רומא העתיקה

אני יוצאת לסיור ברומא, ומזמינה אתכם להקשיב לחלק השני בטרילוגיה של רספיגי – אורני רומא – Pini Di Roma.

כשמתחילים סיור ברומא, אני חושבת שהמקום הידוע ביותר להתחיל בו הוא הקולוסיאום.

אותו תיאטרון גדול מימדים, שבעבר נערכו בו קרבות גלדיאטורים, קרבות ימיים ושאר חגיגות – כל המיטב של המאה הראשונה לספירה.

את הקולוסיאום בנו במשך כ-10 שנים, ובעבר הוא יכֹל היה לאכלס מעל 50,000 צופים. בראש המבנה ישנם מקומות שבהם הוכנסו תרנים – עליהם הולבשו מפרשים כדי להצל על הקהל.
בקומת המרתף ישנו מבוך של חדרים – שם הוחזקו הגלדיאטורים ובעלי החיים שאולצו להלחם בזירה.

היום המקום שלו יותר – אמנם עוברים בו אלפי תיירים מדי יום, אך חית הטרף הקטלנית ביותר שראינו רצתה בעיקר לנוח בצל…

מקום חשוב נוסף הוא הפורום הרומאי – Foro Romano.

הפורום היה לבה של האימפריה במשך כמעט 1,000 שנים: המקדשים החשובים, בנייני הציבור ובתי הנבחרים היו פה.
בית הסנאט, מרכזי המסחר – המקום להיות בו בשביל להיות במרכז העניינים העולמי.
היום נותרו רק הריסות – ובכל זאת, הסיור בינהן מעניין ומיוחד.

בתמונה מעל זהו מקדש סאטורנוס – Tempio di Saturno, שהוא מהעתיקים בפורום – בערך מהמאה החמישית לפני הספירה.
ובתמונה הבאה – חצר מקדש הבתולות הוסטיליות – Atrium Vestae – כאן שמרו הבתולות הוסטיליות, שהיו כוהנות האלה וסטה, על אש התמיד – סמל לנצחיותה של רומא.

אחת הדרכים לפאר נצחונות (ולרומאים היו הרבה נצחונות) היתה על ידי בנית שערי ניצחון, עליהם תוארו הנצחונות.
השער הקרוב ביותר אל גבעת הקפיטול של רומא הוא שער ספטימיוס סוורוס. באיטלקית קוראים לו Arco di Settimio Severo, אבל העננצ`יקים מיד קראו לו – שער היפסנייפ. הנה הוא לפניכם:

השער הידוע ביותר לנו – הוא, כמובן, שער טיטוס – Arco di Tito, אותו בנה הקיסר טיטוס כדי לפאר את נצחונו על היהודים.

אני משערת שרובכם ראיתם את התבליט הזה בעבר –

ממש לפני בנין הקולוסיאום, מחוץ לתחומי הפורום, ניצב השער השלישי – שער קונסטנטינוס – Arco di Constantino
זהו שער מאוחר יותר – הוא נבנה במאה הרביעית לספירה, ובעצם רוב התבליטים שבו נבזזו ממבנים עתיקים יותר, שנועדו לפאר קיסרים אחרים…

במרכז הפורום נמצא המזבח, עליו שרפו את גופתו של יוליוס קיסר לאחר שנרצח. הופתעתי לגלות פרחים (בעיקר מפלסטיק, אבל גם נבולים אמיתיים) על המזבח –

אבל אחד הדברים שהרשימו אותי מאד ברומא, הוא שהחיים נמשכים. ולפעמים ישנם מבנים עתיקים ששונו, או שופצו – ועדיין עושים בהם שימוש.
למשל, תיאטרון מרצ`לו – Teatro di Marcello.

תיאטרון מרצ`לו נמצא ממש בשולי הגטו היהודי, ונבנה ע"י הקיסר אוגוסטוס, לזכר אחיינו – מרקוס מרצ`לוס – Marcus Marcells. הבניה הסתיימה בשנת 11 לפני הספירה.
בימי הביניים – במאות העשירית והאחת-עשרה הוא שופץ על ידי משפחת פאביי. הם הפכו אותו למבצר שנועד להגן על סביבתו.

בתקופת הרנסנס – במאה ה-16, התיאטרון היה בבעלות משפחת אורסיני, והם ערכו שיפוץ נוסף – ובנו בראשו בית מגורים, שאפשר לראות גם היום

מבנה התיאטרון מרשים מאד, ואפשר לעבור בחצר שלו ולהתפעל. התיאטרון עצמו משמש כיום כמקום לקונצרטים.

התמונות צולמו ברומא, בתאריכים 24-28.7.2012
מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

 וטיפ חשוב למבקרים ברומא:

התור לקנית כרטיסים לקולוסיאום הוא ארוך ומייגע! אם לא התכוננתם, אתם עלולים למצוא את עצמכם עומדים יותר משעה בתור!
איך נמנעים מהתור?
אפשרות אחת היא ה-Roma Pass, כרטיס המקנה כניסה לכמה אתרים נבחרים וכן נסיעה באוטובוסים. מצוין למי שאוהב מוזיאונים ואתרים ארכיאולוגיים, ורוצה באמת למצות את רומא.
אפשרות שניה היא לגלות שהכרטיס לגבעת הפאלאטין, לפורום ולקולוסיאום – הוא כרטיס משולב. בפורום התור קצר יותר (רק כחצי שעה), ואני משערת שבגבעת הפאלאטין אפילו יותר. קנו את הכרטיס שם, ואז תעברו בשמחה במסלול המהיר, לצד כל העומדים בתור אל הקולוסיאום…

וחוץ מזה, אני רוצה להמליץ על אתר של מדריכת טיולים מצויינת לאיטליה – דלית קצנלנבוגן – ויוה איטליה.
דלית עזרה לנו רבות בתכנון הטיול, ואנחנו מודים לה.

המזרקות של רומא – חלק שני

אני ממשיכה עם עוד כמה מזרקות של רומא,
ומזמינה אתכם להקשיב ל- Le Fontane Di Roma, של רספיגי, ולהנות מהמזרקות.

אחת הכיכרות המפורסמות והיפהפיות היא פיאצה נאבונה. כיכר אובלית עצומה, שנבנתה על חורבותיו של היפודרום רומאי. הכיכר תוכננה ע"י ג'אן לורנצו ברניני, שהיה פסל מחונן וארכיטקט מוכשר לא פחות.
הוא תכנן את המזרקה המרכזית בכיכר – מזרקת ארבעת הנהרות.

כמו שאפשר לראות, הוא השתמש באובליסק מצרי מקורי מעל החלק המפוסל.

אבל פיאצה נאבונה היא כיכר מאד גדולה, ויש בה עוד שתי מזרקות נוספות, אותן לא תכנן ברניני.

 

המזרקה המוּרית – בדרום הכיכר,

ומזרקת נפטון, בצפון:

נפטון מוקף ביצורים שהעננצ'יק שמח לספר לנו עליהם: היפוקמפוסים: יצור מיתולוגי שחציו סוס וחציו דג, הוא נברא על ידי נפטון (או פוסידון) – ופרסי ג'קסון וידידיו רכבו על כמה כאילה…

אם כבר הזכרתי את ברניני, יש עוד מזרקה מפורסמת שלו ברומא – מזרקת הטריטון בכיכר ברבריני:

ובעצם, כמה טוב שיש משפחה: את המזרקה המפורסמת בתחתית המדרגות הספרדיות, "מזרקת הספינה הישנה", ג'אן לורנצו ברניני תכנן ובנה ביחד עם אביו, פייטרו ברניני.
כמו הרחבה של מזרקת טרבי, גם הכיכר הזו – Piazza di Spagna –  כיכר ספרד – היא נקודה מאד ידועה וחשובה ברומא, ובאים אליה אלפי אנשים מדי יום.

עוד כיכר גדולה ומרשימה היא פיאצה דל פופולו – כיכר העם.
במרכז הכיכר ניצב אובליסק מצרי גדול, מוקף בארבעה אריות בסגנון מצרי, והאריות יורקים מים. כל המבקרים עולים על האריות ומצטלמים עליהם, וגם העננצ'יקית עשתה זאת (את הפנים טשטשית בכוונה).

 ליד כנסית Santa Maria In Cosmedin (שאני אזכיר בהמשך) פגשנו את המזרקה הזו –

 וככה סתם ב-Via Venetto פגשנו את מזרקת הדבורים – שימו לב שהמים יוצאים מפיהן של שתי דבורים, ויש דבורה שלישית ש"מפקחת" עליהן…

התמונות צולמו כולן ברומא, בתאריכים 24-28.7.2012
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

מזל טוב לצפורן חתול ליום ההולדת! 

 

המזרקות של רומא – חלק ראשון

רומא ידועה במזרקות שלה. בכל כיכר – אפילו הקטנה ביותר – יש מזרקה,  ובגדולות יש יותר מאחת.
בחלק מהן המים הם מי שתיה מצוינים – Acqua di Roma ידועים באיכותם ובטיבם.

אוטורינו רספיגי – מלחין איטלקי שחי לפני 100 שנים – הלחין קטע מיוחד על המזרקות – זהו החלק הראשון ב"טרילוגיה הרומאית" שלו.
ולכן אני מזמינה אתכם להקשיב ל- Le Fontane Di Roma, ולהנות מהמזרקות.

התחלתי עם שתי מזרקות שניצבות בגני בורגזה – הגנים הגדולים בצפון העיר, שם נמצאים כמה מוזיאונים נפלאים וגם גן החיות של רומא. שתי המזרקות עושות שימוש בפסלים רומאיים עתיקים שנמצאו באיזור.
גם המזרקה הבאה היא מאותם גנים – ולמרות שהיא בשמש, אנשים מנצלים אותה לשכשוך: המים קרירים ונעימים, וראיתי גם מישהו ששתה הישר מפי הארנב!

המזרקה הבאה, ללא ספק, היא המזרקה המפורסמת ביותר והמזוהה ביותר ברומא: מזרקת טרבי.
Fontana Di Trevi  היא המזרקה הגדולה ברומא, היא נבנתה במאה ה-18 ע"י האדריכל ניקולא סלבי, לאחר בקשה אישית מהאפיפיור, בנקודה בה נפגשות כמה אמות מים רומאיות. זו מזרקה מאד ברוקית ומקושקשת…

אלפי אנשים באים אל מזרקת טרבי בכל שעות היממה, מסתובבים עם הגב אליה, מטילים מטבע ומביעים משאלה – לחזור לבקר שוב ברומא.
קראתי שמדי יום אוספים במזרקה מטבעות בשווי אלפי אירו. בכסף משתמשים לסופרמרקט מיוחד שמספק מצרכים לנזקקים.

הרחבה סביב המזרקה הומה אדם בכל שעות היממה: זה ממש לא דומה ל"Dolce Vita" של פליני, שם אניטה אקברג – ומרצ'לו מסטרוייני בעקבותיה – נכנסים למזרקה ואין איש סביבם…

אחד הרחובות היפים ברומא הוא ויה ג'וליה – שנבנה לכבוד האפיפיור יוליוס השני. שם השתמשו במסיכה רומאית עתיקה והפכו אותה למזרקה. רק שמזמן לא ניקו אותה, יש הצטברות גדולה של אצות שנוזלות לה מהפה…
המזרקה נקראת מזרקת המסיכה הגדולה – Fontana deI Mascherone .

המזרקה הבאה היא מזרקה שפגשנו במקרה: מזרקת הצבים – Fontana delle Tartarughe – היא נמצאת לא רחוק מהגטו היהודי, ונבנתה בסוף המאה ה-16 ע"י האדריכל ג'אקומו דלה פורטה והפסל תדאו לנדיני.

אני חוזרת אל עוד אחת מהכיכרות המפורסמות  של רומא – פיאצה פרנזה – Piazza Farnese – לשם הביאו שתי אמבטיות ענק ממרחצאות קרקלה, והפכו אותן למזרקות:

בחצר הגדולה של מוזיאון הותיקן נמצא הבחור הזה: הוא החלק התחתון של מזרקת האצטרובל – Fontana della Pigna – שבמקור היתה מזרקה רומאית. 

אפילו  בגנים הבוטניים של רומא פגשנו מזרקה. המזרקה היפה הזו, שזורמת כמפל, נקראת מזרקת הסילונים – Fontana degli zampilli.

התמונות צולמו כולן ברומא, בתאריכים 24-28.7.2012
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
המשך יבוא!

  

Gatti Di Roma

בעמוד הראשי של תפוז גיליתי שהיום יום החתול הבינלאומי! אירוע שכזה אני חייבת לחגוג בבלוג, ויש לי תמונות של חתולים מרומא! מה יותר בינלאומי מזה?!

ביום ראשון האחרון לפנות בוקר חזרנו מטיול באיטליה היפהפיה.
התחלתנו את הטיול ברומא, עיר מדהימה שהיתה פעם בירת העולם – ועדין שומרת על ההדר והפאר.
אחד הדברים המרשימים בעיר – הוא שאפשר לפגוש בכל פינת רחוב עתיקות רומאיות, שרידי רנסנס או הפתעות שונות.

Area Sacra הוא איזור של ארבעה מקדשים עתיקים, שנתגלו לפני כ-90 שנים ברומא, כשרצו לתקן שם את הביוב.
בין ההריסות נמצאו שרידי פסל קולוסאלי, ועוד כמה מציאות. את המציאות לקחו למוזיאון, את איזור המקדשים השאירו חשוף – כמו את הפורום.
ההבדל הוא שאין כניסה אליו, אפשר רק להקיף ולהסתכל מגובה הרחוב.
עכשיו גם מתבצעות שם חפירות ארכיאולוגיות – ראינו את הציוד והאנשים שעובדים במקום, ובודקים מה אפשר לשחזר.

האתר כולל ארבעה מקדשים, ושרידים של תיאטרון – לפי הסברה זהו תיאטרון פומפיי, שבו נרצח יוליוס קיסר.
האתר לא גדול, ועברנו לידו בדרך אל הפורום והקולוסיאום: ברור שעצרנו להסתכל…

זה מאד מעניין, לראות את הבתים החדשים יותר מסביב למבנים העתיקים והמתפוררים.

אבל… הבטחתי רשימה ליום החתול הבינלאומי, נכון?

כאן נכנס לתמונה מקלט חתולים ששוכן בסמוך לאתר הזה – העתיקות הן מקום נהדר לחתולים. מצד אחד, אפשר לישון בשמש (או בצל. כבחירתך!).
אנשים לא יורדים לשם ולא מפריעים להם.
אין מכוניות שידרסו אותם, אין כלבים… מקום מעולה!
ולכן אפשר לראות המון חתולים בין העתיקות!

מאד אהבתי את החתול הזה, שהתמקם לו בחור בקיר –

הם באמת אוהבים להדחק לחורים…

כחלק מהשחזור, תחמו חלקים ברשתות כתומות. לחתולים זה לא מפריע…

עוברים בין לוחות השיש ובודקים אותם…

המקלט הזה הוא מקלט בסגנון "תנו לחיות לחיות" – לא הורגים שם בעלי חיים; שמחים למצוא בית לכל חתול – אבל מי שאין לו בית יכול להתגורר ב-Area Sacra.

אנשי המקלט דואגים לחתולים. החתול הבא, למשל, חסר עין. ראינו גם שני חתולים תלת-רגליים…

כל החתולים במתחם נראים מטופלים ושבעים, וזה נחמד להסתובב מסביב ולחפש אותם!

התמונות צולמו ברומא, Area Sacra בתאריכים 4.11.2007 ו-25.7.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

ויום חתול בינלאומי שמח לכל החתולים ובני האדם שלהם!