל). בספר יש הסברים ותיאורים מדוייקים, תמונות, מפות תפוצה והרבה מידע שדוד אסף בחייו. אני ממליצה בחום לבוא לבקר בגינת האיריסים – פנקו את עצמכם וטיילו כמה פעמים מראשית פברואר ועד לסוף אפריל – כדי לראות את הרב-גוניות והיופי של הפרחים הללו, ואל תשכחו לבקר בחנות המזכרות של המקום, ולקנות את הספר היפהפה.
התמונות ברשימה הן בעיקר ממפגשים שונים עם דוד – פרט לאיריס ההדור והשומרוני, שהם צולמו ב-19.3.2015 (שומרוני) וב-16.4.2016 (הדור).
כתבה על הספר שלו, ב"הארץ", וכתבה על גינת האיריסים ב"מגזין המושבות"
אני משתתפת מאד בצערה של המשפחה, יהי זכרו ברוך.
איריס הדור – Iris lortetii
איך פותחים רשימה על איריס הדור? חשבתי לתאר אותו כפרח נפלא, מהודר, מרהיב, מקסים, מיוחד, רומנטי…
הכל נכון – אבל איכשהו, כל המלים הללו הן סתם מלים… ואילו האיריס ההדור הוא כל כך מעבר להן!
אז פשוט לא אנסה לתאר אותו. אני אתן לתמונות לדבר. זה פרח כל כך פוטוגני, אי אפשר לצלם תמונה לא מוצלחת שלו. הוא גדול ומרשים – פרח בגודל 10-13 סנטימטרים, על גבעול בגובה 50-80 ס"מ.
טוביה קושניר, באחד ממכתביו, כתב על האיריס ההדור:
"אדיר מכולם הוא, האיריס ההדור שהבאתיו מהגליל. כשפרח לראשונה כה הפתיעני. כה שבה את לבי, את כולי. כל פעם בחזרי מהשדה, בקומי בבוקר לעבודה ומדי רגע ברגע ממהר אני לראותו ואיני יכול לשבעו. כשמניח אני אותו, נדמה לי שלא ראיתיו עוד כלל – ואני ממהר לראותו מחדש"
טוביה אסף איריסים, וגידל אותם – זה היה שנים רבות לפני חוק הגנת הצומח. פרט לאהבתו הרבה לאיריסים, מטרתו של טוביה היתה מדעית – הוא חקר את צבעי האיריסים, את ההבדלים בינהם. הוא הראשון בעולם שבדק אותם באופן מדעי והכליא בינהם.
ועוד כותב טוביה:
"התמזגו בו באיריס זה כל התכונות הנהדרות: אצילות, גוונים נהדרים וצנועים, ועדינות אין חקר. עלי העטיף החיצוניים יורדים כפופים מטה מטה, מכוסים נקודות-נקודות בצבע בין ארגמן לאדום. בבסיסם כתם כהה יותר, ומעליהם בולטות כלפי חוץ שלוש צלקות בקשת נפלאה, מאירות בצבע אורנז' אדמדם. פרחים אילה מביעים, ואפשר למצוא בהם ניב וקשר בלתי אמצעי למקור המקורות של כל נעלה ויפה לטבע."
אחרי שיר הלל שכזה, מה עוד נותר להוסיף?! למרות שנראה במבט ראשון שגווניו של האיריס הזה אחידים למדי – גם אצלו יש שונות בצבעים:
יופיו וייחודו של האיריס הזה היו, כמובן, בעכריו: פרופ. מיכאל אבישי (מחוקרי האיריסים החשובים בארצנו), מספר שבמאה ה-19 פורסם באירופה ספר, שבו תמונות צבעוניות של האיריס ההדור. התמונות הלהיבו את חובבי הצמחים באירופה – ואילו שלחו סוכנים מיוחדים לארץ, לקנות את הפרחים הללו.
קני שורש רבים נאספו ונמכרו לאירופה – וכתוצאה מכך כמעט נכחד האיריס ההדור מהארץ.
אבל… האיריסים הללו לא הצליחו באירופה. שם היה להם קר (או לח) מדי. הם מתו בתוך שנים אחדות.
לאיריס ההדור יש תפוצה מאד מקוטעת: בגליל העליון הוא פורח באיזור נחל דישון, תל חצור ועולה גם לרמות נפתלי; ישנן עדויות שהוא ממשיך צפונה לתחום לבנון ועולה עד לואדי דובה בלבנון. אבל אילו אינן עדויות אמינות, וכידוע – יש בעיות פוליטיות שמונעות מחוקרי האיריסים לבדוק את הנושא…
בהרי השומרון, ליד עוצרין ישנה אוכלוסיה נוספת שכונתה בעבר "איריס שומרוני", אבל אוחדה לתוך האיריס ההדור לאחר שהוחלט שאין הבדל בינם לבין האיריסים ההדורים הגליליים.
האיריס היחידי שדומה לאיריס ההדור מבחינת צבעים וצורה – הוא איריס הגדל בצפון עירק, ושמו איריס גָטֶסִי. ( Iris gatesii )
גם האיריס הזה (כמו שאר איריסי ההיכל) מקיים את יחסי הגומלין עם זכרי הדבורים – שימו לב לאיזור הכהה ביותר באיריס הבהיר הזה:
זכרי הדבורים ישנים ב"מאורה" שלו, קמים מוקדם ומתחילים את הפעילות ראשונים – ויחד עם זה, מאביקים את האיריס.
את התמונות צלמתי:
בהר מלכיה (7.4.2010)
בהר פועה (11.4.2009, 13.4.2007)
כתמיד, כדאי ומאד מומלץ להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת הגדיל את התמונות, ולהנות מהאיריס הנפלא הזה במלוא גדלו.